בכל הדיונים על סכויי הקאבס נגד הווריורס שכבר התחילו (ויהיו גם אצלנו ב-FULL BLAST), ובכל הסיקורים על נצחונות הקאבס בשתי הסדרות הראשונות, איש לא דיבר על החברות והאחידות שנוצרו בקאבס לפני זמן קצר מאד, ורק מתחזקים ממשחק למשחק.
ה-COMRADESHIP – חברות – המיוחדת שלפתע נוצרה בין שחקני הקאבס היא דבר די חדש. הם כלל לא היו כאלה: הם היו עם רב של צבעים, תרבויות,ואפילו עמים (כולל מאמנם לשעבר).
אבל, לפתע, מי שראה אותם בחדר ההלבשה אחרי הנצחון על טורונטו ראה קבוצה בה כולם כאחד ואחד ככולם הראו קירבה, אחדות, וכמעט בא לי לכתוב 'אהבה', כפי שלא ראיתי זמן רב באף קבוצה אחרת.
הקאבס הם הרבה יותר 'יחד', והכימייה הקבוצתית שלהם היא חזקה היום אפילו יותר מאשר בווריורס.
אין בקבוצה אף איגו יוצא מין הכלל, ומי שחושב שללברון ישנו איגו שאינו בשליטה, לא יודע ולא מכיר את לברון. אני לא מדבר על האיגו של לברון בהוליווד או בוול-סטריט או ב'נייקי'. אני מדבר על האיגו שלו בכדורסל, בקאבס, לפני, בעת, ואחרי משחקים.
הוא האחרון שאיכפת לו כמה הוא קולע, ומה הסטטיסטיקה שלו. כל מה שהוא רוצה זה להנהיג יחידה מאוחדת למטרה משותפת – לגבור על הווריורס ולקחת אליפות.
אין בקבוצה כל קליקים, אף לחישות מאחורי הגב, ואף BACK STABBING. אין שחקן ספסל אחד היושב עם פרצוף חמוץ על שהוא לא משחק, וזה כולל כוכב עבר כמו מו ויליאמס. כל סל, כל דאנק, כל תרגיל מיוחד – כל הקבוצה כאחד קמה מהספסל לצהלות ועידודים.
משך חודשים רבים זה לא היה המצב בקבוצה.
למרות שלושה סופרסטארים והספסל העמוק ביותר בליגה, הקבוצה לא הפיקה מה שחשבו שהיא יכולה. היא היתה אנדראצ'יבר ברמות. השיא הגיע בהפסד לנטס 95-104 בברוקלין ב-25 למרץ, כשלברון, קיירי אירוינג, וקווין לאב, היו יחד 1 מ-14 ברבע האחרון. זה היה רק לפני חודשיים.
איש לא יודע מי אירגן, ורעיון של מי זה היה לקיים פגישת 'לב ללב' מיד בערב אחרי ההפסד לנטס, כי כל פיות שחקני הקאבס (ללא מאמנים) שהתאספו כולם בחדר סגור במלון נשארו נעולים אחרי הפגישה עד לאחרונה. אבל ללא יוצא מין הכלל הם יאמרו לך היום שהיתה זו פגישת 'נפש לנפש' החשובה ביותר שהיתה לקבוצה.
כאילו היה זה פלא, אבל מאותה פגישה ואילך הקאבס הפכה להיות קבוצה אחרת לחלוטין משהיתה.
לפני 'הפגישה', היו שמועות, לחישות, ורכילות אם ההחלטה של ההנהלה לעשות טרייד של וויגינס עבור לאב היתה חכמה, ואם ההחלטה לתת ללאב ולתומפסון חוזים כפי שקיבלו (לאב חוזה מקס!) היתה אף היא שטות גדולה.
אנחנו לא יודעים הרבה על הפגישה עצמה, אבל מה שכן יודעים זה שכל שחקן, לפי התור, שפך את נפשו וכל מה שהיה לו לומר. הפגישה נימשכה כמה שעות. דלבדובה רק הסכים לומר: "TENSION GAVE WAY TO TOGETHERNESS".
רק עתה מתחילים להגיע פרטים על מה דובר והוחלט בפגישה. דבר אחד שהשלישייה הגדולה – לברון, קיירי אירוינג, וקווין לאב הבטיחו לכולם היה שהם מתחילים לבטוח בכולם, ו-"לשחק כקבוצה".
כמובן שמיד יקפצו כמה חכמולוגים ויגידו שעל דברים כאלה "לא מחליטים". אבל עובדה: מאז אותו ערב הקאבס משחקת את המשחק הקבוצתי הטוב ביותר בכל הליגה. הכדור נע בין כל השחקנים, וישנם מינימום בידודים. לפני המשחק – כל משחק ההיי פייב בין השחקנים הוא המורכב, המסובך, וה-ORCHESTRATED ביותר מכל הקבוצות. כששני שחקנים, ואז עוד שניים, ועוד שניים, עושים קונצרט של תנועות ידיים ורגליים, טפיחות ונגיעת מרפקים, זה סימן לנינוחות, כיפיות, ואהבה בין השחקנים. כשרואים את כל הספסל קופץ כאיש אחד עם כל סל, זה מראה אחדות, CAMARADERIE, ואהבה בין שחקנים.
אתם יודעים היכן היו שחקני הקאבס והמאמנים ביום שני ב-9 בערב? בביתו של לברון ג'יימס (קודם דינר על חשבונו מחברת ה-CATERING היקרתית ביותר באקרון). כולם יחד חזו במשחק השביעי בין הווריורס והת'אנדר. לכל שחקן היתה ברירה: כוסית יין אחת, או פחית בירה אחת. הרוב העדיפו קוקה-קולה.
כמובן שזה לא רק הפגישה: ההבאה של הוותיק ריצ'רד ג'פרסון וצ'נינג פריי עזרה ליצירת הרמוניה חדשה, ורוטציה משופרת בקבוצה. כמובן שלפגוש עתה את הווריורס עם השחקנים החדשים, ועם קיירי אירוינג וקווין לאב בריאים ובשיא משחקם זוהי אופרה חדשה לחלוטין מהשנה שעברה (שאפילו אז הקאבס גנבה שני משחקים). לברון גילה השבוע לראשונה אי-פעם שכאשר קווין לאב, ואחרי זה קיירי אירוינג, ניפצעו, הוא – לראשונה בחייו – לא חיכה בצורה חיובית למשחקי הפלייאוף ("I DID NOT LOOK FORWARD "). היתה זאת הפעם הראשונה והיחידה בחייו שהוא לא חיכה לשחק משחק כדורסל.
"הרגשתי שאני הולך לקרב עם תחמושת נחותה. כמובן שרציתי לנצח כל משחק, אבל בפנים היתה לי הרגשה של 'משהו חסר'. שלא תבינו אותי לא נכון: הגעתי לכל משחק עם מטרה לנצח. אבל כשאתה בא לנסות לנצח עם קבוצה פגועה לעומת לבוא לשחק עם קבוצה מלאה כשכל אחד יודע בדיוק את מקומו ותפקידו – זה סיפור אחר לחלוטין!"
הקאבס הם 4 נצחונות מלהביא לעיר קליבלנד אליפות ב-52 שנה (האחרונה היתה ה'קליבלנד בראונס' ב-NFL עם ג'ים בראון).
כל העיר קליבלנד עוצרת נשמתה: האם תהיה אליפות, ואחריה המסיבה הגדולה ביותר בתולדות הספורט, עוד עוד שיברון לב.
הקאבאס יכולה לנצח את הגמר כי רוב מי שעולה לגמר יכולה לנצת
אני לא מחדש כאן משהו גדול רק אומר כך.
הקאבס ללא מראית עין של תחרות אפילו במזרח ולברון מנצל סאת לגמר אחרי גמר ובשנים האחרונות בקלילות מרובה.
(פעם עוד הייתה בוסטון או לפחות אינדיאנה ).
יש פתגם שאומר שגם תרנגול עיוור מוצא גרגריר.
אם לברון כל הזמן יגיע לגמר יום אחד ( לצערי ).
הוא גם יזכה בו .
כאוהד אוביקטיבי ( אני לא אוביקטיבי לקאבס אלא לסיטואציה ).
אני מבואס מכך וחושב שחייבים לשנות את השיטה.
אני באמת שלא יודע למה לצפות בגמר.
1. תמיד טענתי שפליאוף זה לא ליגה רגילה.( ולכן גיחתי על פיטורי בלאט שהוכיח עצמו דווקא בפליאוף ).
2. ג.ס מותשת.
3. הקאבס נתנו פייט יוצא מן הכלל אשתקד ללא קיירי ולאב.
אבל איני מחזיק מלאו .
1. בעשור האחרון לברון שולט בליגה לא רק הפן הקבוצתי אלא גם בפן האישי, להשוות אל לברון לתרנגול עיוור פשוט לא עושה צדק.
הוא שלט בפן האישי זה נכון ( ואגב כבר לא ).
בפן הקבוצתי הוא הצליח לשלוט רק במיאמי עם שותפים בכירים לפחות באידיאה ( בפועל הוא נעשה שם דומיננטי מאד ).
היום הוא רחוק מלשלוט בליגה ….אבל השיטה שלמעשה מעלה אותו לגמר כמעט אוטומטית ונותנת לראסל את דוראנט להתכחש עם קארי וג.ס וליאלרד וס.א ולא הזכרנו את פול וגריפין היא שיטה לא שוויונית ומקולקלת .
ומה שהתכוונתי לומר שלאורך זמן המזרח ינצל זאת ויקבל קרדיט שלא בטוח שמגיע לו .
צודק
לדעתי אלופת ה-NBA היא GS אבל אם OKC היתה מנצחת
אז היא היתה
מולם המזרח פשוט לא כוחות לכן לברון נשאר במזרח תמיד
אבל מה לעשות סופרים בחגורה מס אליפויות וכו
הלוואי וזה היה טוב כמו שזה נשמע. גיבוש חברתי לא מגיע ביום אחד, לוקח לו זמן של התחלות משותפת, כמו ביחידה צבאית. ג"ס עברו הרבה יותר דברים ביחד (רק לאחרונה סדרה קשה ביותר) ולכן מצבם עדיף.
כשמנחם מתחיל עם הפוסטים הרומנטיים האלו, אתה יודע שהקבוצה שאתה בעדה, במצב טוב.
מנחם יש לך טעות בפוסט יא עיוני
שהח'ברה של קליבלנד צפו במשחק 7 של גמר המערב בין באגט עם חציל במיונז לנישונשי סושי כתבת –
"לכל שחקן היתה ברירה: כוסית יין אחת, או פחית בירה אחת. הרוב העדיפו קוקה-קולה."
לא התכוונת שהרוב העדיפו אוק'להומה ???
לא בטוח!
ליבי נמס כשאני קורא על ההרמוניה המופלאה בקליבלנד .
כשהולך קל הכל זורם . ההרמוניה הזאת תיבחן החל ממחר בלילה.
אני ממש לא מבין את הצורך בלזלזל ביריבה.
גולדן סטייט עשו קמבאק היסטורי מול הת'אנדר. זה לא בגלל שהת'אנדר "לוזרים" או "צ'וקרים", זה בגלל שהלוחמים קבוצה אדירה –
מה שרק מעצים את גודל ההישג שלהם.
הרי אם אני "אקטין" את הת'אנדר, זה רק יגרום לעובדה שהלוחמים נקלעו לפיגור 1 – 3 להשליך אור שלילי על הלוחמים.
לטעמי –
הלוחמים ניצחו קבוצה מצוינת בגמר המערב אחרי קמבאק היסטורי,
ועכשיו הם בדרכם לפגוש קבוצה מצוינת נוספת בפיינלס.
היה ויזכו (וזה הרבה יותר מסביר, לאור כל ניתוח אובייקטיבי –
הם יזכרו כקבוצה היסטורית ברמה של הגדולות ביותר.
גיא – אני ממש לא מזלזל בקליבלנד כקבוצת כדורסל . זאת הולכת להיות סדרה קשוחה עם מהפכים . אני רק לוקח עם קמצוץ מלח את התיאורים על האידיליה בחדר ההלבשה . לכל השחקנים יש מטרה משותפת , והיא מאחדת אותם . זה נכון לכל קבוצה . עד כה הכל הלך לקליבלנד קל . צריך לראות מה יקרה אם וכאשר זה לא יהיה כך .
אגב , זו לא הפעם הראשונה שמנחם כותב על כך .
כשמנצחים תמיד טוב השאלה מקורה כשקשה ומפסידים ילבנתיים אצל גולדן סטייט כשהיה קשה הדבר שראינו זה שגרין מאבד את מקצת השפיות שאולי היית לו ותומפסון נזכר שהוא אחד השוטינג גארד הטובים והקבוצה בכללי תמצא דרך להתגבר אבל קליבלנד עוד לא היית במשבר רציני בפלייאוף גם נגד טורונטו…
ואני לא קובע אצל מי הכימיה והחברות טובה יותר למרות שאני חושב שאצל גולדן היא יותר טובה אבל עדיין הקאבס יקחו תסדרה גולדן סטייטס מקרטעת וחורקת לאחרונה ולא רק נגד אוקלהומה
באמת כשמנצחים- הכל דבש. הם נראים בכושר טוב, אבל היתרון היחיד של הקאבס הוא שהם שיחקו פחות מהווריורס ויותר רעננים.
אני מהמר על 4-2 לגולדן סטייט
1.החלוקה בין המזרח למערב לא הוגנת כלל ומקפחת את המערב, לא רק חלוקת הקבוצות והרמה הנמוכה ששוררת במזרח לעומת המערב אלא גם המרחק ביניהם (מיניסוטה נמצאת בבית עם פורטלנד שהמרחק עצום במקום עם מילווקי), במשחקי הפלייאוף הטיסות במערב פשוט מגוכחות לעומת המזרח, אין קשר בין האיסרוים לחוזקתה של קליבלנד.
2.הקאבס קבוצה מצויינת ומפוצצת בכשרון עם סגל מצויין ורחב, לברון הינו אחד מ2 השחקנים הטובים בעולם (והטוב ביותר בפער עצום בעשור הנוכחי, היה מגיע לגמר כנראה גם במערב), לגבי האשמות של המזרח והמערב אותו דבר אפשר להאשים את הלייקרס הגדולה של מגיק וקארים (שיחקו באיזור החלש) ועדיין רבים וטובים חושבים שזאת אחת הקבוצות והשושלות החזקות ביותר בהיסטוריה.
3. הסטיסטיקות של קליבלנד בפלייאוף פשוט מדהימות (מקום 1 התקפית, אחוזים מ2 ו3, נט ריטיינג..) אפשר להאשים את חולשת המזרח אך אן אנו יודעים עד כמה קליבלנד חזקה.
4. לברון בפלייאוף העלה את הרמה, ונותן את תצוגת הפלייאוף ללא ספק הטובה בליגה.
5. במשחק האחרון ראינו שחזרה לסטפן הזריזות והעבודת רגליים (בעיקר השינויי כיוון), דבר סופר חשוב כדי להשתחרר לזריקה.
6. הקאבס לא התמודדה כלל עם משחק הריצה של הלוחמים בעונה הסדירה, ומעניין לראות איך לאב וקיירי ישתלבו בהגנה (בורות, האחוזי אפקטיביות שקולעים עליהם פשוט מבישים, גולדן סטייט היא הקבוצה שיודעת לנצל בצורה מקזימלית את חולשות היריבה ובעונה הסדירה הם חגגו על לאב בפיקאנדרול).בנוסף לקאבס אין את הכלים ההגנתיים למנוע את המסירות הרוחביות של גולדן סטייט בדומה לאוקלהומה (מוטת ידיים בלתי טבעית).
7. מצד שני מעניין לראות איך גולדן סטיייט תתמודד הגנתית עם לברון גיימס וקליבלנד, מחד הם לא יוכלו להשאיר קלעי שלושות פתוחים כמו נגד אוקלהמה ומאידך יש להם את החדירות של לברון וארווינג (בהנחה שלו יחליט שהנזק ההגנתי שקיירי ולאב משתלם לו התקפית).
8. אין ספק שעובר משהו טוב על קליבלנד בפלייאוף, אך גם על הווריורס עם הבוסט המנטלי העצום שקיבלו בנצחון על אוקלהומה.
על הווריורס, שכחתי להוסיף מדובר בקבוצה היסטורית, ואני לא מבין עדיין איך פרשנים מהמרים כנגדה.
מסכים עם הרוב במיוחד סעיף 5.
לא מסכים עם חלק מסעיף 2.
שמתיייס לכך סאם לברון היה במערב גם היה מגיע כנראה לגמר.
אם ס.א לא הגיעו לגמר המערבי בשנתיים האחרונות אז אין וודאות שלברון לצורך העניין עם קליבלנד הזו הייתה מגיעה לשם .
הרבה זמן לא זכור לי גמר בו בסיכויים הם 50:50 sharp
סדרת גמר מאוד מאוד מצופה, בין שתי הקבוצות החזקות ביותר בליגה (עם כל הכבוד ל-okc, ספרס וכו').
זהו. באופן אישי, אני לא ממש יודע בעד מי אני הולך להיות (ככה זה כשהקבוצה שהיית בעדה התפיידה בסיבוב השני). אני מאוד הייתי רוצה לראות סדרה שתימשך יותר מ-5 משחקים. לאור הכושר והביטחון הרב של שתי הקבוצות- אני מאמין שהיא תיגמר ב-6 או ב-7.
תענוג!
ממש לא 50 50 הווריורס הם עדיפים ולא משנה באיזה אור תציג את זה, הם עשו מהפך מדהים על אחת מהקבוצות הכישרוניות בליגה, מדובר בקבוצה היסטורית.
באיזה עולם קליבלנד נחשבת ל"שתי החזקות בליגה"?
בעולם חדש מופלא של אלדוס האקסלי.
וברצינות, איזו קבוצה יותר טובה מהקאבס? אוקלהומה? לא נראה לי. הספרס? נראה לי שלא. הקליפרס? לי לא נראה.
ללברון אין איגו
אבל יש איגו(דלה)
נראה שיהיו 7 משחקים התוצאה 679-675 השאלה למי
גדול!
היי גיבוש זה חשוב!
לגבי כדורסל. אתה מציין את הגמר של השנה שעברה כמדד למה שיקרה השנה. אבל אתה שוכח שקארי וקליי טובים יותר כי הם השתפרו. אתה שוכח שדריימונד עוד לא היה דריימונד בתפקידו המלא (ניהול המשחק). OKC היו מצ'אפ רע עבורו. מול הקאבס הוא חוגג כבר שנתיים.
תהיה לדעתי סדרה ארוכה אבל אני לא רואה יתרון של קליבלנד בשום עמדה חוץ מבסנטר (בוגוט מול טריסטן) וכמובן בסמול עם לברון. שאר העמדות ואפילו הספסל של ג"ס איכותי יותר
אני לא חושב שיש יתרון לקליבלנד בסנטר. נכון שתומפסון אולי עדיף על בוגוט, אבל בוגוט לא משחק כל כך הרבה-הוא נתן 17.9 דקות למשחק בפלייאוף. השילוב של אזילי/וז'אראו לאורך זמן יחד איתו עדיף על השילוב של תומפסון, פריי ומוזוגוב (שכמעט ולא משחק) כשכל אחד סנטר, לפחות לדעתי.
ושכחתי את ספייטס בגולדן סטייט
John אני מסכים איתך שהמצאפ בעייתי מאוד לקאבס אך אני לא רואה מי שעוצר את לברון )איגודלה לא יכול באמת להאט או לעצור אותו במשחק פוסט( כל התייחסות לשנה שעברה היא הזוייה השנה סטפן קלי ודריימונד זינקו ברמתם פלאים, הבעיה של הקאבס היא הגנתית חגגו על לאב בפיק אנד רול והאחוזי אפקטיביות שקולעים עליו ועל קיירי פשוט מביכים), לגבי הספסל אני לא מסכים איתך כל כך פרי שיפר את הרמה שלו פלאיים וגם דילדווה השתפר נורא, בנוסף לכך ההרכב של לברון עם המחליפים ללא קיירי ולאב היה מופלא לאורך הפלייאוף.
איגואדלה יכול להאט את לברון,והיתרון בכך שאתה לא צריך באמת לעצור אותו,אתה רק צריך לעייף אותו ולדאוג שהוא ישחק אחד על אחד ,בכך אתה מצליח לעשות 2 דברים עיקריים:
1.גם אם הוא יקלע 50 נקודות הוא יגיע לסופי המשחק עייף
2.אתה מנטרל את שאר השחקנים בעיקר את לאב
איגודלה לא יכל להאט את לברון ובטח שלא לעצור אותו, לברון שנה שעברה שיחק כמוביל כדור היחידי ונאלצו לעשות עליו דאבל טים פעם אחר פעם, במקרה של 1 על 1 לאיגודלה אין את היכולת לשמור על לברון(לברון בפלייאוף הזה העלה את רמתו), כל השטות הזאת שאיגודלה קיבל את MVP בכך ש"עצר את לברון"( דבר שלא יכל לעשות לבד) היא לא יותר ממגוכחת. בניגוד לווסטברוק הראיית משחק וIQ הכדורסלני הוא פשוט עצום אין חלקן בליגה שמוצא את חבריו טוב יותר (בעיקר מפוסט), לגבי לאב אני כלל לא בטוח שהוא יפתח לצד לברון,לא ניתן להחביא אותו בהגנה בפיק אנס רול חגגו עליו, גרין נהנה מאוד מהמאץ אפ על לאב.
אנחנו חלוקים בעניין שאיגואדלה לדעתי להאט אותו בהחלט יכולץלגבי לאב אז קשה לי להאמין שלטיירון לו יהיה את האומץ לשחק בלי לאב אפילו אם זה יעלה לו בסדרה.
בלאט בעונה שעברה העדיף לעלות את תומפסון במאני טיים בגלל היכולת לשמור על שחקני חוץ וההגנה המצויינת שלו, הנסיונות של לאב השנה נגד גולדן סטייט וגרין בפרט הראו תוצאה אחת והיא כשלון ברור.
נו ואיפה בלאט היום 🙂
בנוסף אני במקום לו מנסה לפחות בהתחלה לתת לתומפסון לשמור על גרין, הוא חגג על לאב במשך כל העונה והיכולת והראיית משחק ההגנתית של תומפסון מצויינת + היכולת לשמור על שחקני חוץ.
לשני הקבוצות יש בעיה בצבע והשאלה אם לו יסתכן וישחק עם לאב ופרי בסנטר (בוגוט זה לא דראמונד). סך הכל המאץ אפ של קליבלנד מול הלוחמים הרבה יותר בעייתי מאשר של אוקלהומה.
עוד מעט יהיה לי מה לומר בנידון
אם זה שלנו אני טס במטוס הראשון לקליבלנד לחגיגות.
הגיע הזמן.
לקליבלנד אין אוהדי הצלחות.
לגולדן סטייט הרוב כאלה.
אם תהיה אליפות זה יהיה בין הימים השמחים.
בקליבלנד מחנכים אותך לאכזבה ספורטיבית, שחברים באו אלינו שנה שעברה וראינו את המשחק האחרון בפיינלס וגולדן זכתה, היינו רגיל כי היינו רגילים להפסיד פשוט. השנה יש תחושה אחרת.
מעניין אותי האם אני נחשב בעיינך לאוהד הצלחות:
1.אני אוהד לייקרס מימים ימימה.
2.מכיוון שהלייקרס בשנים האחרונות לא פונקציה ולא רלוונטית אני בהגדרתי הבאה במועדון ה-ללל והכי חשוב מבחינתי זה שלברון לא יזכה בעוד אליפות.
3.אני חושב שבלי קשר ללברון,עונה כזאת היסטורית של קבוצה ראויה להסתיים בטבעת.
4.אני נהנה מההצגות של גולדן סטייט,משחקים יפה,שוטף לעין ובסדרה האחרונה הראו שגם שלוקחים מהם את המשחק השוטף הם מוצאים את הדרך לנצח.
5.אני חושב שמאז מג'יק גונסון ומייקל ג'ורדן לא נהנתי כל כך מיכולות של שחקן אחד מסויים.
6.יחד עם כל זאת במידה ולצורך העניין הלייקרס באורח פלא ובטריידים יהיו רלוונטים אני ארצה שהלייקרס יביסו את הלוחמים.
אז אני נקרא אוהד הצלחות או לא?
כן
זאת אומרת מבחינתך אין דבר כזה להנות מקבוצה שהיא לא קבוצתך האהודה כי אז אתה פשוט מצטרף ל"הצלחה" של הקבוצה.
עוד שאלה שמעניינת אותי.אני מאוד נהנה מאתלטיקו מדריד בכדורגל,אני חושב שמשחק ההגנה שלה מופלא לא פחות ממשחק ההתקפה של ברצלונה.חשוב להגיד שאני ממש לא אוהד אתלטיקו מדריד (יותר מזה בתור ילד אהבתי את ריאל) האם גם פה אני אוהד "הצלחות"?
כן.
אל תעלב, אבל אם תחפש בויקפדיה תמונה של אוהד הצלחות, זו כנראה תהיה התמונה שלך.
המלצה: תתחיל לשים עין על מיניסוטה, עוד 3 שנים ככה יש מצב לאליפות.
כולם באתר אוהדי הצלחות, אין פה אחד שהחליט לאהוד ולקום בלילה למשחקים של קבוצת טנקינג.
כולם פה אוהדים של קבוצות שבזמן שהן התחילו לפתח את האהדה כלפיהן, היו אלופות או לפחות קונטנדריות, אחרת הייתם שמים עליהן *ין אחד גדול.
במיוחד אוהדי לברון שהוא קונטנדר עוד מהזמן שבילה ברחם אימו.
קודם כל אני ממש לא נעלב,דבר שני זה בולשיט מה שאתה מגדיר כאוהד הצלחות.כמו שהבן השחור כתב למטה הרי מן הסתם אני צריך להיות האוהד הכי גדול של לברון וקבוצותיו אז למה אני לא כזה? הרי ממה שאני מבין ממך זה שאני ודומיה הם מעין סוג של ז*** שמחפשים רק את הקבוצות המצליחות.אז איך לעזאזל אני לא אוהד של לברון? פאק הבן אדם 6 שנים ברציפות מעפיל לגמר??? ויש לי עדיין בעיה עם אתלטיקו,הרי הם יצאו לוזרים בסופו של דבר גם הפסידו את אליפות ספרד וגם אליפות אירופה.
לסיכום נורא קל לבוא ולהגיד שכל מי שאוהב/רוצה בהצלחת גולדן סטייט כאוהד הצלחות אבל זה ממש לא נכון.בגדול ובהכללה כל מי שאוהב כדורסל (כן אני יודע שיש כאלה שלא סובלים את גולדן סטייט והם עדיין אוהבים כדורסל)רוצה בהצלחת גולדן והוא ממש לא אוהד הצלחות.
2 דברים אחרונים אז כן מיניסוטה הולכת להיות אחלה קבוצה ואם הם ישחקו יפה והלייקרס עדיין יהיו פח אז בהחלט יכול להיות שאני בעדם.
ומעניין אותי באמת לדעת את מי בדיוק אתה אוהד? ובהנחה שזה לא קליבלנד ולא גולדן אז מי אתה רוצה שתנצח?
בדומה לתגובות מעל אני בספק בנוגע לרמת החברות ואי האגו של לברון.
האגו שלו לא ימדד בכמה הוא מוסר ומשתף (את זה הוא עושה הרבה שנים ובצורה עליונה) אלא בכמה הוא מוכן לקחת אחריות גם כשלא הולך ולא לבוא ולהאשים את כל העולם בכישלון חוץ מאת עצמו
החברות לא תמדד בכמה הם חוגגים עכשיו אלא בכמה הם מחוברים גם במשברים עם הגב לקיר (מה שסביר מאוד – אם הלוחמים עולים 2:0 במשחקי הבית) אני ממש לא בטוח שנראה אז חברות – זה לא דבר שנבנה תוך חודשים אלא יותר תוך שנים.
תמיד כשמנצחים אז כולם שמחים ומאושרים וחברים של כולם..
נראה אותם אחרי 2 הפסדים במפרץ, האשמות יתחילו לעוף, והכל יתחרבש..
מה שגולדן הוכיחו יותר מהכל בסיום הסדרה הזו, זה שהם רוצים את האליפות! לא שבעים בכלל! המוטיבציה באה מהצורך לחתום את העונה עם השיא ההיסטורי באליפות, כדי לקבוע את מקומם ההיסטורי. שנה הבאה אני צופה מנוחה ושיוט ארוך עד הפלייאוף..0@Lewis the seashell
לאהרון שדה
כל תרנגול עיוור מוצא גרגר.
קודם כל לברון כבר מזמן מצא את את הגרגרים שלו.
מישהו צריך להפסיד בגמר . ברשימה של המפסידים ומחפשי הגרגרים לארי בירד, קווין מקהייל, מגיק גונסון . ואם ארצה אמצא עוד עשרות שחקנים שהגיעו לבאר בשנה מסויימת ולא שתו ממנה.לא צריך להתאמץ במיוחד בכל סדרת גמר יש כוכב על בצד המפסיד, שלא מצא את הגרגיר שלו.
אתה לא מחזיק מלאו , כי הוא החליף את בלאט. אבל יש סיכוי שמנחם היה כותב כתבה שונה לגמרי,לו בלאט היה עדיין בשטח.
כבר נתקלתי לפני כשבועיים באתר ישראלי ששם הפסד של קליבלנד בראש המהדורה שלו. איזה יופי טרון לו אויב האומה הפסיד! פטרתם את בלאט תאכלו אותה.
מה הקשר בין מה שכתבתי ?.
שבירד ומקהייל הפסידו בגמר הכללי הפ עברו עד לשם את דטריוט למשל ..הם עברו כמה מלחמות עולם ולא טיול בפארק.
שהתכוונתי לתרנבול עיוור התכוונתי לכך.
המערב גדול היום פי כמה על המזרח ( הכוונה בקבוצות העל )
ייתכן שאם הפליאוף היה מעורב אלופת המזרח הייתה עפה סיבוב ראשוו …..סביר וראלי שזה היה נגמר בחצי גמר אזורי.
מבחינה זו אלופת המזרח בגדר תרנגול עיוור.
ובכל זאת יש מצב שקליסלנד תיקל אליפות כי.
1.היא צריכה לנצח באמת רק סדרה אחת.
2. היא רענננה יותר.
3. פעם אחת צריך לנצח בגמר…..אם אתה מטייל כל שנה לגמר ללא כל תחרות של ממש בסוף תנצח.
אני לא מחזיק מלאו מכמה סיבות וסעיקר כי הוא לא הוכיח לוליאות ולא הוכיח סיבה אחת להחזיק ממנו ( ובניגוד לבלאט עלייה לגמר הליגה עם קליבלנד בריאה לא גורם לי לשנות דעתי ).
האהבה והאחדות בחדר הלבשה של הקאבס שנייה רק לאהבה בפרלמנט של סטלין כי שם אתה נשלח לגולאג בסיביר אם אתה לא מיישר קו ולא רק מפוטר
1+
2+
הכל טוב ויפה, אבל כל מה שאמרת תקף גם לווריורס לפחות באותה מידה…
מנחם, קרדיטים!, לאחרונה אתה דווקא מקפיד.
מאיפה הבאת את הדברים של לברון בסוף הכתבה? התבטאות כזו תגרום להרבה רעש בתקשורת. יתחילו להגיד שהוא וויתר.
אני לא ראיתי שהוא אמר דבר כזה.הדברים שלברון אמר לצקשורת בקליבלנד על המפגש של גולדן סטייט ועל הגמר הנוכחי:
http://espn.go.com/nba/story/_/id/15856859/cleveland-cavaliers-star-lebron-james-says-odds-mean-little-nba-finals-vs-golden-state-warriors
תוסיפו את ריצארד גפרסון בסנאפצאט אם יש לכם.
כל יום איזה עשר סרטונים מצחיקים ברמות הוא וצאנינג פריי עשו את החדר הלבשה השנה!
יאללה יאללה הסדרה מוכרעת על הקרב בין פריי לספייטס 😀
מנחם לפני שאתה מהלל את לברון , "מנהיג" שבמשך שנה וחצי לועג למאמן שלו ויוצר אוירה עכורה בחדר הלבשה ,לא ראוי לציון. בנוסף דווח די הרבה על חיכוחים בינו לבין קיירי ולאב. אז תודה למנהיג שאחרי כמעט שנתיים נזכר שיש קבוצה לדאוג לה וכדאי שתיהיה שמחה.כישרון הרי תמיד היה שם.
בנוגע ליכולת ,קליבלנד העלתה רמה בפיילאוף ללא ספק, אך במקביל כל שאר המתחרות שלה ירדו ברמתן וקיבלנו דומיננטיות מוחלטת. בקרוב נדע אם זה המזרח חלש או שקליבלנד באמת הקבוצה הטובה ביותר. לדעתי האישית ,בלי יתרון ביתייות ,עם מאמן טירון ,ובלי שחקן/מנהיג שמתעלה בזמן אמת הם לא יקחו אליפות 4-2 לגולדן סטייט.
כמה הערות:
1. ללברון אין אגו- יש לו אגו בגודל האוקיינוס.
2. אחדות בקבוצה- הקבוצה הזו היתה מפורקת בגלל שלברון החליט לפרק אותה בתקופת בלאט, וכעת אין לו ברירה.
חוץ מזה, זה מובן מאליו שסופרסטאר ברמתו דואג לשלם על עניינים כאלה או לחיבור הקבוצתי. וואלה חוזה של מיליארד דולר עם ניייקי די מכסה כמה המבורגרים.
3. המזרח- הרבה לא מבינים מה המשמעות האמיתית של לשחק במזרח. זה לא רק הרמה של יורוליג אלא שניתן בקלות להתגבר על כל משבר אפילו על להעיף מאמן שמוביל קבוצה למקום ה 1. במערב זה בחיים לא יכול לקרות וכל משבר מוביל למשבר אחר. אין זמן אינסופי למצוא פתרונות כמו במזרח.
4. הביקורת על לברון עבדה- הבן אדם לא הגיעה להארה לבד. זרקו עליו חצים מכל הכיוונים אחרי ההתנהגות הפסיכוטית והילדותית שלו והוא שיפר בענק את ההתנהלות. ועל זה דיברו המבקרים. ללברון יש כוח אדיר בקבוצה, יותר מאשר לכל סופרסטאר אי פעם ולכן האחריות על כל מעשה שלו היא כפולה ומכופלת.
5. דיוויד גריפין בנה קבוצה אדירה- פה מנחם צודק. קליבלנד קבוצה אדירה. יש לה כוח, מהירות ויכולת קליעה. זאת קבוצה יותר חזקה ממיאמי 2013 עם וויד ובוש. זאת קבוצה שלמה שכל אחד יכול להתפוצץ בכל יום נתון- קיירי, לאב, סמית, פריי וכמובן לברון.
זאת לא תהיה סדרה של לברון של הווריוס אלא של קבוצה כנגד קבוצה.
הזכרת לי בסעיף ה-1 משפט מאוד ידוע:
"הסיבה שלא רואים את האגו של לברון מחדר ההלבשה היא מאוד ברורה. זו אותה סיבה שאנשים שנמצאים בכיכר טרפלגר לא יכולים לראות את כל אנגליה".
100+
פוסט מצוין, מבריק ונהדר, חכם ומענג.
רק שכחת לציין בסיום מנחם היקר שמדובר בסאטירה.
מייייית עלייך אשך
אשך אתה ההוכחה שלא תמיד טובים ה 2 מן האחד
משובחת ביותר .
הווריורס בקלות.
מעבר לעובדה שהם גילו חוסן מנטאלי של אלופים לאחר שהם באמת היו בבור מול קבוצה מוכשרת ואתלטית הרבה יותר מקליבלנד,
העניין הוא פסיכולוגי לגמרי.
– קליבלנד לא הוכיחו שהם יודעים לצאת ממשבר (טורונטו זו בדיחה)
– קליבלנד עוד לא ניסתה את מזלה מול קבוצה עם כוח אש שמתקרב אפילו למה שיש לגולדן סטייט (או לאוקלהומה)
– כשיתחילו הזריקות הבלתי אפשריות של קארי ותומפסון לצלול פנימה, אין מצב שקיירי אירווינג לא מנסה להראות שיש לו גדול יותר ולחרב את ההתקפה. זה לא יצליח ואם זה יצליח, לברון ירצה להראות שגם הוא יכול ואז הוא יחרב בעצמו עם זריקות מהשלוש.
בהצלחה ללוחמים. צופה סוויפ וניסיון חבירה של לברון לדוראנט בקיץ.
אלמנטים שיקבעו את הסדרה: היכולת של הקו הקדמי של קליבלנד לשמור בחילופים,היכולת של לברון לקלוע מרחוק.(פשוט הרג את טורונטו בגיים 6 ,הופך אותו ךבלתי עציר באמת) המאצאפ קיירי תומפסון בהגנה.בסופו של דבר לאב הוא שלשן ויקלע מה שנותנים לו. ולברון הוא תופעה בלתי עצירה. קיירי והיכולת של קליי התשוש לשמור עליו הם הנעלמים
הכל תלוי בלוחמים. ואנחנו יודעים שהיכולת המטורפת של האחים היא לא מק'רה ולא פוקס ולא טעות. אם הם נותנים שתי התצגות קטלניות בבית, הסדרה תיגמר הרבה יותר מהר ממה שאני רוצה. אם המשחקים יצליחו להיות צמודים, אז זה יגמר ב4-2, כמו בשנה שעברה…
באמת שהנקודה היא השמירה. אני לא חושב שיש קבוצה שיש לה יכולות שמירה יותר מהרעמים. אין דבר כזה. קליבלנד רחוקה מזה בהרבה. ועדיין הלוחמים ניצחו. קליבנד תיתן הצגות התקפה, ותתן את הנשמה בהגנה, אבל היא לא ברמה של הרעמים בתחום הזה. והרעמים בסוף הפסידו כזכור.
ואני צופה הצגות של וורג'או בסדרה הזאת. ראינו שעוד יש לו את זה. ובאיזה מוטיבציה הוא יבוא.
במגרש ומחוצה לו בטקסי הוודו.
לברון שחקן עצום בראי ההיסטוריה אבל גם אישיות קטנה מחוץ למגרש, למרות זאת אני מקווה בשבילו שלא יהיה לו עוד הפסד על החגורה. זה יהיה כתם מאד גדול על הקריירה המקצוענית שלו.
לדעתי הפסד השנה גם יהיה יותר משמעותי מבחינה היסטורית. הרוסטר של הקאבס השנה הוא באמת מצויין. הוא יוצא לקרב עם הרבה יותר תחמושת החל מקיירי ולאב שהיו פצועים, ועד התוספות של פריי, ג'פרסון ואולי אולי מו ווילאמס. הם שווים הרבה יותר ביחס לכל הזקנים חסרי התועלת ששיחקו בשנה שעברה.
אני מקווה שנגיע לסידרה של שבעה משחקים שתהייה מותחת בסופו של דבר הקאבס יקחו את האליפות.
לברון ממש לא אישיות קטנה מחוץ למגרש, אני לא אוהב את ההתנהלות שלו עם מאמנים אך גם מגיק גונסון התעמר במאמניו. לברון הוא אישיות סופר חיובית מחוץ למגרש (התורם הגדול ביותר בהיסטוריה בכל ספורט מקצועני, מביע דיעה, איש משפחה נאמן בעל למופת), השנאה העצומה אליו לא מובנת לי, לשם השוואה לברון הוא אישיות הרבה יותר חיובית מרוב כוכבי העל של ההיסטוריה (גורדן המאפיונר, לארי בירד, מגיק גונסון, קארים עבדול גאבר, וילט צמברליין, ריק בארי…),. אשמח לדעת איך הגעת למסקנה הזאת?
השנאה ללברון עצומה, וזה לא רק לנו היהודים בגלל מה שעשה לדייויד. לא שונאים בנאדם סתם, אז מסתבר שיש סיבות טובות לשנוא אותו
תגובה מאד פשוטה.
האם לברון ישאר בקליבלנד בעונה הבאה ?
ההרמוניה בין השחקנים של קליבלנד ,והנה לחלוחית באחת מעיניי . מספרים שאחרי שהקבוצה צפתה במשחק השביעי ,הם יצאו לדשא ולברון העביר להם סדנת טנטרה לאור ירח .
הקבוצה השמחה הזאת הפסידה פעמיים לטורונטו!
הקבוצה השמחה הזאת לא נתקלה בשום מחסום פסיכולוגי רציני העונה. תכלס. לא לפני פיטורי בלאט ולא אחרי. לרגע אחד לא היה באמת לחץ. גם אז היא הצליחה קצת לייצר לחץ לבד, ללא באמת שום צורך. אז באמת החזות הזאת כרגע, כשבאמת בסך הכל הכול זורם והקבוצה נראת טוב – היא סבבה והכל, אבל יכולה להיעלם ברגע אחרי 2 ההפסדים הראשונים באוקלנד.
אם קליבלנד יפסידו בגמר פעם נוספת האם לברון ישאר או שהוא יקח את הטאלנט שלו למקום אחר?
מנחם, שכחת לציין את הגיבוש בגאקוזי של שחקני הקבוצה. היה להם כיף. בוש היה חסר. לאב פחות גמיש. הגולשים הותיקים מכירים את הכתבות הממוחזרות.
מנחם ,בזמן הפלייאןף (כמו השחקנים) העלית רמה בכתיבה ובחדות
נפלא לקרוא אותך ואת האנשים והתגובות כאן
מנחם ניחנק קצת עם ההימור על אוקלהומה אבל ניסלח לו כי המלך בדרך לאליפות הכי קלה שנראיתה בהיסטוריה של המישחק.
קליבלנד היא משולה לאחוות הצדיקים, כל אחד מהשחקנים משול לצדיק אחר כשמעל כולם נימצא המלך לברון.
"פאט ריילי לקח את כל הקבוצה לג'קוזי ובגלל זה הם ינצחו את סאן אנטוניו בגמר הנבא" – גרסת 2016. הרמיקס.