מעורב הופס ליום שני בערב: קרי לא ישתתף באולימפיאדה / מנחם לס

1.סטפן קרי (ושאר הווריורס) לא ישתתפו באולימפיאדה

היתה לי הרגשה בבטן שזה יקרה.

האולימפיאדה כנראה לא מספיק גדולה עבור הכוכב החדש, הילד המנצנץ של הספורט האמריקאי, סטפן קרי. לפי מקורות אמינים ביותר, קרי כבר הודיע לקואנג'לו ומייק ששבסקי שהוא החליט לא להשתתף באולימפיאדה, ולתת "מנוחה לברך שלי".

אולי זאת חדשה טובה לווריורס, לקרי עצמו, ולBRAND החדש שיצרו, אבל זה חרא לנבחרת ארה"ב, לקהל האמריקאי, ולחובבי הכדורסל באשר הם.

הוא "הבטיח" לקואנג'לו שהוא "יהיה מוכן לאולימפיאדה של 2020".

מה? באמת? הילד של סוניה "יהיה מוכן לשחק ב-2020"!!! איזו הקלה לכולנו! I CANNOT WAIT!!!

דריימונד גרין ואנדרה איגודלה אף הם הביעו התנגדות להשתתף בנבחרת בגלל הוירוס 'זיקה'.

הם לא היחידים. גם לברון ג'יימס וראסל ווסטברוק הביעו חשש מהוירוס ועדיין לא החליטו אם להשתתף או לא.

האם מישהו ראה בעייה בברך של קרי אמש?

מה שקרה הוא שמעטים מאד הם השחקנים המקצוענים האמריקאים ב-NBA (אגב, לא רק האמריקאים!)  השמים קצוץ על 'המולדת'. דגל ארה"ב והגאווה להיות אמריקאי מתה עם המועמדים לנשיאות וכל מה שקורה בארה"ב ובעולם.

כל אחד לעצמו, וקיבינימאט המולדת והעולם.

 הלוואי שישכחו מהפרימדונות האלה של ה-NBA ושישלחו את נבחרת המכללות במקום.

2. הקבוצות הטובות ביותר שלא זכו

כפי שנראה עתה קליבלנד 2016 לא תזכה באליפות, והכבוד היחיד שיישאר לה זה חברות כבוד ב-"הקבוצות הטובות ביותר שלא זכו בתואר". היו הרבה. הנה כמה מהמובילות:

1) יוטה ג'אז, 1997

קרל "'THE MAILMAN' מלון סיים עונה של 27.4, ג'ון סטוקטון סיים בדאבל-דאבל בנקודות ואסיסטים, וקבוצתו של ג'רי סלואן סיימה עונה ב-18-64. אבל…היא פגשה במייקל ג'ורדן, שהוביל את הבולס לנצחון ב-6.

2)  סיאטל סופרסוניקס, 1996

הקבוצה שהיה לה את גארי פייטון, שון קמפ, הרסי האוקינס, ודטלף שרמפ סיימה את העונה 18-64. אבל בגמר הם פגשו את מייקל וקבוצתו שסיימה 10-72, והיתה יותר מדי עבור "הכפפה" וה-'REIGN MAN'. אני מאמין שאילו ניצחה, הקבוצה היתה עדיין משחקת בסיאטל ולא באוקלהומה סיטי.

3) יוטה ג'אז, 1998

כמעט כמו שנה לפני כן. אותו קרל מלון, אותו ג'ון סטוקטון, והקבוצה הפסידה רק שלושה משחקים עד שפגשה שוב במייקל ג'ורדן. הוא קבר את "THE SHOT" במשחק בו שיחק עם 40 מעלות חום.

4) סיאטל סופרסוניקס, 1994

מייקל ג'ורדן ניסה לשחק בייסבול. הקבוצה של ג'ורג' קרל סיימה 19-63 והדרך לאליפות נראתה פתוחה. אז המערך עדיין היה סידרה של 3 מ-5 בה לקבוצה נחותה ישנו סכוי גדול יותר להפתעה. והפתעה היתה: דנבר נאגטס עם דיקמבה מוטומבו – המדורגת מס' 8 – גברה בסיבוב הראשון על הקבוצה שניצחה 63 משחקים בעונה, וכך, לראשונה אי פעם, קבוצה שמינית גוברת על הראשונה בדרוג הפלייאוף.

 

5) פורטלנד טריילבלייזרס, 1991

הקבוצה שמאמנה היה ריק אדלמן עם קלייד דרקסלר, באק ויליאמס, ודני איינג', היתה ראשונה במערב עם 63 נצחונות. 6 בלייזרים קלעו יותר מ-10 נקודות ממוצע כל אחד. אבל היריבה היתה הלייקרס עם מג'יק ג'ונסון שגברה עליה, רק להפסיד נגד מייקל ג'ורדן והבולס בגמר.

6) לייקרס, 1990

עם מג'יק, ולאדה דיבאץ', ג'יימס וורת'י, ביירון סקוט, אייסי גרין, ואלדן קמפבל להפסיד לדטרויט של אז? או לבולס שהחלה להתעצם?

אז לא. הם לא הפסידו להם. הם הפסידו לפיניקס של קווין ג'ונסון, ג'ף הורנסאק, ותום צ'יימברס בגמר המערב כשכל השלושה קולעים 20+ ממוצע בסידרה. ייתכן מאד שפט ריילי התפטר בסיום הסידרה בגלל זה.


7) סן אנטוניו ספארס, 1995

הספארס זה עתה שברו שיא קלובי כשניצחו 62 משחקים עם דייויד (האדמירל) רובינסון שקלע 27.6 נק' למשחק עם 10.8 ריב' (כולל MVP של העונה) ולידו "צעיר מתלמד" בשם טים דנקן.

אבל הם נפלו שדודים להאקים אולג'ואן והיוסטון רוקטס, שהמשיכו לאליפות עם סוויפ של המג'יק.

 

8) פיניקס סאנס, 1993

צ'ארלס בארקלי הוביל סאנס מצויינת לרקורד של 20-62. סידרת הגמר נגד הבולס היתה אחת הטובות מכולן. במשחק הששי – שהיה יכול להשוות את הסידרה – הסאנס הובילו ב-2 עם 14 טיקים, כשג'ון פקסון קבר את השלשה המפורסמת שלו.

3. שחקנים שאני מאד אוהב בדראפט

  1. דמיטריוס ג'קסון, פוינט גארד, נוטר דאם 

מעטים מאד היו האנשים שציפו מנוטר-דאם ללכת כה רחוק בטורניר ה-NCAA השנה. דמיטריוס, על כל ה-1.85 מ' שלו, היה האחראי לזה באקספלוסיביות שלו, ההנהגה, והיכולת לחדור ולקבוע עובדות בשטח. הוא התקיף את סל היריב מתי שרק רצה והוכיח את עצמו כאח תאום לאייזיה תומאס שהפתיע כל כך העונה בסלטיקס. הוא העלה את מעמדו בדראפט כי היום ישנה "חזרה" אל הפוינט גארד הנמוך המהיר כשד, החודר, והקולע מקרוב ומרחוק.

2) ברייס ג'ונסון, פאור פורוורד, צפון קרולינה

אני יודע שבדראפט אקספרס לא מתלהבים ממנו כמוני, אבל אני הייתי בוחר את השחקן שקלע  19.5 נק' עם 8.5 ריב' ו-5 חסימות בין חמשת הראשונים ללא ספק. יש לו בדיוק מה שב-NBA אוהבים – אתלטיות, חוזק, ואגרסיביות עליונה. הוא סניור שלמד 4 שנות כדורסל מרוי ויליאמס, ומי שלא יבחר בו כשיגיע תורו – יצטער.

3) דומנטאס סבוניס, סנטר, גונזגה

אני אוהב אותו לא בגלל שהוא הבן של ארבידאס, אלא בגלל שהוא דומנטאס. אתם זוכרים כיצד הוא הרס את ג'ייקוב פואלטל מיוטה שכולם ניבאו כבחירת לוטרי בסיבוב השני של ה-NCAA? ממש אין אפילו מקום להשוואה. הוא לא ענק כאביו, אבל יש לו יותר "GRIT" ('חריקת שיניים; אומץ; יכולת סבל) ואגרסיביות מאשר לאביו. אם לארבידאס היה את האופי של בנו, ולא האופי הישנוני והמעט לא-איכפתי שלפעמים שודר ממנו, הוא יכול היה לסיים כאחד מחמשת הסנטרים הטובים אי פעם. לבנו את את האופי המתאים, שיפצה אותו על גוף מעט קטן עבור סנטר ב-NBA.

4) דיאמונד סטון, סנטר, מרילנד

אחד המועדפים עלי מכולם בדראפט, וזה לא בגלל שם הכדורסל שלו שטוב ממנו לא יכולים להמציא אפילו בגן העדן. הוא-הוא שהביא את מרילנד כל כך רחוק בטורניר. הוא אחד הסנטרים החזקים שהגיעו מהמכללות בשנים האחרונות, והוא TOO BIG מלמנוע ממנו לשלוט בצבע. רק בגלל שמלו טרימבל היה הכוכב במרילנד וזכה לכל הכותרות, אנשים לא שמו לב מספיק לסנטר הזה שלדעתי יצליח מיד ב-NBA!

5) מלו טרימבל, פוינט גארד, מרילנד

מי שזוכר את משחקו נגד הוואי יסכים איתי שרק מעטים ביותר מסוגלים למשחק כזה. הוא יכול היה ללכת לדראפט לפני שנה אבל החליט להישאר לעונה נוספת 'להתבגר' ו-'להתאזן', כפי שהוא כבר ציין. לדעתי הוא ייבחר היכן שהוא בין 15 ל-20.

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. חבל יהיה לא לראות אותם באולימפיאדה, אבל מבין אותם לגמרי. הוירוס הזה זה לא צחוק בכלל. אם למישהו מהם יש אשה הרה, הייתי ממליץ לו להתרחק מריו כמו מאש.

  2. תודה על המעורב.

    מספר תיקונים קטנים:
    "הזריקה" של מייקל ג'ורדן והמשחק עם ה40 מעלות הם לא אותו משחק.
    טים דאנקן לא היה בסן אנטוניו בשנת 95. ליד האדמירל היה דניס רודמן.
    הלייקרס של 90 הפסידו לפיניקס בחצי גמר המערב, לא בגמר המערב. פיניקס המשיכו להפסיד לפורטלנד בגמר המערב.

  3. לא מסכים לגבי קרי.
    עם כל הכבוד לנבחרת, המשך הקריירה שלו חשוב יותר, ואם הוא לא חושב שהוא מסוגל לתת שם 100%, עדיף לתת לאחד הגארדים המטורפים האחרים לשחק.
    בהנחה וגם פול לא ישתתף, זה אומר שסוף סוף לילארד יזכה לקצת נחת.

    1. אני בספק.
      ספרד תהיה כנראה בלי האחים גאסול (מארק פצוע, פאו כנראה לא יגיע), צרפת תתקשה בלי פארקר בשיאו, ולא נראה לי שמאנו יסחוב את ארגנטינה לעוד זהב אולימפי.

      וזה בלי לציין את העובדה שבאליפות העולם ראינו מה הם עשו בלי לברון דוראנט ושות'.

      1. אבל הם היו עם קרי ותומפסוו , אם כי הם לא היו ברמה שהם עכשיו. בכל מקרה מדובר שם במשחק אחד בשלבים המכריעים, ככה שבהרכב מאוד מאוד חסר ( כל הווריורס, לברון ווסטברוק פול גריפין דיוויס ואולי עוד כמה שיעלו על הגל ) הפוטנציאל לעקוץ גדל משמעותית.

  4. הסיבה שבגללה סבוניס לא היה אחד מחמישה הגדולים ביותר היא גיל, מזל רע ותו לא.. לרוע מזלו הוא שיחק את עיקר הקריירה שלו מאחורי מסך הברזל, אם הוא היה מגיע לנבא בגיל עשרים ו הוא היה נחשב אחד הענקים. לגבי נבחרת ארה"ב, אפשר להפסיק עם השטות הזאת, הם כל כך הרבה יותר טובים משאר העולם שחבל להטריד שחקנים בטורנירים בינלאומיים, שישלחו שחקני מכללות וזה.. תודה על הפוסט

  5. פיניקס של בארקלי הייתה קבוצה אדירה שהייתי מדרג במקום יותר גבוה…
    ניו יורק ניקס בגלל הלחימה הגיע לה לזכות גם אני מתכוון לקבוצה עם יואניג וסטארק ואוקלי…

  6. מנחם אתה ממש לא בכיוון הפעם. להכניס את קליבלנד למועדון הזה??? רק השנה יש 2 קבוצות שהרבה יותר ראויות ממנה. בן אנטוניו על העונה הרגילה שבכל עונה אחרת הייתה מסיימת במקום הראשון( כמעט כל עונה) ואוקלנומה על הפלייאוף הנהדר שלה.

  7. סלח לי מנחם, אבל הכתיבה שלך נוטפת שנאה לא מידתית לכל קבוצה שהיא לא אוקלהומה ו/או קליבלנד.
    וגרוע מכך הכתיבה שלך מלאה בעסיס של לאומנות שלא לומר קורטוב של פשיזם.
    זכותו של סטפן קרי ושאר שחקני הליגה שלא להשתתף באלוימפיאדה.
    את מי בכלל האולימפיאדה מעניינת? זה אירוע ספורט שכבר שנים לא רלוונטי.

  8. מנחם – כאוהד הדאבס אני גולש קבוע באתרים שלהם . כתבו שם רבות לאחרונה שהוא משחק עם מגבלה מסויימת בברך . אם היית מסתכל טוב היית רואה שהוא לא מרקד ומתחמק משומריו כמו שעשה עד ההחלקה מול יוסטון . הוא חושש מטוויסטים מהירים מדי . הוא לא משתמש בזה כתירוץ , כפי שהוא לא מתלונן אף פעם על כל התפיסוות שתופסים אותו במשחקים . לפני הסדרה מול אוקלהומה הוא נשאל על מצבו ואמר שבשלב זה של העונה אין כמעט שחקן שלא סובל מחבלות כלשהן , ומשחקים עם מה שיש . עד כאן סטף . חבל שאתה כותב בלי לדעת את כל העובדות .

  9. סטף כבר שיחק ב2014 באליפות העולם. הברך שלו בעומס עצום. ההבדל הוא שהוא לא באמת נחוץ לנבחרת כמו שג"ס צריכה אותו. גם החמישייה השלישית של ארה"ב לוקחת זהב.

  10. קרי פצוע, לכן הוא לא רוצה. והוא צודק, יש מספיק כשרונות לאמריקאים, חלקם נחים כבר חודשיים..
    דווקא בוואלה כתבו שגרין ובארנס רוצים להשתתף באולימפיאדה.
    לא בטוח שאני היייתי לוקח אותם, בעיקר גרין – אם נסתכל עליו אובייקטיבית – אין לו יכולות מגוונות כשחקן כדורסל. קליע בינונית – (חוץ משלשה ישר מול הסל), חדירה בינונית ממש, נמוך ובינוני מאוד בהגנה.
    כל זה לא סותר שהוא mvp הגמר שלי עד עכשיו – פשוט בווריורס מנצלים מצויין את היתרונות שלו – יכולת מסירה והובלת כדור, יחד עם התלהבות ורוח קרב. אבל בנבחרת?? לא רואה את זה בא לידי ביטוי. החסרונות יהיו בולטים יותר.
    הבעיה שהוא כבר נחשב כוכב, ככה שאם הוא ירצה – לנפות אותו תהיה בעיה..

  11. 1. האמריקאים עושים פחות עניין מכך שהכוכבים לאמגיעים,הם מבינים שהביזנס שלהם זה ה-NBA, אולימפיאדה חשובה יותר לאתלטיקה כי שם החשיפה יותר גדולה. מבחינת האמריקאים מי שרוצה לשמור על עצמו יכול לוותר על זה. גם בראיינט הגיע רק ב-2008 אחרי שרדפו אחריו בשתי האוליפיאדות הקודמות.
    בנוסף, עניין הזיקה שאף אחד לא יודע מה זה אבל גורם לפחד מסויים לא להגיע למקום.
    2. דאנקן נבחרב-97. מנחם הייתי מצפה ממך לדייק קצת יותר. אפשר להכניס גם את העונה ההיסטורית של ס"א פה לפני שמזכירים את קליבלנד של השנה.

  12. מנחם עזוב שהשמטת קבוצות כמו אורלנדו של שאק ופני, סקרמנטו של 2002, פיניקס של נאש ועוד, ובנוסף הזית שדאנקן כבר שיחק ב95. השורה התחתונה היא שאתה פשוט מבצע חילול קודש מהמדרגה הראשונה. קליבלנד אפילו לא הקבוצה השנייה הכי טובה השנה (יותר בכיוון הרביעית) ובטח שלא מתקרבת ברמתה לחלק מהקבוצות שהוזכרו כאן.

  13. סקרמנטו 2002.מבחינתי היא האלופה,אבל מי שם על בחינתי. פיניקס לאורך גילגוליה השונים עד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים. למי אכפת שקרי לא יהיה באולימפיאדה כשאתה יכול לבחור קו אחורי מבין-ווסטברוק,לילארד,ביל,קונלי,קיירי,קליי.

  14. אני ממש חושב שהאמריקאים צריכים לשנות גישה בקשר לנבחרת. יותר משהו בסגנון הנבחרות האולימפיות בכדורגל.
    נבחרת עד גיל 21 עם 2-3 ווטרנים לחיזוק.
    הלוואי וגם היו מכניסים את כוכבי המכללות לתמונה אבל מבין את הבעייתיות שבעניין

  15. מאכזב מאוד לשמוע שקארי לא יהיה.

    במקרה הזה, הייתי שמח לקצת יותר לברוניזם בדם של הילד החמוד. להגיע לאירוע העולמי הכי גדול כדי "להראות את הגדולה שלו". אבל סטף הוא ממש לא לברון, כידוע.

    כל השיקולים להיעדרות עומדים בזכות עצמם – ועדיין, באסה עצומה להחמיץ את אחת האטרקציות הגדולות של אולימפיאדת 2016, ומן הסתם, כזו שלא תחזור יותר.

    1. וחוץ מזה, יש משהו קצת דפוק ביכולת של ספורטאי, ויהיה הטוב בעולם, לוותר ככה על מדליית זהב אולימפית. ואני אחזור על המשפט: לוותר על מדליית-זהב-אולימפית.

  16. ואם קבוצות – מה לגבי פורטלנד של דרקסלר? (מכיר רק מצפיית דיעבד, מצפה לחוות דעת של המומחים)

    ואגב, הווריוורס של run tmc – טים הרדוואי, ריצ'מונד ומאלין – לא הצליחו לעבור יותר מסיבוב אחד – זה די מדהים.

    1. פורטלנד היתה קבוצה נהדרת.עם דרקסלר בשיאו,טרי פורטר שהיה אולסטר ושניים שכבר לא איתנו,הסנטר דאקוורת וג'רום קרסי—אחד האנדרייטד בתולדות הליגה לדעתי.קשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק היה חסר להם אז,אולי עוד מניה בטוחה שתשים סל בנוסף לקלייד.

        1. לגבי זה אז נכון שמייקל זה מייקל אבל הפספוס היותר גדול של פורטלנד היה שהם לא בחרו בבארקלי במקום בבואי.אל תשכח שהיה להם כמו שאמרו לפני את קלייד דרקסלר שהוא אחד מהכוכבים הכי אנדרייטד (לרוע מזלו הוא גארד והוא היה בדיוק בתקופה של מייקל).תיקח את הקבוצה של פורטלנד ותוסיף לה את בארקלי אז כנראה היינו מדברים על פורטלנד של שנות ה-90 ולא שיקגו

        2. קודם כל TMC זה סוג של הייפ שנופח בגלל הצלחת הווריורס הנוכחיים. הם היו קבוצה מלהיבה אבל לא באמת איכותית. משהו מהסוג של פורטלנד/דאלאס של השנים האחרונות (מבחינת הישגיות).
          פורטלנד ההיא, לעומת זאת, היתה אדירה. אני הימרתי עליהם בגמר 1992 מול מייקל ונכזבתי. הם היו מעולים בכל העמדות (מלבד סנטר) והיה להם שחקן שישי אדיר. חבל עליהם.

          1. טכן, אני מניח שההייפ מנופח בגל הווריוורס הנוכחיים. ולכן הפתיע אותי האופן שבו ההייפ המסוים נוצר סביב קבוצה שבקושי עברה סיבוב.

  17. שימו לב רבותיי, שכל 8 הקבוצות הגדולות שאינן אלופות הגיעו מקונפרנס אחד. וזה לא אני שרשמתי את הרשימה, אלא דוקטור אחד מגרינוויל…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט