איך זה להיות אוהד קליבלנד\המתנחל

בכתבה הזאת החלטתי לכתוב על ההרגשה מהתרחשות האירועים בה לברון חזר לאוהיו,ועד היום מנקודת המבט שלי, אוהד הקאבס ופעיל במחתרת נגד הללל.

הכול התחיל בערב שבת,ה11 ביולי.
כל המשפחה הגיעה אלינו,ופתאום רועד לי הפלאפון בכיס…
בהתחלה לא פתחתי אבל זה המשיך והמשיך ואז אני פותח ומסתכל לברון ג'יימס חוזר הביתה,לא פחות מ15000 הודעות מחברים וקבוצות כדורסל.

קודם כל אני אתחיל בזה שעד אותה שנה לא דמיינתי את לברון בקליבלנד.
נולדתי שם ותמיד אהבתי את הקאבס, אבל הם היו קבוצה טובה ממש קצת פחות ממה שהיא היום (טוב נו לא) היא הייתה הקבוצה שלי אבל לא עלתה לפלייאוף והייתי בעד מיאמי, שהשחקן האהוב עליי היה לברון.
זאת הייתה שנה בשבילי שהתרכזה במכבי תל אביב, בדיוק זכינו ביורוליג בל"ג בעומר ורצנו בכל היישוב ועד המאחז שמעו אותנו. חזרנו למדורה אחרי המשחק והיינו בהיי מטורף.
כמה ימים לאחר מכן בלאט חותם בקליבלנד, כולם שמחים.
אני מודה שבמשפחה שלי אהבת יתר לא הייתה לבלאט אבל אחרי אליפות אירופה כולם היו באופוריה כלפיו.

יום חמישי, ה3 ביולי, מתחילות לרוץ שמועות שלברון השתחרר מהחוזה במיאמי.
לאט לאט עולות ספקולציות רבות, חזרה לקליבלנד, אפשרות לחבור לניקס, גם הלייקרס כמובן תמיד בתמונה. הדעה הרווחת הייתה שלברון יחתום מחדש ועשה זאת על מנת להפעיל לחץ על מיאמי לחזק את הקבוצה אחרי אובדן האליפות.
מיאמי אכן מתחזקת ומחתימה את ג'וש מקרוברטס ועוד אחד ששמו ברח מראשי.
בלאט מתראיין כמה ימים לאחר מכן לערוץ הספורט ואומר שנראה לו שלברון יחזור למיאמי ושאופציית קליבלנד לא נראית לו ריאלית. יום למחרת מדווח שלברון נפגש עם דיוויד גריפים והם יישרו את ההדורים ביניהם וסיכמו על חזרתו של לברון.
הכול בגדר שמועות.

ואז למחרת, זה רשמי.
לברון מודיע דרך מכתב לsi.
I'm coming home .to Cleveland

כמובן מיד לאחר החתימה מתחיל אפקט לברון,
שלברון החליט שהבחירה הראשונה תעבור למינסוטה תמורת קווין לאב,
שחקנים מתחילים להגיע כולל הכוכב שעשה עם לברון את כל ששת הגמרים האחרונים, ג'יימס ג'ונס!
הליגה סוערת.

משחק ראשון לעונה, מול מכבי תל אביב,
קליבלנד נתקלת בקושי רב מסילבן לנדסברג. לברון לא מסתדר במאצ' אפ מול מרקיז היינס.
ראשית הסמול בול?
קליבלנד מפרקת את מכבי והייתה מבחינת הסוכנויות המועמדת הראשונה לאליפות.
אנחנו מאושרים.

העונה מתחילה להתגלגל, קליבלנד מתחילה להפסיד וזה לא נראה טוב.
בין האוהדים מתחילה לשרות תחושה של זהו העונה גמורה, לברון את האליפות לפה לא יביא. זה היה במאזן שלילי של 20-21.
ואז בלאט החליט לקחת אותם למשחק באולינג שאיכשהו הצליח להביא את הקבוצה לריצה טובה ולקבוצה שעוד הפעם נראית כמועמדת הרצינית לאליפות יחד עם הלהיט החדש גולדן סטייט.

הגיע הפלייאוף הכול הולך די בסדר מול בוסטון, לא בהצטיינות אבל גם לא נורא.
את רגע הפציעה של קווין לאב אני לא אשכח, אין לנו כאן כבלים או שידורי לווין יש לנו מחשב או שרואים דרך הפלאפון. ישבתי במטבח עם המחשב וראיתי עם אבא שלי את המשחק ואז ראינו את הפציעה, אני אמרתי שלאב סתם בכיין ושהוא יחזור עוד שתי דקות מנגד אבא שלי אמר שזו פריקת כתף ושהוא גמר את העונה.

כל החברים שלי בעד גולדן סטייט כמובן (לא יודעים מה זה ליי אפ)
ושמחים מכל הפציעות.
אני זוכר שאחרי הפציעה של קיירי כבר אמרתי שזה גמור, הרוח של קליבלנד פוגעת בנו והגיע הזמן לעבור לאקרון.
ואז לברון נכנס למוד של finalsbron וניצח 2 משחקים ביחד עם 15 דקות התהילה של דלבדובה.
בסוף קליבלנד הפסידה את האליפות אבל הייתי בטוח שזה רק בגלל הפציעות.
אמרתי כבר שנה שעברה, לקליבלנד יש את מה שצריך בשביל אליפות, וגם אם היא לא תזכה, בקיץ היא תשלים את עצמה למצב שיביא לה אליפות.
העונה השנייה של לברון בקליבלנד התחילה וזה לא הלך מי יודע מה.
היה בסדר, אבל לא מצויין.
היא גם הפסידה את המשחק הראשון של העונה ויש את הסטטיסטיקה שאף קבוצה שהפסידה במשחק הראשון של העונה זכתה באליפות.
כמו הרוח של קליבלנד.

ואז הגיע ה22.1.
זה גם היה יום שישי וזה היה על היום הולדת שלי, ודיברתי עם חברים מהקבוצה על זה שבלאט צריך לעזוב, וצריכים להביא מן ג'ייסון קיד כזה, מאמן שהוא חבר של לברון.
באותו היום בערב חזרתי מהמגרש אחרי ארוחת השבת, ואבא שלי סיפר לי על בלאט ואומר לי שמעכשיו הוא בעד GSW. רפה הבנה? אוהד הצלחות? כן.

ידעתי שלו ימונה מהרגע הראשון.
אבל לא חשבתי שזה טוב, בסך הכול עוזר מאמן הוא חלק מצוות האימון שאם ההחלטה היא שהצוות כשל, גם לו כשל.
אבל לו התחיל לשים על עצמו דגש שם בקבוצה, והתחבר טוב לשחקנים.|
מה שאנחנו רואים היום זו בעצם הקבוצה של לוברון.
הקבוצה היא של לברון אב ל בהחלט אפשר לתת קרדיט ללו על הכימיה הנהדרת הזאת, שלא נראתה הרבה זמן בNba.
בשנתיים האחרונות יותר מתמיד,
זה קליבלנד נגד שאר העולם.
כל החלטה מבוקרת במיליון ביקורות.
כל מהלך מסוקר.
כל הקבוצות שונאות את קליבלנד, לקליבלנד יש את אוהדי קליבלנד או את אוהדי המזרח, אבל חוץ מהם כולם שונאים אותם. בשנה שעברה כולם התחפשו ללברון והשנה כולם אנטי לברון.
זאת התחושה,התחושה שכולם נגדך ואתה לא יכול להתעלם מזה,
שמציקים לך כי יודעים שאתה אוהד הקאבס ושרים לך שירים שיצאו בישראל כמו לברון בוז לראות אותו בזבוז ואתה לא יכול שלא לענות להם! (אם הללל עושים מזה המנון אני מת)

שאחרי משחק שקליבלנד מפסידה אתה מאוכזב הרבה יותר ממה שאוהדי גולדן סטייט השנה היו עצובים.
כי אנחנו רגילים להפסיד, ועד שיש לנו הזדמנות לנצח אנחנו פשוט לא יכולים שוב להפסיד.
להגיע למצב שאתה עוזב משחק כדורסל ביישוב באמצע כי התחילו להתעלף מסטף ולהגיד כמה אפס לברון. וקם בך משהו שרוצה להחזיר להם.

בגמר הזה אנחנו האנדרדוג,
זה אנחנו מול השאר.
WE ARE ALL IN

אז איך לדעתי קליבלנד תנצח?
איך ארגון הללל יפשוט רגל?

קליבלנד צריכה היא להכתיב את הקצב, המשחק האיטי שלה משובח אבל גם המשחק המהיר שלה לא נופל מהלוחמים במקרים רבים, קליבלנד הטובה ביותר במתפרצות בליגה אך לא מגיעה למספיק כאלה. ושהחבורה של לברון מחליטה לקלוע, היא תקלע. ויותר טוב מהתומפסונים.
ושקליבלנד לא תהיה מקובעת.
שצריך לרוץ, שירוצו.
שצריך להאט קצת, שיאטו.
סומך על לו.
הגיע הזמן של קליבלנד.