נייט האפמן וקווין מגי נכנסים ל HOF של מכבי תל אביב / MBK

הערב במשחק הגמר סל ( יעני פלייאוף ) בין מכבי תל אביב לבני הרצליה מתוכנן טקס לזכרם של קווין מגי ונייט האפמן שחקני העבר של הקבוצה שאינם נמצאים בין החיים

כל הכבוד למכבי תל אביב על היוזמה אם יש משהו שחסר בכדורסל הישראלי ובספורט הישראלי בכלל זה העדר מסורת , אין ראויים מקווין מגי ונייט האפמן להכנס להיכל התהילה של הקבוצה .

אני בהחלט חושב שלמגי ולהפאמן מגיע משחק הוקרה  או לפחות פרידה במשחק יורוליג מול אחת מאריות היבשת כשהיכל יד אליהו נוקיה מבטחים  מנורה יהיה מלא עד אפס מקום כי בהחלט מגיע להם על תרומתם למועדון , אני מקווה שהטקס יהיה מול היכל מלא למרות שקשה לי להאמין.

חבל שמועדונים נוספים ובענפים נוספים לא מוקירם כבוד לשחקניהם גם כשהם בחיים. הערב לעיני אלמנות השחקנים ומשפחותיהם הם יזכו לקבל את הכבוד המגיע להם.

קווין מגי שיחק 6 עונות במכבי תל אביב במהלכן  השיג  6 אליפויות , 5 גביעים והוליך את הקבוצה ל 3 הופעות רצופות בגמר שהסתיימו בהפסד של הצהובים.

אני זוכר שכילד היית מבלה שעות על המגרש ומנסה לזרוק בסגנון של קווין ( פייד-אווי ) ומחקה כמעט כל תנועה אפשרית שלו על המגרש , בכל מסגרת תחרותית של ילדים הייתי בוחר בגופייה 13 ( המספר של קווין במכבי )

מגי שיחק בתקופה של 2 זרים בקבוצה ( למכבי היו גם מתאזרחים ולא מעט )  הוא העמיד מספרים של 28 ו 12 ריבאונד למשחק ( בליגה הישראלית )  , היה מר דאבל דאבל . אם היה יודע להקפיץ ולמסור אולי היה במקום אחר . בכלל באותם שנים ויסיכמו איתי ילדי שנות ה 80 הזרים בארץ היו מקלאסה אחרת . ארל ווילאמס , רולנלד יוסטון , מייק לארגי , מרסר , לינטון טאונס ועוד  .

מגי 203  PF היה סקורר גדול גם בקולג'ים , נבחר 39 בדראפט ע"י פיניקס סאנס במדי מכללת אירוויין בקליפורניה.  הוא העמיד ממוצעים של 26.3 נקודות ב-66% מהשדה, הוריד 12.3 ריבאונדים למשחק וזכה פעמיים בתואר שחקן השנה בקונפרנס שנקרא כיום BIG WEST ( לארי ג'ונסון , בראיין שואו ומייקל אלווקנדי הם מפורסמים אחרים שזכו בתואר )

מגי העביר שנה בוארזה ובסרגוסה הספרדית לפני שחתם במכבי תל אביב , הוא עזב את העונה באקרודים צורמים כי חוזהו הותר כשנתיים לפני סיומו , הוא חזר לסרגוסה שיחק בטורינו ובראסינג פאריז וחזר למכבי רשל"צ לעונה שהייתה האחרונה בקריירה שלו

הוא נהרג בתאונת דרכים בלאוזיאנה כשסיים משמרת לילה , בן 44 היה במותו נשוי למלאני ( הייתה כדורסלנית ) לזוג 3 ילדים.

למרות שהוא היה אחד השחקנים הכי גדולים של מכבי תל אביב אי פעם הוא זכור כאחד שלא מביא את הסחורה ברגעיי האמת . אני זוכר את הגמרים של 87-89 כאילו הם היו לפני חודשים ולא שנים.

בלוזאן מכבי הפסידה למילאנו 69-71 לי ג'ונסון הוביל את מכבי עם 24 ומגי סיים עם 16 ו 7 ריבאונדים ( הוא נקלע לבעיית עבירות ) בוב מק'אדו קני הארלו ומייק דאנטוני הובילו את מילאנו לזכיה בגביע יחד עם דינו מנגין.

בשנה שלאחר מכן שוב שחזור של הגמר שוב האיטלקים ניצחו שמגי מסיים עם 13 ב 27 דקות ( יצא ב 5 עבירות ) מהגמר ההוא יזכרו את איציק כהן שקלע 6 נקודות . 24 של ג'מצי לא הושיעו ומכבי הפסידה 84-90 , למרות הופעה גדולה עם 31 נקודות  וניצחון ענק על פרטיזן בלגרד של דיבאץ' בחצי הגמר מגי שוב אכזב ברגע האמת.

הגמר של 89 היה הכואב מכולם מכבי סיימה ראשונה את שלב הבתים עם 2-12 , מכבי גברה על אריס בחצי הגמר ( 29 של מגי ) , יוגופלסטיקה ספליט הדיחה את ברצלונה והקרואטים הצעירים בראשות טוני קוקץ ודינו ראדג'ה המשיכו ל 3 זכיות רצופות בגביע . מכבי נתקעה בדקות האחרנות והפסידה 75-69 מגי שוב נעלם מהגמר עם 10 נקודות בלבד.

אני חייב לסיים בנימה אופטימית – הצגות של קווין מגי

ניצחון ענק על המילנאזים 36 נקודות + 20 ריבאונד

סל ניצחון בדרבי ( בימים שהיה גדול )

נייט האפמן הכיע למכבי תל אביב בשנת 2000 בעונה הראשונה של פיני גרשון כמאמן ראשי , הוא היה הפתעה גמורה ונחשב הימור של מכבי שמאז הגמר האחרון של קווין מגי ב 89 ניפקה עונות רעות ונכשלה בשחזור הפעלה לגמר .

כשהפאמן הגיע חבר שאל אותי – נו הביאו עוד ג'חוויש ? ( באותם ימים היו בלfסיeון – פטיש – שחקן על , כריש – שחקן טוב עד טוב מאוד וג'חוויש – ילד כאפות מועד לפרעונות )

היה קשה לאכול את האפמן בהתחלה 2.14 מנומש עם לוק של חנון בסרט נעורים אמריקאי התברר כגנבה גדולה , היה לו משחק פנים , משחק עם הגב לסל בפוסט אפ , יד רכה מחצי מרחק , יציב מהעונשין וריבואנדר נהדר. הוא הוליך את מכבי עד לגמר בו הפסידה לקטש בודריגה רבראצה ופנתאניקוס למרות 26 של נייט.

בשנת 2001 מכבי ופנא חזרו לגמר הסופרוליג ( הליגה פוצלה ) ויחד עם אריאל מק'דונלד ואנתוני פארקר מכבי זכתה בגביע ה 3 בפינל פור בפריז ( הייתי ולא אשכח לעולם את העוצה של 10000 ישראלים בפריז חוגגים גביע אירופה )

הוא המשיך עונה נוספת במכבי שהפסידה בחצי הגמר של 2002 לפנתאניקוס ( מכבי הייתה עמוסה בעיות חברתיות כבת זוגו של האפמן באותם ימים ג'ניפר ניהלה רומן עם אריאל מק'דולנד )

האפמן קיבל חוזה מטורנטו ראפטורס אך נפצע בברכו ולמעשה מסיים את הקריירה בשנת 2004 בגיל 29 הוא פרש ממשחק באוקטובר השנה מת ממחלת הסרטן בגיל 40 בלבד

לא משנה אם אתם אוהדים של מכבי ( אני כבר לא ) או לא, מגיעה מחיאת כף ושנזכור את נייט וקווין

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  2. Ori88

    26 מאי 2016 15:01:20

    כשחזר לסיום קריירה במכבי ראשון, הלכתי לראות משחק אימון שלו. איזה מקצוען המגי הזה. ירד איזה 10-15 קילו כדי להיות קליל יותר לעת בגרותו

  3. פאקו

    26 מאי 2016 15:16:12

    ראוי ביותר. שני שחקנים גדולים שייזכרו כאן תמיד לטובה.
    משום מה אחרי הכתבה קפצו לי לראש הרגעים הפחות נעימים של שניהם על המגרש: קווין מגי חוטף גג אחרי גג בגמר מהענקים היוגוסלבים, והאפמן, כבר בנבא, מנסה להתמודד ללא הצלחה מול שאקיל בשיאו.

    1. MBK

      26 מאי 2016 15:51:40

      האפמן שיחק 7 משחקים בלבד במדי טורונטו
      אחד מהם היה נגד שאק והלייקרס
      סחטיין על הזכרון , בוא נאמר שמול שאק בשיא גם אף סנטר אחר לא עמד שווה מול שווה

  4. יניב

    26 מאי 2016 15:39:47

    תודה מידן. כמוך גם אני הערצתי בתור ילד את מגי. חוץ מהגמרים כמו שכתבת הוא היה הכי דומה לדוור המקומי תמיד תמיד סיפק את הסחורה

  5. המשגיח

    26 מאי 2016 15:43:12

    אחד הדברים שאני זוכר מהאפמן הוא קעקוע הנבא שהיה לו על הכתף, והעובדה שעשה עליו קעקוע כדי שלא יצחקו עליו לאחר שהשיג שם חוזה.

    1. MBK

      26 מאי 2016 15:57:38

      נכון
      שכחתי לרשום את זה בפוסט
      אגב הוא היה חייב למחוק/לשנות את הקעקוע בגלל החוקים של הליגה שאסרו קעקווע של הליגה

  9. עגל

    26 מאי 2016 21:51:54

    שני שחקני ענק. אנסה להיות אהרון לרגע. גם אני הייתי ילד בתקופה שמגי היה בשיאו. שחקן שמקבל את הכדור ושם אותו בסל, נקודה. שטח משוחרר לא יוחזר, כלומר אין מסירה אחורנית רק לטבעת. היה לו חוש התמצאות יוצא מן הכלל בצבע.
    במקרה של האפמן אני זוכר שהתלהבתי כבר מההתחלה. היה בטלויזיה שידור של קטעים מהאימון של מכבי בכפר המכביה עם שלושת האסים החדשים אז עוד לא ידענו כמה הם טובים). ראיתי כמה מובים של האפמן והייתי המום, היה ברור שלשחקן הזה יש יד וקואורדינציה מצוינים.
    כמה שנים אחר כך עשיתי פוסט-דוקטורט בפאריס וערב שלם רצתי בין כל הבארים שמצאתי העיקר כדי למצוא אחד שמשדר. לא מצאתי אחד לרפואה! בגמר ההוא מכבי עוד הפסידה לשני הצוררים בודירוגה ואוברדוביץ' ואת זה קלטתי מהאינטרנט בבית כמובן ללא שידור, לינקים וכדומה.
    שנה אחר כך הפיינל פור ומכבי בפאריז ואני שם! באסה אנחנו תפרנים בני תפרנים ולא היה לי כסף למשחק. שוב לא נהניתי מכל החויה אבל כן ראיתי את המשחק בטלויזיה.

    1. Mbk

      26 מאי 2016 22:16:38

      עגל !!! !
      אני זוכר שאוהדים של מכבי קנו כרטיסים מאוהדי צסקא לאחר חצי הגמר ברבע מחיר
      זאת הייתה חוויה ספורטיבית נפלאה , בעיקר שכל אוהדי מכבי הלכו בשאנז אליזה לאחר המשחק
      אני חושב שמה שעזר מאוד לנייט להביא את היכולת הגבוהה שלו לידי ביטוי שהוא שיחק לצד דאלס קומיג׳יס בעונה הראשונה ולצד הנפלד ב 2 העונות הראשונות , גבוהים חכמים ולא התקפיים והאפמן השתלב כמו כפפה מהרגע הראשון
      מהיום שעזב את מכבי הכל התפרק לו

      בקשר לקווין מגי צריך ללמד איך לתפוס עמדה לריבאונד מצפייה בסרטים שלו , אין לי סטיסטיקה מדויקת אבל הוא היה שחקן שנע סביב ה 60 אחוז מהשדה

      1. עגל

        27 מאי 2016 08:40:45

        אז לא חשבתי על קומבינות וגם היתה לי תינוקת קטנה בנוסף לאחותה הגדולה.
        להאפמן באמת לא היה מזל אחרי שעזב את מכבי. אני האמנתי שיצליח בגדול בנב"א והוא היה עושה את זה אילולא הפציעה (להצליח בגדול זה לא להיות שאקיל אבל לתת 25 דקות עם 18 נ"ק , משהו כמו אנס קאנטר כזה, אם כי זה מאוד תלוי בהרכב הקבוצה)

  11. אהרון שדה

    26 מאי 2016 23:58:56

    מאמר נפלא וגם התגובות מסכים עם הכל.
    בעיקר שזרי שנות ה 80 ( ואני מוסיף גם ה 90 )
    היו קלאסה אחרת.
    גם אני הייתי מחקייני קוין מגי ז"ל על מגרשי הכדורסל ביסודי ובחטיבה.
    וגם אני לא הבנתי את מכבי כשראיתי את האפטמן פעם ראשונה והופתעתי בענק.
    קווין מגי היה לטעמי הסקןרר מספר אחד בארץ בטח כשחקן פנים.

  12. האווי לאסוף

    27 מאי 2016 00:03:51

    אחלה פוסט.
    הדבר שהכי זכור לי מקווין מגי, ולדעתי המאפיין העיקרי שלו, זה השקט בו הוא רצח אותך. פתאום אחרי מחצית וקצת, שמת לב שהוא כבר עם 20 נק ו10 ריבאונדים. אם כבר להשוות, למרות שהם לא זהים בצורת המשחק, זה לדוור.
    למשחק פרידה מארואסטי קימבנתי כרטיס על הפרקט, ואני זוכר שלראות אותו רץ לכיווני היה חוויה קצת מאיימת. הוא לא היה גבוה, אבל היתה לו מאסה רצינית.
    מה שזכור לי מנייט, מלבד יכולת המשחק הבאמת עילאית, זו האהבה וההנאה שלו מהמשחק. כמו ששלום חנוך כתב פעם: 'זאת את כל הלב שלה בתוך השיר מביאה'. בתור אוהד, אין דבר יותר נהדר מאשר כשיש עם חיבור בין יכולת משחק כזו ולב כזה

  13. אלעד אייל

    27 מאי 2016 08:55:29

    טור פרידה מרגש משני ענקים !
    מדי כמו שעגל הגדיר זאת היה תחנה אחרונה בצבע. רוב הזמן זה היה מסתיים בשתי נקודות ולפעמים גם פאול, אבל צריך לזכור שבגמרים ההם הוא התמודד מול אגדות כמו מנגין ומקאדו שמיררו לו את החיים בהצקות ובפיזיות שלהם עם ניסיון עצום לשניהם, ומול ספליט הוא שיחק עם שחקנים גבוהים ממנו שהפכו אח"כ לאגדות בפני עצמם כמו ראדגה וסאביץ. האפמן היה הסנטר שהכי הזכיר את סאבוניס בגיוון שלו וביכולת הביצוע הגבוהה. שחקן ענק עם קריירה קצרה מדי אבל אגדה אמיתית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט