האם הווריורס יכולים לצאת מהבור?\ פינת הגולש הצעיר: אופיר "סתם ילד בן 13.6" מתתיהו

האם הווריורס יכולים לצאת מהבור?\ אופיר "סתם ילד בן 13.6" מתתיהו

*******************************

כפי שהילד ציין המאמר הגיע אלי לפני המשחק ה-5, מאוחר מדי כדי להכניסו, אבל היום, במצב 2-3 לאוקלהומה, ומשחק ביתי מס' 6, הווריורס נמצאים בבור עמוק.

אני לא עורך מאמרים של הגולשים הצעירים. אם למישהו ישנן הערות בקשר לכתיבה עצמה – דקדוק, פסיקים, נקודות – הילד ישמח לקבלן!

*******************************

הערב יתקיים משחק 5 בין גולדן סטייט לאוקלהומה והשאלה היא כזו: האם ג"ס יכולים לצאת מהבור שנחפר במשחקים 3ו-4?

ובכן, אדבר על מומנטום.

מומנטום הינו דבר פיזי- מוחשי וגם נפשי אבל נפשית יש לו הבדל עצום על תוצאות המשחק (הן בכדור עם המשושים והן בכדור הכתום). כרגע אדבר על הפן הנפשי-מנטלי של מומנטום.

לפי מילון אוקספורד(בעזרתו הנדיבה של מורפיקס):

  1. כמות של תנועה של גוף נע, נמדד כתוצר של מסת החפץ ומהירותו
  2. התמריץ שגוף נע צובר

2.1 : התמריץ והכוח שנצבר בזמן התפתחות תהליך או השתלשלות של אירועים.

כפי ששמתם לב, כל הפירושים של "מומנטום" לפי המילון מדברים על משמעות המילה במדע, אבל מבחינה פסיכולוגית, המשמעות היא כמעט זהה- אדם מוצלח ועם מוטיבציה גבוהה כמו מומי, סביר מאוד להניח שהמומנטום שלו יהיה גבוה מאוד ויוכל להתקדם ולגייס את את הIMPETUS  הדרוש כדי להתקדם במקצועו.

לעומת זאת, אדם שנחתו עליו צרות (לכו תדעו באילו צרות מדובר..) שנמצא בתוך בור מלא בחרא (מטאפורית כמובן) ובעל מוטיבציה נמוכה להשקיע מאמצים, סביר להניח שהמומנטום המנטלי שלו יהיה ברצפה וההתקדמות שלו תהיה איטית בהרבה מהנסיבות שהוזכרו על האיש מלמעלה.

ואם נדבר כדורסל, אפילו הניקס עם מומנטום חיובי יוכלו לנצח… טוב, קבוצת NBA  סטנדרטית,

הסיקסרס יוכלו לנצח קבוצות D-league  או גולדן סטייט עם מומנטום שלילי יכולה להפסיד לקבוצה מהשטאנצה של הפועל קריית טבעון.

ובכן, פה הסתכם הדיבור של ילדכם הנאמן (אני בן 13.6) על מומנטום.

עכשיו נחזור אל הסדרה בין ג"ס וokc.

הת'אנדר בנו לעצמם מומנטום מטורף בשני המשחקים האחרונים עם שני בלואו אאוטס הזויים לחלוטין על קבוצה שלא נוצחה פעמיים ברציפות לאורך כל העונה, לא משנה איפה שיחקה וניתן לה מעמד (יחסית מוצדק) של INVINCIBLE .

ובכן, בואו נשוחח שיחת בית קפה, על גולדן סטייט.

ונשאלת השאלה, מה גרם לנסיכים מהמפרץ להיכנס לבור העמוק הזה, שמתוך 231 תסריטים שהתרחשו בתוצאה הזו, רק 9 הצליחו לטפס ממנו?

קודם כל, הסיבות למה ג"ס לא אמורה להיות במעמד ה"מכובד" הזה.

קודם כל יש להם ביטחון (אמיתי) עצום, הם יכולים לצמצם הפרשים במהירות בלתי נתפסת, יש להם כוח אש שאין שלישי לו בליגה (ובכוונה אני אומר שלישי) הכימיה שלהם מצוינת, הם RELENTLESS(כשמם כן הם) אנרגטיים, משחקים אחד למען השני והכי חשוב- יש להם שניים מחמשת השחקנים הכי טובים בעולם.

אולי זו הקארמה (אני לא מאמין בקארמה)? http://www.hoops.co.il/?p=65838

אולי הרדיפה אחרי ה"73" והשיא של שיקגו נותנת את אותותיה?

אולי אוקלהומה סיטי פשוט רעננים יותר, טובים יותר, ורעבים יותר?

אולי הצוות המסייע, ובראשו אנדרה איגואדלה (9.7 נק' למשחק וחוסר יציבות מופגן) שעדיין יכול לשמור אבל to hound דוראנט למשך 30 דקות? לא בדיוק הרעיון הכי טוב. כי כשאיגואדלה, בארנס, גרין וכ'ו קולעים את הזריקות שלהם ההתרכזות בשמירה על הספלאש בראד'רס נהיית קשה בהרבה.

ובכן, אני מאתגר את כולם פה לתת לי עוד סיבה למה הdub nation  נפלו לתוך הבור הזה.

יכולנו להמשיך עם ה"אולי"ים האלה עד מחר, אבל לדעתי מה שקרה הוא פשוט חוסר יכולת של גולדן סטייט להתמודד עם מצוקות.

אם יש דבר אחד שאפשר לקחת מהעונה הרגילה ולהשתמש בו ליתרונך בפלייאוף, הוא התמודדות עם הקשיים והטעויות שמופיעים לפני ובמהלך העונה, ולמידה מהם ע"מ to develop לאחר כל הקשיים הללו ולהיבנות, הן כקבוצה והן כפרסונל, טובים יותר ומוכנים יותר  לסיטואציות דומות שיקרו בעתיד. כל קבוצה (למעט הספארס וגולדן סטייט) יכולה לספר לכם על קושי אחד לפחות שהתמודדה עמו במהלך העונה. (הרשימה אינסופית כמו החפירות בשיעור ממוצע במערכת החינוך של מדינת ישראל).

כמה סיבות נוספות לקטגור 'נער הזהב':

  1. השופטים. כמה שאנחנו אוהבים להאשים אחרים בבעיות שלנו ולהוריד מעצמנו אחריות, לעתים די רחוקות זה מוצדק.

ובכן, meme להמחשת השופטים בפלייאוף להנאתכם ולרווחתכם….

(תודה לגיא על ההשראה…)

ובהחלט השופטים מתעלמים לחלוטין מהמכות שנותנים לקארי, ופשוט נותנים לת'אנדר לשחק אגרסיבי עד כדי תסכול של כל אוהדי ג"ס. (ראסל ווסטברוק כ"כ אגרסיבי שהוא יכול להיזרק לכלוב במקרה הטוב עם טיגריס שלא אכל ולא שתה יומיים, במקרה הפחות טוב עם ראשיד וולאס לאחר 2 טכניות, ועדיין לנצח).

Believe it or not, אבל אני חושב שהת'אנדר מצאו את הדרך להתמודד עם "הרכב המוות" של הווריורס. כולם יודעים שאם אתה משחק סמול בול אז נערי הזהב ירוצו סביבך בדרך לעוד סל ו\או שלשה, ואם אתה הולך על מדיום בול או, רחמנא ליצלן, ביג-בול כמו המבורגר בדיינר אמריקאי ממוצע באוקלהומה (היידעת? אוקלהומה היה שם של שבט אינדיאני), הם יסחררו את גבוהיך עד שלא יישאר להם אוויר.

הת'אנדר משחקים בעמדות 1-4 סמול בול (ווסטברוק, וויטרס, רוברטסון, דוראנט) ובעמדה 5 גבוה נייד שמסוגל לכסות שטחים ולהישאר עם השחקן שלו גם על הקשת (סרג' איבקה\ סטיבן אדאמס) (ואתגר מס' 2, תנו לי דוגמא של מישהו שדומה לסטיבן אדאמס)

דבר זה מביא ליכולת לרדת להגנה מהר מחד גיסא (עיקרון חשוב בלשחק נגד הווריורס) ולשמור על הטבעת וקו השלוש הן במשחק העומד והן בהתקפת המעבר (העיקרון הכי חשוב בלשחק נגד ג"ס).

אוקלהומה סיטי היא הקבוצה היחידה שמסוגל להתחרות עם גולדן סטייט מבחינת כוח אש.

רק לOKC  ולגולדן סטייט יש 2 שחקנים שמסוגלים לשים את הכדור בסל בכל פוזשן נתון להוציא עבירה או שניהם. ובליגה של היום, שבה PACE מהיר וריווח הפרקט הם ערכים מקודשים וסנטרים מאסיביים כשאקיל א'וניל נכחדים מהNBA, שחקן כזה הוא מציאה שחובה לקפוץ עליה, לא משנה באיזה מחיר, על אחת כמה וכמה אם יש לך 2 שחקנים כאלו שהם לא רק סקוררים אתלטים אלא גם עושים את זה ברמה של… טוב, התפשרתי על אולסטאר.

סיבה רביעית: האם זהו choking מצד הווריורס בכלל וסטפן קארי בפרט?

לארי בירד, מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, לברון ג'יימס (עם כמה שאני מתעב אותו), קובי בריאנט, ג'יימס וורת'י, דויין וייד, ג'רי ווסט, אפילו רג'י מילר.

מה משותף לכל מי שציינתי?

שכולם נוטים\נטו להעלות את רמת משחקם בכל פעם שיש פלייאוף ובמשחקים החשובים הם יודעים להעלות (טוב, אולי חוץ מלברון) את רמת הפוקוס הפיזית והפסיכולוגית בכל פעם שהתקרב משחק גדול, ובמיוחד בדקות הסיום.

האם קרי קרוב או רחוק לקטגוריה הנ"ל?

עם הטבעת האחת שלו והמספר המרשים של game winners הוא מועמד פוטנציאלי למועדון הזה, אך ההיחנקות שלו במשחק מספר 4 היא פשוט בלתי ניתנת להתעלמות. בעידן בו האינפורמציה גלויה לכל מי שיש לו 20 דולר בחודש לשלם על חיבור לאינטרנט, אבל אוהדים מסוגלים להפיק יותר מידע גם מצפייה במשחקים וגם מבדיקת סטט' (לדוגמה הטור של רועי) ומגוון הדעות לכל נושא הוא מאוד מגוון קשה מאוד "לעבוד" עלינו. אז נחיה ונראה.

בינתיים , בצד השני של ארצות הברית, לברון ג'יימס חוכך ידיו בהנאה, לוגם בשלווה Gatorade ומוחא כפיים לעוד החמצה של לאורי\ דה רוזן בדרך אל גמר הnba.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. המשרת

    27 מאי 2016 17:41:47

    תודה רבה לילד. וקודם כל שאפו על האומץ לכתוב. המשך כך.

    ולעניין, לאחר שקראתי את המאמר לא הבנתי את מסקנת הכותב, יכולים לצאת מהבור או לא?
    לדעתי, ודאי שיכולים. אבל לדעתי זה תלוי יותר בת'אנדר. אם הת'אנדר יבואו מפוקסים ואגרסיביים למשחק 6 ואם דונובן יצליח לרסן את ראסל ולהחזיק את המושכות הם יקחו. אבל ודאי שסיכוי יש והוא לא אפסי. לדעתי 70-30 לרעמים.

  2. רועי ויינברג

    27 מאי 2016 17:54:36

    אחלה מאמר, לדעתי זה לא צ'וקינג, זה יותר מפגש מול קבוצה גדולה ברמה היסטורית ואיטיות בניהול המשחק של קר. הוא יכל לעשות מהלכים אפקטיביים יותר בשלב מוקדם בסדרה ולנצח.

    יכול להיות שהרדיפה אחרי השיא היא מה שפגע בהם, ויותר החגיגה אחרי הניצחון ה-73. הבולס למשל לא חגגו ככה ובאו עם המחשבה של ה-72-10 aint worth a thing if we wont win a ring, אני לא יודע כמה הווריורס חשבו ככה.

  3. שייקה

    27 מאי 2016 19:13:29

    מאמר מצוין וכתיבה נהדרת, כל הכבוד.

    אני נוטה להסכים עם הרוב ובעיקר עם שתי נקודות מרכזיות, הקשורות אחת לשנייה –

    הרדיפה אחרי השיא בהחלט השפיעה, ואני תוהה אם זו אחת הסיבות לכך שהם לא יודעים להתמודד עם מצוקות, כפי שניסחת את זה. אני אולי הייתי משנה מעט את הניסוח ומבדיל בין מצוקות ארוכות וקצרות טווח, משום שהרי היו הפסדים (אם כי מעט) או משברונים. אבל לא ברמה כזו שתרמה לחישול הקבוצה באופן משמעותי. ועכשיו הלוחמים מתמודדים עם קבוצה שמסתמן שזוכרת את המספר שלה בעל פה…

    ואם כבר צוין שתשמח לקבל עצות בנוגע לדקדוק וכאלה – תיקון קטן לגבי המשפט האחרון:

    "מוחא כפיים לנוכח עוד החמצה" ולא "לעוד החמצה".

    וזה רק בגלל שהכתיבה שלך מעולה שאני מרשה לעצמי להעיר על קטנות.

  4. המנוסה שזוכר

    27 מאי 2016 19:59:51

    לטעמי המאמר מאולץ וכולל בכוח שימוש בשפה גבוהה ושילוב אנגלית -עברית.
    זה לא מוריד במאומה מיכולת הביטוי יוצאת הדופן של הילד ופוטנציאל הכתיבה שלו.
    היי ילד – קח דוגמה ממנחם, הרי הוא דוק או פרופסור ושפתו הינה פשוטה וברורה כשפת הדייגים, המאבטחים ואנשי הניקיון.

    שנים רבות לפני שנולדת הוא כתב למעריב חדשות וכו והאמן לי שלא בחרו אותו בגלל העברית הטובה שלו.

    דווקא בגלל שאתה ילד מוכשר ראה זאת כהארה ולא כהערה

  5. עידן

    27 מאי 2016 20:22:39

    וואוו אתה כותב נפלא, בהחלט לא משהו שהייתי מצפה מנער בגילך שאפו!

    אני נוטה מאד להסכים עם הנקודה הנוגעת ליכולת להתמודד עם משברים. כשאתה לא חווה אותה ופתאום אתה פוגש אותם לראשונה בזמן הכי מלחיץ בעונה בהחלט עלול ליצור כדור שלג (מומנטום…) שמי יודע אם תצליח לצאת ממנו (ראה ערך צסק"א מוסקווה, קבוצה בעלת דומיננטיות דומה באירופה, שבלא מעט עונות ביורוליג שלטה בצורה מוחלטת ובמאני טיים קרסה, לעניות דעתי בדיוק מסיבות דומות)

    התאנדר מצאו את נקודת השבירה הזו של ג"ס והם לוחצים עליה בכל הכח. במשחק החמישי הם אמנם לא ניצחו אבל אני הרגשתי כל המשחק שהם מפסידים את המשחק יותר מאשר ג"ס מנצחים אותו (אגב מומנטום). רמת הביצוע בהגנה של התאנדר הייתה מאד משמעותית והתישה את ג"ס בכל התקפה. זה מה שכמעט גם ניצח לה את המשחק בסוף.

    נקודה לדעתי שלא נוגעים בה מספיק היא גרין. גרין הוא אובר אצייבר, הבחור הגיע לאן שהוא הגיע לא בגלל כישרון יוצא דופן אלא בגלל כח רצון. הבעייה עם אנשים שנשענים על כח רצון הוא שלעיתים הוא נשבר. וכאשר זה מתרחש באנשים כאלו זה יכול למוטט את כל מגדל הקלפים שהם בנו. אני חושב שיש קשר ישיר בין היכולת שלו לבין איך שהקבוצה נראתה במשחקים הללו. גרין הוא הברומטר של הקבוצה הזו והיא תגיע לאן שהוא ייקח אותה. לא סתם הקבוצה הזו נראתה רע והוא נראה ממש רע. גרין נראה רע בשני משחקי ההפסד, הוא התעסק עם השופטים יותר מידי, היה עצבני ולא מפוקס. לראייה, במשחק מספר 5 הוא נראה יותר טוב והקבוצה התרוממה איתו (ועם בוגוט!!!) קדימה.

    המשחק ה-6 הוא משחק שישען הרבה מאד על חוזק מנטלי. ג"ס מגיעים בעמדת אנדרדוג לראשונה העונה. מי יודע אולי זה מה שהקבוצה הזו בדיוק צריכה. הרי מה שהוביל אותם לפתוח את העונה כמו שהם פתחו היו הדיבורים על כך שהאליפות שלהם הושגה עם לא מעט תהיות על רמת הבריאות של שאר הקבוצות.

    מה שבטוח זה שיהיה אחלה משחק 🙂

  6. no funny shtuff

    27 מאי 2016 20:36:53

    אני רואה את סיכויי שתי הקבוצות במשחק 6 פיפטי-פיפטי, 50:50.

    כשיש לך מצד אחד את דוראנט ו-ווסטברוק ומצד שני את קרי ותומפסון ומשני הצדדים קבוצות מהודקות, צעירות ורעבות ועל הכף משחק אחד, שבו קבוצה יכולה לעוף או לכפות משחק שביעי וקבוצה אחרת יכולה לנצח ולעלות לגמר הליגה או להפסיד וללכת במומנטום שלילי למשחק שביעי באחד האולמות הביתיים בליגה- יש לנו מתכון קלאסי למשחק פיצוץ, לאירוע חד פעמי ואין לנו **שום מושג או אינדיקציה** כיצד יסתיים.
    וזה מה שכל כך יפה ומרגש בספורט, לא?

  7. Mbk

    27 מאי 2016 22:54:09

    קארי הוכיח בשנה הקודמת שיש לי את זה ביג טיים
    הוא הציג פלייאוף אגדי לעומת העונה הרגילה
    הוא שחקן של מעמדים גדולים במשחק 5 הוא לקח את המשחק עם פעולה אדירה בהגנה ( חטיפה מדוראנט ) וסל ענק בלייאפ מטריף

    במשחק 6 הלחץ הוא על OKC , אני מאמין בגולדן סטייט ומקווה שאולי היא תהפוך את הקערה אחרת עונה של 73 ניצחונות תרד לטימיון

    1. סתם ילד

      28 מאי 2016 01:07:52

      ואם ג"ס מנצחים הסדרה שלהם,
      אם OKC מנצחים הסדרה שלהם.
      אם ג"ס מנצחים היום אוקלהומה תישאר עם תחושה של מושפלים כי פחות או יותר אף קבוצה שנוצחה תחת הנסיבות הללו לא הרגישה מושפלת.

  9. Ddd

    28 מאי 2016 01:28:12

    כל הכבוד ילד

    לדעתי צריך להוריד ממספר המשחקים שהיו ב 3-1 את אלה עם יתרון הביתיות שם האחוזים יהיו יותר נחמדים

    הרי זה לא אותו סיפור הובלה של קבוצה 3 -1 עם יתרון בייתיות ל מקרה הזה
    אפילו יוסטון של ארדן הצליחה לצאת מ 3-1
    וזה היה נגד הקליפרס שלדעתי שנה שעברה הייתה קבוצה מספר 2 בעולם

  13. עגל

    28 מאי 2016 13:37:37

    כתיבה יפה מאוד, כל הכבוד ילד בן 13!
    (אתה באמת יכול להוריד את המילים הגבוהות ובאנגלית)
    קרי לא צ'וקר הוא מתמודד עם הגנה חזקה מאוד והחיים שלו לא קלים . . .
    אוקלהומה יבואו לרצוח היום בלילה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט