ספורט שלא יהרוג אותך (2) -ספורט זה עסק משמין

תקציר הפרק הקודם .. . אני מגלה שאני מתחיל את גיל 42. אותו הגיל שהזקן שלי קיבל הסעה באמבולנס לבי"ח מאיר בשביל לרענן לו את הפומפה. אני מחליט להילחם בגנים של עצמי ויוצא למסע חיפוש עצמי – באמצעות חיפוש אחר העיסוק הספורטיבי שיציל אותי מגורלי, ומגלה שספורט זה עיסוק מסוכן ביותר. בסוף המסע אני מוצא את התשובה לשאלה הקיומית: מי אני…  מה יקרה בפרק החדש? גלו בעצמכם..

— — — —

הרבה אנשים חוששים מגיל 40. מבחינה מתימטית זה כביכול אמצע החיים וכל יום שעובר מקרב אתכם לתאריך התפוגה. אין דבר שיכול להיות רחוק מזה. בחיו של גבר גיל 40 הוא הגיל האולטמטיבי! מבחינה פיזית עוד לא איבדנו את הכח. אנחנו אומנם פחות אנרגטים אבל הרבה יותר מנוסים. מבחינת קריירה אנחנו כבר מקצוענים והגענו לדרגת ניהול. מבחינה כספית אנחנו מסודרים. הילדים כבר בגיל שהם יכולים לשעשע את עצמם והפרטנרית אחרי 15-20 שנה כבר התרגלה להכל. מכאן שגיל 40+ הוא הגיל שתמיד רציתם להגיע עליו! והחדשות הטובות הם שכל עוד לא נחטוף מחלה החיים רק ישתפרו.

את השנה הזאת פתחתי כמו כל שנה אצל דוקטור מייגן לבדיקה שגרתית. זה היה בסוף הקייץ. הליגה בכדורסל כבר נגמרה. קייאקים כבר לא עשיתי כי הנהר היה נמוך והיו יותר מידי תיירים במיים. והמדריך טניס שלי היה בקווינסלנד ככה שייצא שחוץ מלדווש אופניים עם דיני לא ממש הייתי פעיל ספורטיבית. בכל אופן מייגן בדקה את המשקל, דופק ולחץ דם ואמרה לי: "עייייידו אתה בסדר גמור אבל היה כדאי שתוריד במשקל. אתה 82 ק"ג." .  אני: "אין דאגות הכל אורגני, אני מגדל את הירקות שאני אוכל ויש לנו תרנגולות בחצר, הכל טבעי מן הצומח. אני רץ שוחה ועוד מעט LEE המדריך טניס יחזור מקווינסלנד ואני אחזור לשחק". ד"ר מייגן – " לספורט אין שום קשר לירידה למשקל! כדאי שתתחיל לבדוק מה עוד אתה מכניס לגוף שלך. המשקל הרצוי שלך הוא  78 ק"ג (אני 178 ס"מ). אתה מתחיל לגעת במספרים האדומים "

הייתי בהלם מוחלט. את הליגה התחלתי 77 ק"ג , ונכון שאף פעם לא הייתי במשטר דיאטה אבל 5 ק"ג?  האשמתי את הבירות של הקייץ ואת הנקניקיות מהברביקיו ותארתי לעצמי שהבטן תרד מעצמה, כמו שהיא יורדת כל שנה עם בוא החורף. הסתו הגיע ואני הגעתי ל83 ק"ג. מגמה הפוכה לגמרי מהתוכניות שלי…

התחלתי ללמוד את הנושא. דבר ראשון התברר לי שגיל 40 הוא סבבה וכל זה אבל חילוף החומרים אצל הגברים משתבש בגיל הזה לחלוטין, וכדאי להתחיל לבקר את הכמויות שאני אוכל. דבר שני שלמדתי זה שספורט לא מוריד במשקל . ספורט מעלה במשקל! רקמת שומן קלה מרקמת שריר. עצם הפעילות הספורטיבית שלי (שהיא בעיקר טניס וריצה אחרי כדוריי טניס) יצרה לי שרירי חזה, זרוע ימין ביונית, שוקיים וירכיים שריריים ביותר. אבל,  השומן שלי לא נעלם בכלל, הוא נשאר תקוע באמצע הבטן.

פניתי לדוד ברוך – הוא בן 66 ורזה כמו נזיר טיבאטי. בגלל ש.. הוא גם נזיר בודהיסטי וחיי על הווטסאפ והכי חשוב הוא גר עכשיו בתאילנד אז אין ביננו הפרש שעות דרסטי.  הוא התחיל להעביר לי את הקונספירציה הכי גדולה ששיבשה את חיי ואולי אף גרמה את כל הסבל הנורא לאבי. דוד ברוך ביקש שאצפה בתוכנית על הסוכר של ג'יימי אוליבר ושם יש הסבר על הפירוק שהגוף עושה לסוכר.

ובכן … הגוף לא יודע לפרק סוכר. כיוון שהגוף לא יודע לזהות סוכר כי הוא הופיע בשלב מאד מאוחר בתהליך האבולוציוני, הגוף מזהה אותו כרעל (ולכן הוא מפורק לא בקייבה אלא בכבד) והפסולת מתפרקת במחזור הדם כרעלן ולא באסלה כמו פסולת. בעוד שאם תוכלו סתם שמנת או מאכל שמן הגוף יזהה את השמנת כשומן ותפנה אותה מהקיבה ישר לאסלה (זאת הקונספירציה של תעשיית המזון שסוכר אנרגטי אבל שומנים הם אלא שיהרגו אתכם).

עוד למדתי שכיוון שגוף האדם תפקידו לחיות, הטעם המתוק הוא ממכר . המוח האנושי יצווה עלינו לאכול עוד ועוד מתוק על מנת לכשנגיע ליימים קשים ללא מזון הגוף יוכל לפרק את מאגרי השומן שאגר. ובגלל זה שאני אוכל מתוק הדבר הבא שבא לי זה עוד מתוק ואז עוד מתוק.

זה היה גילוי פשוט נורא! גילוי איום. גילוי איום ונורא! אני עושה ספורט ובמקום להיות יותר בריא אני משמין. אני אוכל יותר כי אני שורף יותר אנרגיה וחלק מהמזון שאני אוכל הוא רעל שיהרוג אותי!!! ולא רק אותי גם את דין וזואי הילדים שלי. ואני בתור אבא מסור ואוהב גורם להם לנזק. ולהתמכרות!

מה שעשיתי היה דרסטי ודרמטי ומאד לא אופייני לגבר בשנות ה-40 לחייו.

עשיתי DETOX…  שישה שבועות לא נגעתי בסוכר או במוצרים שיש בהם סוכר (שזה כל מה שקונים בסופר..) במהלכן חזרתי ל 76 ק"ג.

לאחר סיום הדיטוקס, כבר לא הייתי מכור לטעם המתוק, אבל כמו כל מכור, ידעתי שכל סניקר בר מינן לוקח אותי אחורה. גוף של גבר בשנות ה-40 לחיו יכול לפרק 24 גרם סוכר ביום (בפחית קולה יש 48 גרם…, בכף קטשופ יש 16 גרם) . אני מקפיד להיות על פחות.הסוד שלי הוא לחיות כמו מוסלמי בזמן הרמדן. לדחות סיפוקים עד שבע בערב…ורק אז לקחת משהו מתוק….  ויחד איתי כל המשפחה שלי.

הטור הזה הוא על המסע שלי לחיים מאושרים. אני חולק אותו אתכם כי אתם חלק מהקהילה הוירטואלית שלי. ב FB שלי עשיתי יומן יומי על ההתכרות שלי לסוכר. קראתי לו חיים ללא סוכר. לא ממש עמדתי בזה, אבל אני דיי קרוב.  כיוון שרובנו פה על בסיס קבוע זה בדיוק המקום לכתוב איך אתם מכוונים לחיים בריאים ומאושרים. ואם יש לכם איזה טיפ שיעזור…

 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  3. גיא

    29 יונ 2016 13:32:56

    גם הטור הקודם, וגם הטור הזה –
    מעולים!

    הסוד לשמירה על משקל, או הרזיה, הוא פשוט –
    לשרוף יותר קלוריות משמכניסים.
    (קל לכתוב. קשה לבצע. כמי שסוחב עודף משקל רציני כל חייו, גיליתי שהמרדף אחרי המשקל, אולי טוב לבריאות הפיזית, אבל איום לבריאות הנפשית…)

    המשפט – "ספורט זה עסק משמין" הוא פשוט לא נכון. עלייה של מסת שריר, זה לא השמנה. השמנה זה עלייה בכמות השומן שבגוף.

    הטיפים שלי לניסיון לשמור על בריאות סבירה אחרי גיל 40:

    מלח. מסוכן בהרבה מסוכר!

    ספורט – האידאל זה לשלב אימוני אירוביים, ואימונים אנאירוביים.
    הפעילות האירובית משפרת את כושר ה-לב/ריאה, כלי הדם מתרחבים ומתנקים משומנים, וישנה שרפת קלוריות מוגברת בזמן האימון (הגוף יודע לפרק שומנים במהלך אימון אירובי, ולהשתמש באנרגיה לצורכי האימון)
    האימון האנאירובי מונע את הבעיה שאימון אירובי יוצר – ירידה במסת שריר.
    האימון האנאירובי מחזק את השרירים עליהם האימון עבד, והוא תורם גם לשרפת קלוריות בזמן ההתאוששות (באימון אירובי נשרפות קלוריות רק בזמן האימון, באימון אנאירובי רוב הקלוריות נשרפות בזמן ההתאוששות)

    הטיפ האחרון, והכי חשוב – למצוא ספורט שאוהבים, ולהתמיד אתו.

      1. גיא

        29 יונ 2016 14:25:56

        אז אתה אומר שנובאק מצא את ספורט שהוא אוהב, ושהוא מתמיד אתו?

        אני 180 ס"מ ביום טוב, וכשאני מתחת ל-120 ק"ג, זה באמת יום טוב…
        (או שסביר יותר – משקל מקולקל…)

  4. avri

    29 יונ 2016 13:50:51

    עידו יקר, רבים מאיתנו (בדרך כלל מי שמזכיר כאן בוויכוחים שחקנים כמו לארי, מג'יק, אייזיה סיניור והאקים) הגענו, או מגיעים לשם יחד איתך. השמנה זה חתיכת צרה כשעוברים את גיל 30, לא רק כי זה גורם לך להראות זקן אלא בעיקר כי זו דרך בטוחה להמון בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה מזה.

    השני סנט שלי – מי שעוד לא עשה את זה עד עכשיו, תוותרו על הסוכר בקפה. בשבוע הראשון זה קצת לא טעים, אבל אחר כך מפסיקים להרגיש שזה חסר. למי ששותה הרבה קפה (4-5 כוסות ביום) זה יכול לעזור. זה כנראה לא מה שיציל אותכם אבל זה עוד צעד בכיוון הנכון.

    1. IDO

      29 יונ 2016 14:14:12

      בכיף אברי – אחרי הDETOX נסיתי לשתות קפה, וזה לא היה לי טעים.
      מה שאהבתי בקפה שלי זה את ה-2 סוכר. בלי הסוכר זה סתם שיקוי מר.

      הצרה היא לא הסוכר בקפה. שם לפחות יש לך שליטה. ב2 פרוסות לחם לבן יש כפית סוכר שלא אתה בחרת לשים.

      1. השרת

        29 יונ 2016 16:32:54

        הטעם המר של הקפה נרכש, והמתיקות היא רק עניין של הרגל (התמכרות).

        אחרי שנגימלתי מסוכר בקפה, הטעם המר של האספסרו החם הוא מעדן עבורי, בעוד שאם אשתה שלוק מקפה עם סוכר זה ירגיש לי מוזר קצת.

  5. מתן גילור

    29 יונ 2016 14:38:57

    תודה עידו.
    הגנטיקה שלי דפוקה, אז אני חייב להקפיד כל החיים.
    ארוחת הערב שלי היא או קערת סלט (6 צבעים) ענקית או סיר קטן של מרק. לארוחת צהריים אוכל ירקות + כריך על קציצות. בין לבין פירות וקצת חטאים. מצליח לשמור על כ-65 ק"ג על 179 ס"מ ורוב היום אני בכלל לא רעב. בקיצור, הסוד הוא ירקות ומרקים – אי אפשר באמת להשמין מזה.

  6. MBK

    29 יונ 2016 17:13:03

    עדו כל הכבוד
    אלו 2 מהפוסטים היותר טובים שלך – אתה מעורר מודעות לנושא מאוד חשוב
    יש הייפ בישראל סביב נושא הסוכר , פוסט שהגיע בדיוק בזמן
    מסיר את הכובע

  8. יאיר

    29 יונ 2016 17:34:41

    התרשמתי מאוד עידו!

    לדעתי גיל 28 זה אמצע החיים כי בשנים הראשונות הזמן עובר מאוד לאט, אח״כ לאט וככל שעוב הזמן הוא טס במהירות הרבה יותר גבוהה (לפחות בתחושה). 20 שנה של ילד הן הרבה יותר זמן מ20 שנה של מבוגר ולכן לפי הנוסחה שלי 28 בערך זה אמצע החיים.

    1. מתן גילור

      29 יונ 2016 20:28:12

      זה נכון בכל דבר. בתחילת התהליך צפיפות האירועים המשמעותיים גבוה מאד מה שנראה שהזמן עובר לאט כי מתרחשים המון דברים. בחיים הבוגרים כי יש מעט אירועים משמעותיים. חוסר הסדר במערכת עומד ביחס הפוך לתפיסת הזמן.
      #סליחה

  9. Berch

    29 יונ 2016 18:08:01

    לפני 4 שנים בערך, בגיל 40, הייתי שנה בשלילה בגלל אלכוהול (עוד סוג של סוכר).
    עברתי מאז לאופניים וגיליתי שתל אביב היא עיר קטנה.
    25 דקות מצד לצד.
    25 דקות לחולון, רמת גן וכדומה.

    אני לא נוסע מספיק (העבודה שלי עברה לבניין חדש, 6 דקות אופניים מהבית) אבל בשבילי זה הספורט העיקרי שאני עושה.
    אה, וכדורסל פעם בשבוע 🙂

  11. שגיא נאור

    29 יונ 2016 21:47:32

    תענוג עידו, תהיה בריא!
    הייתה תקופה שאמרתי לעצמי ״אני אעשה ספורט בשביל שלא אצטרך לוותר על מה שאני אוהב לאכול״. מהר מאוד הבנתי כמה זה רחוק מהמציאות. החישוב הפשוט של המשקל הוא שריפה לעומת צריכה של קלוריות. מה שמתפספס בחישוב זה אחוזי שומן ובתכלס המשקל עצמו פחות חשוב מאחוזי השומן כי אתה יכול להיות 80 קילו על 1.80 ולהיות בנוי טוב ועם מעט אחוזי שומן או לחילופין לשקול 75 קילו על 1.80 ולהיות שמן.
    לפני כשנה הפסקתי כמעט לגמרי לשתות משקאות מתוקים ועברתי למים. זה כבר עושה חצי מהעבודה. לצד זה, עברתי ללחם מלא והגבלתי את עצמי לאכילת מתוקים לסופי שבוע. בשורה התחתונה, הכי חשוב זה המינונים כי מי שמגזים לא יצליח להתמיד.

  13. מנחם לס

    29 יונ 2016 22:17:09

    הבעייה שלי היתה כמובן אלכוהול. לא יודע אם אני אלכוהוליסט או לא,אבל לפני 8 שנים – אחרי המאסר השלישי ב-DUI (טוב, ב-50 שנה זה לא נורא) החלטתי להיכנס לריהביליטציה (שם יקרתי לגמילה) ולא יודע אם ממש הייתי זקוק לזה או לא, אבל שם, ב-28 יום, אמרו לי דבר אחד: "אל תיגע יותר באלכוהול" (כל שאר הדברים כגון "תתפלל ותעשה את 12 הצעדים, ותן לכוח העליון לנווט את צעדיך") היו בולשיט עבורי.

    בקיצור, 8 שנים לא נגעתי אפילו בטיפת יין. לא שהייתי שותה קבוע עד אז, אבל 3-4 בירות ליום, ופה כוסית, שם כוסית, היה הנורמליות שלי ושל כל חברי מאז הפרישה מהוראה.
    גולף? מסתיים בשלוש בירות
    טניס? מסתיים ב-4 בירות.
    נצחון הסלטיקס על הלייקרס באליפות הNBA? מסתיים ברבע בקבוק וודקה..

    מאז שהתנזרתי מאלכוהול, הכל השתפר. אני מתאמן גם 2-2.5 שעות ליום במכון כושר, אוכל בריא (הצרה היא שאני מת על פרות ויש כאן עכשיו את האגסים והשזיפים הטובים בעולם, אבל הכל מלא סוכר, ואני מסוגל ללא בעייה לקטוף 4 אגסים מהעץ שליד ביתי ולחסל אותם, ובלילה לחסל רבע אבטיח.

    זאת הבעייה האחרונה שלי: פרות. כשאצליח להשתלט ולצמצם לפרי אחד ביום – אחיה לפחות עד 100

    1. IDO

      30 יונ 2016 03:41:38

      גולף זאת מסיבה אחת גדולה. אני משחק עם 2 חברים ותוך 18 גומות אנחנו מחסלים בקבוק ברבון שאני מחביא בטרולי שלי. בגלל זה אין מה לדבר איתי על הנדיקאפ… ה-9 הראשונים וה-9 האחרונים זה לא אותו שחקן!

  14. האווי לאסוף

    29 יונ 2016 22:49:08

    מאמר מחכים ומצויין.
    אני אמנם בן 41, אבל 190 על 79-80. אולי מבחינת המשקל אני לא צריך לשמור, אבל העובדה שהגברים במשפחתי נוטים למות מהתקף לב בשנות החמישים מרמזת שאולי כדאי לי לשמור.
    אני לא רוצה לחשוב כמה סוכר צרכתי כששתתי 4 ליטר קוקה קולה ביום… ובמשך שנים….

  15. IDO

    30 יונ 2016 03:31:44

    תודה למגיבים.

    תקנו אותי עם אני טועה אבל, הזכרון שלי מישראל זה גברים שמנים עם קרחת קוז'אק. במפגש עם חברים תמיד יהיה הרבה יותר מידי אוכל על השולחן והמשקעות יהיו באריזה של קולה. אני שמח לשמוע שכל זה משתנה.

    אם הנושא מעניין משהו את הפוסט הבא אני יכול להקדיש לגננות, אני טוען שמרפסת של 4X3 יכולה לתת לכם סלט ומרק לאורך רוב השנה. בעיירה שלי יש כלכלת בארטר ענפה. חלב ובייצים כבר הרבה מאד זמן לא קניתי.
    אם תרצו אני ארחיב. בפוסט נפרד.

  16. רפי

    30 יונ 2016 07:02:36

    יפה עידו….

    אני לא יודע לגבי המייגן שלך אבל –

    מסת שריר צורכת הרבה יותר קלוריות ממסת שומן. בזמן מנוחה וזה חשוב מאוד.
    הכי חשוב זה בקרת כמויות (portion control )

    ושתדע לך עידו – אני חוזר לישראל עם הזכרון הבא מאוסטרליה……
    באחת מנסיעות העבודה שלי ישנתי לילה אחד במוטל בעיירה נידחת בשם סימור בלב ויקטוריה.
    למחרת בבוקר התעוררתי לצאת לדרך בשעה שש מהמוטל לכיוון מלבורן, ביקשתי כוס קפה במלון והבחור צחק ואמר לי שבשעה כזו קפה אוכל למצוא רק בסניף מקדונלד וכיוון אותי לסניף המקומי.
    כשהגעתי לסניף (כאמור אנחנו מדברים על שש בבוקר) ראיתי תור של איזה 20 איש לפני והייתי בשוק כמה אנשים מחכים פה לקפה……
    בסוף הסתבר לי שהתור למקקפה ריק לחלוטין וכולם עומדים בתור להזמין בריקי – גרסה מוזרה של ארוחת בוקר אוסטרלית הכוללת מעין לאפה ענקית (באוסטרליה מכנים אותה ROLL) עם האש פוטטו חביתה בייקון ונקניקייה וכולם מקבלים את זה עם תוספת של…… צ'יפס וקולה.

    .

    1. IDO

      30 יונ 2016 08:21:35

      מה אתה אומר רפי? בוגנס פה במרכז ויקטוריה??? שאלוהים ישמור!
      הייתי צריך להכניס אותך גם לפוסט. מזמין מנה ומשאיר 3/4 צלחת … (:

      בקשר למייגן.. עד שדוקטור מסכים להגיע לחור שלי מספיק לי שהיא יודעת להפעיל את המכשירים. כבר היה דוקטור שבאתי עליו עם דין ופריחה הוא עשה גוגל ושלח אותי לרוקח לבדוק מה יש לילד….כי גוגל נתן לו יותר מדי אפשרויות.

  17. דורון האסטבן

    1 יול 2016 01:16:55

    טייסטינג טייסטינג לחזור על כל דבר 3 פעמים וללעוס את האוכל
    לאט לאט, טייקינג דאה ספון פוט איט אין דאה מאוט, כפול 3 לפחות.
    להתרכז רק באוכל, רק אתם והאוכל בעולם עכשיו, כל השאר מת.
    זה למדתי במנזר בודהיסטי, התברר שהרבה שיטות של הרזיה
    זה על פי כללים בודהיסטים פשוטים.
    הכתבה הכי חשובה שלך, הכנות היא עוצמה, כי היא מלמדת אחרים.
    יפה מאד ותודה, ללכת אחרי הבודהיסטי יביא לך רק טוב. בהצלחה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט