טל בורשטיין פורש / אהרון שדה

טל בורשטיין, לדעת הכתב אחד הגדולים במכבי בכל הזמנים, פורש. קווים לדמותו מאת אהרון שדה

טל היה שחקן שינוי במחלוקת .רבים ראו בו שחקן שהתמזל מזלו להשלים את החמישייה הטובה בתולדות מכבי ומכאן לקחת תארים . גם הפציעות בשנים האחרונות והזיכרון הישראלי הקצר לא הטיבו עמו. לענ"ד האישית טל בורשטיין היה מהטובים שהשחקני מכבי ומשחקני ישראל בכל הזמנים.

נכון הוא לא היה כוכב גדול כמיקי ברקוביץ .הוא גם לא היה קלע אבסולוטי כמו ג'מצי .

אך הוא היה שחקן של קבוצה; שחקן שמאמנים אהבו.

כולם יזכירו את 20 התארים בהם הוא זכה במכבי הכוללים 9 אליפויות ,7 גביעים .1 ליגה אדריאטית .והדובדבנים 3 תארי יורוליג וסופרליג (בשנת 2001 ). אך טל היה מעבר לכך..טל היה שחקן חמישייה בקבוצה הטובה בכל הזמנים באירופה מכבי של 2004-2006 שהגיעה לשלושה גמרים אירופאים וניצחה שניים מהם (2004-ו2005 )

הוא שיחק בחמשייה אחת עם שארס ,פארקר ,באסטון ,וויציץ, למעשה טל היה הישראלי שזכה בהכי הרבה תארים אירופאים 4 במספר כולל האדריאטית. גם ביורוליג לשמותיו השונים הוא מספר 1 עם שלושה תארים בדיוק כמו שלף ושארפ. אך חלקו של טל היה גדול יותר לפחות בתור שחקן חמישייה.

אך יותר מכל טל היה בעיני ווינר גדול .ושחקן נחוש שלוקח אחריות גדולה על כתפיו. אוכיח זאת במספר דוגמאות בהמשך טור זה.

הסטוריה

1. טל החל לשחק בנוער של הפועל הרצליה והוא הצעיד אותה (יחד עם יניב גרין) לזכייה באליפות הארץ לנוער.באותה שנה הייתה שביתה גדולה בבתי הספר ולכן נמנע ממנו זכייה בתואר אליפות בתי הספר.

2. בשנת 2000 כקפטן נבחרת העתודה הוא הצעיד את נבחרת ישראל עד לגמר הטורניר וזכייה במדליית הכסף (הפסד לסלובניה) כשבחצי הגמר הוא מוליך את הנבחרת לניצחון על ספרד החזקה .של פאו גאסול ועוד שחקנים שהיו חלק אינטגרלי מהטריו הספרדי הנוצץ בעשור האחרון .

3. בקיץ אותה עונה הוא חתם במכבי כילד צעיר בן 20. הוא היה חלק מקבוצה גדולה שסיימה כסגנית אלופת אירופה .קבוצה שכללה את מקדולנד ,פארקר ,הפטמן ,הנפלד ,שארפ ,שלף ,צורציץ ועוד. טל לא התרגש ומצא את מקומו ברוטציה .הוא ידע לעלות היטב מהספסל .והוותיקים זוכרים מן הסתם את הדאנק המדהים שהוא הטביע על פנא שניות לסוף המחצית הראשונה.אין ספק שהסל הזה היה משמעותי ביותר ונתן מומנטום גדול ביותר למכבי בדרך לזכייה בתואר לראשונה לאחר 20 שנה.

4. שמינית גמר היורובסקאט 2003. ישראל מתמודדת מול נבחרת סלובניה של נאכבר וסמודיש. טל לוקח את הכדור האחרון של המשחק וקולע ג'אמפ מדהים שמביא לנבחרת ישראל כרטיס נדיר לרבע הגמר . (מקום שביעי )

5. עונת 2003-2004 .מכבי זוכה בסיום אותה עונה בגביע בעונה מיסטית ואגדית שכללה אין ספור רגעים גדולים וסלי ניצחון בלתי נשכחים (נס ז'אלגריס )

הסל ניצחון החשוב הראשון של אותה עונה היה שייך לטל . טל ניגש לקו העונשין במשחק החוץ בבולוניה (שתהיה בסופו של יום יריבת מכבי בגמר). מכבי בפיגור 3 יוצאת להתקפה אחרונה .טל נעצר בעבירה כ 3 שניות לסוף המשחק. כולם מצפים שטל יחטיא את הכדור השני ומכבי תיקח כדור חוזר . אך טל …מפספס כבר את הכדור הראשון. טל מחטיא בכוונה את הכדור השני. הוא איכשהו מקבל את הכדור שנייה לסיום ומ 9 מטר ובתיק אחד על השעון הוא קובר בקור רוח שלשה אדירה .כמובן שמכבי ניצחה את המשחק בהארכה.

6. טל היה שחקן של משחקים גדולים .מכבי הגיעה לחצי הגמר ונוצחה ע"י פנא בעונת 2002 . אך במשחק שבו פארקר מקדולנד והיתר לא תפקידו לקח טל את המשחק על עצמו .הוא נתן משחק גדול .והשאיר את מכבי במשחק למרות שזה לא הספיק לניצחון.

7. הנתון הבא הוא אולי מעיד עליו יותר מכל. בתקופתו מכבי איבדה פעמיים את תואר האליפות. שזו כוכבית שחורה וגדולה לכל שחקן במכבי. אלא שהצד השווה בשני ההפסדים הללו הוא…שבורשטיין לא שיחק. וכשהוא שיחק ….הכל נראה אחרת.

נתחיל עם ההסברים על מיוחדותו של טל:

עד שנת 2006 מכבי שלטה ללא תחרות וללא ערער בזירה המקומית. ב2006 היא השפילה את הפועל י"ם בגמר חד צדדי. אלא כשהקבוצה הגדולה התפרקה .וכשהשיטה הצריכה לנצח טורניר פיינל פור של משחק אחד .הלחץ התחיל לדבר וכאן תפקידו של טל היה חשוב ביותר בקבוצה.

בעונת 2007 .מכבי הייתה קרובה מאד לאיבוד התואר. ייתכן דאלמלא השריקה השערורייתית של סמי בכר מכבי הייתה מפסידה את האליפות. ברור שבסוף היה קאמבק וברור שאלמלא הכדור חוזר בהתקפה של ג'יימי אורלנד והסל והעבירה התואר היה הולך להפועל אך מי שהביא את מכבי למשחק צמוד הוא טל .בזמן שלכולם במכבי רעדו הידיים מכתם "הכוכבית השחורה." טל היה היחיד שלקח את המשחק על עצמו ובמשחק יוצא מן הכלל הוא הצליח לאט ובהתמדה להחזיר את מכבי לתמונה .ולהשאיר אותה במשחק שהיה כבר אבוד.

לעומת זאת עונה לאחר מכן טל היה פצוע ומיעט לשחק .צביקה שרף לא השתמש בו בגמר מול חולון והתוצאה ידועה. מכבי הפסידה בגמר השלישי שלה לאותה העונה.
כאן החל שלב הפציעות של טל שקרע רצועות ועבר קשיים רבים.

טל מיעט לשחק גם בשנת 2009 וככל שהתקדמה העונה הוא איבד מהקרדיט שהוא קיבל מפיני. למזלו ולמזלה של מכבי. מרכוס בראון נפצע ימים לפני הפיינל פור .וככה טל סלל את דרכו לחמישייה . טל היה שותף בכיר לניצחונות על גליל ועל חיפה בגמר ולהחזרת כתר האליפות לנוקיה. בכל זאת בקיץ טל נפרד מהקבוצה ושיחק בחו"ל בפואנלדרבה הספרדית. טל נתן עונה סבירה וחזר למכבי. אך באותה עונה כשטל היה בחו"ל מכבי …נכון …הפסידו את האליפות במשחק שבו כולם איבדו עשתונות בגמר מול הגליל.

טל חזר והיה שותף בהחזרת האליפות בשנת 2011 .אך הפציעות עשו את שלהם . תפקידו של טל ירד . וטל זכה לקיתונות של ביקורת .

אולם בסופו של יום בהסתכלות כללית .ראינו שחקן דומיננטי שידע מצד אחד לחבר בין הכוכבים הרבים בתקופות הזוהר.וידע לקחת על עצמו את מלוא האחריות בתקופות השפל. וכמובן ידע להיות שם פעם אחר פעם בנבחרת ישראל.

לדעתי חובבי הכדורסל צריכים להצדיע ולהגיד תודה לשחקן גדול ולאדם גדול.אני אישית חושב שיש לו מה לתרום בענף בתפקידי הנהלה ופיתוח. הלוואי ונראה אותו שם.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 60 תגובות

  1. הישגים אדירים ללא ספק, לא חושב שהוא מיצה את הפוטנציאל העצום שלו. לא היה בליגה של קטש-שפר-הנפלד-מיקי-ג'מצ'י. אבל שוב, כמות התארים מרשימה מאוד.

  2. טל הוא שחקן של מאמן. לפי חוקי המשחק שנקבעים על ידי התקשורת, טל איננו כוכב: הוא שקט, מופנם ואינו רודף פרסום או פרובוקטור. יכול להיות שאצל רבים זה בא לו כרועץ, אך בעיניי דווקא לא: טל תמיד עשה את הפעולות הנכונות. שיחק באחריות. הקריב. התמיד. תרם באספקטים רבים של המשחק. המאמן שלו סמך עליו וטל עשה כל מה שביקש ממנו. נכס לכל קבוצה.
    שחקנים חכמים מתחלקים לשניים: יש שחקן שבגלל חכמתו הוא חושב שהוא יודע יותר טוב מהמאמן, ויש שחקנים מהסוג של טל – בגלל חכמתו הוא מבין כי למאמן יש ידע רב יותר וראייה רחבה יותר, ולכן הוא בוחר להיות ממושמע לו, וכך תורם לקבוצה.
    העובדה כי שיחק לצד כוכבים גדולים מעוררת הערכה. כלל לא פשוט להתמודד באימונים, במשחקים ובחדר ההלבשה עם כוכבים כאלה. זה מעיד על רמת האישיות הגבוהה שלו, וכמובן על היכולת המקצועית. אם הוא לא היה ראוי לשחק עם כוכבים כאלה, הם כבר מזמן היו מראים לו את הדרך לספסל…
    פציעה כמו שעבר טל רק מעטים מסוגלים לחזור ממנה. מזכיר את גיא גודס. רק מי שיש לו אופי חזק מאוד מסוגל לזה.
    יש לי תחושה ששחקן כמוהו לא היה נותן לנבחרת ישראל להתדרדר לתהומות כפי שהדרדרה. זה רק מראה כמה הוא יחסר לכדורסל הישראלי.
    עצוב שהוא פורש.

  3. כתבה ראויה לשחקן גדול.
    אסי לדעתי ההשוואה בין בורשטיין לקטשפר אינה הוגנת. טל היה שחקן מסוג אחר, אם כבר אז יותר מהסוג של הנפלד. גם על נדב אמרו שהוא לא מיצה את הפוטנציאל העצום שלו, אבל רק מאמנים יודעים כמה קריטית הייתה הנוכחות שלו במגרש.
    טל היה מסוג השחקנים שעושים את הדברים הנכונים והקטנים שבסופו של יום מצטברים למסה קריטית. בצעירותו הוא היה גם אתלט נהדר, עד שהגיל והפציעות פגמו ביכולתו.
    טל לא היה השחקן הכי מורגש על המגרש, ורוב הנקודות שלו היו רגילות ולא כאלה שהשאירו חותם בל ימחה, אבל כפי שמוכיח אהרון – הנוכחות שלו הייתה קריטית גם בקבוצה הגדולה של תחילת שנות ה2000, ובוודאי בקבוצות החלשות יותר בהמשך.
    לדעתי לא יודעים להעריך מספיק את טל, בדיוק כפי שלא ידעו לעשות זאת לנדב. אמנם בהשוואה אחד מול אחד, הייתי מעדיף את נדב, אבל טל לא מפגר בהרבה, והנוכחות השקטה שלו תחסר מאד למכבי, ולנבחרת כפי שאפשר לראות בקמפיין הנוכחי.
    חבל שבארץ לא יודעים להעריך מספיק שחקנים מהסוג הזה, וגם הפרישה שלו עוברת בשקט יחסי. מצד שני זה בדיוק טל – התרומה שלו מורגשת כשהוא חסר.

  4. בתור ילד אני יכול להגיד שגדלתי על טל בורשטיין.
    לפי דעתי , הוא היה שחקן של "דבק " ותפקידו זה להדביק את כל חלקי הפאזל.טל ,וניתן לראות זאת על פי השושלת הגדולה, אכן ידעה להדביק בין כל שחקני הקבוצה .נכון,הוא לא היה שחקן של סטטיסטיקה,אבל במשחקים גדולים הוא ידע לקחת אחריות ודוגמה טובה לכך שזכורה לי עד היום היא שנה אחרי ההתפרקות של השושלת הגדולה, איש איש הלך לדרכו ומכבי קיבלה פנים חדשות בדמות נביין ספאחיה ,יאסיטיס, אליהו ועוד כמה שחקנים לא משמעותיים.השרידים מהשושלת הגדולה היו: בורשטיין ,וויציץ' ,שארפ וגיימ'י ארנולד ועוד איזה זעטוט בשם עומרי כספי .

    מכבי מקרטעת כל העונה ביורוליג בקושיי רב העפילה לסדרת ההצלבה נגד צ"סקא, לטוב משלושה משחקים . מכבי במשחק הראשון הושפלה בידי צסק"א משהו כמו 50-83,וביורוליג נדיר לראות תוצאות שכאלה..

    משחק מ'ס 2 ,היכל נוקיה, אחרי שכבר כל המדינה קברה את מכבי בחול מי אם לא,המושיע- ולא, אני לא מתכוון לגוראן יריטין שבאותה עונה הגיע כהבטחה גדולה לשראס הבא של המדינה- אני מתכוון לניקולה ווציץ' וטל בורשטיין שנתנו את ההצגה הגדולה האחרונה שלהם יחדיו במדים הצהובים. ומכבי שיחקו כמו קבוצת NBA לכל דבר נגד עוד אחת מנמושות הליגה .( נו טוב, הגזמתי קצת ) מכבי שיחקו כאילו זה עוד משחק בליגה הישראלית כנגד איזה עירוני אשקלון והביסו את הצסק"א בהפרש דו ספרתי ,והמשחק הראשון בסדרה נראה כמו איזה חלום בלהות הזוי של שמעון מזרחי בלילה.

    משחק מ'ס 3 ,על כל הקופה ,במוסקבה מכבי שוב הפסידה כשרק יאסטיס מתפקד..אחחחח זה היה אחלה דוגמה .

  5. אהרון תודה על מאמר נהדר. אכן סיכום ראוי לאחד השחקנים הישראלים הכי גדולים שגדלו כאן ואכן זכרת הרבה נקודות חשובות מהקריירה הכל כך משובחת וכנראה הכי עשירה בתארים של ישראלי אי פעם.

    אני לא אשכח, איך בפיינל פור של הסופר ליג פיני גרשון "זרק" את בורשטיין למים הקרים ושם אותו בחמישייה במשחק הגמר מול פנאתינייקוס. למי שלא זוכר, בורשטיין היה ילד בן 20 בלבד ובעונתו הראשונה במכבי ת"א. מהרגע הראשון הוא פשוט יצא כמו מלוע של תותח ושיחק כאילו הוא אחרון הוותיקים ושהמעמד הזה פשוט קטן עליו. היה לו אופי יוצא דופן לאורך הקריירה אך זה לדעתי היה ממש הרגע שהגדיר אותו. מאותו הרגע הוא הפך להיות שחקן חמישייה. ואני רוצה לראות איזה ילד בן 20 היום בארץ מסוגל להגיע למכבי ובעונה הראשונה שלו לשחק כפי שטל שיחק בטופ של הטופ בלי לעשות במכנסיים. פשוט אין כזה.
    הגדולה של טל הייתה במנהיגות שלו (ראינו שחקנים יותר מוכשרים שבגלל בעיות מנהיגות לא הצליחו להגיע לאן שטל הגיע דוגמת יותם הלפרין), באופי וביכולת שלו לעשות הכל טוב. הוא היא קלעי טוב מכל הטווחים עד לשנים האחרונות, הוא היה שומר ברמה גבוהה, מוסר, ריבאונדר, אחד שיודע בדיוק מה התפקיד שלו בקבוצה וכפי שציינת תמיד הגיע למעמדים גדולים!

    חבל שבשנים האחרונות הוא סבל מריבוי פציעות, כזה שגרם לו פרט למשחקים בודדים פה ושם, להיות הצל של השחקן הנהדר שהוא היה לפני כן. אך כל זה כמובן שלא יגרע מאחת הקריירות הכי מרשימות של ישראלי אי פעם.

  6. לכולם .
    1. תודה רבה.
    2.הוספתם הערות חכמות ומחכימות.
    3. ככה צריך לענ"ד להתנהל פוסט .רק רצוי שיהיו יותר מגיבים.אני מאמין שהם יתווספו עם קצת סבלנות.

  7. לפי דעתי הקריירה שלו היתה קצת מבוזבזת.

    כשהיה בנבחרת העתודה הראה ניצוצות של רכז גבוה, לפי דעתי, אם היה מתפתח בכיוון הזה היה יכול להיות כוכב אירופי או שחקן משמעותי ב-NBA.

    ההגעה שלו למכבי ת"א די תקעה את ההתקדמות שלו. אמנם הוא מצא את מקומו בצורה מעוררת כבוד (לא פשוט להרבה שחקנים צעירים), אבל היה עסוק בלמלא תפקיד שנקבע לו ולא בלפתח את עצמו כשחקן ולהשתפר.

    לטעמי הקריירה שלו היתה פספוס.

  8. בחייכם זה שהוא פורש ובגלל פציעה זה עצוב.
    אבל הוא אפילו לא היה הגארד הישראלי הטוב ביותר של תקופתו.
    טפירו יותר כשרוני, ויותר בעל קבלות, בודאי בעל הנס.
    לספור תארים בתל אביב זה די מגוחך. להיפך בזמנו מכבי תל אביב "איבדה" שתי אליפויות.
    למ.י.ק.י זה לא היה קורה בתקופה הרבה יותר שיוויונית . שארפ היה חשוב ממנו. בעצם כל אחד מאגדות העבר הרבה יותר משפיעים ממנו.

  9. לצערי ניכר שלא קראת את המאמר.
    1. מכבי איבדו את התארים כשטל …לא היה בסביבה.אמור מעתה כי כמו אצל מ י ק י כך אצל ב ו ר ש ט י י ן מכבי לא איבדה אליפות.

    2. ההשוואה טפירו בורשטיין היא בהחלט מעניינת. ונכון שהרבה מהתארים הושגו בזכות הסביבה. אך להיות חלק מהחמשייה הטובה בכל הזמנים לא הולך ברגל.ושוב טל ניצח למכבי הרבה משחקים במיוחד המכריעים שבהם .ייתכן שגם טפירו שמעורך מאד בעיני היה מצליח להיות פקטור במכבי זאת לעולם לא נדע.אך לא בכדי טפירו לא נלקח למכבי. כי טפירו כוכב שלוקח המון דמוננטיות .להיות מסוגל להשתלב בקבוצה דומיננטית ולתת מעצמך מבלי לקחת את הקבוצה עליך זו מומחיות לא פשוטה ואין את זה להרבה שחקנים. לטל היה את זה.

    3. טל ידע גם להוביל קבוצות ולא רק להשתלב .הוא זה שהוביל את הרצליה לאליפות הנוער.ואת נבחרת העתודה לכסף באליפות אירופה 2000.וכמובן את נבחרת ישראל ואת מכבי בעונה של ספאחיה. וזה רק מוכיח שהייתה בו ענווה גדולה שלא פגעה בקבוצה אלא סייעה לה.

    4.דיברת על אגדות העבר למי התכוונת ? לג'מצי ? להנפלד? לדניאל ? בורשטיין גמר עם הכי הרבה תארים אירופאים בתולדות הקבוצה.טל היה שחקן חמשייה ב3 גמרים רצופים (2 זכיות) אין אף ישראלי /מתאזרח שעשו זאת. טל שמר על תואר האליפות בשנת 2007 במצב מנטאלי קשה ביותר.
    בקיצור עניתי לך זאת בטור זה שכנראה לא טרחת לקרוא.

  10. ענית לי באופן שטחי לגמרי.
    לא הבנתי הןא היה או לא היה בקבוצה? באובדן האליפויןת? זה שהוא לא שיחק הופך לנקודה לזכותו? נראה לך שהגדולים באמת היו נחים על הספסל?
    תוציא אותו ותכניס בדמיונך כל גארד ישראלי אחר ויש לך רזומה דומה. אליפות לפה או לשם.
    טפירו לקח את חיפה לארבעת הגדולות. חיפה…. עזוב את ירושלים.
    אין מקום להשואה טפירו לקח קבוצות מוגבלות מעל לפוטנציאל שלהם. ושארפ יותר חשוב למרקם התל אביבי ולנסים הגדולים

  11. לא מצליח להבין את ההגיון שלך.
    1.בשנת 2008 בורשטיין היה פצוע ולא שיחק שנייה במשחק הבודד בה האליפות הוכרעה .האם הוא אשם שהוא פצוע ?

    2. בשנת 2010 בורשטייין לא היה בקבוצה.
    שורה תחתונה טל לא היה אשם באובדן האליפות במיוחד לאור זאת שהיא הוכרעה במשחק אחד בודד בו הוא לא שיחק שנייה.
    אגב גם אראואסטי למשל פספס את המשחק המכריע של שנת 84-85 בעקבות המכות עם מייק לארגי .ומכבי ניצחו .

    3.לועמת זאת כשהוא היה בריא וכשהוא שיחק את אותם פיינל פורים הוא השאיר כמעט לבדו את הכתר בנוקיה.כך היה בשנת 2007 .וכמו"כ היה לו חלק ניכר בתואר של 2009 .למרות שהוא הגיע לשם מהמקום הכי נמוך שיש.
    בקיצור ככל שמתעמקים מבינים שלא קראת/הבנת את הטור.

    4. ההשוואה לטפירו כמו שאתה אומר בעייתית מאד .אך לא בכדי טל הצליח במכבי וטפירו לא קיבל צ'אנס.

    5. שארפ .מעבר לאותו סל ענק .האמירה ש"שארפ יותר חשוב למרקם הת"א ולניסים הגדולים " קצת בעייתית.
    ראשית אני מכיר נס גדול אחד שכבר הזכרתי אותו.
    שנית אם שארפ כ"כ יותר חשוב למרם מטל.אז איך זה שבכל השנים של טל (למעט שנת הביכורים) טל פתח בחמיישיה ושארפ עלה מהספסל ? איך זה שטל שיחק הרבה יותר דקות משחק ? איך זה ששארפ היה שותף אקטיבי ביותר באובדן האליפויות וזה נסלח לו.וכשבורשטיין מאונס לא שותף בהפסדי האליפויות זה נספר לו ?

  12. אהרון דבר ראשון כל הכבוד על המאמר המנוסח והכל כך נכון

    בורשטיין נתפס בעיני רבים כשחקן מוגבל שהתמזל מזלו ושיחק בקבוצה גדולה. הסיבה לכך קשורה לשני פקטורים, הראשון הוא שבורשטיין היה פוטנציאל עצום, הבחור מחזיק ביכולות כדורסל שראינו לעיתים יותר ולעיתים פחות ואולי לאור כך גם יש תחושת אכזבה מצד המספידים למיניהם. הפקטור השני הוא העובדה שבורשטיין הוא שחקן שלא משתלט על המשחק ואופייו הנח נותן תחושה שהוא לא כזה גדול (למרות שהוא כן). בשורה התחתונה בורשטיין בעיני דווקא כן מימש את הפוטנציאל שלו, הוא היה שחקן חמישיה בשושלת לא בחסד אלא בזכות וחבל מאד שיש אנשים רבים שלא מבינים דבר וחצי בכדורסל ששפטו אותו.

    בנוסף, ההשוואה לטפירו לא מתאימה, אני אישית חושב שבורשטיין שחקן שהתאים ליורוליג הרבה יותר מטפירו (שאני מאד אוהב אותו), בתקופה שלפני הפציעות שלו הוא היה שומר טוב ברמת היורוליג, היווה דבק לקבוצה ונתן את השקט הנפשי במקרים כה רבים. טפירו בעיני הוא וירטואוז יוצא דופן אבל חסרים לו נתונים פיזיים שיאפשרו לו להתאים ליורוליג (אגב מאותה סיבה יש לי תחושה שרוט לא מתאים, הוא וירטואוז אבל חסרה לו יכולת הגנתית וחוסן גופני, אגב אני מקווה לאכול את הכובע)

    אני חושב שעם הזמן ייתכן ובורשטיין יוערך יותר על ידי האוהדים ואני מקווה שאוהדי הקבוצה כבר היום מבינים שזהו אובדן גדול לקבוצה

  13. להוביל את אילת, אילת!!!! כחלק מטריו אימתני לנצחון של הקבוצה הכי טובה באירופה באותו זמן.
    להוביל את חיפה, חיפה!!! ל-4 הגדולות.
    להיות הגו-טו גאי בכל קבוצה ונבחרת.
    מה לעשות שטיינהאואר הוא הגבוה הישראלי הטוב ביותר (לדעתי) למרות שלא שיחק בתל אביב. עדי גורדון הוא הרכז הישראלי הטוב ביותר למרות שלא שיחק בתל אביב.
    ליבוביץ, זלוטיקמן,רוזנברג,שפע, וטפירו הם שחקנים מספיק טובים על מנת ש"הם לא שיחקו במכבי תל אביב" תהיה איזשהי בחינה של הקריירה שלהם. עדיף להיות שטינהאואר על פני יניב גרין.
    לא רואה איך בוחרים את בורשטיין (לא עכשיו) עוד 5 שנים ל-20 הגדולים של הכדורסל.
    חוץ מזה מהו? 1?2?3? בכל אחת מהעמדות אני מעמיד 4 שחקנים גדולים יותר.
    אז כן הוא היה חלק מקבוצה היסטורית, אבל גם רפי אוסמו הקטן היה חלק מקבוצה היסטורית זה לא הופך אותו לאגדה.
    ודרק שארפ במקום ה-7 בקלעי ת"א באירופה. הוא לא פתח בחמישיה בגלל פוליטיקה, רוצה לומר צבע עור, רוצה לומר נו שויין לפחות ישראלי "אמיתי" אחד בחמישיה.

  14. 1.אישית הייתי מעדיף להיות
    "רפי אוסמו " של ברצלונה בכדורגל מאשר ראובן עטר בחיפה.
    או אם תרצה הייתי מעדיף להיות אייל משומר מאשר פרדו גלבאן.

    2. נראה לי שלעשות את טל בורשטיין סוג של רפי אוסמו ואת טפירו סוג של מיקי ברקוביץ זה קצת עיוות המציאות.
    בנבחרת ישראל למשל שניהם תרמו באופן די שווה .שניהם ידעו להוביל קבוצות . רק שטפירו הוביל קבוצות קטנות כל חייו .ואילו בורשטיין השתלב בקבוצה ענקית בתפקיד מרכזי.

    3. אגב טל בורשטיין היה שחקן חמשייה .ולכן קצת כזה לומר ששחקן חמשייה זה סוג של "רפי אוסמו" אמנם גם האחרון היה שחקן ראשון ע"פ רוב אלא כשמדובר בקבוצת כדורגל וכשיש 11 שחקנים תמיד יש איזה אוסמו ,מאיר קדוש , ארבלואה כזה. אך כשעסקינן בשחקני חמשייה בכדורסל קצת קשה להגדיר זאת באותה רמה.
    במילים אחרות ה"רפי אוסמו " של מכבי ת"א היה אם כבר מישהו כמו גור שלף.

    4. אל תשכח כי גם במכבי טל הוביל בתקופות מסויימות ובמשחקים מכריעים בדיוק כפי שהראתי.
    שורה תחתונה טל בורשטיין הוא כמה רמות מעל הניסיון שלך להגדיר אותה "כעוד בורג קטן במכונה"

כתיבת תגובה

סגירת תפריט