מעל שלוש שנים אני קורא ומגיב באתר המופלא הזה והנה הטור הראשון שלי.

חוויתי התרוממות רוח יוצאת מהכלל בזכייתה של קליבלנד באליפות זה היה עבורי סגירת מעגל. כאחד שהחל להתעניין ב- NBA בגלל לברון ג'יימס, אין זה מפתיע.

אך אני מוכרח להודות כי כשאני צופה בסרטונים מווגאס או במצעד הענק (כמיליון איש) בקליבלנד ורואה את לברון במכונית נפרדת עם אשתו וילדיו בראש התהלוכה כשכל שאר השחקנים ואנשי הצוות באוטובוס מאחור, עולה בי רתיעה קלה מהיהירות ומהמגלומניה. גם הטוויט המאוס שהעלה לברון מיד לאחר הגמר ובו כתב "פקפקו בך אמרו שההחלטות שלך שגויות אמרו שאתה כבר מעבר לשיא חה חה חה" אני לא מחבב את זה. לא מחבב את זה בכלל.

ארצה לתת לכם הקוראים הנהדרים פה את הלך הרוח שלי בצפייה בספורט ובאהדה, ואיך אני רואה ספורטאים. ויש לי סוד לגלות לכם. אינני שונא כמעט אף ספורטאי. אני "מתיירא" מהמצוינים, מכבד את הטובים, מזלזל מעט בבכיינים ומרחם על הפחות טובים.

תנועת המוסר

לפני כ-150 שנה החלה להתפשט ברחבי ליטא בלרוס ורוסיה "תנועת המוסר" בישיבות האורתודכסיות התנהל פולמוס נרחב בעד ונגד התנועה, אך היא קנתה לה מעריצים יותר ויותר ככל שחלף הזמן.

שתי אסכולות עיקריות התפתחו מהתנועה. הראשונה "שיטת נובהרדוק" שמייסדה ראש רשת ישיבות נובהרדוק גרס, כי על האדם להשפיל את עצמו לבזות את עצמו בכל מיני ביזיונות ולראות בעצמו אפס מאופס ביחס לבורא, ורק כך יזכה לקרבת האל ולביטחון מוחלט באל. אגדה מסתובבת כי בחורי ישיבות נובהרדוק היו נכנסים לבית המרקחת ומבקשים מהרוקח מסמרים.. תוך כדי ביטחון מוחלט כי ברצות האל הרוקח יגיש להם את המסמרים. ובמקרה ולא יהיה ביד הרוקח את המסמרים והוא ישלחם מהחנות תוך כדי בזיונות וגערות, גם בזאת מטרתם הושגה, כי הם הצליחו להתבזות ולהשפיל את רוחם.

התזה השנייה נקראת "שיטת סלבודקה" או אסכולת גדלות האדם, מייסדה – הסבא מסלבודקה – גרס כי על האדם לכבד ולהוקיר את עצמו מעל ומעבר למה שמגיע לו, הוא הורה לתלמידיו על לבוש אירופאי מכובד ואפילו מגונדר. ואמר כי אם יבוא לפני תלמידו חטא כלשהו יאמר התלמיד לעצמו "אני הבחור המכובד והמלומד, אני שאני הוא בן של מלך, יחטא בזאת הריבה?".

חתנו של המייסד, הרב יצחק שר איבד את רוב משפחתו ותלמידיו בשואה, הוא עצמו עלה לארץ ישראל ובסיוע נדבנים מארצות הברית החליט להקים את ישיבת סלבודקה כאן בישראל, המליצו לו על הכפר בני ברק שהיה מלא בפרדסים וחקלאים ובצריף מט לנפול הוא הקים את ישיבת סלבודקה. שלושה תלמידים היו בפתיחת הישיבה כשהרב אייזיק שר הישיש ומוכה הצרות בא למסור את שיעורו הראשון. אחד התלמידים מספר כי הוא חש רחמים כלפי הרב, הוא – שהיה רגיל למסור את שיעורו לפני חמש מאות תלמידים מובחרים כפירי אריות בעיר קובנה, מקבץ בקושי שלושה אנשים לישיבתו, ואותו תלמיד ממשיך לספר ואומר כי הוא בקושי האמין למראה עיניו. הרב עלה לארון הקודש נשק את הפרוכת כחכח בגרונו ובמלוא התיאטרליות ותנועות הידיים החל למסור את שיעור הפתיחה, כאילו כאן ממש מולו עומדים כל תלמידיו הנספים. או אז הבינו כולם עד כמה הטמיע בנפשו את "גדלות האדם".

נאמן לשיטתו הרב שר פירש את התורה ואת דמויות התנ"ך בשיטה שונה. בעוד אנחנו רגילים לזלזל בדמויות האנטי של התנ"ך, הוא לא. דוגמת המאבק בין שני האחים יעקב ועשיו. מקובל לחשוב כי יעקב הוא איש תם וישר, ועשיו הוא גרגרן ורשע. הרב שר טען כי לא כך, גם עשיו היה צדיק. גם עשיו היה אדם מרומם ובעל יכולות וכישרון יוצא מהכלל, אלא שבמעשים וכוונות דקים שבדקים נפל מאחיו. הוא טען כי דמות לא מוזכרת בתנ"ך לשווא. ואם הוא מוזכר הוא היה נחשב וטוב.

למה אני מספר לכם את כל זה? בגלל התובנה האחרונה אנחנו יכולים להסתכל על ספורט ועל דמויות ספורט, בגישה הזאת. אין רעים מוחלטים (כמובן כל זה רק ביחס לדמותם הספורטיבית – ביחס לאנושית – הם כמו כולם יש בהם טובים רעים אנשי משפחה ובוגדים מהמרים ומסוממים הגונים ותורמים) ספורטאי המשחק ברמה גבוהה ושומר על הרמה המנטלית הדרושה, אינו יכול להיות רע. הוא יכול להיות רק פחות טוב.