
![]()
חשבתי. ניסיתי למצוא דרך לכתוב על איך מחברים ביו יום הזיכרון לבין כדורסל.
או ספורט בכלל.
והאמת היא, שפשוט אין דרך.
הספורט הוא היום יום. השגרה. החיים.
הזיכרון, הוא סובב כולו סביב המוות.
***
זה היה אי שם באמצע שנות ה-90, לא רחוק מהקו הסגול, לא רחוק מנהריה.
התאמנו לקראת ביצוע ביצוע "יוקרתי" חוצה קו אדום.
בשלב מסוים, רגעים אחרי אור ראשון, ראינו מהנקודה הגבוהה בה שהינו את הנפילות –
קטיושות שנופלות אחת אחרי השנייה ופוגעות בנהריה.
רק כשחזרנו למוצב שמענו שתיירת שטיילה לאורך החוף בנהריה, נהרגה אחרי שקטיושה נחתה מטרים בודדים ממנה.
אני לא בטוח על דיברנו בזמן שהתקפלנו בסופו של האימון. אני די בטוח שזה היה דיון לוהט על "האם ג'ורדן כבר גדול יותר ממג'יק".
***
זה היה בשישי בערב. אני זוכר שבמהדורת החדשות סיפרה על הגראד הראשון שהגיע עד לחיפה.
אני חיפאי, ואת ארוחת שישי בערב המסורתית ערכנו בבית הורי בכרמל.
פתאום מצלצל הטלפון. צו שמונה.
אשתי נלחצת, לא נעים להישאר עם ילד בן שנה לבד, בזמן שמסביב נופלים טילים.
כבר התחיילנו, ואנחנו ממתינים לפקודה להיכנס ללבנון, לא רחוק מקרית שמונה.
כל חברי לפלוגה מסכימים שזו "מהמוצדקות שבמלחמות".
כמה שעות לפנות בוקר, אנחנו שוכבים במטע, מטרים משער הכניסה ללבנון, וממתינים.
הדיונים על פוליטיקה, מדיניות ומלחמה נגמרים מהר (בעיקר כשיש הסכמה犀利士
כל כך גורפת)
אז על מה נשאר לדבר?
על דוויין וייד המדהים, ועל השאלה מעוררת המחלוקת:"שדדו את דאלאס?"
***
כמעט לכל מי ששירת כלוחם יש את רשימת "המתים שלי".
יש לי רשימה שכזו. רשימה עצובה, שכל שנה, בשבוע שבין יום השואה לבין יום הזיכרון, חוזרת ומחלחלת. לנשמה.
"אבא, למה אתה עצוב?" הבת שלי שאלה אותי לפני כמה ימים.
לך תסביר את תחושת המועקה שמיישבת עמוק בבטן, שגורמת לך לשבת ולבהות לחלל הריק.
***
אתמול שלחתי מייל לחבר מהעבר.
"מה שלומך? כבר שנה לא דיברנו."
אני יודע שגם לו יש את אותה תחושה של עצב עמוק, ואולי זו הסיבה שאנחנו כבר לא בקשר.
רק בשבוע שלפני יום הזיכרון, אנחנו נדבר, ונזכור.
***
אבל יש קשר בין יום הזיכרון לכדורסל.
אותם חברים שכבר אינם איתנו, לא הלכו להילחם בשביל למות,
ההפך,
הם הלכו להילחם בשביל לחיות.
וכדורסל, זה היום יום, החיים.
***
יהי זכרם ברוך.

עוצמתי
תודה גיא.
חזק
מצוין גיא. מסתבר שאתה לא רק איש של מספרים.
בתור מי שבילה הרבה בלבנון זה מאוד מדבר אלי.
בימי זכרון וכאלה, ופוסטים כאלה, הם הפעמים היחידות שאני מרגיש אשמה (ובושה) שאני מהגר שגר בארץ זרה.
חזק וברוך
מנחם במחשבה מפוכחת בגילי המתקדם
ומאחר ואני אמנם מהנדס אך ממשפחה של פרופסורים להסטוריה ,וקודם כל יהודי שחקוק בליבו המשפט : "זכור מאין באת לאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד לתת את הדין "
הרי כאשר בוחנים בראיה כלכלית מפוכחת מה קורה במדינה הזו ,אני בכלל לא בטוח כי להט הנעורים והפטריוטיות שלוותה אותי בנעורי וההחלטה הגורפת להישאר כאן היא ההחלטה הנכונה .
שנים התגאתי במדינה ובחברה הישראלית אך לא באמת הבנתי אז מה קורה ומי מושך בחוטים .
רק לאחר שהגיעה הקורונה ואז השתמשתי
בכל אותן היכולות הנדירות לקריאת טקסטים הסטוריים, יכולות שלמדתי בילדותי 9ממשפחת אלופים בתחום .
אז הבנתי כי מי שמשך בחוטים כל השנים היה רוטשילד .
זה שקיבל את המנדט מהבריטים היה רוטשילד, מי שעדיין שולט כאן היום דרך
החברות הכלכליות , עידן עופר החברה לישראל קאצא ואן גארד בלק רוק אלטשולר שחם הוא רוטשילד.
מי שמדבר מפיהם של הרבנים החל מהרב גרוסמן רק חפש בגוגל גרוסמן ראש פינה ןתמצא כי רוטשילד שלט בשושלת גרוסמן
עוד לפני שנים הרבה לפני קום המדינה .
אם תחפש את יומן שדה בוקר המדבר על בן גוריון שם כאשר צמוד אליו יום יום רוטשילד … ותשאל מה לברון עתיר הנכסים לעשות בקיבוץ נשכח ,רק אז תקבל את התשובה משיכה בחוטי השילטון .
אם תמשיך ותבדוק את פשיטת הרגל של צים ובו בזמן את הרווח של חברתהספנות
של עופר והעיסקאות הצולבות בין החברות בזמן משבר ,תבין כי השילטון היה ונשאר בידיים של רוטשילד .
רק תוסיף את הצורך כדי לזכות במשרה או.תפקיד ציבורי או צבאי בצורך לעבור
קורס מטעם הקרנות מעוז או וקסנר או או או או קרנות אינספור המציינות בדף הרשת שלהם כשותפים איסטרטגיים את הממשלה ואת ידידי רוטשילד, ואם תבדוק ותראה כי חלק ממארגני המחאות גיא פלג לדוגמא מהשייטת מארגן מחאת הצוללות הוא עובד בקרן רוטשילד ,
תבין מי באמת שולט כאן .
ולאור העובדות הללו ,ומאחר והחרדים באמת מבינים מי שולט ולטובת מי ולמה .
הם דורשים ומקבלים פטור משירות צבאי
כי רוטשילד לא נלחם בטייקונים החרדים
הוא מעוניין כי הדת והרבנות תהיה לטובתו .
ואחרי שהבנו מהו המצב לא בטוח כי ההחלטה שלך לעזוב כאן היא ההחלטה הלא נכונה .
עשרות פעמים באימפולסיביות עמדתי לכתוב כאן את ההיפך הגמור מזה שכתבתי עכשיו ולבקר אותך קשות על העזיבה משהו עצר אותי .
רק אחרי נבירה בהיסטוריה אני באמת מבין מה קורה כאן ומח באמת שולט .
במשפחה תמיד תהו אך לא עמד לרשותם ארכייון הרשת שעומד לרשותינו כעת.
העובדות אומרות את דברן .
רוטשילד מנהל את המדינה, אבל מה רע
שנשלם על בנית אצטדיון כדורגל ונארח
את מיטב קבוצות הצמרת העולמיות (הסחת דעת כהילכתה )באצטדיון הקרוי סמי עופר , כי משפחת רוטשילד (עופר ) נתנה גם כמה גרושים מתוך מה שלכאורה לקחה מצים בעיסקאות עלומות עליהן חתמו .לכאורה ממומני עופר
אשר ניהלו את כספי הציבור בחברה הממשלתית צים.
בדיוק כך
אבל אין בעולם מקום אחר לעם היהודי
==
גם אם נחשוב כך, יוכיחו לנו כל פעם מחדש אחרת.
יפה
מרגש וכואב גיא
יפהפה
פוסט עוצמתי בפשטותו ובלבולו.
ביום הזיכרון, כל שנה הביאה רגש חדש.
כשהייתי ילד- הרגשתי גאווה.
כשהייתי חייל- הרגשתי הקרבה.
כשהשתחררתי- הרגשתי הקלה.
כשטיילתי- הרגשתי ריקנות.
כשחזרתי- הרגשתי אשמה.
כשקראו למלחמה- שוב הרגשתי גאווה
בלבנון- הרגשתי הקרבה
כשחזרתי הביתה- הרגשתי כעס.
האשמה התחלפה בכעס. הריקנות בחיים.
השכחה בקבלה.
והקלה?
הקלה זו מנת חלקם של יוסי, של אלעד, של מתן. של מי שנשאר בן 20.
יפה.
כעס ואשמה. 2 רגשות שקשה מאוד להשתחרר מהם. אם בכלל.
ברוך שובך איש יקר .
כל כך מדויק , כישרון אדיר לבטא במילים
את מה שרוב האנשים לא מצליחים .
אני אישית מנסה לא לכעוס , בדרך כלל
לא מצליח .
ימי זיכרון הם עבורי ימי כעס , דיון ארוך מאד .
לא רבים יסכימו ,אך העוברות מדברות ברור :
אומרות אפשר היה אחרת , אלו שעזבו כאן
אומרים אפשר אחרת , הפרשיות :
גז קטאר מירון כרמל תיק 2000 3000 4000 אומרות אפשר אחרת
אבל … במשך שנים החל כמעט מקום המדינה צצות פרשיות עלומות :
רוב הציבור לא מודע כלל לא לילדי תימן
לא לעסק הביש ,לא לרצח ארלוזרוב ,רבין ,
איך קיבל שרון טיפול רפואי רשלני שגרם למה שגרם ,לא למותו הפתאומי של לווי אשכול,יגאל אלון , ועוד קצרה היריעה לגולל שמות של מנהיגי אמת שהיו ונעלמו לטובת
משיחי שקר :
בן גוריון ,דיין ,פרס, , ביבי , שמיר ועוד .
אם כך העובדות אומרות אפשר אחרת ,
הרי מי שחופר בהסטוריה חייב להבין יום לפני יום העצמאות ,כי עצמאות אף פעם
לא היתה כאן .
הזיכרון הוא עבורי יום של כעס , כעס
על ההשלמה עם כל מה שאסור להשלים
עמו .
לא למדינה משיחית ,לא לשילטון מנוכר ,לא לנבחרים חברי מצפון .
יש במדינה הזו שני מעמדות בדיוק :.
שילטון וכל היתר .
השילטון עושה כמיטב יכולתו ומאד מצליח
בלסכסך בין:
ערבים ויהודים ואפילו מממן את החמאס
וובוכה בדמעות שליש על הצורך למגר את הטירור.
ערבים וערבים ,לא מטפל בפשיעה במגזר
ובוכה על הצורך לטפל במה שאינו מטפל .
דתיים וחילוניים : פוטר את הדתיים משירות צבאי. ושולח אותם להפגין תמיכה בהקרבת קורבנות חטופים וחיילים ממגזרים אחרים
בסיסמאות עד הניצחון תעברו בירושליים
תראו את השלטים .
משטרה נגד משפחות החטופים
וזאת.לאחר שהשילטון מנע מהצבא לפעול ב 7 באוקטובר במשך 8 שעות תמימות .
השילטון רוצה מדינה של חסרי בינה
עכברים מורעלים שנלחמים ביניהם
על פת לחם ויוקר מחיה מטורף המאמיר
כל יום .
מה נשאר להגיד מקווה שיקומו אנשים
ויתפכחו כי אפשר אחרת !
אמת
מעולה. אם לא האנשים האלה היינו משחקים בליגה האסייתית… אם היה מזל.
תודה
תודה גיא, מרגש ומזכיר ימים עצובים. למרות שאני אלפי או עשרות אלפי ק"מ מישראל ביום הזה הלב שלי שם. מעבר לכך, תודה על התרומה שלא תסולא בפז (גיא, גיא!) שלך לאתר, אני נהנה לקרוא כל פוסט ותגובה שלך.
1+++
יום הזיכרון הוא יום כל כך ישראלי .
לענ"ד מעבר לעצב שהיום הזה משדר וצריך לשדר .
יש חשיבות לכך שהוא יקבל יותר תוכן של יום של הבנה שמתוכם אנו צומחים .
לי יש תחושה לפעמים של מסכנות .
אולי אני לא מבטא זאת נכון.
אבל היום הזה צריך אמנם להיות יום של עצבות אבל לא של התמסכנות.
היום הזה הוא של גיבורים שמהווים את הבסיס לכל חיינו כאן.
לכן מעבר לעצבות ההכרחית היום הזה צריך גם לשדר סוג של תקווה ואמונה שמותם לא היה לשווא.
אני בהחלט מרגיש זאת באזכרות השונות ואצל המשפחות השכולות…אבל קצת פחות בתקשורת.
מה שאתה חותר אליו גרם להצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות. זה מובנה בלוח השנה, רק בפרק זמן של יומיים ולא יום בודד
תודה על הפוסט. מזדהה מאוד.
הייתי במלחמה, ואני לא זוכר אף אחד שהלך לשם כדי למות. כל מי שהלך ידע שזה יכול לקרות, אבל הלך בכל זאת. לחלקנו היה יותר מזל מלאחרים, אבל הנכונות היא אותה נכונות. וכולנו עשינו את זה בשביל לחיות ובשביל שיהיו חיים. אם יש משהו שצריך לקחת מהיום הזה, חוץ מלזכור את אלה שכל כך מגיע להם שיזכרו אותם, זה שאנחנו פה, החיים שלנו, המדינה, הכל – צריכים להצדיק את ההקרבה הזאת. שאנחנו צריכים כל שנה לנסות להיות קצת יותר טובים מבשנה שלפניה.
אני לא מסכים עם מלה שרשמת. אבל אעלה את המחשבות שלי בימים אחרים.
תודה על הדברים העצובים.
איך הם לא מתבגרים אף פעם, פעם ראשונה ששמתי לב בעקבות דברי אפלטון. איך לקחו את הטובי לב ביותר.
ישי החבר הכי קרוב אלי ישאר בן 19.
הוא היה כל כך טוב, כשעזר למורה לטבע מתוך אהבה
היו כמה ילדים רדודים וטיפשים.
שצחקו וקראו לו פועל ופרייר. הרב העריכו אותו והוא באמת היה דוגמה
לישראלי הטוב והיפה
עם ישי נהרג דורון טוראי בן 19 עם שם משפחתי המדויק.
אנשים חשבו בכו וחשבו שנהרגתי. הדורון ההוא מירושלים.
שם שם משפחה דרגה וגיל בדיוק כמו שלי שנהרג עם חבר שלי.
אלוהים לוקח את הטובים אליו.
אני מאמין ויודע בברור שהם נמצאים במקום טוב יותר.
אנחנו נשארנו עם הכאב.
בטלוויזיה ביום הזה שזה יום מדהים לצפות.
רואים אנשים כל כך מוצלחים וטובי לב שהלוואי שניהיה רבע מהם.
האנשים הכי טובים. אני בוכה מחייך נוגה והמום שאני צופה
רב הכתבה היא כיפית כי הוא כאילו חי בדרך הכי טובה שאדם צריך לחיות. ואז תפנית בעלילה
פתאום מביאים לנו את המוות שלו.
ננסה להיות טובים בזכותם.
תודה רבה
תודה גיא
מצוין
מעולה
נהדר
אוסיף גם את חברי הילדות שלי, אלה שמגיל שש חיים עם זכרון של אבא, ואת האמהות שלהם שגידלו אותם ובגיל 18 חתמו לילד על האישור ליחידה קרבית, כי הערכים שגידלת אותו לפיהם לא יאפשרו לו משהו אחר.
תודה רבה גיא
בדיוק זה: כמעט לכל מי ששירת כלוחם יש את רשימת "המתים שלי".
יש לי רשימה שכזו. רשימה עצובה, שכל שנה, בשבוע שבין יום השואה לבין יום הזיכרון, חוזרת ומחלחלת. לנשמה.
תודה מר רוזן. ריגשת
תודה על הפוסט והשיתופים המרגשים
גם לי כמה זכרונות של חברי וידידי ילדות שנפלו במלחמת לבנון. חלק במלחמת לבנון, בין היתר נחמיה שרעבי שמת מפגיעת בזוקה בלבנון. מהעשרים שנים האחרונות ארז עידן החביב שנרצח ליד עפרה, נער חביב, תמיד שמח מחייך שואל מה שלומי בחוף סי-פאלאס בת ים. ילד טוב עם חיוך ושיער ארוך שיוצא רטוב מהמיים באמצע החורף בדיוק כשאני נכנס לגלוש. נראה מאושר.
ויש דף לזכרו.
https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%A8%D7%96%20%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F/en_bc3647ea90e4193d0a8c11f1e0da0bf3?fbclid=IwAR3HEhEspFi2h1TWM05U4fouknEQsdRVqjcT0Ta1d0cKAtLh1SzT-PxH0Hs
התקרית בעין יברוד: מפקד "דוכיפת" יודח
https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2815719,00.html
התקרית הקטלנית בעין יברוד :
דוגמא פנטסטית למשימה שאסור לבצע !
ממש כמו ההוראות כניסה לכוחות למבנים ממולכדים .
שנים בצה"ל יודעים שאסור לשלוח סיור ברווזים לטייל על הכביש.
שנים יודעים כי אסור להיכנס למבנים .
ופתאום מרצה להסטוריה ממדינת יהודה
בן 70 מקבל מצהל מאבטח פרטי ויוצא לטיול פרטי על חשבון המדינה לחקור מצודות
בלבנון לתפארת בא המשיח .
כמובן כי בכניסה למצודה אליה אסור להיכנס הוא נהרג מאש מקומית ולוקח איתו גם את המאבטח שנכנס איתו כי חשוב לחקור מצודות ..במקום לסרב לבצע את המשימה המשיחית הזו .
.הוא נהרג כי אסור להיכנס למבנה , ודאי שאין מקום לצבא לארגן בזמן מלחמה טיולי מחקר משיחיים למקדמי סכסוכים
ומשום מה הצבא עוד מארגן למשיח השקר קבורה צבאית .
לא מבצעים סיור על כביש פתוח לבד , באזור שורץ מחבלים ,זו משימת התאבדות .
אפשר להפיל את האחריות על מפקד הגדוד בקלות ולספר סיפורי מחסנית ,
אבל זו משימה , אשר רשום עליה התאבדות !
האחראים הם אלו שהמציאו את המשימה .
יש פקודות.לא חוקיות שכל מפקד זוטר
חייב לסרב להן .
זו בדיוק הנקודה , חושבים שהמצאתי את הדברים .
כנסו לבלוג של מפקד צוות בסיירת מטכל קצין מילואים עוזי ביטון ,שאומר בדיוק אותו דבר .
נראה לכם סרבנות ?
בדיוק ההיפך אם לא נשמור על חיי החיילים לא יהיה מי שישמור על האזרחים .
עשרות שנים התקיים במדינה טאבו לא מפנים יישובים .
והנה השילטון פתאום מפנה בלי חשבון
ועוד מדבר עכשיו על פינוי יישובי העוטף מחדש.
למי שעדיין לא ברור כי מדובר במלחמת סחר
לטובת .אינטרסים זרים במפורש גז עזתי לטובת אירופה כנראה לא מבין כלום .
נראה חדש ,אף פעם לא קרה כאן ?
לכו אחורה למבצע קדש , תשלום דם חיילינו לטובת אינטרסים אנגלו צרפתיים .
במילים אחרות גם זה לא חדש .
נדרשת התפכחות!
תודה גיא
ריגשת אותי …
תודה גיא. נוגע במיתרי הלב .
מרגש תודה
הפוסט הזה נוגע ללבי חזק-חזק כל פעם שאני קורא אותו
כתבת מקסים ומרגש גיא.
תודה
🙏
תודה גיא מרגש
תודה גיא וכולם על כתיבה מרגשת. קהילה מיוחדת.
תודה גיא. מרגש ועוצמתי.
תודה כתבת יפה.
גם לי יש רשימה של מתים.
אני לא חושב שלקחו את הטובים ביותר. היה אחד טוב, אולי יותר טוב מכולנו. היה אחד רע, שאם אני הייתי במקומו בטח לא היה מרגיש כלום, אולי אפילו קצת שמח לחולשתי. היה אחד שאין לי הרבה מה להגיד עליו, לכאן או לכאן.
הייתי בקלות יכול להיות אחד מהם, ואף פעם לא הרגשתי שרוב החיילים מתגייסים מתוך שליחות וערכיות.
עשינו את החובה שלנו. חלק מתוך תחושת מחוייבות, חלק גם מתוך מצויינות, חלק מתוך לחץ חברתי. כולם בגלל שאין ממש ברירה.
אם זו ההגדרה של גבורה, אז הם היו גיבורים. אני אף פעם לא הרגשתי גיבור, ולא גאה על זה שעשיתי מה שאמרו לי והלכתי לאן שכולם הולכים.
אני כן מרגיש זכות גדולה לגור במדינה של העם שלי ולהיות מסוגל לשמור עליה, אבל זו זכות שנקנתה ע"י כל מי שהיו כאן לפני, החיים והמתים.
תודה גיא.
מרגש מאוד, כתמיד.
יום לא פשוט לכולנו.
שנצמח ממנו ונהיה טובים יותר
גיא איש יקר!
תודה לך על פוסט עוצמתי ונוגע ללב,
לא יודע איך אבל בכל מה שאתה כותב מרגישים שאתה שם בכל מילה פסיק ונקודה.
שתדע רק טוב, תמשיך לכתוב, ושהסאנס שלך יביאו כבוד:)
תודה שכתבת.
פוסט יפה ונוגע ללב. תודה גיא.
גם אני הנני ועדיין משרת במילואים
זכיתי וברוך השם אין לי רשימה שכזו..
שימשיך כך
מרגש ויפה, תודה רבה ששיתפת 🙏
גיא דוקא יש חיבור וחיבור חזק בין
כדורסל ובידור בכלל לזיכרון :
חיבור מאד פשוט מטרת הבידור להסיח
את הדעת ,מסך עשן כך שלא ישימו לב
לכל מה שקרה לפני והוביל. לתוצאה שאותה
חייבים לזכור .
את השיר תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר
או בפשטות שיר לשלום ניסה אלוף המרכז
רחבעם זאבי לגנוז !
זאבי הבין היטיב את עוצמת הזעקה במשפט
"הזכה שבתפילות.אותנו לא תחזיר ."
כל אלו שתולים שלטי עד הניצחון עם תמונות
נופלים בודאי לא ירצו לשמוע את המשפט:
" מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן ,לא יועילו לא שירת הניצחון ולא שירי הלל".
השילטון ששלח את הרמטכל היוצא יחד עם אלי כהן להתחנן לקטאר לא להפסיק את מימון החמאס רצה דוקא ניצחון.
ניצחון כך הסביר השילטון כדי שעזה תהיה בשליטה רב לאומית .
ולמה ?
למה לכוחןת צבאיים ואזרחיים זרים לשלוט בעזה .
ובכן כי במלחמת הסחר ארהב נגד
רוסיה סין מככב הגז אותו מסרב פוטין
למכור לאירופה תמורת דולרים מודפסים .
ובכן מה רע לשווק להרצי לבן גביר וכיו"ב
מלחמת שולל לטובת כיבוש עזה מחדש
ולשווק לאמריקאים שליטה על הגז ולשלם
בדם חיילים ותושבי הדרום .
לא רע בכלל לכאורה לשילטון חסר מצפון כך שרים בקבינט התבקשו שלא ליידע את
בן גביר לו שיווקו מלחמה משיחית בתפנית.
ובכן יש לזה שם , שם המסביר מדוע השילטון
מנע מהצבא במשך 8 שעות לפעול .
יש הסבר מצוין מדוע השילטון מימן וממשיך לממן את חמאס,ואיך דוקא הרצי הלווי הפך לשותף בכיר בעניין .
השם הזה צבוע בירוק ,והוא הקשר בין
זיכרון לכדורסל .
הזיכרון הוא לאלו שרובם לצערינו נהרגו
במלחמת שולל.
שולל שמטרתו ליצור כאן מדינת עבדים ,
כל פיתרון לסכסוך יקשה על השילטון הבין לאומי ת.פ מקומי לשלוט על האינטרסים
משאבים במזרח התיכון .
אין בכוחי למצוא מילים
קרא כאן מנחם :
הכותב סגן אלוף מילואים איש תקשורת משופשף בחן כל מילה כדי שלא להיתבע !
כך שניתן להניח כי הדברים נבדקו שבע פעמים לפני הפירסום בליווי משפטן .
"איתי לנדסברג נבו: שבוי 24 מבקש להצטרף לתצהיר שהגיש ראש שב"כ לבג"ץ | זמן ישראל
https://www.zman.co.il/581509/
תודה
תודה גיא.
טקסט חשוב ומחבר.
שיעבור בשלום היום הזה
מזדהה מאוד גיא.
אומנם אני שייך לדור אחד מתחת לדור שעכשיו נלחם כבר שנה וחצי (כולל עכשיו) לסרוגין. כולל אוהדן וחוסר יכולת להמשיך הלאה כי זה פשוט לא נגמר. אותי מלווה המשפט של חנן בן ארי לא מרגש אותי כלום חוץ מכדורגל.
בתחילת המלחמה גם הnba לא ריגשה אותי. אבל לאט לאט זה פרץ במיוחד עם הריקוד האחרון כנראה של סטף שאולי הוא הדבר היחיד שמרגש אותי כרגע.
אז מאחללסטף להמשיך את הריצה כדי שאוכל להמשיך ולהתרגש
תודה גיא – הפוסט שלך הוא הגירסה המעודכנת והמורחבת למשפט – ״במותם ציוו לנו את החיים״ . רק שנהיה ראויים להם
יפה כתבת גיא
==
תודה ללוחמים כולם, החיים ואלו המתים
בזכותם אנו יכולים להמשיך ליהנות מכדורסל ושאר משחקי החיים.
תודה גיא.