מר נקודה למשחק (6)-סיכום קצר של סדרת הגמר/ינון יבור

אז שרדנו לחיות עוד משחק. ואיזה משחק זה הולך להיות! אבל לפני זה – איך זה בכלל קרה?

כשהתחיל המשחק קיבלתי הרגשה שאנחנו הולכים לחזות בקרב חפירות – 0:2 אחרי שתי דקות, וגם זה בקושי וללא סלי שדה. ואז התחיל המבול של קליבלנד, והבנתי שהחפירות הרציניות ביותר הערב יהיו של שימי ריגר… לחובבי האנקדוטות, רק נציין שבדיוק בשלב זה (0:2) קווין לאב הוחלף, וחזר רק בתחילת הרבע השני, בעשרים הפרש. מפתיע שדובר בו כחור הגנתי, אבל בעצם מסתבר שההתקפה זרמה הרבה יותר בקלות בלעדיו ברבע הראשון.

אבל זה, כמו שכתבתי, רק אנקדוטה. הבעיה העיקרית של הווריורס היא שוב, כפי שנאמר בעבר, האגרסיביות – או למעשה החוסר בה. אם בטורים הקודמים דיברנו על אותה נקודה, זה לא מקרי. הנושא הזה פושט ולובש צורות, ויש לו יותר מדרך אחת לבוא לידי ביטוי. הפעם זה הגיע מכיוון בחירת הזריקות, או ההתאהבות המוגזמת בשלשה. נדמה שהווריורס כבר לא מנסים כלל לחדור לסל, ומה שלא שלשה כאילו "לא נחשב" בעיניהם. זה מגיע למצבים אבסורדיים כמו שראינו במשחק, שיש לשחקן מתפרצת של אחד על אחד והוא מעדיף לברוח הצידה וליידות שלשה, ומה שגרוע אולי אף יותר זה שהם אפילו לא מסוגלים להעמיד פנים כאילו הם חודרים, וההגנה של קליבלנד כבר קלטה את זה.

הבעיה בגישה הזו היא שזה משדר תבוסתנות וחוסר גבריות, הימנעות ממגע פיזי ופחד לאתגר את ההגנה. זה מחלחל גם לזהובים אבל גם לראשיהם של שחקני היריבה, שאט אט מבינים (או חושבים, או אפילו בטוחים) שהם יכולים ומסוגלים לעצור את ההתקפה הלכאורה היסטורית הזו, שנחשבה לבלתי עצירה עד לפני חודש. היחידים שעוד נלחמים בפרדיגמה הזו הם גרין, שלפעמים לוקח בכוח את הכדור וחודר, ואיגי שגם מנסה מדי פעם, זכר לתקופת בחרותו בפילי הקשוחה עם אייברסון כמוביל.

איגודלה נאבק בלברון. האול-סטאר לשעבר לא באמת מצליח לעצור את כוכב קליבלנד.

וזה מוביל אותי לנקודה האחרונה הפעם, שהיא סוג של קריאת תיגר על משהו שתמיד ראינו בו כ"אמת" שלא צריך להרהר בה, אבל אולי שלא בצדק: אנדרה איגואדלה כבר לא יכול לשמור על לברון. למעשה, הוא מעולם לא יכל. לברון כתש אותו ועשה ככל העולה על רוחו כבר ביוני הקודם, אבל עיוורונם של אנשים (גם אני חטאתי בזה) התפעלו מהקשיים שמערים האולסטאר המזדקן על LBJ. ואז בא המשחק הראשון בגמר והוכיח לנו שצדקנו, כי איגי באמת התמודד יפה עם לא מעט דיפלקשנ'ס וחטיפות, וכמובן ניצחון גדול.

מה קרה מאז? לברון החליט לשמור קצת יותר טוב את הכדור, והפלא ופלא – יעילותו של המגן הדגול, שאין לו סייז וגם לא בטוח שמהירות וזריזות עודפים, ירדה מאוד. אז תגידו נכון שיש הרבה חסימות ולברון מקבל שומר אחר, אבל עדיין לא מעט סלים או אסיסטים נקלעו או נמסרו תחת המשמרת של איגי (אפילו לפני הפציעה). הגיע הזמן להודות על האמת ולרדת קצת מהקונספציה השלטת ש"איגי יכול להתמודד עם לברון". הוא לא יכול, וזה בטח יהיה טפשי לחשוב שבמשחק 7 זה ישתנה.

אז מה יהיה? קל להמר על הקבוצה הביתית וההיסטורית, והלב הציוני גם לא מאפשר אחרת. ועדיין – יש לי תחושה חזקה שקיירי אירווינג ייתן משחק ענק. הבחור הוא גיימר רציני ופורח במצבים כאלו, בטח כשלברון הוא ה- focal point של קליבלנד שכולם מתמקדים בו. הווריורס צריכים שחקני אופי, צווארון כחול שלא מפחדים להעז, ולא "שחקני היי-טק" שבטוחים שהם מנצחים בגלל המאזן או בגלל שהם אלופים או כל החרא הזה. זה משחק שבו צריך לאזור אומץ ולהפתיע, ולהביא את המכות מכיוונים לא צפויים. האסים שלי הם האחים הברזילאים, אחד עם כל האנרגיה וההאסל, והשני שחייב להזכיר את ימיו בפיניקס עם החדירות החתוליות והזריזות המדהימה שלו. אם קר ייתן לו את המנדט, וגם יאפשר לו ליצור ולא רק לשחק בתוך השבלונה, הוא יקבל ממנו 15-20 נקודות וכולנו נראה ריפיט. אם "שחקני השבלונה" כמו בארנס, ספייטס וליווינגסטון יקבלו את הדקות – לצערי נראה היסטוריה.

** נקודה אחרונה שפתאום נזכרתי בה: האם גם אתם זעתם בחוסר נוחות בכיסא כשקר התלונן על השיפוט נגד סטף – ולא בגלל הביקורת, אלא בגלל שהוא אמר איזה עשר פעמים בדקה שלא עושים כזה דבר ל-MVP? היי סטיב קר – אם זה היית אתה השחקן הזוטר שחוטף את השריקות השגויות האלו – זה היה בסדר? לטעמי זה פספוס עיתונאי שלא עלו עליו עם הנושא הזה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. קוין ג'ונסון

    19 יונ 2016 13:37:02

    כל הניתוחים העתידיים והתחזיות לקראת משחק 7 לא שווים כלום, ומעולם לא היו שווים.
    זה בסך הכל משחק אחד.
    "ה"משחק
    כל מה שהיה עד עכשיו לא נחשב לכלום.
    אם בפללייאוף יש הרגשה שמשחקי הליגה זה ברמה נחותה יותר,
    כך אותו יחס בין משחק מספר 7 לבין כל שאר הפלייאוף.

    זה כמו רבע שעה אחרונה בהארכה בגמר המונדיאל, כל העצות וכל הסטטיסטיקות לא רלוונטיות.
    נשאר רק דבר אחד – בלתי ידוע בעבר וגם לעתיד – מה גורם לשחקן לקלוע או להחטיא. כל אחד עם מה שלמד ב20-30 שנותיו האחרונות, וזה הכל.

      1. קוין ג'ונסון

        19 יונ 2016 17:05:49

        לא נסחפת בכלל.
        מצד שני צץ לי חשק להמר איך תיראה תפילת נעילה:

        קליבלנד 105 – ג"ס 104

        לברון 33
        קיירי 25
        לאב 18
        JR 12
        תומפסון 6
        גפרסון 6
        דבלדובה 3
        שאמפרט 2

        קרי 43
        קליי 29
        גרין 17
        איגי 8
        ליווינגסטון 4
        מישהו אחר 3

        הדרמה בדקה האחרונה תשבור שיאים, והתפילה תיגמר בתקיעת שופר (באזר) ובריקודים לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

  2. Guyd

    19 יונ 2016 13:49:57

    מסכים עם קווין
    באמת שאי אפשר לחזות מה יהיה במשחק הזה. במיוחד לאור העובדה שלא משחקים באף קבוצה שחקנים שהוכיחו את יכולתם במשחק 7 על האליפות.
    אני מאמין שקיירי חי בשביל הרגעים האלה אבל זאת רק הרגשה

    2. Dror2

      19 יונ 2016 19:35:54

      אתה צוחק עלינו, נכון? מה עשית במשחק 7 של 2013? לברון היה שם ענק לצערי וניצח בצדק את הספרס עם תצוגת קלאץ' אדירה

  3. עידו גילרי

    19 יונ 2016 14:39:18

    לפני משחק 5 "צעקתי" על מתן ועוד מישהו (אורי88 אני חושב) שהציעו שלברון ייקח זריקות מבחוץ. עד למשחק הנ"ל הדיוק של לברון מכל מה שזז 2 מטר מהסל היה מזעזע. מאז הוא קובר בעקביות גם את השלשות וגם את המיד-ריינג' נגד זה קשה למצוא תשובה. זה מה שהופך את לברון לבלתי עציר באחד על אחד בין עם זה איגואדלה או כל אחד אחר.הווריורס מוזמנים לנסות להביא עליו דאבל-טים מה שיביא לטונה אסיסטים לסלים קלים.
    הרבה מהיכולת של לברון לנצח את הסדרה ייפול שוב על היכולת שלו לקבור את הזריקות מבחוץ.

  5. שגיא נאור

    19 יונ 2016 14:55:26

    מצוין, תודה רבה.
    רק שאלה קטנה, למה הסדרה הזאת (יותר נכון משחקים 5 ו-6) גרמו לך להבין שאיגי לא עצר את לברון גם בעונה שעברה? מה הקשר בין הדברים? אפשר לנתח את היכולת של לברון בעונה שעברה בנפרד מה
    סדרה הנוכחית ואין סיבה פתאום לשננות את הקביעה. אני לא חושב שאיגי עצר את לברון אשתקד, הוא הקשה עליו ובסהכ עשה עבודה טובה. גם בחלק הראשון של הסדרה הזאת הוא עשה עבודה טובה, כפה על לברון הרבה איבודים, מעט לשלוח אותו לקו (למרות שהאחוזים של לברון גי בינוניים משם). עיקר השינוי זה הקליעה של לברון מבחוץ שהחלה להיכנס באחוזים גבוהים בהרבה

  6. גיא

    19 יונ 2016 15:20:25

    מצוין!
    לדעתי השאלה החשובה בגולדן סטייט היא מי חוץ מהאחים הולך לקלוע?
    עד עכשיו בפלייאוף, ברבוסה מספק את הסחורה, והגדול. אבל הוא עולה לשחק עח חשבון אחד מהאחים. מה שהלוחמים צריכים זה מישהו אחר (איגי/בארנס/גרין) שיתפוס יום, ויקלע גם הוא מבחוץ.
    בגלל שאז כבר אי אפשר להתמקד רק באחים, ובגלל שאז הדרך לסל הופכת לקלה בהרבה.

  7. no funny shtuff

    19 יונ 2016 16:03:49

    ג"ס צריכים ללמוד מהלקח של הספרס בגיים 7 מול מיאמי ב-2013 ולא להשאיר את לברון פנוי לג'אמפים אלא להביא עליו דאבל טים.
    שג'יי אר, לאב וג'פרסון יקלעו, רק לא לברון.
    או שלא.
    לא יודע.
    מזל שאני לא סטיב קר.
    גם טיירון לו זה לא להיט גדול.

  8. מנחם לס

    19 יונ 2016 16:28:51

    לדעתי משחק הלילה הוא ייצור בפני עצמו, כשכל מה שקרה בששת המשחקים הראשונים הוא פחות חשוב מאשר בכמעט כל סידרה אחרת. זה בגלל שכל משחק היה כה שונה ממשנהו (מלבד אולי שני האחרונים).
    היום מספיק ששחקן אחד או שניים שלא חשבנו עליהם – בארנס,ליוינגסטון, לאב, ג'יי אר – יתפוס יד חמה וכולם יידבקו, וכל הפריוויואים, הציפיות, והנבואות ייזרקו לזבל.
    משחק שביעי כמו של הלילה הוא יחידה בפני עצמה שלאף אחד אין מושג כיצד הוא יתפתח. הכל – אבל הכל – יכול לקרות, ואני לא אתפלא.

  9. נתן גולד

    19 יונ 2016 16:56:03

    מסכים עם הכול חוץ מאיגי. דווקא במשחקים שלברון התפוצץ בהם, 5 ו6 הם לא פקטור בהשוואה של השמירה של איגי. במשחק 5 איגי כמעט ולא שמר את לברון שקר ניסה לשים את ליבינגסטון על לברון בעוד איגי אמור היה למלא את התפקיד של גרין. במשחק 6 איגי בקושי הצליח להגיע מהגנה להתקפה שלא לדבר על לשמור על השחקן הטוב בעולם. אני מסכים שאיגי לא יכול לעצור את לברון, אף אחד לא יכול לעשות את זה אבל הוא בין השומרים הטובים ביותר שיכולים להאט אותו. היחידיים שאני חושב שאולי יעשו עבודה טובה יותר מאיגי זה קוואי ופול ג'ורג'.

    לגבי משחק 7 מסכים עם מה שאמרו לפניי. קשה לדעת מי הולך להופיע בגדול ומי הולך לאכזב. הדבר היחידי הבטוח זה שלברון הולך להיות סופר דומיננטי מעבר לכך הכול נעלם.

    אני אוסיף עוד דבר קטן שמשום מה פחות עלה לכותרות ממה שהוא צריך לעלות. אם קרי לא נותן הופעה ענקית במשחק 7 הוא הולך לסחוב קוף על הגב במשך הרבה מאוד זמן.

  10. דורון האסטבן

    19 יונ 2016 17:16:43

    +1 לקווין, וכמו שמומי אמר עבדו עלינו בסידרה הזו, המומנטום
    עבר והשתנה כפטריות אחר הגשם,
    לברון במשחק 2 או 1 נראה בארשת פניו כאילו זה הסוף, ושינוי טוטאלי,
    הפרשים דוהרים במומנטום,
    אין שמץ של סיכוי לחזות את העתיד במשחק הזה, על פי ההגיון.
    תודה על הטור והתגובות.
    האחים הברזילאים אהבתי,
    כתבתי שו'רזאו נראה כמלכודת לשופטים שיתעללו בו על פלופי העבר,
    הדבר היחידי הקלוש שטיפה חזיתי.

  11. דורון האסטבן

    19 יונ 2016 17:20:06

    יפה גיא, רון ארטסט כן, הכוכבת האמיתית במשחק היתה הפסיכולוגית
    שלו, שאם לא היא הוא בטח היה מרביץ יותר חזק ועף.
    אוהדי הלייקרס האליפות רשומה על שמה.

  12. עגל

    19 יונ 2016 17:57:34

    ינון מה שכתבת על הקבוצה המעולה ג"ס שלאט לאט התאהבה בהפצצות מהאוויר והפסיקה לחדור לסל, מה שמשדר פחד וחוסר ביטחון מהתמודדות עם היריבה, העלה אצלי קונוטציה הרבה יותר עגומה – הצורה שבה צה"ל הגדול והמפואר התנהג במלחמת לבנון השניה.
    התאהב בהפצצות מהאוויר ולא הבין שחתירה למגע פיזי היא זאת שמרתיעה את האויב (זה התחיל עוד בתחילת שנות ה-90 שם היינו מסתפקים "settle" מפציצים גבעות טרשים כתגובה לקטיושות לשטח ישראל).

    1. נתן גולד

      19 יונ 2016 18:13:08

      הסיבה למה צהל התאהב בהפצצות מהאוויר הרבה יותר פשוטה. צריך פשוט להסתכל על מי עמד בראשו באותו זמן. בתור אחד שהשתתף במלחמת לבנון השנייה החשש לא להיכנס מהקרקע בא מהמטכ"ל ומהממשלה בלבד צהל עצמו רק חיכה שייתנו לו פקודה להיכנס. במקרה הזה נראה כאילו קרי ותומפסון פשוט פוחדים להתמודד עם הפיזיות של שחקני הקאבס.

      1. שגיא נאור

        19 יונ 2016 19:01:06

        מלחמת לבנון התחילה כמבצע ולכן הפציצו מהאוויר 3 שבועות, לא תכננו שזה יהפך למלחמה. אין ספק שהעובדה שהרמטכ״ל היה איש חיל אוויר השפיעה אבל יציאה למלחמה לא תוכננה אלא רק בשלב השני שלה.

  14. ישראל קרמר

    19 יונ 2016 19:20:51

    לגבי משחק שביעי באופן כללי: הסלטיקס של ראסל מעולם לא הפסידו משחק שביעי. לקלעי סאם ג'ונס שהיה מעולה בכל משחק שביעי (כמובן גם ראסל ועוד שחקנים) היה ממוצע של 27 נק' עם 47 נק' באחד מהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט