שלום לכולם קומראדים וג'ו גו' יקרים (ויקרה)!

רביעי הגדול – כפי שולדי נוהג לקרוא לו –  שוב איתנו ושוב הלכנו על הקונספט המפוצל. הטקסט הצבוע בשחור הוא שלי – יונתן – והכחול הינו של אופיר.

לפני הכול באמת ארצה להחמיא לאופיר על פריוויו פשוט מקסים! ישבתי וקראתי בשקיקה! ממליץ לכולם.

עכשיו בואו נתחיל לדבר ביזנס.

נראה שזה יום הרביעי השני והאחרון שיציג בפנינו את הסיבוב הראשון המנומנם משהו. בימי רביעי הבאים אתם תראו כבר דברים יותר רציניים אז אל נא תדאגו.

בכל מקרה, היום יש לנו שלישיית משחקים שאף אחד מהם הוא לא קוטל קנים ללא ספק, כשבכל השלושה מדובר על משחקים כמעט על חיים והמוות (נכון, שניים מהשלושה לא יסתיימו במודחת, אך נראה שהמנצחת הלילה תיקח את הסדרה בכל המשחקים).

המנה הראשונה תהיה הסדרה הבלתי צפוייה בין ההיט לג'ורדנ'ס, אחרי זה המנה השנייה (איני יודע אם לקרוא לה עיקרית, עם כי ללא ספק בפריוויו זו המנה העיקרית – שוב – אל תפספסו!) תראה לנו משחק בין הבלייזרס המפתיעים כנגד הקליפרס השבורים והמרוסקים. לבסוף נקנח בווריורס נטולי סטפן כמובן, שינסו לסגור סיפור בבית מול יוסטון, ה(איך לומר זאת בעדינות?)בינוניים.

נתחיל?

נראה לי שההקדמה מספקת.

3:00 מיאמי היט – שארלוט הורנטס

(2-2 בסדרה)

כל קבוצה לקחה את משחקי הבית שלה – בקושי או בקלות – מה שכמובן משרת את ההיט שמחזיקה ביתרון הביתיות על חודו של משחק – אפשר לומר שאפילו לא זה – ואם זה ימשך כך אזי שהם יפגשו עם הקבוצה שתפסיד פחות חזק בסדרת בעיטות הדלי בין הראפטורס לפייסרס.

מה אנחנו יכולים ללמוד על משחק הערב? איך נוכל להמליץ לאנשי הטוטו להמר כמו שצריך?

זה בעייתי.

מחד גיסא – כפי שכבר צוין – הביתיות נותנת את הטון בסדרה, כשההיט לא סתם ניצחו את משחקי הבית אלה ממש שרפו בחום של מיאמי את הצרעות המסכנות עם 22 הפרש מועך בממוצע למשחק. וההיט הערב בבית…

מאידך גיסא, בעלת המומנטום היא ההורנטס שניצחה את שני המשחקים האחרונים (בביתה כמובן) – אמנם באפשר פחות, אך עדיין ניצחה.

כאן נכנסת דילמה של כל מהמר בפריוויו – כשהמוצלחים בניהם כמומי – יודעים למצוא תשובה; על מה ללכת: המומנטום או הפייבוריטיות. כי הרי הבנו שהפייברוטית היא מיאמי – גם היא איכותית יותר, גם מותאמת יותר לפלייאוף (הוותק הרב) וגם המשחק מתקיים בפלורידה כשההורנטס היא אחת מקבוצות הפלייאוף החלשות בחוץ, בטח ביחס בית:חוץ.

אך המומנטום, רבותיי, המומנטום. כל כך משמעותי. עם כמה ניצחונות רצופים הניקס מסוגלים לגבור גם… טוב, על קבוצת NBA. פילדלפיה יכולים לנצח קבוצת פלייאוף עם חיבור של כמה משחקים טובים. ומחזיקת המומנטום שלנו היא ההורנטס.

המפתח למשחק הזה יהיה ללא ספק האחוזים של ההיט מהפארקט ומהדאון טאון – בשני המשחקים הראשונים הם היו נהדרים גם מפה וגם מפה, כשבשני המשחקים האחרים ההיט ניגרו את עצמם עם מסור, פטיש, מסמרים, עצים וגם הרבה מאוד לבנים.

מספרים?

58% מהשדה, 53% מקיבינימט (דאון טאון) ונוסיף גם את ה-79% מהעונשין בשני ה-W.

בשניים האחרונים? 37% מהפארקט, 35% מ"אזור קארי" ו-65% מהעונשין.

עכשיו נסתכל על ההורנטס? רק בשביל העניין האם זה ככה גם בצד השני.

שני המשחקים הראשונים:

43% מהשדה, 21% מהשלוש, 79% מהעונשין.

בניצחונות שלהם:

39% מהשדה, 26% מהשלוש, 88% מהעונשין.

מה למדנו היום ילדים?

הסדרה הזו – כל משחק ומשחק – תלוי כמעט באופן אבסולוטי באחוזים של ההיט. אם מיאמי שמים את הכדור בסל, אז הם גם יוצאים עם ידם על העליונה במשחק. אם הם לא – רועי הולך לישון עצוב.

ההורנטס?

הם נותנים בניגור איך שלא יהיה כך שאולי כדאי להם לוותר על תרגילים מסובכים וכניסות אגרסיביות לסל ולהשקיע בשמירה חזקה.

עוד דבר אחד ואני משאיר אתכם להתענג על המשחק שאופיר פריוויה (מהשורש פריוויו).

לואל דנג:

70% מהשדה (12 זריקות בממוצע למשחק), 54% מהשלוש (5.5 זריקות), 23.5 נק' – ניצחונות.

38% מהשדה (13 זריקות בממוצע), 50% מהשלוש (7 שלשות בממוצע למשחק), 17 נק' – הפסדים.

נראה לי שזה די מסביר את עצמו. איני צריך להוסיף עוד מלל. נכון?

אז אחרי כמה עמודים טובים של הגדת פסח כשאתם כבר עם ריר על הקיינדלך והגפילטע (ואז מחליטים לעצור באמצע :"נמשיך אחר כך" ובסוף משאירים את בני ישראל במצריים) – הגיע הזמן להמר. מיאמי ב-5. לואל דנג נותן הופעה.  

5:00 לוס אנג'לס קליפרס -פורטלנד טרייל בלייזרס 

(כרגע הסדרה בשיוויון 2-2)

הסדרה נמשכת למשחק 5 וחוזרת לסטייפלס סנטר בדאון טאון לוס אנג'לס, קליפורניה (זה היה בשביל הדרמה).

ועכשיו באמת: הסדרה הזו מגיעה לחלקים המעניינים באמת, הסדרה בין הקבוצה הכי בנאלית לבין הקבוצה הכי מרעננת.

פה יוחלט באופן כמעט סופי לאן הרוח נושבת או במילים אחרות לאן המומנטום הולך פה כפי שיונתן אמר לפני שבוע (דרך אגב זה היה פריויו מצוין), האם הקליפרס הולכים לעוד סידרת סיבוב שני בה (סביר להניח) מעמדם כלוזרית נצחית רק יתקבע (לצערו של חברי אוהד הקליפרס הדר לוי)  או אפילו לגמר מערב (מה שככל הנראה לא יקרה בין אם קארי ישחק ובין אם לאו (גיא???)).

או אולי זו תהיה הבלייזרס, קבוצה שאיבדה 5 שחקני מפתח מהסגל ועדיין סיימה באותו מקום במערב (אם כי ניצחו 7 משחקים פחות מהעונה שעברה) ותהיה הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמאבדת 80% מהחמישייה ועדיין מגיעה לסיבוב השני באחד מהקונפרנסים היותר תחרותיים של השנים האחרונות (הג'אז עם מאזן כמעט חצוי לא עשו את הפלייאוף)

תקציר הפרקים הקודמים:

גיים 1: 115-95 ל.א מנצחים בקלות יתרה, עם 48 מכות בצבע, 10 מכות מדאון טאון וניצחו ביד רמה ובזרוע נטויה 48-40 בקרב הכ"ח. לא מעט בגלל כריס פול (שעל פציעתו ופציעת בלייק אדבר בהמשך) עם 28+11 ו2 גניבות, בלייק גריפין שצבר דאבל דאבל של 19 חיצים פלוס 12 קרשים והבונבון(תרתי משמע) לא פחות מ26.3% מהפוזשנים שלו הסתיימו באסיסט, שלישי במשחק, ג'ורדן עם מספרים זהים לאלו של גריפין (פחות חץ אחד), ועוד דבר שסייע מאוד לקליפרס היה הפרש אחוזי הקליעה: 54% לעומת 40% של הקבוצה מאורגון, כנ"ל לגבי אחוזי הקליעה האפקטיביים (46% נגד 58% מעוגל לאחוזים שלמים). ל.א.ק 0-1

גיים 2: 102-81 הקבוצה הטובה בעיר המלאכים (כרגע כמובן) שומרת על הביתיות עם משחק שאמנם לא היה דומיננטי והתבסס בעיקר על יום חלש של פורטלנד (31-91 מהשדה כקבוצה ו12-39 של הבלייזר בראדרס(לילארד&משולם))כריס פול המשיך עם המצב החייתי שלו עם 25 חיצים+ 5 שיתופים (המהדורה הטכנולוגית של אסיסטים) ודיאנדרה ג'ורדן סיים יום קלאסי עם 18 קרשים+ 5 מצות (בונבונים). דרך אגב זה קרייר היי בשביל אחד המוסרים הגרועים ביותר שהליגה ראתה. ל.א.ק 2-0

גיים 3: 88-96 הסדרה עברה לאורגון ופורטלנד ניצחו את המשחק הראשון בבית, לא מעט בגלל הבלייזר בראדרס (59 נק' ביחד). לא מעט מכך זה בגלל ההגנה (הקליפרס נעצרו על 41% מהשדה ואחוזי שלשות של גבינות שלא נמצאות במקרר של מומי, ולכל מי שמסתקרן 16.7) ובמיוחד ההגנה על בלייק גריפין שסיים עם 12+7 ב5-16 מהפארקט. אמנם סי.פי.ת'רי סיים עם 27\9\3\3 אבל 9 המשלוחים שלו היוו בדיוק 3\2 מכלל מסירות העזרה שלהם, ולרפי הבנה בחשבון, הקליפרס סיימו עם 15 אסיסטים על 10 איבודים. מייסון פלאמלי הסנטר סיים עם 21 (!!!!!!) קרשים ב33 דקות, דבר שלא היה מבייש את רודמן או הסנטר היריב שלו בסדרה. ל.א.ק 2-1

גיים 4: המשחק הזה יכול להסתכם בשני משפטים

פול וגריפין גמרו את הפלייאוף.

הקליפרס הסריחו (הצחינו!) את הרוז גארדן (או מודה סנטר).

מייסון פלאמלי נתן שוב משחק של 10 אסיסטים (הכי הרבה לסנטר של הסוללים בפוסט סיזון, כולל וולטון וסאבוניס) מאוד מפתיע כזה פוינט-סנטר בהתחשב בזה שפלאמלי הוא שחקן שנכנס תחת הקטגוריה "ארסנל התקפי מוגבל שמסתכם בדר"כ בתפיסת כדורים ליד הטבעת אבל עם נוכחות על הקרשים ובהגנה, לרוב עם קשיחות\ אתלטיות" נשמע לכם מוכר? תנו לי 5 שמות של שחקנים שעשו\עושים מהסקיל סט הזה קריירה(לא כולל שאק).

הדיימו נתן יום בינוני מינוס של 11 אבנים מ15 ניסיונות (סימפל מאת') אבל יום גדול של אל פארוק אמינו, מייסון פלאמלי ומוריס חסר הארק (הארקלס) עשו את ההבדל. הפורוורד הניגרי ירה 30 חיצים במדויק (ועוד 22 לא מדויקים) עם 10 כדורים חוזרים ו3 גגות. הביג-מן ממכללת דיוק נתן דאבל דאבל מאוד לא שגרתי של 14 כ"ח וכאמור 10 אסיסטים. יוצא אורלנדו מג'יק סיים עם 12 נקודות ו2 חטיפות וסי ג'יי מקולום נתן 19 נקודות גדולות עם מדד פלוס מינוס של+20.

כמו שרועי כתב (וכתב נהדר) הקליפרס מאוד יתקשו לשחק בלי פול וארחיב על כך בהמשך.

קודם כל, בואו נראה את חמישיות הטרייל בלייזרס והקליפרס לפני הפציעות (אבא מוזמן לערער על כך)

כריס פול>דמיאן לילארד

ג'ונתן קליי רדיק>סמך, גימל עם גרש משולם

לוק אמבה אה מוטה=אל פארוק אמינו (אפריקה)

בלייק גריפין>מו הארקלס

דיאנדרה ג'ורדן>מייסון פלאמלי.

כמובן שכל זה על הנייר בלבד ובהחלט יכול להיות ש(לצורך העניין) כריס פול ייתן סדרה מאוד מגומגמת ולעומת זאת מו הארקלס\פלאמלי יכולים פתאום לתת משחק גדול מאוד.

אלו החמישיות אחרי הפציעות

פאבלו פריג'יוני\ג'מאל קרופורד\ אוסטין ריברס<דמיאן לילארד

40% ג'יי ג'יי רדיק< סי ג'יי משולם

70% לוק אמבה אה מוטה\65% ווסלי ג'ונסון<אל פארוק אמינו

90% פול פירס\ ג'ף איירס (במקרים קיצוניים)=מו הארקלס

55% דיאנדרה ג'ורדן>מייסון פלאמלי (ופה אני ממש מפרגן לאיש הגדול מטקסס איי& אם)

לרפי ההבנה שלא הבינו- אחוז הנכות מתאר עד כמה השחקן תלוי בפול (ותכל'ס גם בגריפין) ליצירת מצבים התקפיים. אמנם הייתי סלחן יחסית עם מלך הריבאונדים של  2014  מכיוון שרוב תרומתו באה על הקרשים ובהגנה (כנ"ל לגבי הסמול פורוורד מקמרון), זה לא רק זה. לפול יש את היכולת שניחנו בה בעיקר מיטב הפליימייקרים של המשחק- ערך אסיסטים. כלומר למסור לאיש הנכון בזמן הנכון, ובעיקר בזמן התנועה האולטימטיבי (לג'ון סטוקטון, שלמרבה הצער נולד לו בן שחום עור קירח מסטוץ עם בליינית מסולט לייק סיטי, הייתה את היכולת הזו) מרשימת "אחוזי הנכות" די ברור שרדיק הוא הניפגע הראשי.

לשם המחשה: לאחר חיפוש קצר בדף הסטטיסטיקות של אנביאי.קום גיליתי שרדיק קלע 363 סלים מאסיסטים בעונה הרגילה, 222 מתוכם הגיעו מכריס פלופ (קרדיט לאשך) וסה"כ 277 הגיעו מצמד הלוב סיטי הטוב בליגה חוץ מזה, הוא מאוד מתקשה ליצור לעצמו זריקה (לצערי לא הצלחתי למצוא נתונים אז מי שמתמצא בסטט' מתקדמות אשמח אם יעזור לי) ובכלל תלוי מאוד בפול (תרשמו בתגובות אם לדעתכם הייתי רחמן עם ג'יי ג'יי או לא).

הנפגע השני הוא דיאנדרה ג'ורדן.

הסנטר האתלטי מאז ומתמיד היה מושמץ בגלל קליעת העונשין המזעזעת שלו (לא לחינם גיא רשם אותו כאחוז הפגיעה הנמוך ביותר בפריוויואים) הוא בין השחקנים עם הארסנל ההתקפי הכי מצומצם בליגה (אבל נחמד מאוד שהוא מסוגל לתפוס כדור באוויר ולסיים ואחלה קוארדינציה בפולו דאנקים) והאי יכולת שלו לעשות משהו עם הכדור ביד במידה והוא עומד ממרחק של יותר ממטר מהסל לא חותכת לא את ים סוף (הגרסה הכשרה לפסח של 'לחתוך את החרדל') לא את החרדל, לא רוטב אלף האיים, לא קטשופ "מיטב" (הכי מעפן בשוק) ולא את המיונז שמגישים בכלא צבאי.

אבל עוד לא נגענו בפציעה של בלייק גריפין! הפ"פ הג'ינג'י נתן העונה 21.4 נקודות עם 8.4 ריב' ו4.9 אסיסטים אבל עם כמות הניסיונות השנייה מהסוף בקריירה מהקו (5.5). ואיך אפשר לשכוח את הפציעה באמצע העונה…

לא חשדתי, אני לא חשדן מטבעי.

רואה שהוא מרביץ לאיש צוות ושובר את היד (איזה פארש!)

לא חשדתי אני אינני חשדניסט.

אבל גם גריפין וגם פול נפצעים באותו המשחק בפלייאוף ומושבתים לשאר הסדרה…

https://www.youtube.com/watch?v=Ey6YcPoOwFo

 אם להמשיל (יאיר גיא ויונתן עושים מזה קריירה, למה שלא אצטרף?) את הג'קטים ממדינת הבונים (פורטלנד)  הייתי ממשיל אותם למשהו כשר לפסח… עוגיות יין(אישית אני מת עליהן).

למה?

עוגיות יין זה הדבר הזה שהוא לא הדבר הכי טעים לאכול בפסח, אבל איכשהו בפסח תמיד נטרף כאילו אין טומורו.

אלו הפורטלנד טרייל בלייזרס 2015-2016.

עם סגנון משחק לא יפה במיוחד (מקום תשיעי מהסוף באסיסטים, מקום 16 באחוזי שדה, ובכלל בינוניים מאד בכל הסטטיסטיקות ה"ספרסיות") עדיין הטרייל בלייזרס הצליחו להגיע לפלייאוף במערב בעוד כולם ציפו לדשדוש בתהומות הנשייה ניו אורלינס פליקנס סטייל. שאפו. בינתיים מטרתם היא בעיקר לצבור ניסיון וביטחון (כריס קיימן השחקן הכי מבוגר בקבוצה (בן 33) ורק ב3 מתוך 13 מעונותיו הגיע לפלייאוף כולל השנה.

בינתיים הם משיגים את מטרתם עם שוויון מול קבוצה שניצחה מעל 65% ממשחקיה!

אחרי 1,200 מילה על משחק אחד- פורטלנד ב10 ולילארד עם 30.

5:30 גולדן סטייט ווריורס – יוסטון רוקטס

(3-1 לגולדן סטייט בסדרה)

כבר היה לי פוסט במחסנית במקרה שקארי קרע את ה-MCL שהיה מחזיר אותנו ארבע שנים אחורה ל-MVP אחר שסיים את העונה בפלייאוף, אך הכפוי טובה הזה החליט שלא מתאים לו והוא רוצה רק למתוח. חבל – אם הוא היה קורע אז היה לו המון זמן מיותר לקרוא והוא היה יכול לקרוא את הפוסט, כי הרי הוא יודע עברית – עידו גור לימד אותו בפלייאוף שעבר.

עכשיו הווה נרצין מעט.

כמה מילים נשפכו על פציעתו של ה-MVP לשהווה, כשדאגות אמתיות צצו לגבי האליפות של גולדן סטייט. ארצה להציג זווית אחרת ועל הדרך לעסוק בשאלה פילוסופית על המשחק.

הבולס של שנת 93-94, ללא מייקל ג'ורדן, הצליחו להגיע קרוב מאוד לגמר המזרח, כשהם סיימו את העונה הרגילה במאזן 27-55 – לא רע בכלל.

מהצד השני, כשלברון גיימס עזב את קליבלנד הם התרדרו מהמקום הראשון במזרח לאחרון!

האם זה אומר שלברון ג'יימס היה שחקן משמעותי יותר? האם זה אומר שלברון ג'יימס היה שחקן טוב יותר ממייקל ג'ורדן? האם זה גורע/מוסיף לאחד השחקנים בגלל מה שהקבוצות שלהן עשו בלעדיהם?

אנו נורא אוהבים להגיד:"אם היינו מוציאים את שחקן x מקבוצה y הרי ש…."

לכל השאלות הללו אין לי תשובה. באמת, מצד אחד זה כן נראה שזה מראה על משהו, אך מהצד השני אקבל גם את מי שאומר שבכל פעם זו סיטואציה שונה.

אז ראינו במשחק האחרון שהווריורס שיחקו הרבה הרבה יותר טוב ללא סטף קארי. הוא ממש היה להם לרועץ. האם זה מוריד מערכו? האם זה יוריד מערכו אם, נניח, גולדן סטייט תעבור את יוסטון ותיגש ותטאטא את פורטלנד/הקליפרס?

שאלות שאלות.

על יוסטון אין על מה להרחיב את הדיבור.

אחת מהקבוצות שהיה ברור שהן יעזבו את הפלייאוף עם כמות ניצחונות מזערית – אם בכלל – ושזה יקרה מהר מאוד. גם ככה הם הרוויחו את המקום בפלייאוף בקושי רב.

ועם כל זאת…

האם הם מסוגלים לנצח הערב ולפתוח לחלוטין את הסדרה?

את השאלה הזו אני לא אשאיר לכם פתוחה ואני מניח שרובכם כבר עניתם עליה לעצמכם או לחברכם לעבודה ולספסל הלימודים. אין לרוקטס סיכוי להפוך את הסדרה הזו. כולם יודעים את זה ושאף אחד (מנחם! אני שם עליף עין!) לא יעז לחשוב אחרת. אם התבלין ההודי ובלעדיו זו סדרה קלה לגולדן סטייט. 

הם יסגרו סיפור כבר הלילה. עם ניצחון ב-15 נק', גרין עם TD. 

נ.ב עוד דבר אחד שרציתי להתייחס אליו. 2-1, יוסטון ניצחו את המשחק האחרון. "קואץ' אני מוכן לשחק. אני מרגיש טוב, כמעט ללא כאב, אני רוצה לעזור לקבוצה שלי".

מי מכם, מי, אחרי שהוא בוודאי שומע דבר כזה וכשיש לו כל כך הרבה אחריות על הכתפיים, לא ירצה לשתף את כוכבו הגדול ביותר. נורא קל – קראתי כמה מכם שאומרים את זה – להגיד בדיעבד שלא היה צריך לשתף את קארי, והאמת שלחלקכם מגיע גם קרדיט על שאמרו זאת לפני המשחק. אך מה היה קורה אם קארי היה יושב על הספסל ויוסטון היו מנצחים. אגב, אין קשר בין שתי הפציעות – הוא היה יכול להיפצע כך גם במשחק הראשון של העונה. עומס? זה כבר יכול להיות קשור, אך שוב – זה היה יכול לקרות גם במשחק הראשון של העונה.

האריה והשועל הסתובבו משועממים למוות ביער, פתאום הציע השועל לאריה: "בוא נלך לבית של הארנב – אם יש לו כובע נצרח עליו 'למה אתה עם כובע'? ונרביץ לו, אם אין לו כובע – נרביץ לו כי אין לו כובע".

הארנב המסכן שפתח את הדלת היה ללא כובע והאריה והשועל צרחו עליו כמתוכנן: "למה אין לך כובע" ופוצצו אותו במכות.

כעבור יום האריה החליט שהוא שוב רוצה להתעלל בארנב, השועל שאל את האריה:

"איזה רעיון יש לך"? אז האריה אמר:"נבקש סיגריה, אם הוא מביא עם פילטר צורחים עליו 'מה אתה חושב אותנו, ילדים? מה אתה מביא עם פילטר'? ונדפוק בו מכות. אם הוא מביא בלי פילטר צורחים עליו 'מה אתה רוצה להרוג אותנו, מה אתה מביא בלי פילטר'"?

השועל הסכים בהנאה ובשמחה רבה, לאחר ששאל האריה את הארנב "יש לך סיגריה? שאל הארנב : "עם פילטר או בלי"? השועל מסתכל על האריה ולא יודע מה לעשות – הארנב דפק להם את הכיף.
האריה חושב מהר וצועק לארנב: "מה ?! שוב אתה בלי כובע?!"

אני לא צריך להוסיף עוד.