מר נקודה למשחק (2)-סיכום קצר של הגמר/ינון יבור

אז בניגוד למשחק הראשון הטוב והאיכותי, הפעם קיבלנו משחק שניתן להגדיר אותו במילה אחת לא מחמיאה – sloppy, או מרושל. לכל אורך המחצית הראשונה, ובחלקים רבים מהרבע השלישי, ראינו שתי קבוצות מאוד לא מרוכזות וכאילו שאננות, שחושבות שדברים יסתדרו מעצמם והצד השני כבר יתקפל. ראינו יותר מדי איבודי כדור, חסימות, ובאופן כללי חוסר ריכוז. מי שיצאו מזה ראשונים היו הווריורס, שהפכו לקבוצה הראשונה מאז 2009 שלוקחת את שני המשחקים הראשונים בסדרת גמר.

לכל משחק כדורסל של 48 דקות יש סוג של קו חיים, העובר עליות ומורדות, פיתולים ופניות, ובכל מקום, כמאמר המשורר הדגול דוד ב., "צריך לקבל הרבה החלטות במהירות גבוהה, כמו טייסי קרב". ובכל נקודה ונקודה המשחק יכול לתפוס כיוון שונה ולהתפתח במסלול אחר. לכן גם משחק של 30 הפרש יכול להיחשב כפספוס למפסיד, כי בהתחלה, כשזה עוד צמוד, היה לו הרבה מה לעשות כדי לברוח ליתרון שיכול לשנות מנטלית ופסיכולוגית את מהלך המשחק. ולכן הקאבס צריכים להכות על חטא על החצי הראשון המרושל שלהם. הם צריכים להבין שגם להם, ולא רק ליריביהם, מותר לאמץ את גישתו המוכרת של רבנו גרשון מאורידאליהו, לפיה בין אם תרביץ 10, 20 או 30 פאולים, בכל מקרה ישרקו לך 20. הם צריכים להבין שבדקות שהווריורס במצב “off”, זה זמן הקיץ שלהם לצבור זכרונות כמו נמלים, לקראת החורף הקשה שבו when it rains, it pours.

בעיקר איכזב אותי קיירי אירווינג, שנראה כבוי ומיואש. לא מן הנמנע שמישהו החל ללחוש באוזניו על ההגנה המצחיקה שלו ואיך בשנה שעברה הבולדוג האוסטרלי הצליח יותר ממנו. יש כאלה ששיחות מסוג זה מדרבנות אותם. יש כאלו שזה מצמית ומשתק אותם. אני כבר יודע באיזה צד קיירי.

בוגוט שומר על לאב. עשה עבודה נפלאה הערב.

ובקשר לתוכנית המשחק – קר ממשיך עם הנוסחה לפיה לאב לא ינצח אותו בפוסט. הוא שולח מתנפלים מדורבנים לפינות השלשות שלו, ומפתה אותו פנימה לחפור. הפעם, בניגוד למשחק הראשון בו לאב ניצל את זה ביעילות, קר תיזמן במדויק את בוגוט לעזרה שנגמרה בחסימה או בהוצאה וחישוב מסלול מחדש. המחשבה היפה פה מנצלת את זה שלאב אמנם יכול להוציא החוצה מסירה, אבל במצבו (אחרי תחילת החפירה וכמה כדרורים) הוא לא נמצא בקו מסירה אפשרי לשחקן של בוגוט, ולכן קשה עד לא ניתן לנצל את הדאבל טים הזה.

ועכשיו, מה עכשיו? מסמרים (של קארי – “Curry nails it!”) ונוצות (קליעות קלות של ברבוסה ושות'). לקאבס אין הרבה תפילה. הם חייבים אבל להישאר מרוכזים אחרת הם משלמים במזומן. אני הייתי חוזר להצעתי המקורית לדיוויד לפני שנה, שנראית אולי מוזרה אבל יכולה לעבוד: לשחק לפרקים (לא תמיד) הגנה איזורית. נכון שזה נראה התאבדות, אבל במקומות כאלה הרבה דברים הם מנטליים יותר מהכל. איגי יכול לקלוע מצוין מכל הטווחים, כולל עונשין, אבל כשעושים עליו עבירות מכוונות הוא גם מתחיל לפקפק בעצמו ולהחטיא לא מעט. וחוץ מזה – להרביץ חזרה. אף אחד לא מחלק פרסים על fair play.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. המשחק באמת היה sloppy אבל אנ ילא חושב שזה הגיע משאננות של אחד השצדדים או שניהם. זה נראה לי יותר מלחץ.
    בשנה שעברה הקאבס עשו די הרבה האק-א-איגי וזה עבד מבחינת החטאות העונשין אבל בהחלט לא השפיע על הביטחון העצמי שלו ועל המשחק שלו.

  2. כמעט בכל שנה מי שמפסיד את המשחק הראשון בסדרה לוקח את השני. יש שיקראו לזה נואשות או sense of urgency של הצד המפסיד, או זחיחות ושאננות של הצד שניצח. בכל מקרה היתה כאן שבירה של הדפוס הזה ואני זוקף את זה לחובת הקאבס

        1. איך זה משנה? ברור שיהיו רצפים של כמה שנים שזה קורה ורצפים של כמה שנים שזה לא קורה. לא הייתי מייחס לזה משמעות.

  3. לו צריך להיות יצירתי.

    השמועה ממחנה האימונים מספרת שמוזגוב לא משחק כי לו תפס אותו מסתובב עם גופיה של אייברסון…..

  4. המשחק השני צמצם עבורי את ההיתכנות של ניצחון של קליבלנד בגמר.
    הם היו אמורים לבוא כמו חיה פצועה,
    קיירי ולאב were supposed to bring balance to the (brute) force,
    אבל כנראה שזה מה יש (מנטלית) – ראינו לכל אורך העונה שכשקליבלנד באים כפייבוריטים הם מצליחים להיות דומיננטיים יותר מאשר כשהם באים כאנדרדוג.

    1. רוצה לומר שכשקליבלנד לא פייבוריטים הם לא מתעלים ונלחמים כמו שהיית מצפה מהם בתור אנדרדוג, או לפחות ככה זה מרגיש.

  5. טור מצוין. לגבי הניתוח של לאב וקיירי אני מסכים, רק שעכשיו לא ברור אם לאב ימשיך בכלל בסדרה.
    איגי וגרין קלעים בינוניים בסה"כ, צריך להרביץ להם ולהשאיר פתוחים מדי פעם כי לא כל יום גרין יקלע 5 שלשות.

  6. אני גם מופתע עד כמה איגודאלה יכול לשמור על לברון, ממש לא ציפיתי שיגרום לו לכל כך הרבה בעיות. בוגוט אמר בראיון לאחר המשחק השני שהמטרה שלהם היא להרחיק את הגלעים של קליבלנד מקו השלוש ולהכריח אותם לזרוק משתיים, עד עכשיו זה עובד מצוין.
    הבעיה הכי גדולה של קליבלנד היא בהגנה, יש להם מצ' אפ רע מאוד מול גולדן סטייט, ואין להם את האתלטיות של אוקלוהומה שהקשו על דריימונד גרין ועל שאר השחקנים המשלימים. זה נראה שכל פעם שהם מכסים על חור אחד צץ חור אחר, ואין שום דבר שהם יכולים לעשות כדי למנוע מהם להשיג את הזריקה שהם רוצים.
    עוד בעיה גדולה מאוד של הסגל של קליבלנד היא שאם קיירי ולאב (בהנחה שישחק) לא קולעים מעל עשרים נקודות הם מזיקים יותר ממועילים. ההגנה שלהם פשוט שערוריתית, וגולדן סטייט יחד עם סאן אנטוניו הכי טובים בניצול הפרצות והמצ' אפ שמועילים להם באותו רגע.
    שאר שחקני הסגל של קליבלנד הם שחקנים של צד אחד בלבד, או הגנה או התקפה, אין להם דבר שמזכיר אין הגיוון של גולדן סטייט, שכל אחד יכול למסור, לכדרר ולשמור ברמה גבוהה. אני באמת מרגיש רע בשביל לברון. לדעתי הוא הגדול לדורו, אבל יש סיכוי גדול שיזכרו אותו בתור לוזר שניצל את המזרח החלש בשביל להאדיר את עצמו, מבלי לשים לב לסגלים שאיתם שיחק (חוץ ממיאמי, ואז הוא זכה ב2).

    1. איזה כיף ותענוג לראות את הפרצוף של לברון הקינג של לברון אני המנהיג עם הטקסים המגוחכים שלו לפני המשחקים של לברון אני שנה שעברה לא הערכתי את ההישג של לברון אני מאמן יותר טוב מבלאט פחח פאקן לוזר. איזה הבדל שנה שעברה עם בלאט ללא שני אולסטארים ובין לברון עם 2 אולסטארים והדבר היחיד שהשתנה הוא בעמדת המאמן. כמו שאמרתי אתמול לברון כבר ברבע השלישי יהיה על הספסל. המשחק הבא יהיה המשחק היחיד שיהיה צמוד בסידרה הזאת שאולי אולי הקינג המגוחך יצליח לנצח למרות שגם זה לא נראה ונראה לי שהוא יחנק שם במאני טיים גם. לברון פאסה כבר לא מסוגל לקלוע סל שהוא לא בצבע והוא יתחיל להיות יותר מגוחך ככל שיעברו השנים שנה הבאה יהיה אותו סרט עד שיחטוף שוב בגמר. אתמול עלו פה טענות מגוחכות של כמה אנשים שלקאבס אין מספיק שחקנים מול גולדן ושזה לא כוחות עוד בדיחה אז ככה קרי יותר טוב מלברון קיירי ברמה של קליי לאב יותר וב מגרין מוזגוב ובוגוט אותה רמה בארנסה וסמית די זהים וכך גם במחליפים ההבדלים קטנים הבעיה היא שלברון בתור מאמן לא יודע להשתמש בקיירי ולאב ולכן זה נראה כאילו הם מיס מץ אבל זה המאמן חברים אם בלאט היה הייתם מדברים אחרת אחרי שהקאבס היו מקיזים את הדם לגולדן לקאבס יש את כל הכלים להכניע את גולדן פשוט לברון לו וגריפין לא יודעים להשתמש עם הכלים האלו לקאבס יש 1 מ4 הטובים בעולם יש 2 אולסטארים בשיאם ומחליפים נהדרים וקבוצה אתלטית וצעירה אבל לברון מראה איזה מאמן פח הוא והסוויפ שיבוא בכלל יהיה מביך אז שלא יעבדו עליכם ויגידו גולדן הרבה יותר טובים ההבדלים הם רק במאמן בויינריות של קרי מול הלוזריות של לברון וקרי מנגב איתו את הפרקט

      1. אני לא מסכים עם שניכם.
        הפער בין הוורירס לקאבס הוא לא 30 הפרש. גם אם הקאבס ישחקו 10 משחקים אולי אחד או שניים יגמרו בבלאואווט. זאת אומרת שגם אם הקאבס ישחקו באותו דרך הם מסוגלים לגנוב עוד 1 או 2. אבל אם כבר בשיפורים עסקינן אז אולי העדרות של לאב היא ברכה. גם בגלל שאחרים ירגישו שהם חייבים יותר וגם כי לא צריך "לדאוג" יותר לזריקות ולנפש העדינה של לאב. אז הנה דעתי לגבי ההזדמנות.
        כפי שכתבתי בתגובה אחרת, לברון זכה באליפות האחרונה שלו כפאוור פורוורד ב2013. זו הייתה העונה הטובה ביותר שלו מכל הבחינות. נכון שריי אלן גם תרם אבל שם לברון היה היעיל ביותר גם הגנתית וגם התקפית.לצידו התחלפו כריס בוש ובירדמן. נניח שנחליף אותם בפריי או מוזגוב (תומפסון בהחלט גם צריך לקבל זמן). בקו האחורי הייתי משאיר את קיירי על סטף ודלי על תומפסון כשהם יכולים להחליף ביניהם חופשי. בעמדה שלוש הייתי מעלה או את ג׳פרסון או את שאמפרט. את כל זה הייתי עושה ללא קרוס מאצ׳ינג כך שדריימונד ולברון משחקים אחד מול השני. זה גם מוציא את היכולת של ג"ס להעלות את איגי כ4 לשמור על לברון (אלא אם כן הם רוצים להסתכן בקרוס מצ׳ינג).
        לברון במערך כזה נשאר תמיד עם 3 קלעים ואיש גדול, או 4 קלעים. זה עדיף בהרבה תוך כדי שהוא נשאר קרוב לסל.
        בכל מקרה נראה לי שהקאבס ינצחו את משחק 3 מכיוון שלשחקני המשנה שלהם אין את האומץ להסריח את הפרקט מול הקהל הזה, השופטים יחפשו את ג"ס כדי לאזן ומכיוון שכל היקום והקרמה מתנגדים לגמר עלוב עם סוויפ. ואז אני מעריך שאו שזה יגמר ב5 באורקול או שזה יגמר ב7 באורקול.

        1. אתם מעוותים את מה שאני אומר.
          כולנו דיברנו על זה במהלך גמר המערב, לקאבס פשוט אין מאצ' אפ מול ג"ס, והמרוויח העיקרי מהעובדה הזאת זה דריימונד גרין שאם כל משחק של הלוחמעם היה נגד הקאבס הוא היה שחקן טופ 3 בליגה. הם פשוט לא מצליחים לעצור אותו ולא יודעים להתמודד איתו.
          מבלינה הגנתית תענוג לראות את הווריורס, מאז ההםסד במשחק 4 קיבלנו את ההגנה הנהדרת שידענו שיש להם, יש הרבה שחקנים ברמה גבוהה בהגנת 1 על 1 אבל יותר מזה החוכמה של ההגנה בטיעמינג של מתי להגיע לעזרה ושל רוטציות וחילופים הוא פשוט פנטסטי. גם קרי מוכיח בפלייאוף הזה שהוא שחקן הגנה טוב, נכון הוא לא מהטופ של הליגה אבל כשהוא רוצה הוא שומר טוב מאוד, לא מפחד לעמוד גם מול לברון ורק במשחק הזה הייתה לו בעיה של reach in שגרמה לו לבעיית עבירות.
          לגבי פריי זה באמת תעלומה. מצד אחד הוא מתקשה לבוא לידי ביטוי כי ההגנה של ג"ס כמעט לא מביאה עזרה וגם כשהיא מביא זה לא ממנו ומג'יי אר, מצד שני הוא הקלע השלשות הטוב בפלייאוף ולו חייב לנסות לשחק גם איתו.
          בהנחה ולאב לא משחק במשחק הבא לו חייב לחשוב על התאמה יצירתית. לדעתי הדרך היחידה שהם יוכלו לתת פייט היא שלברון ישמור על גרין ולו יהיה חייב לתת דקות משמעותיות גם למוזגוב וגם לפריי ולראות מי מהם מצליח להשפיע ( פיק&רול של לברון ומוזגוב כשפריי קיירי וג'יי אר מרווחים יכול לאתגר קצת את הגנת הלוחמים )

          1. די כבר עם ההמצאה הזאת על לברון העילוי שהכל קורה לרעתו.
            אני מת על לברון וחושב שהוא ה-שחקן בליגה בלי תחרות בעשר שנים האחרונות. ובאמת הוא הגיע כבחירה ראשונה לקליבלנד המפורקת וסחב נגרים לגמר.
            למיאמי הוא הגיע לקבוצה טובה.
            כשחזר לקליבלנד היו לה ביד שלוש בחירות ראשונות. אז נכון שאחד מהם הוא נון פאקטור. אבל וויגנס הוא הצלחה (שעוד תגדל) והטרייד על לאב רשום על לברון.
            לברון גם בנה את הקבוצה (וויגנס+ וויטרס+ בנט היו שווים יותר מלאב שהיה ברור שההגנה שלו היא חלשה באנדרסטייטמנט)
            לברון הוא שחקן שמשתלט על קבוצה. צריך להיות כוכב מוכח ובעל בטחון וחבר כמו וויד כדי לפרוח לידו.
            לברון הוא חלק מהסיבה שבגללה החבורה שלידו נראית כמו שהיא נראית. הכל עליו- ההצלחה והכשלון.
            הגמר של שנה שעברה הראה שלברון הוא עד כדי כך גדול שהוא מסוגל להריץ קבוצה מוגבלת התקפית אבל נבזית הגנתית עד הסוף.
            אם הג'נרל מנג'ר לברון היה פועל נכון, היום הוא היה בגמר עם לברון ואירווינג ככוח התקפי (שהוא התקפית שווה פחות או יותר לראסל ודוראנט) ועוד שלוש חיות רעות על המגרש- כאלה אתלטים שירביצו וינשכו. היה לקליבלנד מספיק נכסים ומספיק אפיל לבנות סגל כזה.

        2. רונן יא תותח. אני קורא ומרגיש דה ז׳ה וו. עשית קופי פייסט לתגובה שלי. הכל טוב אחי זו מחמאה. תרגיש תמיד חופשי

  7. לגבי קיירי האירוניה זועקת לשמיים, הרי החליפו מאמן בגלל ענייני חדוות משחק (לדברי גריפין), ואירווינג נראה כמו מישהו שמבואס לעלות על הפרקט.

    לדעתי יש עניינים שאנחנו לא יודעים בין לברון קיירי וקווין לאב, שני האחרונים ממש לא נראים כאילו כיף להם לשחק עם הקינג.

  8. גודלן סטייט קבוצת הגנה טובה.הם הציגו אסטרטגיה טובה בהגנה,המחשת את זה יפה. באופן כללי אני חושב שזה בעיקר המאמן -סטיב קר.וההכנה שלו.מעבר לזה שהוא בנה קבוצה נהדרת בהתאמה לסגל,קבוצה הקולעת מהשלוש ללא הרף,קבוצה שלא מפסיקה לנצח בעונה הרגילה.ומספיק לראות את הקבוצה בעונה הרגילה כדי להבין שקר מאמן מעולה,אבל ברגעים החשובים בסדרת הגמר אפשר היה לראות את זה אפילו יותר אני חושב,כבר בעונה שעברה בסדרת הגמר הוא הגיב יפה עם התאמות,ועד עכשיו בסדרה הזו נראה שהוא פשוט כבר הגיע מוכן מההתחלה,מוכן הרבה יותר טוב מהמאמן מולו.קר כנראה מאמן הרבה יותר טוב, כך נדמה לי.אבל עדיין מוקם,לו יכול למצוא את הדרך להחזיר את הקבוצה שלו לעיניינים.גם קר היה מאמן רוקי פעם מזמן.
    בסדרת הגמר הראשונה שלו כמאמן רוקי היה מול קר מאמן מנוסה,אחד שצבר ניסיון רב בהכנה למשחקים חושבים,אחד שהיה בהרבה רגעים מכריעים בקרירה שלו וגם הצליח לתפקד בהם לא רע בכלל.אף על פי כן, קר והצוות שלו הצליחו בספו של דבר עם התאמות שלהם וניצחו את הסדרה.נכון היה להם יתרון איכותי הם הגיעו אחרי עונה נהדרת ושיחקו מול קבוצה פצועה ועייפה ממול… ועדיין,אני חושב שהוא הראה יכולות מרשימות כבר אז בסדרת הגמר הראשונה שלו כמאמן רוקי.נראה מה לו יעשה עכשיו במשחקים הבאים

  9. ניתוח מרשים לכל הדעות. אני רוצה להוסיף שתי נקודות:
    1. הרחבה בנוגע לקיירי – התחושה שלי בשני המשחקים היתה שקליבלנד לא רק שלא הולכת למהלכי פיק אנד רול עם קיירי אלא בכלל בכלל לא משחקת עבורו, כלומר שאין כמעט נסיונות של הקבוצה לפנות אותו לזריקות או לשחק דרכו, ושפילוסופיית השימוש בקיירי היא משהו בסגנון 'הוא כבר יסתדר' כך שהוא משחק כאופציה 'חיצונית' בהתקפה ושרוב המהלכים עוברים דרך לברון שכפי שהמחשת במיומנות גם לא עובד מול ההגנה החכמה של גולדן וגם מביא אותו מותש לרבע הרביעי. לטעמי הם צריכים -לפחות- בחצי הראשון לשחק דרך קיירי ועבור קיירי, כמו שגולדן משחקים דרך ועבור הספלאשים. החסימות שהם עושים כל המשחק לסטף מפרקת את ההתקפה ויוצרת מלא חורים שהשחקנים המשלימים ממלאים בשמחה לאורך כל המשחק, בעוד קיירי פועל בעיקר בבידודי אחד על אחד בסוף ה24 מה שמוביל אותו לזרוק בעיקר מלא זריקות קשות באחוזים נמוכים. לקליבלנד יש נשק מסוכן מאוד שהם לא יודעים איך להשתמש בו…

    2. אני רוצה להזכיר את הסדרה של קליבלנד מול טורונטו שהיא כמו תמונת ראי של הסדרה הנוכחית – קליבלנד הובילה 2-0 בדומיננטיות מוחלטת וזה היה נראה כמו סוויפ קל, ואז טורונטו לקחו בגבורה את שני המשחקים שלהם בבית ועשו משהו שנראה באותו זמן כמו סדרה. כמובן שבסוף זה באמת לא היה כוחות ולא היתה סדרה, אבל קליבלנד היא לא טורונטו ואם הם משווים ל2-2 הסדרה הזאת כנראה תהיה הרבה יותר צמודה מהמצופה.

  10. אני כבר הרבה זמן טוען שהמלך (גריפין) עירום. גריפין העלה לגדולה את מייק בראון. ואני חגגתי על המציאה והמצאתי את מטבע הלשון "מייק". גם וודסון ודאנט'וני הם "מייק". וזה הכל חוץ ממאמן כדורסל. "מייק" זה תחליף מאמן כדורסל. יש לו תסרוקת (קרחת מבריקה ונוצצת) וחליפה מחוייטת ובעיקר משקפים עגולים ומוכספים. ויחסי אנוש מצוינים (בעיקר עם הוא בראדר, שחור, וצעיר, אחד מהחבר'ה) אבל לאמן הוא לא יודע. רק לעשות כאילו. ומייק בראון הוא הפרוטוטייפ המושלם של ה"מייק" כל כך מושלם, שהיו לו כבר שתי קדנציות בקליבלנד. הוא ליווה את ההתפרקות קודמת, זו שאחריה לברון הלך למיאמי, ואז פיטרו אותו, כי מראש הוא הובא לשמש מגן אנושי לחדלון ההנהלה גריפין, ומילא את התפקיד הזה במסירות ונאמנות אין קץ, ואין דם רע ביניהם. התפקיד שלו היה להכשל והוא מילא את תפקידו, כאמור. כל כך בהצלחה, שהביאו אותו להכשל (סליחה, לאמן…) גם עם קיירי אירוינג ואנת'וני בנט, ואנדרו ויגינס. בשביל לקבל שלוש בחירות ראשונות לא צריך מאמן. מאמן עלול חלילה וחס להצליח, ואם הם לא יהיו לוטרי, איך הם יקבלו את הבחירות הראשונות הללו ? ולא שהם עשו משהו עם הבחירות הללו, כי גם זה סוג של הצלחה מסוג אחר. הצלחה ספורטיוית, משהו שכבר 100 שנה לא שמעו עליו בקליבלנד, בכל ספורט, "לא רק בכדורסל, אלא בהכל" (ברודי 77) להצליח זה לקבל בחירות לוטרי, כלומר להיות לוטרי. ומה לעשות שמאז ימי בראשית, מזל ושכל לא דרים בכפיפה אחת? אז תרגעו כל משמיצי לברון. הבעיה לא בלברון. היו שם "רק" שלושה נבחרים ראשונים צעירים ורעננים לפני שלברון חזר. והם היו ממשיכים להיות לוטרי, ועולם כמנהגו נוהג. ותרגעו גם כל משמיצי בלאט. הוא נכשל בקאבס. כי הם לא חיפשו מאמן. הם חיפשו מייק, ובלאט, מה לעשות, הוא הכל חוץ ממייק. ועכשיו שיש להם המייק הדרוש, היכונו לטקס הזזת המייק. אחרי הכשלון המהדהד והידוע מראש, יבוא טקס ההדחה. שום דם רע, הוא עוד יחזור, כי הוא מתאים להם כמו כפפה ליד. נראה בדיוק כמו שצריך להיראות מאמן כדורסל מהדור החדש, וחדר ההלבשה שמח. ועד הקדנציה הבאה שלו, להבדיל מבלאט שלא יחזור, הוא יתגלח וירכיב משקפים, ויקנה מזוודה וחליפה. את זה הוא ילמד מהר, כי זה מה שמחפשים שם. מישהו שלומד מטעויות? לו עשה את ביומבו, מחיית מחמד לאימת הג'ונגל, אז שהוא יעלה את מוזגוב מול בוגוט וגרין? הצחקתם אותו. ביסמאק עשה מהם קציצות, אז צריך להעלות את לאב וטריסטן גם מול ג"ס. כי אם הוא ילמד מהטעויות ויתקן אותן, בשביל מה צריך מנהל? וזה בדיוק הסיוט של גריפין. מאמן שייתר אותו
    לסיכום, בוגוט וגרין לא המציאו שום דבר שביסמאק לא עשה לפניהם, אלא הם "עשו הכל אותו דבר, רק יותר טוב"
    תרגעו כולם ומהר. סמית' יחזור לעצמו, השלשות עוד ייכנסו וכפי הנראה זה גם לא ייגמר בסוויפ. כי מה לעשות, לא לו עצר את קארי. אלא הוא פצוע וגם פרש מנבחרת ארה"ב לאולימפיאדה. שנה שעברה בנסיבות דומות זה היה איגואדלה שלקח תואר אישי, השנה זה צפוי להיות גרין. למי ששכח, קארי בס"ה בעל המשכורת החמישית בקבוצה. הם עוד לא שידרגו אותו? בבוא היום, ייגמר החוזה שלו, והוא יוציא להם אצבע משולשת. והם? כבר הוכיחו שמסוגלים להסתדר לא רע גם בלעדיו. קארי עוד לא גמר עונה עם 82 משחקים, ועוד לא עבר פלייאוף שלם בלי פציעה. קארי עצר את קארי. בשנה שכברה קליי ת'ומפסון עצר את ת'ומפסון, ואם לאב וארוינג היו כשירים, בלאט לא היה היום בדרושפאקה
    אני יכול ללכת ולחפור בשבילכם בויקיפדיה איך קוראים למנהל של ג"ס. כבר עשיתי את זה ושכחתי. הוא "אלמונימי". מנהל טוב זה המנהל שלא מרגישים, ואני אעשה עמו חסד ואניח לו להשאר באלמוניותו. הבנת, מר גריפין
    ?

    1. אני לא בדיוק מבין את הטיעון כנגד גריפין.
      הוא לא מונה ל-GM אחרי בראון? האם אחד הצעדים הראשונים של גריפין לא היה לפטר את בראון ולהביא את בלאט. בסה"כ למעט הפיטורים של בלאט שכנראה פחות או יותר נכפו עליו הוא עושה עבודה די טובה. הביא את שאמפרט, סמית' ומוזגוב באמצע העונה שעברה והעונה צירף את פריי.

  11. מצוין גם השפה בה נדבקת ינון, (רבנו משוררנו, התנפלו),
    והרינו זוכרים לך ואבות אבותנו בפלייאופים לפני הספירה,
    היית נותן פסוקים רבים טובים בתורה.
    הומור משובח ועצות טובות, תודה ינון.

  12. ארשום את זה שוב: קיירי ארווינג הוא מלכודת דבש.
    מדובר בשחקן סופר מוכשר התקפית בעל חוסר רצון להפגין יכולת הגנתית, ובאופן כללי מקוטלג כרגע כשחקן סטריטבול עליון.
    אני גם משונע שהוא ישתפר ויתחיל יותר לרכז את המשחק במקום לדאוג לסקורר שבנשמתו. אבל ברגע שהוא מתחמם הוא מרגיש שהוא עליון על כל אחד ומתחיל לשחק לבד בלי לערב את חבריו לקבוצה, ושאתה עם לברון (וגם לאב) בקבוצה זאת בעיה לשחק לבד. ברגע הזה ארווינג מכניס את עצמו לתסבוכות שהגנות חזקות יוצרות לו ואז זה פשוט ראש בקיר.
    אל תתנו לי כדוגמא את ההצטיינות באליפות העולם ב-2014, כי מלבד דוראנט ב-2010, זאת לא חוכמה להצטיין אצל האמריקאים שגם ככה עליונים על כולם.

  13. חשוב לזכור שלקליבלנד יש כלים.
    צריך לדעת להשתמש בהם.
    צריך להוציא מהם יותר ממה שראינו בשני המשחקים הראשונים.
    אם זה יגמר בסוויפ = כישלון טוטאלי של ההנהלה והמאמן ולברון כמובן.

    כל ניתוח אחר הוא מיותר – כי בקליבלנד לא הראו עדיין התאמה אחת למצאפ בגמר וזאת כל הבעיה

  14. תודה למגיבים.

    נראה הלילה אם הקאבס מיישמים משהו, לפחות ברמת המאמץ והמנטליות. יש תחושה שזו קבוצה "שבירה" שלא מאמינה בעצמה יותר מדי, וסימני משבר גורמים לה לשביקה במקום להתעלות. מעניין מה יקרה כשהם יעלו ליתרון במשחק הבא (של 7-10). זה מעניין גם מהכיוון שלהם (האם יתפוצצו?) וגם של יריביהם (האם יתקפלו?)

    1. אני לא חושב שקליבלנד שבירה כמו שגולדן סטייט "שוברת" – היא עשתה את זה לכל היריבות של עד כה.
      בנוסף – קליבלנד לא תיבחן במשבר הובלה ( כמו הת'אנדר ) אלא בהתאמות שתצטרך לבצע ויישומן – מהדקה הראשונה. אחרת היא בכלל לא תוביל…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט