תוך 3 שעות מאז שנודע שארגנטינה תהיה יריבת ארה"ב ב'קופה אמריקה' (הערב ב-9:00 ביוסטון; 4 לפנות בוקר בבלומפילד) 70,000 כרטיסי כניסה נמכרו דרך האינטרנט תוך שעות ספורות, ואילו היו חצי מיליון כרטיסים, גם הם היו  נמכרים.

הגיע הזמן שתאמינו לי: אין אומת ספורט כארה"ב. כל משחק משלב רבע הגמר היה SOLD OUT אפילו ללא ארה"ב, וזה כדורגל רבותי, לא פוטבול. האם ארה"ב הפכה לפתע פתאום למעצמת כדורגל? בוודאי שלא. אבל היא לומדת, והיא דופקת בשער. להגיע לחצי הגמר מ-16 קבוצות שהתחילו את הטורניר, כש-7 מהן מדורגות בין ה-20 המובילות בעולם, הוא הישג אדיר. חצאי הגמר הם בין ארגנטינה (מדורגת 1 בעולם) לבין ארה"ב, וחצי הגמר השני בין קולומביה (מדורגת 3 בעולם) וצ'ילי (מדורגת 5 בעולם).

מאמן נבחרת ארה"ב ג'ורגן קינסמן הוא אחד הפרגמטיים מכל המאמנים שאני מכיר. היו לו כל מיני מתנגדים אך הוא דבק בדרכו ואמר שבסופו של דבר השיטה שלו תעבוד. מה היתה השיטה שלו? הוא דבק בליינאפ של השחקנים הטובים ביותר שהיו לו, ולא לשים שחקנים לפי התפקידים 'שלהם'. טענתו היתה שיותר קל ללמד שחקן טוב לשחק תפקיד מסויים מאשר לקחת שחקן בינוני הרגיל לשחק תפקיד מסויים, ולהפכו לשחקן טוב.

מה ששיטתו הביאה זה CONSISTENCY בליינאפ. הוא גם מאמין שאין צורך ללמד אמריקאים לשחק "כמו האירופאים" אלא לתת להם לשחק "THE AMERICAN WAY" תוך שיפור משחקם.

מה היא 'הדרך האמריקאית'? האמריקאים לא מסוגלים להחזיק בכדור כמו נבחרת אירופאית או דרום אמריקאית טובה. לכן משחקם מבוסס על שבירת משחק המסירות של היריב בחטיפות כדור ומשם יציאות להתקפות פתע. הוא אמר לאמריקאים שלו שזה לא משנה מי מחזיק בכדור 70% ומי מחזיק בכדור 30%. מה שקובע הוא לכמה מצבים מגיעים בזמן שמחזיקים בכדור.

בכל משחקי נצחונותיהם – הגדול ביותר על אקוודור המדורגת 9 בעולם כשהיאנקים עושים זאת עם 10 שחקנים – היריבה החזיקה בכדור יותר מהאמריקאים אך האמריקאים היו יותר מסוכנים במספר התקפותיהם הקטן יותר. אז אתם תראו את הארגנטינאים מחזיקים בכדור ו-'שולטים' במשחק, אך 'השיטה האמריקאית' היא לא לחשוש מזה, ואז לפרוץ בהתקפות פתע עם צוות שחקנים שיש סיכוי גדול שהם יותר אתלטיים, חזקים, ומהירים מהארגנטינאים.

קלינסמן אמר אתמול ש"המשחק בין ארגנטינה לבית ארה"ב דומה למשחק בין ג"ס ווריורס עם סטפן קרי (ליונל מסי) לבין הקאבס, אבל אנחנו, הקאבס, מינוס לברון ג'יימס". האמריקאים יצטרכו לעשות זאת בעבודה קשה של צווארונים כחולים, אבל ללא כוכב-על, אם-כי לדעתי (הצנועה)  מייקל בראדלי הוא שחקן מרכז שדה טוב כמו הטובים ביותר.

קלינסמן אמר לשחקניו שאין כל הגיון בתשומת לב מיוחדת למסי כי אם יתרכזו עליו הוא יתן כדור לאחד מ-9 שחקני שדה שכל אחד מהם הוא כוכב בפני עצמו. השמירה על מסי תהיה כמו שמירה על כל שחקן אחר, הוא אמר. הוא הזכיר לאמריקאים שבגביע העולמי ב-2014 נגד פורטוגל – שגם לה סופרסטאר גדול, כריסטיאן רונלדו – האמריקאים הובילו עד הדקה ה-96 כשהפורטוגלים הישוו.

"אנחנו מכבדים את הארגנטינאים. הם הקבוצה מס' 1 בעולם. אבל אין צורך לעשות מהם מה שהם לא. אנחנו מכבדים אותם, אבל לא עולים עם רגשות פחד ונחיתות. עלינו לעשות צעד אחד קדימה אם ברצוננו להתמודד ברמה הגבוהה של הכדורגל העולמי, ומחר (הערב) זוהי ההזדמנות שלנו".

מייקל בראדלי אמר: "זה כבוד גדול מאד עבורינו להיות היכן שאנחנו, אבל ישנו הבדל גדול עתה ולפני שנתיים: ב-2014 עצם ההגעה היה הישג אדיר ומספק. עתה אנחנו רוצים עוד כי הגענו הנה בזכות ולא בחסד".

זה שינוי עצום בגישה האמריקאית. אני לא מאמין שהם כבר הגיעו, אבל הם בדרך הנכונה.