אני מודה שלמרות שסטפן קרי עשה זאת מאות פעמים, עדיין החשבתי את השלשות שלו למשהו קירקסני. לא הייתי אומר 'מזל', אבל גם לא ראיתי בכך 'מהפיכה בקליעות מה-3' כי זה היה נראה לי יותר כאיזה גאוניות של איש בקרקס מאשר יכולת כדורסלנית גרידא.
כמובן שזאת היתה יכולת של שחקן, כי היא נעשתה לנגד עינינו הרואות.
בשלושת המשחקים האחרונים של הסידרה המג'יק פתאום נעלם. אולי אפילו אם הווריורס היו משחקים משחק רגיל מבלי נסיונות נואשים להגיע לזריקות שלוש פתוחות – ולא משנה כמה רחוק מהקשת – היה להם סיכוי טוב יותר לנצח.
במקום זה הווריורס שיחקה עם האמונה שככל שסטפן קרי (וגם קליי ת'ומפסון; בהחלט לא שכחתי ממנו!) יזרוק יותר שלשות, כך יגדל סיכויים לנצח. האמונה היתה שכל זריקה ממרחק של עד 10 מטרים היא אור ירוק לגאון הקליעה. אז מה קרה במשחק האחרון? הוא זרק רק 14 שלשות.
ארבע עשר זריקות לשלוש לסטפן? זה הרי יום של יובש. בצורת.
הוא קבר רק 4 מהן.
למה רק 14? בגלל שתי סיבות: השומר עליו שמר צמוד יותר, והקאבס (ולפניהם OKC) גם הקשו על המסירות אליו.
גם נגד אוקלהומה סיטי לווריורס היה מזל גדול. בקיצור, בפלייאוף הקצר הזה הם הפסידו אותו מספר משחקים כמו בכל העונה.
אז עתה נשאלת השאלה: האם המג'יק של הווריורס – שבינינו, מג'יק שרכב מאד על טירוף השלשות שלהם שפתח והרחיב כל הגנה – הסתיים? או אולי טוב ונכון יותר לשאול, "האם הקבוצות פתרו את חידת הווריורס?"
אם שמתם לב זה לא היה שסטפן קרי פתאום החל להחטיא. זה לא היה סתם עניין של "היה מג'יק והוא נגמר".
מה שקרה הוא מה שקורה ב-NBA תמיד: לפעמים זה לוקח יום, לפעמים חודש, ולפעמים עונה שלמה, אבל מועצות החכמים של כל קבוצה יושבת, ומוצאת פיתרון לכל בעייה. הבעייה היחידה שהם לא יכולים לפתור היא עליונות של קבוצה. אם קבוצה אחת טובה משלך – יש לה, איך אומרים? יש לה שחקנים יותר טובים – זוהי בעייה שאין לה פיתרון. אבל אם הקבוצה הנגדית טובה יותר בגלל דבר מיוחד אחד שהיא עושה – לדבר הזה מוצאים פיתרון במקודם או במאוחר.
במשך העונה הרגילה אף קבוצה נגדית לא תשנה מערך שלם בגלל משחק אחד או שניים נגד הווריורס. המאמנים אומרים לעצמם 'נצא לשחק ונקווה לטוב'.
אבל בסידרה של 7 משחקים, האופרה היא אחרת לחלוטין. צוות המאמנים יושב, מתבונן, ומחליט. וזה מה שהיה נגד פורטלנד, ואח"כ OKC, ולבסוף הקאבס, ועתה כל הקבוצות למדו מזה.
הקבוצות למדו כיצד לעצור את מבול השלשות של סטפן קרי.
מה עזר לסטפן קרי לקלוע שלשות? הפחד שהיה למגינים עליו שהוא לא יזרוק שלשה, אלא יעבור אותם בדרך לסל עם עוד פריצה קלה שלו. אז המגן לא ממש הגן נגד הזריקה עצמה כי הוא חייב היה להשאיר רווח בינו לבין קרי. מה שאוקלהומה למדה – וקליבלנד שיפרה – הוא כיצד למנוע מסטפן קרי "TO TURN THE CORNER ON A DEFENDER" בדרך לסל ע"י עזרה בהגנה קבוצתית. זה לא DOUBLE TEAM. זאת עזרה מתוכננת ברגע שהוא עובר את המגן שלו, ולפתע הוא פוגש מגן אחר שמאלץ אותו למסור. הוא פתאום מצא את עצמו בעולם לא ידוע של UNFAMILIAR PASSING LANES שנסגרו לו פתאום ברגע שניסה לפרוץ, מה שהכריח אותו למסור במקום לעשות בעצמו, ואז מספר איבודי הכדור שלו גדל משמעותית.
אני לא טוען לרגע ש"הסיפור של סטפן קרי ניגמר" כי הוא עדיין אחד משחקני הכדורסל הטובים והמסוכנים בליגה, אבל מעתה ועד סוף הקריירה שלו הוא ייאלץ לקלוע תחת שמירה צמודה, ואם יעבור את שומרו, פתאום תבוא עזרה ממקום אחר, דבר שעד לסידרות הפלייאוף לא קרה.
?IS THE PARTY OVER
לא בדיוק. אבל המסיבה כבר לא קלה כפי שהיתה.
תודה מנחם. אני לא חושב ככה. לעונה הוא יגיע במצב פיזי אידאליי והשיפוט אינו שיפוט פלייאוף, ככה ששמירה כה אדוקה תשלח אותו אל הקו יותר מדי פעמים (ואתה לא שולח שחקן של 90%+ לקו בהינד עפעף). לפחות 350 שלשות בעונה הבאה.
מסכים. ואוסיף שזה החלטה של הליגה על מה הם מאפשרים או לא. ישבתי איזה חצי שעה לראות היילייטים מהפלייאוף. בהרבה מהמשחקים הוא לא השתחרר כמו בעונה הרגילה כי :
1. שומרו הורשה לתפוס אותו כדי שלא יצא לחסימה.
2. שומרים קיבלו אור ירוק להזיז את החוסם כדי לעבור מתחת לחסימה.
3. סטף איבד מהירות בסיום הפלייאוף. הוא שחקן עם durability נמוך כך שככל שהמשחק נעשה פיזי הוא ברח ממגע (מפחד מפציעות אולי).
גולדן למדו בדרך הקשה שסמול בול היא אסטרטגיה בתוך משחק ולא שיטה. ברגע שבוגוט יצא מהסדרה ואזילי קיבל הלם קרב (חייב פסיכולוג) גם איכות החסימות ירד וגם היכולת לסיים ולהעניש בפנים ירד. בנוסף למרות מחצית מהאגדות של דריימונד הוא לא עשה שום עבודה בתוך הצבע מה שהקל על קליבלנד להמר על יציאה מוחלטת לכל דבר.
השלושות לא מתו באדי הילד מגיע ותוך שנתיים יאיים על השיאים של סטף. עד כדי כך אני מחזיק ממנו.
הקטע שסטף החטיא הרבה שלושות פנויות לחלוטין ללא שומר (שלושות שהוא קולע בעיננים עצומות), אזילי פשוט בדיחה בהגנה. הורריורס חייבים להביא גבוה ומחליף לבארנס. עוד דבר שלא ראיתי עד הסדרה האחרונה, הוא הניהול משחק הכושל של קר, הכנה למשחק (לא השכיל משני המאמנים הגדולים בהיסטוריה).
עוד דבר שאני מעוניין להוסיף אני בהחלט חושב שסטפן קארי לא מסוגל לשחזר עונה כזאת. עד המפגש מול סן אנטוניו קרי היה כוכב מזן חדש שלא ידעו איך לשמור עליו מאז הגנת החילופים הסטטיסטיקה שלו ירדה באופן ניכר, עוד דבר שקבוצות ינצלו את החולשה שלו בהגנה ויכניסו אותו לא פעם ולא פעמיים לבעיית עבירות
משחק 7 הכניס מבחינתי לפנתיאון 3 אירועים –
leblock של lebron על איגואדלה,
השלשה של קיירי,
והשלישי החביב עלי מכל – השמירה של קוין לאב אחד על אחד מול קרי בסביבות הדקה האחרונה, (לפני ההתקפה האחרונה) , כמו ריקוד אחד מול השני, וקרי לא מצא את הפירצה לזרוק. לאב היה בשיא הפוקוס, ומי שאומר שלאב לא יודע לשמור שיסתכל שם איך הוא הציל את קליבלנד מצמצום הפער.
כל הקבוצות צריכות להקרין את השמירה הזו לפני משחק מול ג"ס, שחקנים צריכים להתאמן מול המודל המושלם לשמירות בע"מ – קוין לאב !
בלי להוריד ממה שלאב עשה, צריך לזכור שהוא שמר על סטף כשהיה ברור שסטף לא ילך פנימה אלא ייקח שלשה.
אז לאב פשוט נדבק אליו ולא נתן לו לנשום. לדעתי אם סטף היה רוצה הוא היה יכול לעבור אותו די בקלות בדרך לסל אבל כמובן שזה לא היה נותן לג"ס כלום…
בדיוק אתמול בחגיגות האליפות לברון דיבר והודה לכל אחד מהשחקנים. כשהוא הגיע ללאב הוא אמר שכולם זוכרים את the block ואת the shot אבל אף אחד לא זוכר את the stop
בדיוק, אבל בדיוק מה שאני זוכר מהמשחק 🙂
שלושת הטנורים….
חוץ מזה איך הסדרה הזאת הרגה את השלשות אם הקאבס ניצחו עם 2 שלשות אחת של קיירי על הפנים של סטף ואחת של לברון מוקדם יותר שהשווה את התוצאה. אם קליבלנד הייתה הרי מול okc הם לא היו חוגגים בתוך הצבע אלא היו קוברים שלשות כמו מול אטלנטה ואז כולם היו מדברים על הקליעה מבחוץ.
אני חושב שאנשים שוכחים שסטף עבר 2 פציעות לא קלות בפלייאוף הזה, ואני לא נכנס פה למשחקים של כמה בריא הוא היה אח"כ אבל ברור לכולם שהפציעות האלה הוציאו אותו מהקצב.
נכון ראינו את ההארכה האלוהית נגד פורטלנד ואת 2 הדק' במשחק מס' 2 נגד אוק', אבל משהו בסטף לא היה סטף (וראיתי את כל משחקי הווריוס השנה).
והכל נכון, ההגנה של הפלייאוף ואיך שהרביצו לו ותפסו אותו כל פעם שניסה לעבור על חסימות אבל הוא החטיא המון שלשות חופשיות ושלשות של מומנטום שהוא לא מחטיא בחיים כשהוא בכושר שלו.
לכן כבר בהנחה שלא ייפצע בפלייאוף הבא נראה שחקן אחר.
עכשיו לגבי איך ששמרו עליו. גם OKC וגם הקאבס נקטו בהגנת חילופים. אין ספק שזה משמעותית מקשה על התנועה ללא כדור של הווריורס אבל א. לא לכל קבוצה בליגה יש גבוהים שיכולים להחליף ולהישאר עליהם (אגב מי שעשה את זה הכי טוב בעונה הרגילה היה KAT)
ב. פה הכדור עובר למגרש של הווריוס. מבחינת סטף וקליי הם צריכים להבין שהם חייבים לחדור הרבה יותר לסל, ולשניהם יש את היכולת הזאת. ראינו גם מקליי כמה פעמים בסדרה הזאת שהוא חודר וההגנה מתכווצת אליו והוא מוציא החוצה לשלשה חופשית (דבר שהוא התקשה איתו בעבר), ובשביל זה גם הביאו את נאש לווריוס. אני לא יודע באמת כמה הוא תורם שם אבל עכשיו זה הזמן שלו לעבוד עם סטף על מציאת השחקן הפנוי ברגע שהוא חודר ובאה העזרה, נאש היה אמן בזה ואם יעביר אפילו 50% מהידע שלו לסטף הוא באמת יהיה בלתי ניתן לעצירה.
לגבי שאר הווריוס פה מחכה קיץ עמוס לבוב מאיירס שקיבל שבחים מקיר לקיר על הקבוצה שהוא בנה ועכשיו מחכה לו קיץ עמוס בהחלטות גורליות כדי להשאיר את הקבוצה הזאת הכי טובה בליגה (בארנס ואזילי, איזה גבוה מביאים וכו' וכו')
ולגבי מהפכת השלשות, ברור שהיא לא מתה, הקבוצות זורקות באופן משמעותי הרבה יותר שלשות, כל שחקן חוץ היום בליגה חייב קליעה מבחוץ כי אם לא הוא נחשב מוגבל מאוד, וגם שחקנים בעמדות 4-5 חייבים לפתח קליעה מבחוץ ככל שעוברות השנים.
אמנם שחקנים כמו סטף וקליי הם באמת קלעים עילאיים שאין כרגע ברמתם (אבל אין לי ספק שכמה יגיעו לאיזור חיוג שלהם), אבל מהפכת השלשות ברמת ההשפעה של על המשחק לא מתכוונת למות בזמן הקרוב
+100
בהחלט השיטה כשיטה עיקרית לנצחון בטלה מן העולם. כל אלוםה מתווה דרך לליגה לשנים הבאות. האליפות של קליבלנד מוכיחה שהשיטה המסורתית . הווה אומר סנטר דומיננטי, ריבאונדר , קו קדמי טוב או לפחות בינוני פלוס, נשאר המתכון להצלחה.
הווריורס זכו עם השיטה שלהם שנה שעברה בעזרת הרבה מזל.
הגורמים לאליפויות האחרונות.
השנה לברון המאופיין בפיזיות , ברבגוניות ובקליעה לא פנומנלית. לאב וטריסטן בפנים .
שנה שעברה העדרות של לאב ואירווינג בשלבי ההכרעה לפני זה היה 2-1 לקליבלנד
סאן אנטוניו עם דאנקן ולאונרד
דאלאס עם נוביצקי וצנדלר.
בעקרון זה קשקוש אחד גדול. בקרוב שחקנים כמו דרמונד , הגבה, קרל טאונס,בנוסף לגריפין קזינס, גאסול, גוברט יכתיבו את הטון בליגה נחוצה רק תקופה קצרצרה של התאמה.
בלי שום קשר למזל שהיה או לא היה לווריורס שנה שעברה, עוד משהו או יותר נכון מישהו שהיה להם והשנה לא זה דיויד לי.
גבוה קלאסי שעזר להם מאוד להפוך את הפיגור מול הקאבס ולזכות באליפות.
זה מחזק את הטענה שאי אפשר לבנות אליפות רק על שלשות.
כמו שאלופות עם סנטרים דומיננטיים כמו יוסטון של האקים ולייקרס של שאק נעזרו בקלעי שלשות שניצלו מבטים חופשיים, כך גם הווריורס זקוקים לגבוהים כמו בוגוט ולי שפה ושם ידעו להתחפר ולקלוע 2 קלות.
חחח מנחם אתה אוהב להסיק מקסנות מהר. ועוד כל סמך מה?
אתה שוכח שללא ההרחקה של גרין, כולם פה, כולל אתה היו מדברים על זה שהמהפכה הושלמה.
עובדתית המהפכה הושלמה, רק שהליגה עצמה לא מפנימה את זה כי התפיסות והעבירות של הפליאוף לא נשרקות וזה בעצם מבטל את היכולת להגיע למצבי קליעה ל3 כמו בדרך כלל. הרי לזרוק שלשה במשחק עומד זה כמו להעביר את הכדור ליריב במתנה.
להנהלה לא משתלם שהכדורסל יהיה כזה:
1. יותר משחקים יסתיימו בתבוסות
2. הסדרות יתקצרו משמעותית
3. המתח יירד
כל זה = רייטינג נמוך + פחות משחקים = פחות כסף.
זו עובדה. כמו שהחוקים בשנים האחרונות נועדו לשמור על השחקנים, ההחלטות האלה נועדו לשמור על המתח.
+1
עם כל הביקורת על סטף הוא עדיין קלע איזה 4 שלשות למשחק ב40%, אין מאמן בליגה שיוותר על נתון כזה.
אני חושב שהדרך שאוקלהומה והקאבס התמודדו הם ההתקפה של הווריורס, ובעיקר הפיקנרול של סטפ וגרין והחסימות הרוחביות להם בעזרת חילופים תהפוך לפתרון של הרבה קבוצות בליגה. יש שתי דרכים להעניש את החילוף:
א. ניצול המיס מאצ' ע"י הגארדים לחדירה או השתחררות לקליעה. ראינו את זה לפעמים אבל מול שומרים כמו לברון, איבקה או דוראנט זה לא יעיל.
ב. ניצול המיס מאצ ע"י שחקני הפנים. כמעט ולאנראינו את בארנס או גרין מנצלים את זה שקיירי נשאר לשמור עליהם אחרי החילוף. אם גרין כבר קיבל את הכדור כמעט תמיד הוא העדיף למסור החוצה ולא לסיים בטבעת.
עם כל הביקורת על סטף הוא עדיין קלע איזה 4 שלשות למשחק ב40%, אין מאמן בליגה שיוותר על נתון כזה.
אני חושב שהדרך שאוקלהומה והקאבס התמודדו הם ההתקפה של הווריורס, ובעיקר הפיקנרול של סטפ וגרין והחסימות הרוחביות להם בעזרת חילופים תהפוך לפתרון של הרבה קבוצות בליגה. יש שתי דרכים להעניש את החילוף:
א. ניצול המיס מאצ' ע"י הגארדים לחדירה או השתחררות לקליעה. ראינו את זה לפעמים אבל מול שומרים כמו לברון, איבקה או דוראנט זה לא יעיל.
ב. ניצול המיס מאצ ע"י שחקני הפנים. כמעט ולאנראינו את בארנס או גרין מנצלים את זה שקיירי נשאר לשמור עליהם אחרי החילוף. אם גרין כבר קיבל את הכדור כמעט תמיד הוא העדיף למסור החוצה ולא לסיים בטבעת. זה לדעתי המקום של גרין להשתפר ונופל מול שחקן שדומה לו בתכונות ובסייז כמו מילסאפ למשל.
לגמרי מסכים איתך שגיא. קליי וקרי קלעו בפלייאוף מעל 4 שלשות למשחק בדיוק מעל 40%.
למעשה מה שיפה זה שקליי נשאר באותם אחוזים, 42.4% כמו בעונה הרגילה, אבל העלה את הכמות למשחק, מ3.5 ל4.1.
קרי לעומת זאת ירד מ5.1 שלשות במשחק ב45.4 אחוז ל4.4 שלשות ב40%. לא רע בכלל כן, אבל מראה שאכן הצליחו להוריד אותו בשמירה שמנחם הזכיר.
מהפכת השלשות לא מתה אלא שצריך להשתמש בה במידה הנכונה ולא להכריח בכוח יותר מדי זריקות קשות. גם לקלעי השלשות הגדולים ביותר יכולים להיות ימים פחות טובים וזה הימור גדול מדי לסמוך בקיצוניות כזו על השלשות ובפרט ברמה של גמר.
לכן לא ברור הקיצוניות של הלוחמים בשלשות ועוד יותר לא ברור כי היכולת ההתקפית שלה מגוונת הרבה יותר משלשות וגם היכולת האישית של סטף וקליי.
צריך להוסיף שאמנם לסטף וקליי אחוזי שלשות גבוהים גם בפלייאוף אך עדיין הכריחו יותר מדי שלשות קשות מדי ביותר מדי רגעים חשובים ולכן האחוזים האלו חסרי חשיבות. ה-37.1% של לברון מהשלוש היו משמעותיים יותר.
The MI5 assassined MP Jo Cox in order to shape public opinion in the GBR to vote STAY in current referndum
There's nothing like a good martyrdom festival to get people in line
אני חושב שצריך לתת לזמן לשפוט
אם העונה של קארי הייתה אירוע חד פעמי , משהו שהוא יוצא דופן או שכוחו עוד לפניו
הזריקה שלו וכל הדיבורים על ההגנה עליו מתישים , ראיתי ואתם ראיתם את קארי קולע מכל מקום ללא רחמים על ובלי שומרים
יש לו קטע יחודי
במקרה של השלשות אכן זה נראה כמו קרקס לפעמים , גולדן סטייט שיחקה בדקות האחרונות מזעזע כאשר נראה שגם משחקים כדורסל ״רולטה״ עם הפצצות מדאון טאון ( חלקן קרוב לסוף שעון )
אם קר היה עושה תרגיל אחד לחדירה של קארי או בידוד לגרין התוצאה הייתה נראית אחרת לגמריי
+1
"GS הגדולה" (או לא?) הייתה קיימת בקושי 2 עונות בינתיים. דעתי במשך 2 העונות האלההייתה שזו קבוצה עם נקודות תורפה רבות מדי בשביל להיחשב בין האלופות המרשימות באמת.
שיאי העונה הרגילה או מס' השלשות הם פרטי טריוויה חמודים ולא יותר.
מעניין איזו גישה יאמצו שם בקיץ, האם להקצין עוד את מגמת הסמול-בול והשלשות, או דווקא לאזן ולייצר אפשרויות משמעותיות אחרות. אחרי הכל, בוגוט בריא הוא אחד הסנטרים היעילים בליגה.
דבר אחרון – המון תלוי כמובן במצבו הפיזי של סטף קרי, לא משהו מעודד במיוחד…
אם האקים אולאג'אן היה משחק היום בגולדן סטייט זאת הייתה הקבוצה הכי גדולה איי פעם בקילומטרים. מה שאני מנסה להגיד זה שסנטר בקליבר רצוני יכול להנות כל כך מהמרחבים שמהפכת השלשות מאפשרת… קשה לי לחשוב על אחד כזה היום, ווייטסייד פנוי וכדאי להם להביא אותו הגנתית אבל התקפית הוא לא שם. אולי ברוק לופז
עם בוגוט בריא הסדרה היתה שלהם. אז בטח עם סנטר הרבה יותר נייד ממנו.
אם בוגוט בריא?
אלמלא הרחקתו הביזיונית של גרין, הסדרה הזו הייתה נגמרת בוודאות של 99% ב-4:1 ללוחמים ובוודאות של 70% ב-4:2 ללוחמים.
לקרוא כתבה של אדם שמתיימר שהוא מבין בכדורסל ובה טענה שהגולדן סטייט היא קבוצה של שלשות בלבד, זה לא פחות מעלבון לאינטליגנציה שלו.
בעיניי הטבעות ראוותניות, מלאות עצמה ספק אנושית ואולי על אנושית כשל לברון, זה הרבה יותר קרקסנות מהשלשות של קרי
ההנחה שאפשר לצפות מקרי לכל כך הרבה בפלייאוף למרות שהוא עבר בתחילתו שתי פציעות לא פשוטות בכלל, ולהתאכזב כשהוא לא עומד בציפיות, רק מעידה כמה גדול השחקן הזה.
אם לברוון לא היה מקבל ברכה מהרב פינטו זה היה כוחות :
http://www.twoday.co.il/media_content/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%98-%D7%91%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95.jpg