התמונה למטה מספרת את כל כל הספור.
תנו מבט בפרצופו של לברון. הפרצוף מספר את כל הסיפור, ומה שאני רואה בעיקר הוא
"IT IS OVER! IT IS DONE! I AM FREE NOW!"
המשא הכבד כל כך על כתפיו הורד סוף-סוף. אין עליו דבר אחד נוסף להוכיח. מעתה ואילך כל הישג הוא קצפת על העוגה. לראשונה ב-13 שנות NBA הוא משוחרר מכל נטל ומעמסה. הכל פרץ החוצה בחיבוק אמיץ אחד עם חברו קווין לאב, כשהוא לא יכול לעצור יותר בעומס רגשות שניבנה 13 שנים, וסוף-סוף הכל יצא החוצה עם בכי של ילד שלא יודע כיצד אחרת להכיל את כל מה שזה עתה קרה.
התמונה אומרת לי ראשית כל "תודה אלוהים שהכל נגמר!"
אני לא יודע אם היה אי פעם שחקן כדורסל – או שחקן בכל ספורט שהוא – שנשא על כתפיו משא עצום כל כך כפי שלברון נשא.
זה התחיל כשהוא היה בן 14, וספורטס אילוסטרייטד שם אותו כתמונת שער עם הכותרת "A STAR FOR THE AGES".
הוא הגיע לקליבלנד קאבס כצעיר בן 18 ובילה 7 שנים בקבוצה בנסיון לקחת אליפות. כשהבין שזה לא יקרה, הוא חבר לדוויין ווייד וכריס בוש במיאמי, וב-4 שנים זכה בשתי אליפויות, אך זה לא היה בית, והאליפות לא נירשמה על שמו. היו לו שם יותר מדי חברי קבוצה כוכבים.
ואז לפני שנתיים הוא החליט לחזור הביתה, "ולהביא אליפות לקליבלנד אחרי 50 שנות בצורת".
בניסיון השני הוא עשה זאת.
הוא לא נשא רק את משאו. הוא נשא נטל ומעמס של עיר שלמה. של מיליוני אנשים שנפגעו ביותר ממשבר הפלדה והמכוניות בארה"ב כי צפון-מזרח אוהיו מתפרנס מפלדה וייצור מכוניות, וסוף-סוף אחרי 52 שנים ישנה סיבה למסיבה עם אליפות ראשונה באחד משלושת מקצועות הספורט פוטבול, בייסבול, וכדורסל.
העיר לא יכולה היתה לעצור בעצמה ופרצה בשירה אדירה. מאז ג'ימי בראון בפוטבול לא היה גיבור בעיר, ועתה יש – לברון ג'יימס.
מה הוא הדבר המפחיד?
הוא רק בן 31. הוא בריא ושלם. לך תדע מה הדבר הבא.
*
*
*
*
*
*
הסיכוי שהוא יצליח לשחזר עוד אליפות לא סבירה בגלל מה שכתבת הוא הרגיש שאת שלו הוא עשה מעכשיו הכל בונוס אז אין לו מה שידחוף אותו לשחק כמו שהוא שיחק בגמר הזה אבל אפעם איאפשר לדעת מה יקרה עונה הבאה בטח יבוא איזה הייטר ןיגיד שזה אליפות של קיירי בגלל השלשה וזה ידליק אותו שוב…
חושב אחרת ממך. דווקא עכשיו אני רואה סיכוי סביר שעוד שנתיים-שלוש הוא יקבל את מקומו כסייד-קיק ולאחר מכן שחקן משלים, וכך יוכל לזכות בעדו אליפות. אם לא היה זוכה עכשיו באליפות "על שמו" בקליבלנד, עדיין היה מרגיש שהוא חייב לעיר וזה לא היה מאפשר לו לפנות את כסא הנהג לשחקן אחר. בעתיד, הוא יוכל בשקט לעשות מעשה וויד, לעבור למושב הנווט ולזכות באליפות שלא בתור הכוכב הראשי.
מתן האם אתה חושב שלברון בשל לעבור ולהיות שחקן משני ?.
אתה זוכר מן הסתם את סיפור שאק / קובי .
שאק סירב בזמנו לתת לקובי להיות השחקן המוביל.
בסוף שאק נדד למיאמי ושם הפלא ופלא הוא הסכים להיות השחקן המשלים של וויד וזכה בטבעת רביעית.
לאור הפליאוף הנהדר של קיירי מכל הבחינות ובהתחשב בגילו הרי שלע זה נראה שמכאן ואילך או לפחות תוך שנתיים הוא צריך להיות האיש של הקבוצה אך מסופקני האם לברון יקבל זאת ויהפוך לסוג שח דאנקן ( על הצד שבכלל יישאר בקבוצה ).
אשמח לתובנות מתן ובעצם לדעתכם כולכם.
הבט, אין לי כדור בדולח ונפלתי מבי"ס לנביאים בכיתה ג', אבל אני כן חושב שהסיכוי לכך גדל משמעותית. אמנם לא בעונה הקרובה, אבל בטח שבגיל 33-34. מניח שבשנה-שנתיים הקרובות נראה סוג של העברת לפיד במהלך העונה הסדירה, כשככל ששלבי ההכרעה בפלייאוף יגיעו, לברון יחזור להיות הדומיננטי. לאחר מכן, קיירי יהיה השחקן המוביל ולברון יישאר המצביא.
לי נראה שלעת זקנה לברון דווקא כן יוכל להיכנס למשבצת של דאנקן, זל הזקן שנותן את מה שהוא יכול על המגרש ונותן הרבה מהניסיון שלו לכל מה שמסביב.
ובלי קשר לפוסט מישויודע איפה אפשר לבדוק מאזנים של קבוצות נגד קבוצות מהקונפרס השני וגם מאזן כללי בין הקונפרסים אני מעוניין פעם אחת לבדוק את האמת על כמה המערב חזק על המזרח אם בכלל(אולי יצא מזה איזה פוסט בכורה שלי)
בקשר למאזן כללי בין הקונפרנסים – כל שבוע בעונה הרגילה יש טור שמציג בין השאר כמה ניצחונות בין הקונפרנסים. זה הטור האחרון: http://www.nba.com/2016/news/powerrankings/04/11/week24/
המאזן היה לטובת המערב "The West is 232-217 (.517) against the East in interconference games"
תודה.
לא עולה לי האתר משום מה יש אולי אופציה אחרת לבדוק ולא באתר הזה?
http://www.basketball-reference.com/
רד טיפה למטה יש שם טבלה.
מסכים. הוא לגמרי משוחרר ועם הקבוצה שיש לו בקאבס הוא יכול להגיע די בבטחון חגמר בשנתיים שלוש הקרובות ולהלחם על הקצפת.
סתם מעלה כאפשרות –
הדבר הכי טוב שהיה לקליבלנד זה העזיבה של לברון למיאמי.
לברון התעסק יותר מידי באופן בו הוא יזכר כשחקן.
קליבלנד נכשלה באופן די בולט לחזק את הקבוצה באופן רציני.
כשהוא עזב למיאמי הוא סגר את הפינה הזו.
כשהוא עזב למיאמי, לקליבלנד לא הייתה ברירה אלא להתחזק בצורה ׳נכונה׳ דרך הדראפט.
בסופו של דבר, לברון חזר שלם יותר, מודע יותר, ובלי משקל של כל העולם על הכתפים שלו. כבר לא היה לו מה להוכיח באופן אישי.
הוא קיבל את השחקנים שימנעו ממנו את הצורך לעשות הכל, כל הזמן. הוא עדיין סיים כשחקן עם הנתונים הגבוהים ביותר בכל סטטיסטיקה מצטברת בסיסית, אבל בכל משחק נתון היה שחקן אחר שיכל להתבלט בריבאונדים, נקודות או הגנה. הוא כבר לא היה צריך להעביר את החצי עם הכדור בידיים שלו.
המשקל על כתפיו של לברון עדיין עצום, אולי הכי גדול שיש היום בNBA, אבל זה המשקל של העיר קליבלנד. לא התהיות האישיות התמידיות.
לברון את שלו כבר עשה. עכשיו הוא פנוי לעשות הכל בשביל שאר העולם.
נאמר כבר במקרים רבים שלברון היה טוב מדי מוקדם מדי בארגון גרוע מדי מה שלא אפשר לקבוצה לקבל עוד שחקן עם פוטנציאל טופ של הליגה לידו.
שחקן גדול, זה ברור, אבל אלוהים כמה שהוא מכוער (וכן, גם אני לא משהו…)
אפשר להבין מדוע הוא כה נאמן לאישתו… אפילו הגרופיות לא מסוגלות לגעת בו עם מקל
בפורום NBA ומכללות של תפוז ראיתי לפני כמה שנים שמישהו כתב שלברון הוא הכלאה בין קוף לסוס.
אני לא מבין למה הוא כל פעם מתעסק בגדולה שלו ובמה אנשים חושבים עליו
ניצחת , סגרת פיות , תהנה מהרגע בן אדם
למה לקשקש עכשיו בטוויטר ?
הוא היה גדול יותר עם היה מתבטא עם קצת יותר קלאסה
אתה מכיר את המגיבים הדפוקים, אלו שתמיד צריכים לכתוב את המילה האחרונה? גם אם זה שרשור תגובות באורך הגלות?
(המגיב הטמבל עם התמונה של הזקן מהיה היה, לדוגמה)
אז מסתבר שאופי דפוק שכזה, עלול להתגלות גם בקרב מולטי-מיליונרים, שבנוסף להיותם עשירים מופלגים, הם גם מאכלסים מקום של כבוד בטופ של מקצוע הכדורסל.
+1
אם תניח התפלגות נורמאלית באוכלוסייה, אז אמורים להיות שחקני כדורסל כאלו בדיוק באותם אחוזים.
אם תניח שתכונה כזו סבירה אפילו יותר באוכלוסייה תחרותית, ובטח שבטופ שלה, סביר שתמצא יותר שחקני NBA עם תכונה זו.
עכשיו תאלץ להגיב שוב 😉
(מתאפק שלא להגיב. מתאפק שלא להגיב. מתאפק שלא להגיב)
נשבר.
(אבל הצלחתי להחזיק מעמד 5 דקות !!!)
ניסיון יפה
מנחם כל מילה בסלע!
בחישוב מהיר –
יש בפוסט 307 מילים.
סלע הוא 19.2 גרם של כסף.
שווי הכסף נכון להיום – 0.55 דולר לגרם.
יוצא שע״פ הצעה שלך, שווי הכתבה הינו 3241.92 דולר.
נראה לי שלא רע…
לברון הוא איש כדורסל אופטימלי. מכיר את המשחק, מכיר את הבסטוריה. הוא ללא בעיות יסכיםלתת את המושכות לקיירי,ולשמש הדאנקן של הקבוצה
סיפור האליפות הפיקנטי של לברון וקליבלנד היא סיפור שרק הספורט האמריקאי יכול לספק, כמו שנאמר פה ע"י הדוק, שזה אליפות ראשונה באחד משלושת מקצועות הספורט האמריקאי פוטבול, בייסבול, וכדורסל
היו כמעט מליון וחצי אנשים במצעד האליפות של קליבלנד. עיר עם 400,000 תושבים.
האליפות הזו היא אחת המרגשות שאני זוכר בכל ספורט מקצועני.
אני כל הזמן חושב על המשא הזה של לברון, מה שהוא עבר מילדות בשכונת עוני ללא אב, להיות באור הזרקורים כהבטחה הגדולה הבאה. זרקורים שהפילו כל כך הרבה אנשים במצבו.
הוא עמד בכל הציפיות ממנו, חוץ מאחת. אליפות לקליבלנד. עכשיו כשנסגר המעגל, לדעתי העול שירד ממנו יהיה כל כך גדול שהאליפות הבאה תהיה קלה יותר. צופה לריפיט.
אפשר היה לראות את אחד משחקני הקאבס מעשן סיגר. עכשיו האם מותר לשחקנים מקצועניים בכלל וב-NBA בפרט לעשן?
בטח.
שחקני בייסבול היו ועדיין לועסים טבק תוך כדי משחק.
מייקל ג'ורדן עם סיגר באחת מתמונות האליפות הזכורות ביותר.
נראה לי שחצי משחקני ליגת העל בכדורגל מעשנים (או לפחות נראה כךמאיך שהם רצים).
שאלה יותר מעניינת שהליגה הולכת לבחון השנה היא עניין המריחואנה. הרי במדינות כמו קולורדו ואורוגון השימוש במריחואנה חוקי,אז האם לאפשר לשחקנים מדנבר בפורטלנד לעשן?
סילבר הולך לבחון את הסוגיה הזו לעומק השנה.