[א] ויהי בשנה השנייה של מלכות דוד, והמלך דוד שולט בממלכה ביד רמה. ויגדיל המלך דוד את ממלכתו ותהיה גדולה וחזקה מכל המלכים אשר נתן השם על ישראל. ויברך ה' את ידיו של המלך דוד וכל אשר עשה טוב הוא. [ב] וייקח לו דוד לביתו צמד נטרים לקרקפו אשר ילכו אחריו ויפנו את דרכו, [ג] וייקח לו דוד אח לבבואתו, אשר יעשה לנפשו וביתו וכן לקח עליו שתי בני ברזיל שישירו ויחוללו לפניו.

[ד] ויאמר העם לה', עייפה נפשנו ממלך זה, אשר לקח בנינו לקרב, וחפץ בנשותינו ומירר נפשותינו. חפצה ליבנו במלך אחר!

[ה] ויישלח ה' צבאות לקרוא לשר צבא שאול, וישים עליו שר מאה ושר אלפים וייקחו לוחם מן האנזא"ק ומן האנטלים. [ו] וישימו עליהם שפמים ויצאו לקרב מול המלך דוד. [ו"א] ויכו את דוד ביד חזקה. [ח] ויישא דוד קולו לה', וירד על ברכיו, וייגלל באפר ויבקש דוד מ ה' לברך שוב את ידיו.
[ט] ויזכור ה' לדוד את טוב עיניו ויברך שוב את ידיו. וישים דוד בעורמתו את כותנתו על בן בבואתו ויברך השם גם את ידיו של זה. [ט"א] וייקח דוד לחי חמור וילך ויך את צבא שר שאול במכרות הזהב, עד אשר לא קם איש אחד להשיב גמולו. ויקראו המקום ראס אל סטאן על הנס שעשה ה'.

[י"א] ויזעק העם כל זעקה גדולה ויבכה לה' צבאות.

[י"ב] ויאמר ה': "קשים נפשו במכשול חדש ואקים את גוליית ממשכבו ואשימו על דוד."
ויאמר העם כי טוב. [י"ג] ויעש ה' נס גדול ויקים את גוליית הענק הפלישתי ממשכבו ויעמיד לו צבא גדול וייקח לו לוחם מן האנזא"ק, ולוחמים נפילים ויבואו גוליית בשערי עיר דוד. [י"ד] ויכה אותו דוד מכה גדולה. וינוס גוליית אל בייתו שבארץ פלישתים. ויבוא דוד על ארץ עקרון ויכה את גוליית הפלישתי לבלי השמידו. [ט"ו] ויאמר ה' לדוד: "ונתתי גוליית בידך להשמידו, ולא לקחת נפשו בידך. תיבש ברכתי."
[ט"ז] ויבוא גוליית בשנית לעיר דוד וינחיל מפלה למלך דוד. ויהרוס עירו עד עפר ויזרע מלח באדמת מקדשו, וייקח כל בניו לו לעבדים והנשים לו לשפחות. והטובות ויפות המראה לחצרו למען שרת אנשי שלומו. ואת המלך דוד גלגל גוליית בחרי יונים וישלח אותו לדרכו.