אתם ראיתם את זה?! והכוונה ב"ראיתם את זה" היא – מישהו מכם ראה את זה בא? מישהו חזה את ההתפוצצות הזו? אני בטח שלא, אבל כמו שכתבתי בטור הקודם, לכל משחק יש את קו החיים שלו שמתפתח לכיוון אחד ויחיד, למרות מספר אפשרויות כמעט אינסופי לכל אורכו.
אז מה ניצח לקאבס את המשחק? קודם כל – הדברים הברורים שדיברנו עליהם לפני המשחק, כלומר אגרסיביות בהגנה וגם בהתקפה, ובעיקר הדברים אמורים לגבי כמות האוויר שהגארדים של הלוחמים קיבלו, או במקרה של הלילה – לא ממש קיבלו. כמעט כל שחקן, כשקיבל את הכדור בין קו החצי לקו השלוש כדי להתחיל התקפה, ראה מולו למעשה אפס אוויר ושומר שצמוד לו לגופייה ולא מאפשר לו לעיתים אפילו להסתובב לכיוון הסל ולראות מי ואיפה חבריו.
סוג כזה של הגנה למעשה "דוחף" את המתקיף לכיוון החצי, ולא מאפשר להתחיל התקפה נורמלית. במקום זה, השחקן עם הכדור עסוק ב"הישרדות" ובלא לאבד את הכדור או לא לעבור חזרה לחצי שלו. הבאמפים הקטנים האלו, שהיו נחלתם הבלעדית של הווריורס עד כה, מופנים עתה נגדם והם היו די מופתעים ולא מוכנים, ולכן איבדו הרבה כדורים. לטעמי – זה המייצג הטוב ביותר למה שמאמנים קוראים הרבה פעמים "אגרסיביות" (מצד המגן) או "חוסר אגרסיביות" ו"רכות" (מצד המתקיף).
אז מה עוד עבד? הקאבס ניצלו כמעט כל הזדמנות לעשות מה שאמרו להם שאסור לעשות – לרוץ. הם לקחו את איבודי הכדור ותקפו ישר את הסל במשחק מעבר, גם משום שלברון וקיירי מצטיינים במיוחד באספקט הזה וגם משום שעד כה ההתקפה העומדת שלהם לא הראתה ניצוצות. למעשה, במשחק העומד, למעט בידודים לקיירי שקם הבוקר על הצד הנכון (וזה גם קשור מנטלית לאיך שהתחיל המשחק), לא ראינו איזושהי בשורה התקפית שהווריורס צריכים לחשוש מפניה. טוב, כמעט… כי היה איזה בחור שפתאום נראה שהצדיק את חוזה המיליונים שלו ואיפשר לקאבס עוד כדור ועוד כדור בהתקפה. טריסטן היה נפלא והזכיר את יכולתו מהפלייאוף שעבר, וזו בשורה נהדרת לקליבלנד.
אז מה צריכה להיות תגובתם של הווריורס? איך הם קמים מכאן? למרבה הפלא, הם לא צריכים לעשות כל כך הרבה, או דברים מסובכים מדי, כדי לחזור לשלוט. הדבר הראשון, שסטיב קר גם הזכיר אותו, הוא להיות אגרסיביים – והכוונה בעיקר בהתקפה. אתה לא יכול לתת למגן לדחוף אותך כמעט עד לחצי, ואז המסירה שלך היא אוטומטית חטיפה בפוטנציה. אתה צריך לקבל את הכדור כבר מיושר לכיוון הסל כדי להתחיל התקפה ולראות מי נגד מי. כמה חסימות פשוטות בלואו פוסט לשחקן שעולה לקבל יכולות לפתור את זה, אבל זה בעיקר ה- mindset של השחקן המקבל, שצריך לדעת שאסור לו להתקפל.
הנקודה השנייה פשוטה הרבה יותר – תסגרו לעזאזל לריבאונד, בטח את TT אבל גם אחרים (דלי לוקח ריב' התקפה מעונשין? Come on!). בקיצור – למרות הבלואו אאוט אני עדיין חושב שזה יותר בידיים של הווריורס, שפשוט כנראה התחילו להאמין לכל מה שכתבו עליהם. שיהיה בהצלחה ביום שישי!
נ.ב: שמתם לב? 438 מילים בלי להזכיר את קווין לאב…
תודה על עוד טור מעולה ינון.
מחמאות לקרי בעונה הסדירה-שירה בתנועה,גורדן היה אובד עצות מולו,
המציא את הכדורסל מחדש,צריכים לעשות קשת חדשה ל4 בשבילו.
מחמאות לקרי בפליאוף-לפחות הוא לא כופה את עצמו ומחרב את המשחק
חייב לשאול :
ראית את גורדן ופיפן משחקים בשנות ה-80 וה-90 ועל סמך זה אתה קובע את הקביעה הזו ?
איזו קביעה?רק ציינתי את המחמאות שהרעיפו עליו בעונה הרגילה ואיך המחמאות התכווצו לאי עשיית נזק בפליאוף
הכתובת לא היתה על הקיר לפני המשחק , אבל בשלוש דקות הראשונות כבר היה אפשר להבחין מי באמת בא לנצח . ההפסד הזה רשום על קרי , שלצערי ממשיך בקו זחיחות לא מובנת ,כאילו אומר מה לי ולסדרה הזו. לפחות זאת הרגשתי.
כולם מחכים לקרי ? גם אני ! ואני מאמין שגם הוא יודע את זה , יש לו הזדמנות נוספת במשחק הבא ורצוי שיצרף לחגיגה את הקליי ויפה רבעון אחד קודם .
את רועי כבר הכתרנו כ-MVP של הופס, השנה בפלייאוף.
אבל הטורים שלך מתמודדים בכבוד על התואר הלא רשמי –
"ה-X פקטור" של הפיינלס.
אני מסכים לדעתך, ואני חושב שחלק מהסיבה שקיירי אפשר הלילה לשחקני גולדן סטייט לקלוע עליו באחוזים כל כך גבוהים,
זה שהוא מהמר הרבה על ניסיון החטיפה, ושהוא מפעיל הרבה לחץ (אפקטיבי) על הנעת הכדור של גולדן סטייט –
לחץ, שכאשר הוא נישבר, הוא מאפשר סלים קלים.
זה לא סתם שקיירי מוביל יחד עם לברון את טבלת החוטפים בפיינלס עם 2.3 חטיפות למשחק.
יש לזה שתי תשובות פשוטות – ג'ייאר סמית – שקלע סלים מטורפים אתמול (כולל אחד מהחצי אחרי הזמן) וטומפסון בריבאונדי התקפה סופר חשובים ברבע השלישי כשהלוחמים יכלו להוריד להפרש חד ספרתי ובמקום זה ההפרש עלה שוב לאיזור ה15-17.
ינון תודה רבה.
הייתה לי הרגשה חזקה שהקאבס ינצחו .זה מעבר להרגשה
כי הם היו צריכים להחזיר כבוד.
עכשיו כשהחזירו את הכבוד ( ועל הדרך לקחו הרבה כבוד מג.ס ).
אנו נגיע למשחק שיהיה להערכתי מאוזן מאד וכמעט על כל הקופה.
ניצחון לקאבס ויש סדרה ניצחון של ג.ס ימחוק לחלוטין את המשחק הלילה..אני לא אהיה שם כשזה קורה כי …שבת …בדרך כלל לכל שבת יש מוצאי שבת…..אבל השנה שבועות יגרום לכך שייתכן ואתעדכן רק בראשון בערב ……
ככה נפסיד גם את היומיים הראשונים ביורו ….
ועל זה נאמר… אין כמו בבית 🙂
מזל טוב ללברון אגב, שעבר היום את קובי במספר הנקודות בגמרים בכל הזמנים. עד סוף הסידרה הוא לבטח יעבור גם את הלייקר הגדול בכל הזמנים, מג'יק, ואולי אף יהיה התשיעי לחצות את רף 1000 הנקודות.
וכרגיל בסדרות של הטוב מ-7, המשחק הרביעי הוא הכי pivotal. הוא קובע אם הסידרה כמעט גמורה ב-1:3, או פתוח שוב לחלוטין ב-2:2. מקווה לראות את המשחק כי אנחנו בנופש משפחתי.
להלן – חוק יבור
אגב נהיה לא רחוק ממך. אתה מכיר את מסעדת רוטמן בלוטם? מומלץ?
מקום נחמד. האוכל בסדר, אוירה מאד נעימה+ נוף מקסים לכינרת (אם אתם לא באים בלילה). אנחנו הולכים לשם לא מעט להתאוורר מהילדים.
יש לך עיני נץ אם הצלחת לראות משם את הכינרת
שישים אחוז עיוור
ממש לא. מהמרפסת שלהם יש נוף ישיר לכנרת. כמובן שכשיש אובך אז זה נהיה חסר משמעות.
בדקתי אגב את הבראקט שלי.
אני ממוקם במקום ה-309 המשותף עם 205 נקודות, כשאיתי משוש האתר מר ויינברג בכבודו ובעצמו! אולי תרצו לקחת בערבון מוגבל יותר את מה שאנחנו כותבים פה…. (למרות שלהגנתי ייאמר שהכנסתי בניגוד לכל היגיון את טורונטו לגמר הליגה רק בגלל החיבה לקנדה…)
יש שני מובילים עם 310, כשאחד הימר על הלוחמים והשני על הקאבס – אז כנראה תהיה פה הכרעה ברורה.
איך נכנסים לבדוק.?
אפשר להתבדח על קווין לאב כמה שרוצים, אבל בלעדיו הקאבס לא הולכת לשום מקום.
מסכים לחלוטין אתך ששמירה כמעט לוחצת על כל המגרש היא מה שעזרה מאד לקאבס אמש
אפשר לבוא ללו בהרבה טענות שונות – זאת של מתן לגבי מספר הדקות הלילה אפילו קריטית לדעתי!
אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו- הוא בא לסדרה הזאת עם תכנית ברורה והיא לא לתת לשני הסופרסטארים וספקי הנקודות הראשיים של ג"ס לנצח אותו, ועד כה הוא הצליח בזה בכל משחק, גם אם התוצאה הסופית לא לטובתו.
משחק ראשון הוא נתקל באחד מתצוגות הספסל הטובות שנראו אי פעם במשחק גמר, ובמשחק השני הקבוצה שלו פשוט לא באה לעבוד בהתקפה.
אבל שוב, אני חושב שכל מאמן היה קונה תאוריית משחק שבה הוא מנטרל את 2 ספרי הנק' הראשיים של היריבה בגמר -תחשבו על מייקל+פיפן, שאק+קובי, לברון+ווייד, וכו' וכו'.
שוב, לא בא להעיד על יכולתיו של לו בתור מאמן והצלחתו, אלא שבתכנית משחק ההגנתית שלו הוא בהחלט עומד, ואם הוא ימשיך עם זה, הוא בהחלט נותן לקבוצה שלו הזדמנות טובה להיות פקטור משמעותי בסדרה.
ערכו של קוין לאב לא יסולא בפז. יקר הוא מפנינים, ואסביר:
קליבלנד הם חבורת ערסים מצ'וחצ'חים. כולל דלאדובה.
מוזגוב הוא עולה מרוסיה.
אבל קוין לאב הוא הפרופסור שבחבורה, הוא הצפונבוני התרבותי.
אי לכך, ובהתאם לזאת,
קוין לאב מכניס יראת כבוד ללב היריבים השחורים – "ראו, הנה נסיך אמיתי, הדר מלכות נסוך על פניו האציליות, תנו כבוד ושחקו בהוגנות."
ולא לאבד כל כך הרבה.
ההתקפה העומדת של הקאבס לא תנצח משחקים.
איבודי כדור הם המפתח, כמו נגד אוקלו.
וזה לא רק האיבודים הישרים, זה גם התקפות שמגיעות לזריקה גרועה בסוף שעון.
תודה על הטור המעניין.
רק היה מוזר לי קצת שלא דיברת על סמית' ששכח לפחד מהמעמד, והוא המשיך את מה שקיירי התחיל
מעבר לזה, הכדורסל ההתקפי של קליבלנד מאד לא קבוצתי, וצורת כדורסל כזו תביא להם מקסימום עוד ניצחון אחד.
סמית הוא תוצר של הנסיבות ובתור שכזה רק מצביע על הסימפטום ולא על הסיבה
טרול פראנואידי
פרנואיד אני יודע מה זה, אבל מה זה טרול?