אטלנטה עשתה את זה.

אחרי 58 שנים, באולם עוין היא הגיעה למשחק הזה עם האינטנסיביות הנכונה, שלטה בו ללא עוררין מהפתיחה והשיגה ניצחון מרשים.

האם זה יעזור לה מול קליבלנד?

לא.

בוסטון סלטיקס 92 – אטלנטה הוקס 104

דיברנו לפני המשחק על כך שלבוסטון אין את הכלים ההתקפיים כדי לגבור על אטלנטה, ולכן היא תצטרך להגביל אותה בצורה משמעותית בהגנה על מנת להישאר במשחק הזה. ובכן החלק הראשון של המשפט התברר כנכון, בוסטון קלעה 33 נקודות במחצית הראשונה, ועוד 26 ברבע השלישי שבו כבר התחיל הגרבג' טיים בפועל, כשהיא קולעת ב-22% מהשלוש ואף שחקן למעט תומאס לא עובר את ה-15 נקודות.

בוסטון נתנה את כל האינטנסיביות שאפשר לתת, היא כפתה 4 איבודים בפתיחת המשחק ושלחה את אטלנטה ל-18 איבודים במשחק כולו, וכן שלטה 3-10 בריבאונד ההתקפה, אבל בלי כלים התקפיים של ממש זה לא הספיק.

איזיאה תומאס הקטן עם 25 נקודות ו-10 אסיסטים הוא כנראה החדשה הטובה ביותר שבוסטון יכולה לקחת מהסידרה הזאת, כשהיא ניגשת למשימת הכנת הקבוצה לעונה הבאה.

לקבוצה יש המון חלקי פאזל טובים, אבל אף לא אחד מצויין, וכעת אחרי שבראד סטיבנס והשחקנים עשו שתי עונות יוצאות מן הכלל על הפרקט זה הזמן של ההנהלה להבריק ולהביא להם את חתיכת הפאזל הנוספת שתאפשר להם לעשות התמודדות רצינית במזרח.

וכעת לאטלנטה. בעוד במחצית הראשונה ההגנה של בוסטון החזיקה איכשהו מעמד והתוצאה עמדה על 8 הפרש בלבד ברבע השלישי חלה ההתפרקות של בוסטון, כשאטלנטה עולה ליתרון שיא של 28 כאשר לא פחות מ-6 שחקנים קולעים בספרות כפולות במשחק התקפי קבוצתי וחסר אנוכיות. שימו לב למשל גם לכך שאף אחד באטלנטה לא זרק יותר מ-13 זריקות.

עם הארפורד ומילסאפ בצבע, טיג כמוביל כדור וקורבר וביזמור כקלעים מבחוץ הולכת אטלנטה לקרב מול קליבלנד, וזה הולך ונראה כאילו שטיח אדום נפרס לרגליה של הקאבס הפלייאוף הזה עד הגמר.

אבל זה סיפור ליום אחר.

וזה נכתב לפני המשחק:

יום חמישי שמח לכולם, על אף שעבור אלה מאיתנו שהיו בחופש השבוע (הידד) זה לא ממש יום חמישי, ולמרות שיש לנו רק משחק אחד, בואו נקבל אותו בשיר.

הסיבוב הראשון של הפלייאוף הולך ומתקרב לסיומו, כאשר 4 מתוך 8 הקבוצות שיפגשו בחצי גמר הפלייאוף כבר ידועות, אבל ב-4 הסדרות האחרונות מתפתחת לנו מגה דרמה פוטנציאלית. אך היום לא נעסוק בטרגדיה של הקליפרס שנמצאת מרחק משחק אחד מהדחה עקובה מדם נגד פורטלנד, בניסיון גירוש השדים של טורונטו שרחוקה משחק אחד מלעבור סיבוב בסדרת הטוב מ-7 לראשונה בתולדותיה, או בשארלוט הנהדרת שרחוקה משחק אחד מלהדיח את מיאמי.

היום נעסוק בגירוש השדים של אטלנטה.

בוסטון סלטיקס (2) – אטלנטה הוקס (3) 3:00:

ב-58 השנים האחרונות בכל פעם ששתי הירבות האלה נפגשו בפלייאוף ידם של הסלטיקס הייתה על העליונה, השנה כאשר אטלנטה נהנת מהביתיות, ובוסטון סובלת משורת פציעות משמעותיות, נראה שלאטלנטה יש סיכוי טוב מאי פעם לעשות היסטוריה, וכאשר היא מגיעה למשחק מספר 6 לאחר ששמרה על הביתיות שלה עד כה בסידרה, היא תנסה לסגור את הסיפור דווקא בבוסטון.

70 נקודות ב-18 דקות סידרו לאטלנטה ניצחון גדול במשחק מספר 5 כאשר ההגנה של בוסטון פשוט מתאדה באותם הרגעים המכריעים. מי שהוביל את אטלנטה במשחק מספר 4 היה פול מילסאפ עם התפוצצות לא אופיינית ל-45 נקודות, אבל בהארכה אטלנטה נחנקה וקלעה רק 3 נקודות בדרך להפסד שהשאיר את בוסטון בחיים.

אחד הסיפורים המרכזיים לקראת המשחק הזה הוא הנחישות של איזיאה תומאס, שהחמיר פציעה במשחק האחרון בין השתיים, אבל מתעקש שהוא ישחק, ויתן את כולו על המגרש. לעומתו אייברי בראדלי צפוי לשבת בחוץ זה המשחק החמישי ברציפות. בלעדיו, היכולת של בוסטון ליצור בהתקפה תלויה במידה רבה מאוד, אולי רבה מידי בתומאס. הגארד קולע יותר מכפול מהשחקן השני עם מספר הנקודות הרב ביותר של בוסטון בסידרה הזאת.

בהיעדר כלים התקפיים מרשימים, התקווה של בוסטון לכפות משחק 7 תהיה חייבת להישען על ההגנה שלה ובעיקר ההגנה בצבע. קשה לראות אותם שורדים שוב 45 נקודות של מי מהגבוהים של אטלנטה, שמציגה חלוקת נקודות שוויונית הרבה יותר.

ג'ף טיג מוביל את הקבוצה עם 88 נקודות בסידרה, אבל האחוזים שלו, בעיקר לשלוש, נמוכים מאוד (5 מ-20), לעומתו קייל קורבר מקבל יד חופשית בסידרה הזאת והוא ומייק סקוט הם שני קלעי השלשות הסבירים היחידים במי משתי הקבוצות.

קשה להבין את מאמני שתי הקבוצות שנותנים יד חופשית לשחקנים כמו ג'יי קרואדר (7 מ-33 מהשלוש) ג'ונאס ירבקו (5 מ-17) פול מילסאפ (5 מ-17) או דניס שרודר (2 מ-14).

מאחר ושתי הקבוצות קולעות סביב ה-30% מהשלוש בסידרה הזאת, צפו למשחק איטי ואגרסיבי של הרבה מהלכי לואו פוסט. צפו למשחק שמתבסס על הגנות חזקות, בקיצור צפו למשחק מזרחי קלאסי שיילך ממש עד לשניות האחרונות.

ואני הולך עם ההימור הלא ראציונלי שלי מתחילת הפלייאוף.

בוסטון בנקודה.