אחרי 90 דקות של סבל בגרמניה – פולין הגיעו 48 דקות של סבל טהור במשחק מספר 6 של גמר ה-NBA, ותסלחו לי על האווירה הקודרת של פוסט הסיכום, היא תהיה קודרת מאוד.

מהפתיחה קליבלנד שלטה לחלוטין בעניינים, קיירי ולברון קלעו טוב ושלטו במחצית הראשונה, בארנס ותומפסון קלעו בצורה שערוריתית אי אפשר להבין קריסה כמו הקריסה של בארנס בשני המשחקים האחרונים והאין יכולת קליעה שלו היא אחת הסיבות המרכזיות שהסידרה הזאת עדיין נמשכת. איגודלה נפצע בגב וקאר נאלץ להשתמש בו בגלל היעדר פתרונות הגנתיים, כשבצד השני ניהול המשחק של טיירון לו היה פשוט מצויין כשהוא מקבל דקות טובות בין היתר משחקנים כמו ג'ונס.

המחצית הראשונה הייתה באיזור ה-20 הפרש לכל אורכו, וההפרש פחות או יותר נשמר לאורך הרבע השלישי, אבל לקראת סופו התחיל מיני קמבאק בהובלת תומפסון שנכנס לטירוף וקלע 8 בשלוש התקפות, כדי להחזיר את הווריורס למשחק שהגיע כבר ל-7, אבל כשחשבנו שאולי יהיה לנו משחק צמוד לראשונה בסידרה השופטים התערבו בסיפור, ועם שריקות שערורתיות לעבירה חמישית ושישית לקארי חיסלו את המשחק.

הכבוד כולו ללברון שהרוויח את תואר ה-MVP של הסידרה לא משנה מה, הוא קלע 18 נקודות רצופות כשהקבוצה שלו הייתה צריכה אותו וקיירי נעלם, והוסיף אסיסט גדול לג'יי אר סמית' לשלשה שהייתה אולי הסל החשוב ביותר במשחק כולו ושמה סוף לנסיונות הקמבאק של הווריורס.

יהיה זמן לסכם את הפלייאוף הזה, אבל ככלל אני חושב שהסידרה הזאת מהווה סימפטום של הפלייאוף כולו שמהווה אכזבה רבתי. השחקנים שחוקים בצורה בלתי נסבלת ופציעות מכריעות סדרות לא פחות מיכולת השחקנים, כמעט אפס משחקים צמודים, אין הארכות ואין דרמות והח"מ יכול לשבת באופן קבוע לכתוב סיכומי משחקים איפשהו באמצע הרבע הרביעי.

מקווה שהליגה תסיק את המסקנות, תפעל בצורה אגרסיבית יותר לצמצום הפערים ובעיקר תצמצם את כמות המשחקים או תפרוס אותם על יותר זמן כי זה פשוט בלתי נסבל שקארי, איגודלה ובוגוט סבלו מפציעות ברמה משתנה שהשפיעו מאוד על סיכויי הפלייאוף של הקבוצה שלהם.

האריסון בארנס 0 נקודות 0 מ-8 מהשדה -20 בפלוס מינוס ו-2 ריבאונדים משחק שערורייתי ביכולת, ושערורייתי במאמץ, אבל זה לא שיש פתרונות אחרים.

איגודלה דווקא ניסה אבל לא יכל עם 5 בלבד. גרין היה חלש עם 8 ו-10 ריבאונדים, ולא ממש נתן הגנה מדהימה. קליי היה גרוע למעט במהלך הרצף הטוב שלו ברצף השלישי וקלע 3 מ-10 מהשלוש והחטיא 3 מהעונשין, שתיים מהן ברגע מכריע. קארי היה היחיד שתפקד עם 30 אבל הרשה לעצמו בעיית עבירות והשיפוט לא מהווה תירוץ בעניין הזה. ליווינגסטון היה עם 1 מ-6 מהשדה כשזריקות החצי מרחק שלו לא נכנסו, וברבוסה היה עם רגעים מצויינים ו-2 שלשות וקשה לצפות ממנו ליותר מ-14. חוץ מזה לג"ס אין גבוהים ואזילי וורז'או לא היו רלבנטיים בשני צידי המגרש.

ג'יימס הגדול סיים עם 41 16 מ-27 מהשדה ולא פחות מ-11 אסיסטים כולל 3 האלי הופים גדולים לתומפסון שגרין יהיה חייב ללמוד למשחק 7. אני מתעב אותו.

לאב היה שוב לא רלבנטי עם 7 וקשה להבין את לו שפתח איתו אבל הוא התעשת מהר ונתן לו 11 דקות בסה"כ. תומפסון היה ענק זה לא מילה עם 15 במאה אחוז מהשדה ואפילו 3מ -4 מהעונשין. +32 שלו אומר הכל. קיירי תרם 23 אבל כאמור נעלם במחצית השניה, וג'יי אר תרם 14 סולידיים.

לקליבלנד אין ספסל.

כעת משחק 7, ואפשר רק לקוות שיהיה לנו סוף סוף משחק צמוד ושהשטובים ינצחו.

כמה בן אדם יכול לסבול?

וזה נכתב לפני המשחק:

מאחר והאליפות תוכרע היום זה המשחק האחרון שאני אסקר בעונה הזאת, היה לי עונג לסקר את ימי חמישי הגדולים זאת השנה השלישית ברציפות עם קהילת ה-NBA הטובה בישראל, הכתבים המעמיקים, הרציניים והמחוייבים ביותר, והקוראים החריפים הדעתניים והבקיאים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, מחכה מאוד לראותכם הלילה בבלוג החי, ולהתראות בשנה הבאה (אם מנחם לא יגרש אותי כי חניתי יותר מדי זמן במשבצת של יום חמישי)!

ועכשיו למשחק….

כל הדרכים מובילות לקליבלנד, המקום שבו זוכים באליפויות, כל עוד אתם לא קבוצת ספורט שמבוססת בקליבלנד כמובן.

תקציר הפרקים הקודמים:

משחק מספר 1:  קליבלנד מקשה על ג"ס את החיים, ומתפתח משחק צמוד, הספלאש לא נכנסים לעניינים וארווינג לוהט, אבל משחק מפתיע של ליבינגסטון וברבוסה וניצול מיטבי של החופש באיזור המיד ריינג' שלו זכו שחקני גולדן סטייט מוביל לניצחון בפער נוח.

משחק מספר 2: דריימונד גרין משתולל, ארווינג נעצר, וקליבלנד נקברת תחת ריצת 2-20 כשגולדן סטייט לוקחת ניצחון ויתרון 0-2 קל בסידרה, עם 15 שלשות.

https://www.youtube.com/watch?v=lGsAxG0r9wQ

משחק מספר 3: הסידרה עוברת לקליבלנד, אבל השינוי האמיתי הוא היעדרו של קווין לאב. בהיעדרו טיירון לו העלה הרכב קשוח שחנק את גולדן סטייט והוביל לניצחון המרשים ביותר של קליבלנד בסידרה כאשר ג'יימס קולע לא פחות מ-32 נקודות.

משחק מספר 4: לאב חוזר, ואיתו השליטה של גולדן סטייט. קארי היה בטירוף עם 38 והווריורס קבעו שיא NBA עם 17 שלשות במשחק גמר, כשהם קולעים רק 16 סלי 2 באותו המשחק. עם זאת במשחק הזה אירעה תקרית שבמסגרתה לברון הלך מעל גרין, הפורוורד של הווריורס ניסה להכות את לברון, ללא תגובת השופטים. אבל הליגה החליטה שהיא חייבת, פשוט חייבת משחק 6 שאי אפשר להתעלם מהאירוע והרחיקה את גרין ממשחק מספר 5 (הרחקה לאחר עבירות טכניות מצטברות לא הרחקה ישירה).

משחק מספר 5: משחק צמוד התפתח במחצית הראשונה כאשר ללא גרין, ובערב קליעה קטסטרופלי של האריסון בארנס גולדן סטייט לא מצאה תשובות בהתקפה, וגרוע מכך לא הצליחה לעצור את ארווינג ולברון שהיו ביום פשוט מטורף מרחוק, כשהם קולעים עם שמירה ובלי שמירה בלי הבחנה, ניצחון חוץ גדול לקליבלנד שכופה משחק מספר 6.

מה שמוביל אותנו ל…

משחק מספר 6!

כהכנה למשחק בואו נעבור שחקן שחקן, נראה מה הוא עשה עד כה בסידרה ומה הוא צריך לעשות כעת, ואח"כ נעביר את כובד המשקל לבלוג החי, כדי להעביר את השעות שנותרו עד המשחק, אני אישית כבר לא יכול לחכות, מזל שיש יורו באמצע…

סטף קארי: 22 נקודות למשחק עד כה, חלש במונחים שלו, ולא פחות חשוב רק 4.5 אסיסטים וחטיפה האחוזים דווקא בסדר, 42% מהשלוש. בניגוד לאינטואיציה קארי לא חייב לקלוע 40 היום וחשוב שהוא לא ירגיש שהוא צריך. הוא צריך לקלוע באחוזים טובים, לשגע את ההגנה של קליבלנד ולתת לגרין להוביל כדור ולקבל את ההחלטות בלא מעט מהמקרים. אבל הכי חשוב, קארי צריך להתחבר לכעס שלו על כך שאומרים שאין לו הגנה, כי בסידרה הזאת באמת אין לו, השאלה האם בדקות הוא בחילופים שבהם הוא ישמור על ארווינג הוא יהיה מסוגל להתמודד תהיה משמעותית.

קליי: 19 למשחק ורק 3 ריבאונדים, קליי היה שקט עד לא מורגש בסידרה הזאת, הוא חייב לתת הגנה טובה יותר, לעזור יותר בריבאונד בדקות שתומפסון על המגרש (תומפסון השני כן?) כי הוא פשוט תופר אותם ולהמשיך להיות קטלני מחוץ לקשת.

דריימונד גרין: המפתח והסיבה שאני חושב שהאליפות תוכרע הלילה, גרין הוא המפתח בהגנה כי הוא זה שיוצר את אפקט הגנת הפורוורדים המפחידה שנוגעת בכל מסירה ומפריעה לכל זריקה, ובהתקפה כי הוא מקבל ההחלטות הטוב ביותר של ג"ס ואולי בליגה כולה, ואחד מהשחקנים הבודדים שיכול לחדור לקלוע מבחוץ לקלוע מחצי מרחק ובגדול לעשות הכל בהתקפה. טריפל דאבל שלו יהיה סיומת נאה לסידרה, והוא יהיה ה-MVP שלה, מי שלא מבין את זה אחרי משחק מספר 5 ובהנחת ניצחון במשחק מספר 6 צריך לפתוח מילון.

האריסון בארנס: קטסטרופה, מילא ה-11 למשחק, 5 ריבאונדים זה לא מספיק, ותצוגת האימים שלו במשחק מספר 5 עם 2 מ-14 מהשדה חייבת לשבת לו חזק חזק בראש. הוא לא צריך להיות ספק הנקודות המרכזי של הקבוצה, אבל הוא חייב להוות איום מחוץ לקשת, ההתקפה של ג"ס מתבססת הרבה על זה שכל שחקן יכול להוות איום ולכן כל כך קשה מולם, אם צריך לסגור את קארי וקליי בלבד, זאת כבר משימה שאפשר לעמוד בה. שחקן מפתח.

איגי: רק שימשיך לעשות את מה שהוא עושה, כשלברון קולע שלשות עם יד על הפרצוף באמת אין מה לעשות נגד זה, שימשיך לשמור טוב, להקשות על החדירה, לחטוף כדורים ולקלוע 11 נקודות למשחק בסידרה, יותר מזה אנחנו לא צריכים.

שון ליבינגסטון: ההפתעה הנעימה של הסידרה, למרות שנרגע אחרי משחק מספר 1, עם 9.5 למשחק, הוא צריך להמשיך להוות נשק יעיל מחצי מרחק שמגוון את ההתקפה של ג"ס, ונותן לה אפשרויות נוספות כשההגנה היריבה מצליחה להקשות על הנשקים הרגילים.

ליאנרדו ברבוסה: בעיית הגנה, לא ישחק הרבה דקות הלילה יש להניח, אבל גם הוא נשק התקפי מפתיע שיכול לקלוע מבחוץ, ומחצי מרחק, אם יקבל את הדקות שלו יצטרך לתת עבירות, גוף וקליעה.

אזילי/ספטייטס/ורז'או: בהיעדר בוגוט ההרכב הקונבנציונלי של הווריורס יצטרך לכלול את אחד מהם, אני מעריך שבעיקר את ורז'או כי אזילי לא בעניינים בסידרה הזאת וספייטס לא שומר. אנרגיות, הגנה וריבאונד, לא יותר מזה.

קיירי ארווינג: סידרה שהעלתה אותו סופית לדרג העליון של השחקנים בליגה, וואו, יצטרך לחלק נכון את הכדור בהתקפה בין ההירו בול שלו, לבין שיתוף השחקנים האחרים, להרגיש נכון מתי הוא חם וצריך להתעלם מכל היתר, ומתי הוא צריך להכניס את ג'יי אר למשחק, קשה להאמין שיהיה לוהט כמו במשחק 5 אבל אם כן, לג"ס יהיו בעיות.

לברון: להמשיך לעשות את מה שהוא עושה, טריפל דאבל משחק, לקלוע טוב מבחוץ, ללכת לסל כשגרין לא על המגרש, או כשהוא מאבד את איגי בחילוף, סידרה טובה יותר שלו ממה שאנחנו נותנים לו קרדיט.

ג'יי אר סמית': להערכתי קליבלנד חייבת אותו, ג"ס לא תיפול שוב אם כל מה שהיא תצטרך זה להתמקד בשניים הראשונים, 2-3 שלשות שלו במחצית הראשונה הופכות את זה לסידרה אחרת לגמרי.

טריסטן תומפסון: ריבאונד ריבאונד ושוב ריבאונד, ואלוהים אדירים תקלע עונשין. החשיבות של ההאק א טריסטן, היא לא בנקודות האבודות על הקו אלא בזה שלו חייב להוריד אותו בדקות מסויימות ואז הוא מאבד את היתרון הכי גדול שלו – ריבאונד ההתקפה והאיום שלו שמונע מג"ס לרוץ. שחקן מפתח. עד כה עם 10.5 למשחק. רוצים לשמור משהו מדהים? ללברון יש 12.

ריצ'רד ג'פרסון: האס של קליבלנד בסידרה הזאת, 7 נקודות ו-4.5 ריבאונדים למשחק, הוא השחקן הקבוצתי של קליבלנד, לא לוקח זריקות רעות שומר לא רע לגילו, לוקח ריבאונדים ונותן קצת אוויר לקבוצה הסופר צרה של לו.

קווין לאב: לא לשחק, ואם משחק, לא להפריע. סיפור עצוב.

שומפארט: לא הגיע לסידרה, 3 נקודות למשחק זה פתאטי עבורו, צריך לתת הגנה טובה כי לקליבלנד אין עוד שחקנים כמוהו שהם אתלטים ושחקני הגנה מספיק טובים כדי להתמודד עם הרכב המוות של ג"ס, יהיה קריטי במובן הזה ואם יכול לתרום שלשה או 2 מה טוב.

באופן מדהים זה הכל, דלבאדובה, מוזגוב ופריי פשוט לא היו פקטור בסידרה הזאת, קליבלנד לוקחת את הסידרה ל-6 עם לברון תומפסון וקיירי, קצת ג'יי אר וקצת ג'פרסון, זה מרשים, אבל זה יעצר כאן.

ג"ס ב-20.