הרוקיז מקבלים קרדיט ונותנים תוצרת/ מאת שגיא נאור

נבחרי דראפט 2015 כבר קיבלו מחמאות רבות במהלך העונה ובסיכומי העונה הסדירה. קארל אנטוני טאונס נתן את אחת מעונות הרוקיז הכי מרשימות בשנים האחרונות ואולי בכלל, פורזינגיס נתן תקווה מחודשת בתפוח הגדול, ראסל עם ניצוצות של כוכב בהתהוות וגם אוקאפור ומודיאיי הוכיחו שיש להם פוטנציאל גבוה.

אף אחד מהם לא הגיע לפוסט סיזון, בעצם כל 7 הבחירות הראשונות רואות את הפלייאוף על המסך הגדול כמוני וכמוכם.

לכן, נשארנו עם השאריות של הדראפט, השחקנים הפחות בולטים שלו. ועדיין, התרומה של שחקני המחזור עד כה בשבועיים הראשונים של הפלייאוף היתה מפתיעה ואף מכרעת בלא מעט משחקים. המאמנים נותנים להם קרדיט רב והמון דקות והצעירים מחזירים בתפוקה גבוהה.

סטנלי ג׳ונסון – הפורוורד הצעיר של הפיסטונס כבר נח בבית אחרי סוויפ מאלופת המזרח היוצאת (וכנראה גם הנכנסת) אבל הוא הוכיח בארבעת המשחקים כי הוא הולך להיות חלק חשוב מאוד בקבוצה הצעירה והמבטיחה מעיר המכוניות.

אומנם את עיקר הרעש הוא עשה בדיבורים וטראש טוק אבל גם על המגרש הוא הראה איזה פוטנציאל אדיר יש לו.

לא מפחד משום אתגר
לא מפחד משום אתגר

סטן ואן גנדי נתן לו קרדיט במהלך כל העונה וגם מול הקאבס הבחירה ה-8 נענתה לאתגר. 20 דקות בהן קלע 8 נקודות והוריד 4 ריבאונדים כשהנתון הכי בולט הוא השיפור מחוץ לקשת – מ-30% בעונה הסדירה ל-60% מול לברון והחברים. אומנם המדגם קטן (רק 10 זריקות) אבל משחקן שסימן השאלה הגדול לגביו היה הקליעה מבחוץ אלו נתונים מעודדים ביותר.

מיילס טרנר – השחקן שנבחר במקום ה-11 על ידי הפייסרס התחיל את העונה באיחור עקב פציעה אבל הוכיח כמה הוא מגוון. גם בפלייאוף הראשון שלו הוא מקבל את האמון מצדו של פרנק ווגל ונותן לו קליעה מצויינת מחצי מרחק לצד הגנת טבעת איכותית. 10.6 נקודות, 6 ריב׳ והכי מרשים – 3 חסימות! אלה הנתונים של  הפורוורד המצוין ב-27 דקות על הפרקט (22 בעונה הסדירה). המשחק הכי חלש שלו היה דווקא בנצחון במשחק הרביעי (2-13 מהשדה) אבל בארבעת המשחקים האחרים הוא קולע 23-36 – 64%.

פרנק קמינסקי – הטנק התחיל את העונה בצורה בינונית ולקח לו זמן לעשות את המעבר לליגה אחרי 4 שנים במכללות. היתרון הפיזי שלו התבטל והוא היה צריך למצוא דרכים נוספות לתרום. הוא משחק הרבה יותר רחוק מהסל והקליעה שלו משלוש לצד יכולת טובה בקרשים מאפשרת לקליפורד להעניק לו דקות משמעותיות.

image

בסדרה מול ההיט הוא עלה ל-24.6 דקות (21 בעונה הרגילה) ומשחקו הטוב ביותר היה השלישי כשקלע 15 וקטף 6.

ג׳סטיס וינסלו – אני חייב לציין ששמעתי עליו כל כך הרבה לפני העונה ובמהלכה שמה שראיתי היה קצת מאכזב. נכון, יש לו גוף של שחקן ותיק ולא של רוקי, הוא שחקן הגנה מצוין וריבאונדר טוב. אבל, וזה אבל גדול, בליגה של היום קשה להיות נגר, במיוחד בתפקיד הפורוורד. הקליעה שלו מבחוץ כמעט לא קיימת וגם היכולת לקחת כדור לסל דרושה המון ליטוש. כל זה לא מפריע לספולסטרה להעניק לו כמות דקות מכובדת למרות שבעמדות הפורוורד יש לו את ג׳ו ג׳ונסון ודנג כשמקרוברטס וגראלד גרין עולים מהספסל ודי וייד יכול לשחק גם בעמדה מספר 3.

הוא ירד מעט בפלייאוף אבל עדיין מקבל 25.8 דקות אותן הוא מנצל ל7 נק ו-5 ריב׳. 2-11 מחוץ לקשת זה הנתון אותו יהיה חייב לשפר כי ההורנטס מצופפים מהצד שלו ובכך מקשים על הגארדים לחדור וליצור לעצמם ולווייטסייד.

ג׳וש ריצרדסון – חברו של וינסלו לספסל של ההיט הוא אחד הרוקיז הכי מפתיעים במחזור. מיאמי לקחה אותו במקום ה-40 ואחרי לא מעט זגזגים בין ההיט לדי ליג הוא הצליח לפלס דרכו בהתמדה לרוסטר ובפלייאוף הוא מקבל קרדיט כמעט חסר תקדים לבחירה כל כך נמוכה. 31 דקות בחמשת המשחקים מול שארלוט בהם הוא קולע 7 נק, מוסר 2 אס ומוריד 3.5 ריב ולא פחות חשוב – פחות מאיבוד 1 למשחק. רק דנג וג׳ונסון משחקים יותר ממנו.

גם במאני טיים ספולסטרה לא פוחד לתת לו קרדיט והלילה הוא לא הצדיק את האמון עם 2 החטאות מחוץ לקשת בתוך 2 הדקות האחרונות. למרות זאת, הוא הוכחה לכל הרוקיז שנבחרים במקומות הנמוכים שבעזרת עבודה קשה ואמונה אפשר להצליח גם במועדון כמו מיאמי שמכוון להצלחה מיידית.

נורמן פאוול – השחקן הכי אלמוני ברשימה והבחירה הכי נמוכה (מקום 46) שפרץ בחלק השני של העונה, קיבל את ההזדמנות הרבה בגלל הפציעה הארוכה של דמארה קרול. הפורוורד, שהגיע בקיץ מאטלנטה, אמור היה להיות השדרוג הגדול של הקנדים אבל גם בלעדיו הרפטורס עשו עונה היסטורית. פאוול אחראי לחלק גדול מכך וגם עכשיו, כשקארול חזר לכשירות, דוווין קייסי ממשיך להאמין ברוקי שלו ולתת לו דקות משמעותיות. קייסי מעניק לו 17 דקות והוא משיב עם 6 נק, 2 ריב׳ וחטיפה. במשחק החמישי הוא כבר עלה ל-28 דקות, כולל במאני טיים וסיים עם 10 נק, 4 ריב׳ ו-2 חטיפות ובעיקר 15+ בדקות על המגרש. בכל הסדרה הצמודה מול הפייסרס הוא עומד על 40+.

מה משותף לכל השישה? כולם משחקים במזרח. מקרי? אולי. לא בטוח.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. שייקה

    28 אפר 2016 15:19:14

    מצוין תודה

    לגבי קמינסקי, אם אני זוכר נכון היה לו סיפור מוזר בתחילת העונה עם הכושר הגופני – הוא העמיס על עצמו יותר מדי במחשבה שזה יעמוד ביחס ישר לשיפור פיזי, אבל זה חזר אליו כבומרנג והגוף שלו פשוט קרס מעייפות. אין לי כוח כרגע לבדוק מספרים, אבל אני די בטוח שמאז התאושש המשחק שלו השתפר בהתאם.

    חבל שטאונס לא בפלייאוף

  2. דניאל רבני

    28 אפר 2016 15:55:23

    לסטנלי ג'ונסון אני צופה עתיד מצוין….כל כך אוהב את השחקן הזה
    לא יודע למה מג'סטיס ווינסלו לא התלהבתי אף פעם
    פאוול מפתיע אותי מאוד, לא ציפיתי ממנו להצליח ככה..וכמה מצחיק שדווקא השחקן שנבחר מקום 46 מצליח הרבה הרבה יותר משחקן שנבחר לאותה קבוצה במקום 20 (דרך אגב מה עם הברזילאי ההוא ?ברונו משהו)
    וגם מפתיע ששחקן בגובה שלו עוצר מישהו בגובה 2.06

  3. גור גולן

    28 אפר 2016 16:08:32

    וינסלו השחקן המאכזב של הדראפט! חוץ מהגנה איזה תרומה יש לו? כמו שאמרת נגר ואני אמרתי את זה מההתחלה😀

          1. Ljos

            29 אפר 2016 18:48:49

            באופן כללי? אין רע. להיות טוני אלן יכול להיות דבר מעולה.
            ג'סטיס (!. מוזיקה דרמטית) נמצא בשלב הקריטי הזה בו הוא צריך להתפתח. במקרה הטוב, הוא הופך לקוואי. במקרה הרע, מתישהו בעתיד מישהו ישלח חרש-עץ אוסטרלי ענקי לשמור עליו בפלייאוף.

  5. מנחם לס

    28 אפר 2016 16:51:24

    מאמר עם טחלה תיזמון.

    וינסלו אכזבה גדולה. לבנאדם יש אנטי-קליעה. פשוט יד עקומה.

    קמינסקי? אהבתי אותו עוד מויסקונסין!

    פוסט מצויין ובדיוק בזמן!

    1. Smiley

      28 אפר 2016 23:10:24

      מנחם, בטח שווינסלו אכזבה עצומה ביותר… בגל הציפיות שרשמת עליו בתחילת העונה וההילולים שעשית ממנו לברון ג'יימס הבא… אבל שוב, דעתך מתהפכת… לא לדאוג, אני צופה שינוי אחרי משחק 6…

  6. רועי ויינברג

    28 אפר 2016 17:43:03

    יופי של מאמר בטיימינג מעולה, השילוב של טרנר בחמישייה הוא הסיבה היחידה שאינדיאנה לא עפה עד עכשיו.

    מבחינת פאוול-אני מאוד אוהב אותו, לדעתי הוא הגניבה הגדולה ביותר של הדראפט וכתבתי את זה גם במוק דראפט שלי לפני שנה. הרוקיז של מיאמי די אכזבה בפלייאוף עד עכשיו, לפחות מבחינתי.

  9. חמי

    28 אפר 2016 20:30:25

    אני לא מבין למה חושבים שטאונס נתן עונת רוקי כל כך מיוחדת שאולי היא הכי טובה אי פעם….שמעתם על בירד? ועוד איזה אחד מג'יק שנתן גם הופעות רוקי מדהימות בגמר הNBA

    בסה"כ נתן עונה מצוינת בחרא קבוצה וכל הכבוד לו.

  12. Smiley

    28 אפר 2016 23:12:04

    כל מיש שרושם פה על הרוקיס שהם אכזבה מסוימת זאת פשוט שטות. הרוקיס שהגיעו לפלייאוף מקבלים דקות משמעותיות וברור שהם לא תרמו כמו שחקן ותיק, או אפילו כמו אחד עם 3-4 שנים.
    מפה הם רק ילכו וישתפו, והיתרון שלהם שכולם צוברים ניסיון פלייאוף חשוב. הם מבינים מה זה להיות בקבוצה שרצה עונה רגילה וממשיכה לפלייאוף.

  16. עגל

    29 אפר 2016 17:24:32

    מאמר מצוין שמאיר את הצד הפחות סקסי בדראפט – אוֹתו רוב גדול של שחקנים שהם לא כוכבים אבל הם שחקנים מכובדים ביותר ויהיו איתנו עוד שנים רבות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט