הפרק השני של איך סער ברעם מלמד את בת זוגו לאהוב NBA.

אהלן חברים. מקווה שנהנתם מפעם שעברה ביומן, ומי שלא קרא אותו עדיין הלינק כאן (מסופר על איך התחלנו את התהליך: האהבה לקובי, השנאה לקאבס ופטריוטיזם ישראלי אסלי).

אחרי שגרמתי לה להתרגש טיפה מכדורסל ולחצתי על המקומות שכולנו נלחצים עליהם, לטוב או לרע, הגיע הזמן להתחדש ולרדת למעמקים קצת יותר עמוקים ב-NBA.

אני שולח לה סיכום של אתמול בלילה ופריוויו של המשחקים בלילה הקרוב, בטפטופים קטנים. זה בדרך כלל תמציתי וחביב מאוד. אני משתדל לחבר לה את השחקנים והקבוצות עם דברים שמתקשרים למציאות שלה. התחלתי לשלוח לה 3 תמונות של שחקנים בכל יום, בדגש על הכוכבים.

בפורים האחרון, זוגתי לקחה על עצמה מטלה יצירתית: אחי התאום התחפש לדניס רודמן, והיא (אמנית בחסד) ציירה עליו את הקעקועים של התולעת.

(אחי התאום וזוגתי אקסניה בשעת יצירה)

לאחר שהכרתי לגברת את רודמן (מג'נון בזכות עצמו), היא הסכימה לתת יד ולעזור לנו בזה. הסרטון בו זוגתי צובעת לאחי את השיער בספריי קפוא שמור במערכת. במהלך הבילוי הפורימי הספקנו אפילו לראות את מודיאיי מנצח את פילי, ג'יימס חזק על הגריק פריק וכמובן את גולדן סטייט נגד הקליפרס במהלך היציאה שלנו.

** התמונה של דרור עם הטלפון בפאב **

"ממש כאן ראינו את הטופ 10 של אותו יום"

נחזור להווה: זוגתי התחילה לראות איתי משחקים בשעות נורמליות. היא אישה בריאה בגוף ובנפש, ככה שמלאכה רבה לפני עד שהיא תשתכנע לקום לפנות בוקר. לראות גברים, שבד"כ נראים די רע, שהיא לא מכירה משחקים משחק בחוקים שהיא בקושי זוכרת זה לא האטרקציה מס' 1 בשבילה. למרות זאת, היא צפתה איתי בשני משחקים בסדרה של הרוקטס בעד הווריורס (הטעות במקור) ועוד משחק של הקאבס נגד הפיסטונס.

היא הכירה, כבר במהלך ראשון, את שני הכוכבים המרכזיים בסדרה של הטילים נגד הלוחמים. סטפן קרי הוא דמות חיובית מאוד אצלה ("הקטן הזריז" והאהוב עליי: "בייבי פייס") ומנגד, את ג'יימס ("הזקן") הארדן. הארדן נקלט אצלה בטיל; היא זיהתה אותו כבר במבחן הראשון בזכות הזקן התנכ"י משהו. לאחר מכן, התחלתי להכיר לה עוד דמויות מרכזיות בסדרה: דווייט הווארד ("סופטי", תודה לקובי), דריימונד גרין ("דונקי", תודה ל-Mean tweets). פטריק בברלי גם הסב את תשומת ליבה: "הוא נראה כמו אחלה בחור". בזכות הראסטות והחיוך השובב, בברלי זכה לכינוי "הסטלן" גם כן. במשחק בו קרי נפצע בברכו, היא התעצבה על מצבו. במשחק הזה חייבתי אותה ללכת לישון לפני הסיום, ובבוקר שאחרי היא חייבה אותי לספר לה מה היה אמש.

את הסדרה בין הקאבס לפיסטונס היא הכירה בקטנה. יצא לה לשמוע את השם אנדרה דראמונד (שהיה קטסטרופלי), וכמובן את רג'י "המסומם" ג'קסון. אם שאלתם את עצמכם, "למה דווקא מסומם?", תראו את העיניים הענקיות שלו בסדרה מול הקאבס: אדומות, נראות שכבר אוטוטו מתפוצצות מסטרואידים, אדרנלין ולחץ. נתתי לה את הרושם שדטרויט היא קבוצה חביבה שאין לה שום סיכוי מול הקבוצה של הרשע – לברון ג'יימס. לבינתיים, בקאבס, היא הצליחה לזכור את קווין לאב. כינתה אותו "הוליווד", כי הוא נראה כמו שחקן קולנוע.

לבסוף, חלק מהחששות שהיו לי בכתיבת היומן הנוכחי הן שפטריק בברלי הולך להיות חלק מהמעגל חברים הקרובים שלנו, ושלאב יתחיל להסתובב בבית שלנו באופן קבוע. בברלי הספיק להפסיד לווריורס, והשני מפגיז שלשות ושובה לבבות, מסתבר.

תודה שקראתם ונתראה בפעם הבאה.