1. שידור חוזר:

זהו העונה עומדת לפני השבוע האחרון שלה ושוב חוזר הניגון ואותם היריבות…איני מדבר על גמר ה.נ.ב.א, אלא על הפיינל פור הישראלי שלנו. בשורה התחתונה קיבלנו את אותה רביעייה כמו בשנה שעברה שוב ללא חיפה או הפועל תל אביב, רק שהפעם שיבוץ המשחקים שונה…הפעם מכבי תל אביב תקבל את ראשון וירושלים את אילת.

ראשון שוב הגיעה לכאן מהמקום השישי לאחר שהדיחה את השלישית.(אשתקד הייתה זו חולון), אילת הגיעה מהמקום החמישי…אשתקד עשתה זאת ממקום 4 (וניצחון על חיפה), מכבי תל אביב עשתה זאת רק מהמקום השני כשלראשונה זה 8 עונות תל אביב לא אלופת העונה הסדירה וירושלים עשתה זאת מהמקום הראשון ושוב לאחר סדרה מול הפועל תל אביב רק שהפעם זה הלך קשה בהרבה (אשתקד ניצחה 0-3 חלק)

2.קללת סמי בכר:

כולם (כמעט) זוכרים את גמר 2007 וסיפור סמי בכר.

אני תוהה האם לא הוטל כישוף על הגמר הזה שכונה הקלאסקו הישראלי. עזבו גמר …גם מפגש אחד על כל הקופה לא היה לנו מאז…..(על התואר הבכיר כמובן). לפני כן התמודדו הקבוצות 6 פעמים בגמר הישראלי ..בכולם ניצחה מכבי מדובר בעונות 96,97,99,2001,2006,2007 .

מאז הגמר בשנת 2007 וסיפור בכר המפורסם הקבוצות ממאנות להתמודד בגמר הגדול.

הדבר תמוה עוד יותר בהתחשב בעובדה שב-4/8 העונות הקבוצות סיימו בשתי המקומות הראשונים ..בשנתיים האחרונות (2014+2015 ) בפער גדול ובכל זאת גמר אין לנו.

הנה בקצרה סיפורי העונות:

2008: אמנם התמודדו בגמר הגביע וסיימו עם משחק אגדי אבל בליגה ירושלים פישלה וסיימה שישית רחוק מהפיינל פור.

2009: ת"א ראשונה בעונה הסדירה וירושלים אחריה. ברבע הגמר מכבי מנצחת 1-3 את אשקלון וירושלים 0-3 על נהריה …נותר מכשול אחד בדרך לגמר ת"א עוברת אותו אך ירושלים מסתבכת עם חיפה ומפסידה בהארכה 98-93 והלך הקלאסיקו.

2010: שוב ת"א ראשונה ירושלים סגניתה בעונה הסדירה. מכבי מזיעה אך מגיעה לפיינל פור לאחר 2-3 קשה מאד על בני השרון בסדרה שמזכירה לי רבות את הסדרה של הפועל ירושלים מול הפועל תל אביב שנסתיימה אתמול. ירושלים עושה זאת יותר קל עם 1-3 על ראשון. בפיינל פור ירושלים מופתעת ע"י הגליל ומפסידה 79-69 והלך הקלאסיקו.

2011: מכבי שוב ראשונה הפועל שלישית בסדירה. רבע הגמר מכבי מטיילת 0-3 מול נתניה הפועל עושה אותו דבר לאשדוד. בחצי הגמר ירושלים הובסה שוב מול הגליל 98-80 והלך הקלאסיקו.

2012: מכבי שוב ראשונה הפועל רק רביעית בסדרה זה כבר מונע גמר ביניהן שכן צפויות להתמודד בחצי גמר הפיינל פור למשחק מכריע נקרא לו "מיני גמר" אבל גם זה אין לנו שכן ירושלים מפסידה 3-1 לחולון ומודחת מהפיינל פור.

2013: סוף סוף מפגש ביניהן אבל בסדרה ולא במשחק על כל הקופה. מכבי מסיימת את הסדירה ראשונה הפועל רביעית. ברבע הגמר ת"א מנצחת בדרבי 0-3 את הפועל המקומית. ירושלים מנצחת את נתניה 1-3 כל הדרך לסדרת רבע הגמר ביניהן שנגמרת חלק בסוויפ של הצהובים-כחולי. (73-91 68-74 (ח) ו 72-78).

2014: הפעם כולם משוכנעים שנקבל את הגמר הקלאסי. תל אביב מסיימת ראשונה וירושלים שנייה לאחר קרב צמוד על הבכורה. בסוף מרץ ירושלים מנצחת 93-65 בנוקיה ועולה לראשות הטבלה לפני הבית העליון…בתחילת מאי מכבי כבר אלופת היבשת ומגיעה לרבע הגמר לאחר 1-3 על הגליל, ירושלים עושה אותו דבר לחולון. אלא שפציעות ובעיות גורמות לירושלים להפסיד 3-1 לחיפה ושוב הלך הקלאסיקו.

2015: שוב ת"א ראשונה ירושלים שנייה והכל ערוך ומוכן לגמר הגדול. מכבי עוברת בקלילות את נס ציונה 0-3 הפועל עושה אותו דבר להפועל תל אביב. בחצי הגמר הפועל סוף סוף עוברת את ראשון ואפילו חלק 0-3. מכבי מובילה כבר 0-2 מול אילת אבל…קללה כבר אמרנו?

הגענו ל-2016.

מכבי מטיילת ברבע הגמר ירושלים מגמגמת מאד שניהם בחצי הגמר שוב מול אותן יריבות כמו אשתקד. הפעם הפועל תקבל את אילת, הקבוצה שמנעה את המפגש בגמר שנה שעברה. מכבי לעומת זאת תצטרך להתמודד שוב עם אריק שיבק שכמו אשתקד באילת גם העונה בראשון הוא הגיע באמצע העונה וכמו אשתקד הוא מעמיד קבוצה שני משחקים מהאליפות (וגם פאלמר איתו).

השאלה היא האם כמו אשתקד גם השנה הוא ידיח את מכבי ויגיע לגמר?

 

3.כמה משפטים על כל סדרה בסדרות רבע הגמר:

א. הפועל ירושלים –הפועל תל אביב 2-3.

1. איפה צדקנו ואיפה טעינו?

בתחזית בתחילת הסדרה נתנו 0-3 לירושלים (טוב נתתי….).

כמובן שהתפתחה סדרה מרתקת בהרבה, ממש סדרה לאגדות. בכל זאת צדקנו בכמה דברים:

א. בזהות המנצחת….

ב. כשנשאלנו למה לצפות בסדרה הזכרנו את צמד סדרות חצי הגמר לאגדות משנות ה-90 בימי שורט ,ראדנקו ,"הפנתר הוורוד" (תרדק'יל), קולמן, תומפסון, אמסלם, פרישמן, תומר, פפי ,שפע ובייחוד עדי גורדון. גם הפעם קיבלנו חתיכת סדרה לחובבי הנוסטלגיה סידרה שעוד ידובר בה רבות.

יש שני שינויים עיקריים ביחס לסדרות ההן:

ראשית, כאן לא היו ניצחונות חוץ אלא הביתיות ניצחו את המשחקים הצמודים.

שנית, הפעם הביתיות הייתה של ירושלים לארח את המשחק המכריע בניגוד לשנות ה-90, ומכאן השוני בתוצאה הסופית שהלכה לטובת ירושלים בניגוד לסדרות ההן.

2. דונטה סמית':

השבוע המינהלת פרסמה 12 מועמדים לתואר שחקן השנה בליגה שלנו.

מקומו של דונטה לא שם, הלפרין ואליהו דווקא כן….

איני יודע על פי מה קבעה המנהלת את המועמדים ואני גם מסכים שדונטה לא נצרך לעונה מי יודע מה ובכל זאת מבחינת נקודות ומדד הוא היה טוב העונה גם מאליהו וגם מהלפרין..לא בהרבה אך בכל זאת.

אבל הגדולה של דונטה היא שהוא מגיע למשחקים גדולים ככה העלה את ממוצע הנקודות שלו מ-12 בעונה הסדירה ל-21 בסדרה הקשה. המדד קפץ ל-24.6 מ-17.6 אחוזי השדה עלו 65 ל 2 לעומת 60 והאחוזים עלו (65% ל-2 לעומת 60%, 38% מה-3 לעומת 37% ו-68% מהקו לעומת 69%). לעומתו, אצל אליהו ובעיקר הלפרין חלה ירידה.

דונטה כמובן הולך ומשתבח ככל שהמשחק יותר קריטי. פעם אמרנו עליו שהוא הלברון של הליגה שלנו, בלתי עציר, אז המשחק הקובע מול הפועל תל אביב מסכם זאת הכי טוב ניתן לומר שדונטה השתדרג מלהיות הלברון של הליגה לקרי שלה….

הנה הנתונים: 36 דקות בהן קלע 33 נקודות ב 11/17 מהשדה (65 אחוז) כולל 3 ל-5 מה-3, 8 מ-12 מהקו, 8 ריב', 4 אס', 3 חט', חסימה, סחט 10(!) עבירות והגיע למדד מרשים של 44.

 

3. נייט רובינסון:

כמו דונטה גם הוא העלה את רמתו משמעותית בפלייאוף.

עלה ל-33 דק מ-29 בעונה הרגילה, עלה מ-13.1 נקודות ל-21.8 בפליאוף וסיים עם מדד 16.6 לעומת 9.9 בליגה הרגילה.

נייט רובינסון ביטא בעיני בחודשיים+ שהוא כאן בדיוק את כל הבעיות אבל גם היתרונות של שחקן אמריקאי מצוי בנ.ב.א .

בצד השלילי ראינו זלזול במאמן, טראש טוק שעבר את גבול הטעם הטוב ועוד כהנה וכהנה.

בצד החיובי ראינו מה זה שחקן במאני טים שבא לנצח משחק…לא ראה ממטר את הקבוצה הטובה בארץ עוד רבות ידובר על משחק 46 הנקודות שהסתיים רק בהארכה. עם מאמן יותר מנוסה מאברהמי הוא היה כנראה עדיין איתנו.

4.משהו בקטנה:

כשהולמן הגיע ופישר שוחרר כולם היללו ובצדק את השדרוג בצבע שהוביל את ירושלים לריצת 0-12 בליגה.

אבל דבר אחד נשכח פישר הלך…פישר לא נתן עונה גדולה מי יודע מה (וגם לא עונה רעה). מצד אחד אין בכלל ספק שהולמן טוב ממנו

אז מה הבעיה? הבעיה היא פשוטה לפישר הייתה ת.ז כחולה להולמן אין.

אז נכון נגד הרצליה ונהריה קיבל את הדקות הללו מנקו שגם היה בסדר גמור. אבל בפליאוף זה יותר בעייתי ומנקו ירד מ-13 דקות בסדירה ל-8 בלבד בפלייאוף.

זה יצר מציאות שבה אם אליהו לא טוב או סתם בבעיית עבירות הפועל צריכה לשחק הרבה עם הלפרין וטימור, מה שלמעשה הוריד לירושלים שחקן ישראלי משמעותי מאד.

בואו ונגיד שנשארו לירושלים 3 שחקנים שכל רגע נתון 2 מהם צריכים להיות במגרש. למכבי תל אביב למשל אין בעיה שכזו וזה עשוי להכריע את הגמר וייתכן שדווקא השדרוג של הולמן ע"ח פישר יהיה השובר השוויון אבל לצד ההפוך.

ב.מכבי תל אביב –הרצליה 0-3.

הסדרה נגמרה כמצופה וכפי שחזינו מראש באופן קליל למכבי (למעט משחק מספר 1).

1.מה הרצליה צריכה לקחת מהסדרה: למעשה לא רק מהסדרה אלא מכל הסיבוב השלישי …קבוצות כמו הרצליה צריכות להבין שהסגל שלהם מספיק בדיוק לשני סיבובים…אז כולם רעננים עדיין יחסית ללא עומסים והכי חשוב עם משחק אחד בשבוע …ברוב הסיבוב השלישי ובפליאוף +פיינל פור משחקים שני משחקים בשבוע ולעיתים משחק ביומיים (למשל המשחק החמישי בסדרה בין חיפה וראשון). קבוצות מסוגן של הרצליה לא בשלות לכך עדיין ומכאן הפערים הגדולים בין הסיבובים הראשונים לסיבוב האחרון והפליאוף.

2.איך מכבי מגיעה לפיינל פור:

באופן מפתיע, אחרי כל תלאות העונה מכבי מגיעה למשחקי ההכרעה יחסית במצב טוב. לא רק שעלו באופן חלק אלא גם קיבלו את היריבה היותר נוחה (בטח להם).

נכון יש פצועים רבים ואין ממש תפוקה מהזרים…אבל למכבי שני יתרונות:

א. אין להם כמעט את הבעיה של החוק הרוסי שכן מי שנותן את הטון הם הישראלים.

ב. קבוצות לא יודעות איך להתכונן אליהם.

בנקודה זו אשתדל להרחיב במאמר הבא (אם אספיק בסמוך לפיינל פור), אבל אציין רק שבמשחק האחרון בפליאוף הובילו את הקבוצה בנקודות שגב (12 ) ואז אופייבו ,יבזורי ובנדר עם 11 (הראשון לא נספר בתחילת העונה השני והשלשי הושמצו רבות במהלך העונה האחרון לא נספר ברצינות אלא רק ככספומט לאחר הדראפט), מה שאומר שדווקא החיסרון הגדול של מכבי כל העונה עשוי להפוך להיות יתרונם הגדול בפיינל פור.

בכל העונה מכבי לא העמידה הרכב יציב שרץ לאורך זמן…בפיינל פור זה כאב ראש אדיר למאמני היריבה שלא יודעים מי יופיע מולם .

האם זה פתאום יבזורי שיקום מהקבר ,רוצ'סטי שיזכיר שהוא מלך הסלים ביורוליג לשעבר, פניני ואוחיון הוותיקים ואולי בכלל רנדל או הנדריקס יחזרו מפציעה בדיוק לפיינל פור? טבק יכול לשלוף הרבה שפנים, מה שאף יריב שלו לא יכול לעשות, וזה בהחלט יכול להיות ההבדל.

ג. מכבי חיפה –ראשון 3-2

1.איפה טעינו …וגם קצת צדקנו:

טעינו (טעיתי ..אבל מה איכפת לי להאשים את כולם…) בכך שהערכנו שחיפה תהיה בפיינל פור….צדקנו בכך שחזינו שתהיה סדרה הפכפכה עם אובדן והחזרת ביתיות ..סדרה שתוכרע במשחק 5 ..בקיצור כמעט בהכל צדקנו חוץ מהשורה התחתונה שזה הדבר הכי חשוב…

2.חשבון הנפש של חיפה:

חיפה קבוצה מאומנת מאד עם רמי הדר שעשה עבודה פנטסטית ויוצאת מן הכלל לטעמי. הוא מאמן העונה (כמובן יחד עם אלפסי אך בפוטו פיניש אני בוחר דווקא בהדר). הדר הוכיח אישיות יוצאת דופן השנה ולזכותו הרבה ניצחונות גדולים כולל 35 הפרש (או משהו כזה) על מכבי תל אביב וכולל ניצחונות גדולים על ירושלים גם במלחה בשמינית הגמר.

אבל אי אפשר להתעלם מהנקודה שכזזה באמת מכריע הקבוצה נופלת. זה קרה יותר מדי פעמים בשנים האחרונות ….מאז עזב אותם דונטה. פעמיים הפסדי גביע מצמררים ממש למכבי תל אביב אשתקד בחצי גמר והשנה ברבע. פעמיים הקבוצה מקבלת יריבה ברמתה בפליאוף ומודחת (אשתקד אילת).

הנקודה הזו חוזרת על עצמה וחייבת שיפור. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שחיפה לא מחזיקה שחקן שובר שוויון (סורי וארגס).

ראינו את ההצגות של דונטה ונייט רובינסון בקרבות ביניהם, גם מונרו נתן חתיכת הצגה בייחוד במשחק המכריע עם 27 נקודות (39 אחוז מנקודות קבוצתו במשחק) כולל 11/12 מהשדה+13 ריב' ומדד 37.

פליאוף ומשחקי הכרעה זה זמן של כוכבים. לראשון היה אחד כזה, לחיפה לא וזה מה שהכריע.

3.למה לצפות מראשון בפיינל פור:

יש בעיר היין סימנים מעודדים עם מאמן שהוכיח עצמו אשתקד עם מונרו ושון ושחקני משנה שיודעים את מקומם יש למה לצפות…בייחוד שראשון שיחקו רוב העונה שני משחקים בשבוע כולל טיסות, ככה שהם יודעים לשחק הרכב קצר שני משחקים בצפיפות. הם בכל זאת אנדרדוג אך בעלי סיכוי להפתיע בקונסטלציה מסוימת.

ד. נהריה –אילת 3-0

צדקנו בכך שחזינו את ניצחון אילת בכל זאת חשבנו שיהיה לנהריה ניצחון אבל …קטש לא הסכים.

1. אילת תמונת ראי של חיפה.

בניגוד לחיפה אילת היא קבוצה רעה (במובן החיובי). בליגה הרגילה קבוצה עם הרבה בעיות ומשברים קבוצה שהגיעה לחצי גמר הגביע אשתקד…כמו חיפה..אך בניגוד לחיפה קיבלה שם 30 הפרש (לפחות).

אבל כשזה מגיע לשלבי ההכרעה אילת מגיעה לשם. אשתקד אחרי ההדחה בחצי גמר הגביע פוטר מאמן בעל שם בליגה, דן שמיר, שיבק הגיע וממש בסוף העונה קידם את הקבוצה למקום הרביעי. הקבוצה הצליחה לנצח 2-3 קשה את חיפה ואז עשתה אותו דבר למכבי תל אביב אחרי פיגור 2-0 ועשתה היסטוריה כשנהפכה לקבוצה הראשונה שב-2 סדרות מוחקת יתרון 2-0 בפלייאוף העליון, לדעתי הראשונה שעושה זאת בחוץ.

היא הייתה גם הראשונה לנצח את מכבי בסדרה אחרי 22 שנה והראשונה שמנצחת את מכבי משחק 5 בחוץ. זה לא הספיק לשיבק שהוחלף בתחילת העונה על ידי קטש. בהתחלה נראה שהמהלך נכשל או לפחות לא הצליח ואילת הייתה אפילו מחוץ לשמינייה הראשונה אך עם תחילת הסיבוב השלישי והעומס הצליחה הקבוצה הוותיקה והמנוסה הזו לעשות את הצעד קדימה בדיוק בניגוד לקבוצות כמו הרצליה ,חיפה ו..נהריה.

מי שמבטא זאת הכי טוב הוא קטש שלמעט סדרה אחת כמעט עבודה מול מכבי בהיותו מאמן הפועל תל אביב הוא תמיד ניצח את סדרת רבע גמר הפליאוף…לא פעם ללא יתרון ביתיות.

קטש כבר הצליח פעם אחת לקחת אליפות ..אבל אז הייתה רק גדולה אחת הפעם היא תצטרך לנצח שתי גדולות השאלה האם תצליח .

יש לה גם כוכבים במושגי הליגה שלנו (ואייט ואמינו ), גם ישראלים טובים ומנוסים (אפיק ניסים עם 3 אליפויות בסלובניה ,צ'כיה וצרפת והוא רוצה גם אליפות בארץ …כמו ברדה מהכדורגל….), יחד עם גם מאמן שצבר מספיק וותק בפיינל פורים בארץ. כמו ראשון גם אילת לא פייבוריטיית אבל לא נפלנו מהכסא מדברים גדולים יותר. היא בהחלט יכולה לעשות זאת בקונסטלציה מסוימת.

2. בבקשה אל תגלו לנהריה מי המנחוס שלה.

אני מקווה שאין אוהדי נהריה בין גולשי הופס, כי את הניחוס שהבאתי להם ילמדו באוניברסיטה של הניחוסים. כך כתבתי מחזור לסיום העונה הסדירה: "הגדולה של נהריה היא בכך שהיא מנצחת את המשחקים הצמודים והיא במאזן של 1-9 במשחקים שהסתיימו עד 5 הפרש כולל 0-4 בהארכות כולל 0-3 במשחקים שהסתיימו בנקודה הפרש."

ומה קרה מיום כתיבת המאמר?

1. נהריה מפסידה 80-77 לאשדוד במחזור האחרון (תירצנו זאת בכך שהמשחק כבר לא היה חשוב).

2. נהריה מפסידה בבית לאילת 82-75 (אחרי שהובילה דו ספרתי במחצית, אבל בכל זאת תירצנו שנגמר מעל 5 הפרש).

3. נהריה מפסידה באילת 80-77 (ניסינו לתרץ שהיה זה משחק חוץ…ושוב נהריה פספסה יתרון גדול).

4. נהריה מפסידה בבית 86-85 בנקודה אחרי שמובילה כל המשחק משלשה בסיום המשחק

ו…נגמרו התירוצים. נא לא לגלות לאף אחד …

דברים אחרונים:

בחירותיי לפרסי העונה:

חמישיית העונה: (לפי שיטת החוק הרוסי הווה אומר 2 ישראלים)

גארד-פול דיילני (עירוני קריית גת). 18 נק' (57.4% מהשדה) ו-4.9 אס' במשחק.

גארד-שון דאוסן (מכבי ראשון לציון). 15.7 נק' (60.9% מהשדה) ו-6 ריב' במשחק.

פורוורד-וויל קלייברן (הפועל חולון). מלך הסלים של הליגה עם 20.9 נק' ו-8.3 ריב' במשחק.

פורוורד-ליאור אליהו (הפועל ירושלים). 11.7 נק' ו-6.2 ריב' במשחק.

פורוורד-דריל מונרו (מכבי ראשון לציון). 17.3 נקודות, 8.9 ריב', 24.2 מדד במשחק.

חמישיית הישראלים: גל מקל, רביב לימונד, שון דאוסן, סילבן לנדסברג, ליאור אליהו (חמישייה נמוכה אבל הכי טובה).

חמישיית הזרים: פול דייליני, דיאנטה גארט (אשדוד), וויל קלייברן,דונטה סמית' ודריל מונרו.

השחקן השישי: בר טימור, הפועל ירושלים. 9.6 נק' (52.8% מהשדה, 44.7% מהשלוש) ו-3.2 אס' במשחק.

תגלית העונה: איתי שגב, מכבי תל אביב. (לא מופיע במועמדים הרשמיים אלא במשתפר, מבחינתי תגלית לפני משעור). 5.2 נק' ו-4.7 ריב' במשחק.

השחקן המשתפר: ניב ברקוביץ' (זה משתפר להגדרתי, אבל נציין את זליקוביץ' ואסנטי). 6.3 נק' ו-6.6 אס' במשחק.

איש המאני טיים: דונטה סמית', 21 נקודות למשחק ו-24.6 מדד בפלייאוף.

מאמן העונה: רמי הדר (באמת הרשים אותי גם אלפסי בהחלט הרשים אך חיפה שיחקה לפרקים כדורסל שעולה בהרבה על יכולתה).

האם וי פי: סליחה אף אחד. נבחר מישהו בסוף עם אקדח מכוון לרקה.

ייתכן שאחרי הגמר יהיה אחד כזה ולא אני לא מסתכל על השורה התחתונה ולכן אנסה להסביר:

באמת הטובים ביותר היו שחקנים מקבוצות כושלות שלא הגיעו לפלייאוף.

למשל דייליני מקריית גת (הקבוצה לא כושלת עמדה במשימה ובכל זאת מקום 11/12) ,קליבורן שיחק נפלא אך בחולון, גם גארט ותומאס היו טובים ואף הובילו את אשדוד לגמר הגביע…אך מחוץ נותרו לפליאוף. בסוף צריך לבחור אז נעשה זאת קצר.

מקום שלישי: גל מקל (אמנם לא בחמישייה הכוללת אבל שיקם את מכבי מאז שהגיע..הסיבה שלא היא בגלל שכמחצית העונה לא היה כאן …ולכן גם לא נבחר לחמישייה הראשונה). 13.4 נק' (55.5% מהשדה, 41.5% מהשלוש) ו-7.4 אס' במשחק.

מקום שני: פול דייליני (מכבי קריית גת..הסיבה שלא אי הצלחה קבוצתית ..מצד שני הקבוצה עמדה במטרה וניצחה יותר מ 30 אחוז ממשחקיה זה בעיקר בזכותו). 18 נק' (57.4% מהשדה) ו-4.9 אס' במשחק.

מקום ראשון: דריל מונרו, מכבי ראשון לציון (הסיבה שלא הייתה האכזבה הגדולה של ראשון שסיימה למעשה אחרונה בליגה בטבלה של סיבוב 2+3 ..אבל צריך לזכור את הריצה בכל החזיתות ובייחוד באירופה ובסוף את ההצלחה בפליאוף…בקיצור ראשון עושה את שלה ומונרו מעמיד שורה יפה של 34 דקות וכן שיחק בכל המשחקים בליגה ופתח בכולם שזה לא מובן מאליו בעומס של ראשון). 17.3 נקודות, 8.9 ריב', 3.7 אס', 1.8 חטיפות ומדד 24.2, ראשון בליגה.

 

סדר המשחקים ושידורם:

חצי גמר ראשון יום שני שעה 18.10, מכבי ת"א-מכבי ראשון לציון (ספורט 5).

חצי גמר שני יום שני שעה 21.05, הפועל ירושלים-הפועל אילת (ערוץ 1).

שני המשחקים, והגמר בפיס ארנה בירושלים.