התמונה הזאת מספרת חלק מהסיפור.

למעשה ישנה תמונה אחרת שמגלה הרבה יותר מהתמונה הזאת, תמונה שייתכן שכל מה שהייתי צריך לעשות ב-"כתב ההגנה" הזה על קווין לאב זה להכניס את התמונה מה-NBA, ולחסוך לי את כל המילים. אבל אחרי שהכנסתי אותה כאן כתמונת השער גיליתי שהיא צולמה ע"י גטי אימאג' ואסורה להכנסה לאתר ללא תשלום. אז אנא עשו לי טובה והיכנסו אליה. היא מספרת את כל הסיפור החדש על קווין לאב, לדעתי השחקן ה-UNDERRATED בכל ה-NBA. אני תמיד החזקתי ממנו כאחד הפאור פורוורדים הטובים ב-NBA, ונכון להיום, אם אני מאמן נבחרת ארה"ב הוא עולה בחמישייה שלי כמספר 4. אם ששבסקי יחליט על למרכוס אולדרידג', זה עניין של טעם. אם הוא יחליט על גרין מהווריורס, הוא לוקח צ'אנס לפגוע בכימייה של הקבוצה שאני לא הייתי לוקח.

הנה התמונה המספרת את כל הסיפור. אנא אל תתעצלו והיכנסו אליה. ייתכן ותצטרכו לגלגל כמה תמונות עש שתגיעו לתמונת החיבוק שלברון מחבק את קווין לאב, חיבוק שיש בו הכל: אהבה, הוקרה, ובעיקר תודה:

http://www.nba.com/2016/gallery/05/08/game-action-gallery-may-8/index.html

זה חיבוק שאומר גם "ידעתי שאני צדקתי כשעמדתי על כך שיעשו את הטרייד שהביא אותך עבור אנדרו וויגינס ובנט!".

קווין לאב הפך להיות השחקן השני בטיבו בקליבלנד, ובשני המשחקים האחרונים הטוב ביותר בקבוצה. טוב יותר וחשוב לפחות מלברון ג'יימס.

החלטתי שהגיע הזמן לכתב הגנה על השחקן הלבן הנפלא הזה שבקריירה די מחורבנת של 8 שנים חטף יותר שיט – הרוב שלא באשמתו כלל וכלל – אולי יותר מכל שחקן אחר בזכרון.

אפילו כאן באתר אני מאמין ש-90% מהגולשים קיטרגו על "קווין, שחקן עם הגנה מביישת". אתם צעירים מדי לדעת או לזכור שבדיוק את אותם דברים כתבו בזמנו על צ'ארלס בארקלי: "ריבאונדר עילאי שלא מסוגל לשמור על יריב".

את השטות הזאת אחד מעתיק מהשני, וכשישנה לך רפיוטציה כזאת, אתה לא ניפטר ממנה לעולמים. גם צ'ארלס בזמנו וגם קווין היום חושבים מהלך אחד קדימה. כששחקן מכדרר לעומתם, הם כבר חושבים על הריבאונד: הפוקוס שלהם מתחלק בין זה לבין זה. כבר כתבתי שהגנה מודדים לפי כמה סלים קולעים באשמתך, נגד כמה סלים פוטנציאליים אתה מונע. כששחקנים כמו בארקלי ולאב – שני הפאור-פורוורדים הריבאונדרים הטובים מכולם – נותנים לשחקן שהם אחראים עליו לעבור אותם פעם או פעמיים, אבל לעומת זאת הם קוטפים 15 ריבאונדים למשחק, זה הופך אותם לשחקני ההגנה הטובים ביותר.

ואני תמיד שואל את השאלה: אם קווין לאב כזה שחקן הגנה מחורבן, ויריבו כזה שחקן הגנה מעולה, כיצד זה קורה שקווין מסיים עם 27 נק' או 21 נק' (בשני המשחקים האחרונים) עם 15 ו-13 ריב', יריביו למשבצת סיימו בס"ה אותו מספר דקות ב-7-10 נקודות פחות, ו-5 ריב' פחות? אותו סיפור היה לצ'ארלס בארקלי משך כל הקריירה שלו.

היי. מדובר כאן על שחקן שהגיע לליגה רק לפני 8 שנים, והוא יושב על ממוצע לקריירה של 18.3 נק', 11.5 ריב', 44% קליעה עם 82% מהקו.

בכל משחקי הפלייאוף העונה (קווין לאב לא הפסיד אף משחק פלייאוף בחייו!) הוא עם 18.9 נק' למשחק, ו-12.5 ריב'!!!

****************

קווין לאב הגיע לליגה אחרי שנה אחת ב-UCLA ה-10'6 הזה (2.09 מ') השוקל 114 ניבחר בדראפט ע"י הקבוצה הגרועה ביותר שיכול היה ליפול אליה, מינסוטה טימברוולבס. אני מאמין שהיום היא הקבוצה עם הפוטנציאל הגדול ביותר לפריחה אדירה, אבל ב-2007 היא לא היתה יותר מבור של אשפה. הכל שם היה דפוק – מההנהלה, ועד המאמנים, חילופי מאמנים, ופוינט גארד שלא ידע כיצד להעצים את יכולתו של לאב – ריקי רוביו. הוא ניבחר ע"י קבוצת לוטרי ללא אף שחקן וותיק בדרגת כוכב שיכול לעזור לצעיר בן ה-19 בצעדיו הראשונים בליגה. משך 6 שנים שם לא היה לו ממי ללמוד, עם מי להתייעץ, ולא היה לו אף מאמן מתאים. רצו שהוא יהפוך למנהיג מהסוג של לברון או קובי, אבל הוא לא הטיפוס. לא היתה לו ואין לו את הנשמה והחוצפה שהיו ללארי בירד. מה לעשות? ככה הוא. זהו אופיו: שקט, ויכול להיות הכינור השני הטוב בפילהרמונית, אבל לא מעוניין להיות הכינור הראשי.

כשהביאו אותו בגיל 19 אולי רצו שהוא יהיה הכינור הראשי, אבל לא בדקו אם הוא מוכן או יכול.

הוא למד שם את כל השעורים הלא נכונים בקבוצה הלא נכונה.

הוא לא היה האדם שיכול היה לבנות את הקבוצה ולהביאה לפלייאוף. HE IS NOT THE TYPE.

כדורסל הוא משחק אכזר. אתה לא יכול להתחבא משום דבר. המצלמות מגלות כל הבעת פנים, כל חריקת שיניים, כל מבע זעף ויהיה הקטן ביותר. למזלו הרע של קווין לאב המצלמות גילו את התיסכול והאכזבה שלו במינסוטה על כל צעד ושעל. היה לו פוינט גארד שהיה מוסר מצויין אבל הקלעי הגרוע בין כל מספרי 1 בליגה.  בגללו – בגלל שרוביו לא זקוק לשומר אישי כי ממילא הוא לא מסוגל להכניס כדור לאוקיאנוס – לקווין לאב לא היתה דקה ללא 'דאבל-טים'. והרבה פעמים טריפל טים.

היו בעיות משפחה ומחלה עם מאמנו ריק אדלמן, פציעה ארוכה ללאב עצמו, והוא הפך לזבל של הליגה. לשחקן לבן קשה להתבלט בכל מצב בגלל שהשחורים לא אוהבים זאת, ומקשים עליו כמה שרק אפשר. לעתים בני קבוצה שחורים בעצמם – וכמעט כולם שחורים –  מבודדים, מצמצמים, מפלים, ומפרידים שחקן לבן ומתעלמים ממנו כפי שקורה יותר מדי באטלנטה עם קייל קורבר שמקבל הרבה פחות מדי כדורים בגלל שהוא 'לבן נאה מהמעמד הלבן העליון'; (תאמינו או לא. תאשימו אותי בגזענות או לא. אבל כמה עתונאים מאטלנטה אמרו לי זאת ללא משוא פנים: 'השחקנים השחורים בקבוצה מתעלמים יותר מדי מקורבר!'. זה שהוא עומד יותר מדי ולא מתפנה זו כבר בעייה אחרת).

קווין לאב הפך למה שפעם היה ג'רי לוקאס: שחקן לבן נפלא אולי, אבל מבודד, מופרד, ומתחיל לקבל רפיוטציה של 'אנוכי', ושחקן "שלא הופך את חבריו לקבוצה טובים יותר". רק בניקס של שנות ה-70 המוקדמות המוניטין הזה של ג'רי לוקאס איבד מעט מייחודו.

בדיוק אותו דבר החלו לומר על קווין לאב: אנוכי…חושב רק על סטטיסטיקה אישית…חושב רק על הקבוצה הבאה בה ישחק…פרימדונה…לא משקיע בהגנה…אגוצנטרי…מאוהב בעצמו…לא שומר על כושר…

קווין – צעיר שקט ומאד ביישן – לא הגיב לאף ביקורת, נבזית, מבזה, גסה, ומרשעת ככל שתהיה. אנשים קיבלו את חוסר ההגבה כהודאה והסכמה שקיים איזה חסר הנפשי. קווין מעולם לא כתב, לא דיבר, ולא הסביר את הרגשתו במינסוטה. אני משוכנע שיום אחד הוא יכתוב ספר על כל הטרגדיה שהיתה שם.

(קווין לאב ב-UCLA)

מה לא אמרו עליו ובמה לא האשימו אותו? 

"הוא לא מסוגל להישאר בכושר"…"הוא נעלם כשצריכים אותו"…"הוא עושה סטטיסטיקה במשחקים לא חשובים"…"הוא יותר מדי 'NICE'"…"הוא לא מסוגל לשפר שחקנים אחרים מסביבו"…"הוא לא שווה את 'ה-HYPE' שעשו מסביבו"…"אילו היה שחור איש לא היה שם אליו לב"…

משך כל התקופה הזאת ששפכו עליו הכל מכל, אני זכרתי את האולימפיאדה של  2012  כשמייק ששבסקי גילה מי הוא, ונתן לו לשחק את הדקות החשובות ביותר עם לברון, דוראנט, קובי, וכריס פול בחמישייה שניצחה את ספרד. הוא לא היה אנוכי, הוא לא שיחק עבור סטטיסטיקה, הוא היה בכושר, הוא נילחם, והוא היה הכי קבוצתי שיכול היה להיות. ששבסקי ציינו כאחד מכוכבי הנבחרת.

עונת 2014 בטימברוולבס היתה אסון. לאב היה תמיד שחקן שקט שהוביל במעשים ולא בדיבורים, והנה הוא בקבוצה שמאמנה ריק אדלמן נראה כאילו הוא רוצה להיות בכל מקום אחר רק לא כמאמן הקבוצה; רוביו נפל לשפל לא יאומן, ולאב ניפצע וויתר.

משהו  חייב היה לקרות.

(חברים בלב ונפש – החברים הטובים ביותר – קווין וראסל ווסטברוק)

***********************

מי הוא קווין לאב? הוא FREAK REBOUNDER. הוא ריבאונדר לא פחות טוב מדניס רודמן או מוזס מלון. אני לא צריך להתווכח עם אף אחד, רק לשלוף את דף הסטטיסטיקות. יש לו את המיקום הנפלא שרק ללארי בירד היה, ולכן עם ניתור בינוני ואתלטיות בינונית הוא הדניס רודמן ומוזס מלון של שנות ה-2010'S.. יש לו רגש PSYCHIC שלא ניתן ללמידה היכן לעמוד, מתי לעמוד, ובאיזה זווית לעמוד. יש לו ידיים רכות כמו לביג-מן הטוב ביותר שאי פעם שיחק כדורסל, והקליעה שלו מהפרימטר היא ארסית.

הוא לא יודע להיות שחקן כדורסל טוב בקבוצה רעה, אבל הוא השחקן הטוב ביותר בקבוצה טובה. לכן הוא כה הצטיין עם הנבחרת, ולכן הוא כה מצטיין עתה עם הקאבס.

כשהוא הגיע, מיד באו הזמירות: "לאב עבור וויגינס? השתגעתם?"

ואז באה הפציעה בכתף מאוליניק שסיימה לו את הפלייאוף. קריאות הנאצה על הטרייד עם וויגינס תפסו תאוצה שלא היתה כמותה. אפילו בקליבלנד החלו לדבר נגד קווין לאב. וכיצד קווין הגיב? הוא לא הגיב. רק המשיך להתאמן, והעונה בא לשחק.

קליבלנד לא הביאה אותו עבור 'העתיד'. קליבלנד הביאה אותו לנצח ע-כ-ש-י-ו. אם הקאבס לוקחת העונה אליפות, כל הטענות ששמענו על 'השטות' שהקאבס עשתה יכולות להיכנס אתם-יודעים-לאיזה-חור. זה ייגמר כצעד החכם ואפילו גאוני שעשה המנכ"ל דייויד גריפין.

אפילו אם הם יפסידו בגמר ה-NBA, ההחלטה של "לאב עבור וויגינס" היתה חכמה. קווין הוא רק בן 27, והוא שחקן הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב ויעיל מוויגינס. אולי למינסוטה הצעירה וויגינס חשוב יותר ופוטנציאלי יותר. לקליבלנד לא היתה יכולה להיות בחירה חכמה יותר מהבאתו של קווין לאב.

ללברון יש עתה את אחד הריבאונדרים הטובים בליגה…יש לו את מוסר ה-OUTLET PASS הטוב בליגה…יש לו את אחד השחקנים הלוחמים ביותר והנועזים ביותר בליגה…יש לו את אחד השחקנים השואף לאליפות לא פחות ממנו…יש לו את השחקן הטוב ביותר שיכול להיות ב-'PICK-AND-POP' איתו (או עם אירוינג קרי')…יש לו קולע שלשות, ביג מן שהוא צרה צרורה ליריב.

משך 7 שנים בליגה קווין לאב היה כקפיץ דרוך. הוא אדם שקט אבל לעתים זהו חסרון גדול כי אתה אוצר – אוצר, לא עוצר – הכל בפנים. עתה עם טיירון לו הרגוע, קווין לאב הפך לשחקן רגוע. לא רק רגוע, אפילו מחייך.

הבוקר לברון נתן לו את המחמאה הגדולה ביותר כשאמר לספורטס סנטר ש-"קווין עושה ממני שחקן טוב יותר!".

המעבר לקליבלנד חידש לקווין לאב קריירה שעמדה ללכת לאיבוד. קווין לאב עשה מהקאבס – זוהי דעתי האישית כמובן – את הקבוצה הטובה ביותר היום בליגה!

(רגע בנבחרת ארה"ב: קווין – אחלה בחור שיודע גם לצחוק כשהוא משוחרר, וטיירון לו גורם לו להיות רגוע ומשוחרר!)

.