הווריורס לא נראו כמו הווריורס ללא דריימונד גרין. תאהבו אותו, תשנאו אותו, תתפלצו מהבעות פניו ותחושו שאט נפש מהעבירות החמורות שהוא מבצע, אבל משחק ההפסד האחרון הוכיח את חיוניותו לווריורס, אולי אפילו מעל ומעבר כל שחקן אחר שלהם.
ללא סטפן קרי הווריורס השכילו לנצח. ללא גרין הם היו מפסידים גם את שני המשחקים הבאים. ישנה בי הרגשה שהוא מרגיש איום ונורא כי בגללו יותר מכל אחד אחר הווריורס לא זכו לחגוג אליפות ביום שני בלילה בביתם. מצד שני – לא שזאת נחמה גדולה, אבל לפחות עובדה שמוסיפה לו מעט תחמושת נפשית – חסרונו היה הוולידציה וההוכחה החותכת ביותר שהקבוצה בלעדיו משחקת על בטן רכה, ושם, בבטן, באמצע הקו החוצה את הפרונטליין, טריסטן ת'ומפסון קטף ריבאונדים כרצונו.
בגלל שגם גרין וגם אנדרו בוגוט לא היו, ושאר שלושת המחליפים אנדרסון וורז'או, מאריס ספייטס, ופסטוס איזלי נראו כלא מסוגלים לעשות דבר אחד נכון, ידיהם הקולעות של צלפי השלשות רעדו כשהם זורקים שיא פלייאוף של 42 זריקות וקוברים רק 14. ככה זה. כשאתה זורק ויודע שאם תחמיץ יש סיכוי גבוה שהכדור יחזור בסיכוי סביר מאד לידי חבר קבוצתך ההטלה היא מלאת ביטחון ואפילו יומרה, אם לא חוצפה (במיוחד סטפן קרי). כשאתה חושש שכל החטאה היא איבוד כדור, אתה חושב יותר מדי וזורק ללא בטחון.
חסרונו של גרין הורגש בכל. בחוסר תקשורת בין השחקנים בטרנזישיון המגמגם מהגנה להתקפה, ברוטציות המהוססות, ובפיק-אנד-רולים הבלתי בטוחים. העמוד המרכזי, השלד שעליו נבנה שאר הבניין, לא היה, ובלעדיו כל ההגנה התרוקנה מהדבק שהחזיק אותה יחד. אני עצמי לא ידעתי עד כדי כמה הוא חיוני.
אף פעם לא חיבבתי אותו וזאת בלשון המעטה. ישנו משהו בפרצופו וחיוכו שדוחה אותי. גם לא האמנתי ששחקן שהיה מעט מעל בינוני כמוהו ממישיגן סטייט מסוגל להגיע לליגה ותוך ארבע שנים להתעלות עד עמדה של פאור פורוורד שייתכן שיקבל אפילו הנהון חיובי מג'רי קואלנג'לו ומייק ששבסקי לקבלת גופיה לנבחרת ארה"ב (אני אישית מקווה שלא כי הוא לא יתאים לשואו-טיים של הנבחרת בריו, אבל זוהי דעתי בלבד).
הוא כ-ו-ל-ו 2.00 מטרים. צ'ארלס בארקלי היה .1.97 מ'. קשה לי להאמין שגדל ומתפתח מין אציל שני כי בארקלי היה יכול לקלוע 30 נקודות למשחק בכל יום נתון, כי הוא היה הרבה יותר תחבולני וכשרוני מגרין. אבל לגרין ישנה קליעת שלוש עדיפה על בארקלי, ולפתע הוא הפך גם למטיף, דרשן, ומרסס קריאות קרב כצ'יף אינדיאני לפני היציאה לקרב נגד המילישיה.
מדהים ממש לראות את כל שחקני הווריורס יושבים במעגל ודריימונד צורח-צווח עליהם בקולי קולות כמו איזה כומר אבנג'ליסטי הקורא בקולי קולות להמונים להקרבת הגוף והנפש, וכולם מסתכלים עליו כאילו היה איזה שהוא ייצור DIVINE אלוהי קוסמי ומנענעים בראשיהם "כן, כן" בהכנעה מלאה ובמוכנות עליונה לקבל כל מה שיבוא, ולעשות כל מה שיידרש.
עד כדי כך הוא הפך לבורג המרכזי של הקבוצה. הוא הפך למנהיג הווקלי של הקבוצה כשה-VOCAL LEADERSHIP שלו חשוב לא פחות מה-PHYSICAL PRESENCE שלו. בד"כ לוקח לשחקן שנים על גבי שנים להגיע למעמד שגרין השיג בקבוצתו תוך 4 שנים.
דריימונד גרין נעלם מהשטח ביום שני, ולא חזר. בוודאי התחבא באיזו שהיא פינה לראות את הווריורס ינצחו, ואז היה מופיע כמטאור. אבל הם הפסידו, והוא העדיף להישאר מוחבא כאומר "את מה שיש לי לומר, אומר ביום חמישי".
מעניין איזה מין גרין יופיע. אם אני מאמנו אני מבקש ממנו להירגע, ולהופיע למשחק עם הרבה מוטיבציה אבל ללא כל טרוף, כי לברון פיקח מדי והוא יכניס אותו לבעיית 3 עבירות כבר ברבע הראשון. הוא צריך להבין שהוא לא יכול לכפר על יום שני בלילה. הנזק נעשה ומה שהיה היה. כל מה שהוא יכול לעשות זה לנסות לשחק חזק אבל בשכל, ולהוכיח לכולם שאיתו הסיפור של הווריורס הוא סיפור אחר.
ניצחון וMVP של הגמר
ג"ס צריכה להביא את הרווארד מיוסטון, שיוותר על השאיפות ההתקפיות שלו ותהיה לו אליפות
לגמרי. אם הם מנצחים והוא נותן משחק רגיל שלו – הוא צריך לקבל MVP.
דריימונד גרין הוא שחקן טוב מאוד וגניבה של גולדן סטייט בדראפט (עוד אחת מרצף בחירות מדהימות שלהם, בראשה כמובן הג'קאפוט של המאה, עם סטף במקום 7. רק להזכיר את מינסוטה, שבחרה 2 פוינט גארדים לפני סטף קארי 🙂 ואגב – דריימונד נבחר במקום ה-35, אחרי שתי בחירות קודמות של גולדן סטייט. גם הם לא היו כ"כ דלוקים עליו.
ודריימונד גרין הוא גם קצת אובר-רייטד, בזכות הסגל המדהים שיש סביבו, ובמיוחד בגלל המאצ'-אפ הגרוע שיש לקאבס ספציפית מולו. בסדרה עם אוקלהומה הוא נראה לגמרי אחרת. לא במקרה.
האיש מזיע מאמץ לשדר כמה הוא מיוחד והיסטורי, ככה זה כשאתה ליד באק-קורט באמת היסטורי, נדחף לכל תמונה עם האחים ספלאש, "גם אני בחבר'ה", ופותח פה גדול איפה שרק אפשר, בפוזת הגופיה שיש לי על הגב (היה מת ואל תתחילו בכלל להשוות).
וכל ההו-הא הזה כמעט עלה לו ולקבוצה שלו בתואר. מדברים על mvp סדרת הגמר? זה לא תואר מי יודע מה קריטי, גולדן סטייט תזכה באליפות וזה באמת יידחק הצידה. אבל לתת לגרין? האיש כמעט עלה לגולדן סטייט בתואר, ובבזיון השיא ההיסטורי שלה!
ואני מדבר על הסדרה עם אוקלהומה – הכיסוח של אדאמס. או למשל הבושידו ותפיסת הרגליים של קאנטר, שהוגדרו "טקסטבוק פלגרנט 1", היו אמורים לעלות לו בהרחקה ממשחק 5 עם אוקלהומה. ואיפה היו אז גולדן סטייט וה-9-73 אז?
למזלה של הקבוצה והליגה, ממתגים אותה בתור "הקבוצה ההיסטורית", לכן הוא והם קיבלו אז פאס, שערורייתי, וההמשך ידוע. במובן מסוים, הוא שילם בהרחקה עכשיו על חטאי הסדרה הקודמת. הרבה יותר נוח להרחיק את גרין ב-1:3 לגולדן סטייט, מלהרחיק אותו ב-3:1 לאוקלהומה. חסד נעשה עם הדאבס. נו ביזנס לייק שואו ביזנס.
בכל מקרה – מי שככה מסכן את המאמץ המטורף של הקבוצה שלו, מי שמודיע עוד לפני זה, "אני לא הולך להיזהר, ככה אני משחק", ורצף הפגיעות שלו באשכי היריב גבוה מהאחוז של סטף בעונשין – לתת לו mvp פיינאלס יהיה בדיחה מרה. עד כמה שהתואר הזה הוא נון-תואר, לברון עשה בסדרה בשנה שעברה ממוצע הכי גבוה של כל השחקנים, ובכל אחת מהקטגוריות, בלעדיו לא היתה סדרת פיינאלס עם טעם בכלל – ולא קיבל. כך שהתואר הוא זניח.
ובכל זאת: לא דריימונד. קליי תומפסון יהיה בחירה ראויה הרבה יותר.
!couldn't have said it better
כל מילה!
הוצאת לי את המילים מהפה
רוב מה שאתה כותב לא נכון או לא מדוייק . אני מסכים לגבי ההרחקה , שהיתה צריכה להיות מול OKC ולא עכשיו .
אפשר להגיד על גרין שהיא אמוציונלי וגם קצת ערס . אבל הוא בשום פנים ואופן לא אוברייטד . איך אפשר להגיד את זה על שחקן שהוא הגנה של איש אחד , הטוב ב- NBA בהגנה בצבע ( אולי חוץ מלברון ) , יכול להוביל כדור , מוסר מצויין , חוסם טוב ובנוסף לכל עם יד טובה מחצי מרחק וגם מהשלוש ? יש בליגה PF שקולעים יותר ממנו , אבל אין היום בליגה PF טוב ומגוון ממנו .
במובן מסויים גריןדומה לג'ורדן , בזה שהוא מרגיש כל הזמן צורך להוכיח שהוא יותר טוב מאחרים . כמי שנבחר 35 בדראפט, זה די מובן .
בלי גרין ג"ס לא רק שלא היתה עם 73 : 9 , היא היתה רואה פלייאוף מאחד המקומות האחרונים – אולי 6 או 7 .
ואם ג"ס תנצח במשחק 6 וגרין ייתן משחק טוב , הוא יקבל MVP פיינלס בזכות . התואר לא ניתן על התנהגות טובה אלא על יכולת על המגרש.
מסכים עם הרוב, לא נכון לומר שגרין אובר רייטד, מספיק להסתכל על הסטטיסטיקות מכל העונה כדי להבין את התרומה העצומה שלו. אני חושב שמעבר למספרים יש לו תרומה מנטאלית לקבוצה ובלעדיו הם לא לוקחים אפילו אליפות אחת. קרי לאור הפלייאוף הפושר מסתמן כשחקן ליגה עצום אבל קצת פחות במאני טיים.
ההעדרות של גרין מהמשחק האחרון הבליטו את התרומה שלו ואת המשקל שלו בכל הנצחונות על קליבלנד. mvp זה לא תואר שניתן על אבירות נפש או התנהגות טובה אלא תואר שהולך לשחקן הכי חשוב בסדרה וזה לעניות דעתי גרין ואם ממש מתעקשים אז איגי, קליי לא במשחק הזה. לדעתי.
מצטרף לתגובות שמעליי, מסכים עם כל מילה!
מאז מוישה אופניק לא היה סומסום שיודע לבטא את זעמו בצורה כל כך טובה!
מסכים לגמרי.
מסכים
מסכים עם סומסום.
מצויין סומסום!
סומסום.
תגובה לפנתיאון
מנחם לגרין יש את אותו standing reach כמו לגריפין וwingspan יותר גבוה,בגלל שלא חוסמים זריקות או לוקחים ריבואנד עם הראש, לא משנה ממש מהו גובה הראש שלך אלא שתי המידות העיקריות האלה.
הוא עדיין לא צארלס בארקלי (שהיה בזמנו אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם) אבל סך הפעולות שהוא תורם לגולדן סטייט הוא הרב ביותר (לכן רבים טוענים שהוא השחקן החשוב בקבוצה) בעוד שלקרי וקליי יש מחליפים ראויים, אז בהעידר מחליף (לדוגמה לי שהיה מצויין שנה שעברה) הקבוצה איבדה את הצפון. אם זה מיקומים לא נכונים (השחקנים במשחק 5 לא היו רגילים לעמדות שלהם), או בחוסר מנהל משחק נוסף בגלל זה כל משחק ההתקפה שלהם היה רעוע (למרות שהחטיאו זריקות חופשיות בכמויות מסחריות והסוכן של בארנס רצה להתאבד). גרין אחד השחקנים האוהבים עלי (הראיונות איתו נותנים צבע בעוד שקרי וקלי מדקלמים קילשאות ).אבל לקחת ממנו את האמוציות זה כמו לנסות לביית נמר.
המדדים*
ארוך)
סך הפועלות שהוא תורם שהמחליף שלו ךא יכול ךבצע הוא הרב ביותר כמובן.
כפי שכתבתי, חובת ההוכחה עליו
א. גרין התקזז במשחק האחרון עם קוין לאב.
ב. קליבלנד הביסה 120-90 את ג"ס כשגרין שיחק.
נישט א-גרוייסע-מציאה ! (יידיש)
וכשקליבלנד הביסו – קוין לאב לא היה פיזית על המגרש, פצוע.
אם הוא יתעורר ויתן 15 נק' ו15 ריבאונדים – זה די מקזז את גרין.
גרין חוגג עליו במשך כל העונה אתה מוזמן להסתכל במשחקים 1-4, העונה הסדריה ולראות כמה המאץ אפ שלו עם לאב טוב. המאץ הקל ביותר שיש לו משך כל הפלייאוף.
לשים את גרין ולאב באותה המשוואה פשוט מעליב את גרין. הוא תורם בכל כך הרבה אספקטים שאפילו הסטטיסטיקה מראה, בלי לדבר על האספקט המוראלי. לאב פשוט לא באותה הליגה למרות חוזה המקסימום המופרך שלו
הסיפור עם לברון פשוט מאוד לטעמי. אנשים פשוט לא אוהבים אותו, בגלל שפת הגוף והאופי שהוא משדר. כמו שקורה במציאות שיש מישהו שאתה פשוט לא מתחבר ונרתע ממנו? זה הכל.
בדיוק כמו שמנחם כתב על גרין כאן:"ישנו משהו בפרצופו וחיוכו שדוחה אותי. " זאת הסיבה, מכאן הכל מתחיל.
הרי על כל אחד בעיקרון אפשר למצוא דברים טובים ורעים בלי סוף.
מי שמתחבר אליו יראה את הדברים הטובים יותר, ומי שלא – את הדברים הרעים.
אגב, הסיבה שהתגובה שלו במסיבת העיתונאים הדליקה את כולם היא לא הצחוק הקל, אלא איך שהוא אמר את זה. "אני יבחר בדרך בדרך הגבוהה. זה לא פשוט, אבל אני יעשה זאת שוב". אותי זה מחליא. הוא כנראה באמת רוצה לעשות (ועושה) מה שנכון, לא לענות ולהיגרר, אבל למה להכריז שאני צדיק וישר?? פשוט תעשה וזהו! בדיוק כמו ההצהרות שלו על מעמדו ההיסטורי ותפקידו במגרש (להנהיג וכו') הדיבור על זה מעורר דחייה, ומשדר גאווה.
כמובן הכל בפרופורציות, ורוב האנשים והמגיבים, אפילו כאן, עושים את זה. בלחץ של הפלייאוף והגמר, וההתעסקות הממוקדת בנושאים ספציפיים, הדברים יוצאים מוגזמים. לשני הצדדים.
והעיקר מל, תשמור על הhigh road בתגובות שלך, ואנשים יילכו בעיקבותיך. אבל בלי להכריז על זה 🙂
אין קשר שאקיל אוניל גם היה שחצן ביותר ואין כמעט שום אדםשלא אהב אותו (פרט לקובי), מייקל גורדן היה המאפיונר המהמר וחזיר קפיטליסטי באישיותו ועדיין הוא נחשב לאחד האהודים מכולם (רק תסתכל על מכירות הAIR JORDAN, מגיק גונסון בגד באשתו בלי הפסקה והדביק נשים באיידס ועדיין היה אחד השחקנים האהובים מכולם, לארי בירד לא הכיר בביתו עד שגדלה ועדיין אם תשאל אני כמעט בטוח שהוא יבחר לשחקן האהוב מכולם (ביחד עם מגיק ודאנקן), לגבי האישיות של לברון היא חיובית ביותר, קלי תומפסון מדבר מצד אחד על משחק של גברים ומצד שני בוכה על הכניסה של מוזגוב (חברה שלו לשעבר פרסמה שתפסה אותו בוגד בה). הסלידה מלברון והשנאה כלפיו היה הגדולה ביותר שראיתי בNBA. נכון המעבר שלו למיאמי היה מגעיל (אבל שינה את פני השטח בNBA ואת האמונה של השחקנים שאליפות חשובה יותר מנאמנות לקבוצה, מי באמת קובע את ההחלטות if you can beat them join them).יש כוכבים שלא יכולים להיות אהובים ולברון הוא אחד מהם
מדובר על הכדורסלן הכי פופולרי בארה"ב נכון לסוף השנה שעברה, הוא אמנם גם השנוא ביותר בו זמנית מה שאומר שהוא יוצר קיטוב בתגובה אליו, אבל להגיד שהוא לא אהוב זה פשוט לא נכון.
כמובן שיש לו כמות עצומה של אוהבים, אך גם כמות מטורפת של שונאים, הספורטאי השנוא ביותר. לברון הוא הכדורסלן הכי משפיע מחוץ למגרש, כל העיניים מכוונות אליו לכל תנועה שלו, אין ספורטאי שאני זוכר שעורר כאלה אמוציות באנשים.
לדעתי אתה מפספס את הנקודה העיקרית, שחצנים יש בשפע, אבל יש דרך לעשות את זה בצורה חיננית ומתוחכמת. לברון עושהנאת זה בצורה מגושמת ודוחה, זה הכל
נשמע כמו ניסוי חברתי שמחכה לקרות.
כך מילה זהב!!!!
*כל
אולי כדאי למקד בו את ההגנה…. תמהתני….
לו
לוווו…. אייכה…..
גרין חשוב מאוד ללוחמים זה ברור אולם להרגשתי היה פה שילוב של החיסרון שלהם עם הירדמות ושאננות של כל הלוחמים כולל המאמנים והם לא התכוננו כראוי לחסרונו של גרין.
רוצה לומר שגם מנח ולא רק הוא כל הזמן נותנים את הדוגמא שהלוחמים הסתדרו בלי קרי ולעומת זאת בלי גרין הם לא הסתדרו וזה נכון חלקית כי ששחקן נפצע ואתה מבין שהבוא הולך להיעדר ליותר ממשחק אתה מוצא פתרונות(טובים יותר טובים פחות) במקרה של גרין אחרי שהם מובילים 3-1 ונראים די בשליטה מול קליבלנד ומשחקים בבית זה לפחות נראה לי שהם האמינו שהאנרגיות ממשחק הבית+הבדלי האיכות שלהם מול קליבלנד יעשו את העבודה והם לא התכוננו כראוי למשחק בלי גרין.
פוסט מדויק
כל מילה בסלע, אבל לדעתי גרין לא יקבל MVP גמר. הוא ראוי, והיה כבר MVP גמר שלא שיחק בכל המשחקים (ויליס ריד, 1970), אבל לא סביר שיקבל שוב. זה כמו שווסט הפסיד וקיבל ב-1969 ולברון לא קיבל שנה שעברה.
הוא לא יקבל MVP בשום אופן. אתה לא נותן MVP לשחקן שבגלל מעשיו הקבוצה החמיצה – אולי – נצחון ביתי במשחק החמישי.
הוא החמיץ את משחק 5 בגלל שהליגה מאוד רצתה שהסדרה תימשך כל השאר זה דמגוגיה. אם כבר היה אפשר לדבר על זה בהקשר של ההרחקה שהוא אמור היה לקבל בסדרה מול התאנדר
כולם שואלים איפה קארי בסדרת הגמר, ולי זה נראה שהיתרון והחוזקה של גולדן זה הקבוצה, השלם שגדול מסך החלקים שלו, בדיוק ההיפך מקליבלנד, בחמישייה של קליבלנד יש שני שחקנים של בחירה 1 בדראפט, ושלושת הכוכבים של גולדן הם בחירות 7 (קארי) 11(תומפסון) וסיבוב שני (גרין), אבל התחברו ביחד לקבוצה קטלנית. לא נראה לי שהיתה קבוצה דומיננטית מסוג כזה בהיסטוריה של הליגה.
נקודה מעניינת.
הקבוצה שמזכירה לי הכי את גולדן סטייט היא הפיסטונס בגרסת סוף שנות ה-80'.
קו אחורי שהקבוצה בנתה דרך הדראפט (אייזה תומאס, בחירה 2, וג'ו דומארס, בחירה 18)
שחקן גבוה וקשוח, שהוא הלב של ההגנה (ביל ליימביר, בחירה 65 בדראפט. נבחר על ידי הקאבס, אבל הגיע לפיסטונס כבר בשנתו השנייה בליגה)
וטרנים שהגיעו לקבוצה בטריידים, והפכו לשחקנים משלימים חשובים (מארק אגווייר, ויני ג'ונסון)
יש אפילו את המקביל לתפקיד 'השחקן הצעיר עם הפוטנציאל הלא ממומש' (רודמן, שנבחר על ידי דטרויט, אבל בתקופת האליפויות עדיין לא היה "התולעת")
וואלה צודק! רק במקום באד-בויס גולדן-בויס
אני לא מסכים כל כך קרי הוא כוכב על ומציאת העשור הקודם, תומפסון גם היה במכללה קטנה ואחד השחקנים הטובים בליגה והפחות מוערכים (הרבה יותר טוב מגרין) בנוסף גרין שהוא מנהל משחק עם 2 כוכבים מדהימים (בשום קבוצה אחרת אין לו את הכלים להגיע לעמדה של כוכב).
ורק להשלים את זה – לגולדן סטייט יש גם בחירה מס' 1 בדראפט.
והרבה אנשים (לא הידענים שכאן) יתפלאו.
אין מה לומר – נוצר שם הרכב מדהים בזכות עבודה מדהימה של הצוות, וכמובן, טיפה גדושה של מזל. ואני לא מדבר רק על סטף במקום 7, או על איגי – זה בעיקר הסירוב לטרייד על קווין לאב, בתמורה לקליי תומפסון (וגרין? לא זוכר בדיוק). היה רחוק כחוט השערה.
שני השחקנים שנבחרו בבחירות הכי גבוהות ומשחקים היום בג"ס הם בוגוט (בחירה ראשונה) וליבינגסטון (בחירה 4).
שיקגו. זוכר? 6 אליפויות רצופות אם לא שנת הפסקה בגלל פרישת מייקל הזמנית.
אם ג"ס יקחו עתה 6 אליפויות רצופות, נחזור לדבר
מנחם למה 6 ללא הפריישה זה היה 8 והשושלת הגדולה בספורט (והשושלת של ביל ראסל הייתה יורדת מקום).
בשורה התחתונה, מנקודת מבט של אוהד סמי-נייטרלי (לא באמת בעד קבוצה מסויימת, או שיומיים בעד האחת, שעתיים בעד השניה ואז מחליף אהדה תוך כדי משחק- עלוב, אני יודע, זה מה שיש).
הסדרה הזו, שהתחילה בקול ענות חלשלשה עם ניצחון הספסל של הלוחמים על הקאבס ביכולת זבלית למדי, קיבלה תפנית נהדרת-
אין לי או למישהו אחר שום דרך לדעת כיצד תיגמר- היש יותר טוב מזה?
הערת אגב להייט-אשבורי- ברור שאין, אתה רוצה בניצחון חד וחלק של קבוצתך- לגיטימי בהחלט.
נכון, ההרחקה של גרין היתה שערורייתית, והליגה ביזתה את עצמה, ונכון, לך תדע מה היה קורה אילו לא הורחק ואילו לא הוציאנו מארץ מצרים.
א-ב-ל העובדות הן אלו-
1. קליבלנד במשחק בית, יכולה להשוות את הסדרה ל-3:3 ואז בגיים 7 הכל יוכרע. במשחק אחד אין שום משמעות ל"אבל 32 קבוצות ניצחו כשהובילו 3:1". אז מה, גם המשפטים "אבל ראשון לציון ולסטר מעולם לא זכו באליפות" שווים כמו ערכו של בוגי יעלון בעיני נתניהו.
2. לברון היה ענק במשחק 5. ממש כמו באותו משחק 6 מול בוסטון, הוא מצליח איכשהו לעטות על פניו ארשת שונה מאותה ארשת של חשיבות עצמית מנופחת. עצם זה ש"כל העולם היה נגד לברון" איחד את הקאבס ליחידה אחת והם יבואו להקיז דם במשחק הבא.
3. ההרחקה של דריימונד גרין, שכאמור לא היתה מוצדקת, אך באיזשהו פן קוסמי כיפרה על ההרחקה שהיתה צריכה לבוא לאחר דגימת אשכי אדאמס בקצה הסוליה שלו, גרמה ג-ם לשחקני ג"ס לחשוב שהליגה נגדם, ולהוא בטירוף למשחק 6. בכל אופן, המחשבה על גרין נותן משחק ענק בקליבלנד וזוכה על אדמת האויב באליפות ובנוסף מקבל mvp יכולה להדיר שינה מרבים מאוהדי הקאבס.
4. קרי. באמת נראה בסדרה כמו נער כנסיה חביב ובלתי מזיק. איפה הוא ואיפה האינקוויזיציונר שמנחם עשה ממנו. פרווה.
5. קליי וקיירי. המגה גלופלקס פקטורס של הסדרה, וכרגע מועמדים חזקים משני הצדדים לתואר ה-mvp של הגמר. מעניין כיצד יופיעו במשחק הבא.
6. ולסיום, מנחם- עם כל הכבוד לנעלבים, לנפגעים, אם בצדק ואם לאו- במקום לקבל את מנחם העייף של סדרת הגמר של שנה שעברה, קיבלנו את מנחם הפרוע, הצעיר, שמעיף 4 טורים ביום משל היו עובדים זוטרים בבית ראש הממשלה בקיסריה.
אני אוהב את זה, סורי.
אז אם להמר- הקאבס מנצחים בקושי בקושי את משחק 6 ואז- גיים 7 באורקל. מה יקרה שם? רק למפלצת הספגטי המעופפת של הכדורסל הפתרונים..
תגובה שמאד אהבתי (כמובן שהמחמאה לדוק לא הפריעה ולא הזיקה…)
תגובה יפה
ההימור המופרך שלי למשחק מחר:
גרין מגיע למשחק במוטיבציית שיא, נותן משחק גדול,
אבל לא מצליח להתאפק – ובועט ישר ביהלומים המלכותיים.
לליגה אין ברירה, והוא מורחק ממשחק 7 (או מהמשחק הראשון בעונה הבאה. תלוי בזהות המנצחת)
סטיבן א. סמית' המושמץ (בצדק) זכה ממני להרבה נקודות חיוביות לאחר הסרטון הזה:
https://youtu.be/psOCeg3DHG4?t=8m48s
מסתבר שיש בו צד הוגן וחושב ואמיתי
דיברתם הרבה על בחירות הדראפט של גולדן סטייט. מניח שחלקכם מכיר את הסרטונים המעולים האלה, "משק כנפי הפרפר" שמשנה את כל ההיסטוריה –
מה היה קורה אם מינסוטה היו בוחרים את סטף בבחירה מס' 6:
https://www.youtube.com/watch?v=1TmChxXVwrE
ואם אתם אוהדי ניקס – וגם קליבלנד, תופתעו – מה היה קורה אם הניקס היו בוחרים את סטף בבחירה מס' 8:
https://www.youtube.com/watch?v=MuKe331jGhU
נהדר!
גרין ישב יומיים בבית והתפוצץ ואכל את עצמו, מחר הוא עולה בטירוף למשחק ומתנפל על כל כ"ח בהתקפה.
עד שפתאום קפיצה פראית שלו מעיפה את מת'יו דלבדובה 5 אחרי הקו. אחרי התייעצות מייגעת השופטים מחליטים לתת לו פלגרנט. הוא לא משחק במשחק מס' 7 וג"ס מפסידים (לא קליבלנד מנצחים אלא ג"ס מפסידים)
עגל! תתעורר! זה רק היה חלום… אה, אוף חבל ;-(
Lebron must have realized he had a jumper
Warriors fans Are Funny. YALL CALL
LEBRON BITCH BUT YALL BITCHING ON EVERY PLAY. Look at lebron he just shut his mouth and dunk on people. He be blocking yall weak ass Warriors s. Yall actually made him pull out some effort and he shit on yall. Game 6 will prove how draymond wont matter much.
גרין ראה את המשחק באצטדיון הבייסבול השכן
באותו זמן היה משחק של ה A's
מדהים איך גרין מגעיל ומעצבן אבל ראוי להערכה כי הןא נותן את הישבן שלו בכל משחק מחדש ומשחק את משחקו על הקצה האפשרי של יכולותיו
ולברון …. חחחח… יאללה שישלוט על כולם או יפרוש לגמלאות כי אם הוא לא נותן את הישבן כמו גרין אז לא צריך טובות