קהילת הכדורסל זה המקום\ שי גרינברג

לפני כמעט שנתיים נכנסתי לפייסבוק ובמהלך הטיול השגרתי של עדכון וקריאה של כל מיני קבוצות, נתקלתי בקבוצה של זיהוי תמונות של שחקני כדורגל . אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות כזו גם לכדורסל, והקמתי קבוצה בשם – "שחקני עבר מן ההווה והעתיד" –  שם שהיום נראה הזוי, אך אז נראה לי מאוד קליט.

ההתחלה הייתה מסחררת. הרבה נכנסו לזהות ופרץ נוסטלגי היה באויר. בשלב מסויים גוגל מיצה את ארכיון התמונות שלו וככה נשארתי במחשבה, איך אני ממשיך לעניין אנשים …

אמרתי, נעשה פינות שיפוט וגייסתי את גילי כהן שיכתוב טור עם תובנות והסברים, וגם כדי שיענה לאנשים על סוגיות שיפוט. מהר מאוד הפינה גדלה והצטרפו אליה פיני רימון, עומר אסתרון, ואסף אוברלנדר, שענו קראו והיו שם עבור אנשים שנכנסו.

בשלב מסויים הבנתי שיש לקבוצה אפשרות לגדול, וחשבתי לפתוח קבוצת דיונים רשמית עם תוספות. המקום המשיך לגדול וליצור עניין, ואני התחלתי ליצור קשרים בענף והחלטתי להפוך אותו למקצועי יותר, אך עדיין משפחתי, וכך, שונה שם הקבוצה ל"קהילת הכדורסל".

זה לא היה פשוט וקיבלתי לא מעט אנטי מכל מיני פינות, אבל בסך הכל הרוב פרגנו ושיתפו פעולה. בשלב מסוים אף התחלתי להביא צ'טים חיים לקבוצה בהם שחקן\נית או מאמן\ת מתראיינים לאוהדים עצמם.

הראשון היה ניצן חנוכי ממכבי ראשון לציון, והפגרה של העונה הנוכחית הייתה מלאת ראיונות שהקפיצו את הקבוצה למקום שהיא היום. בין היתר, היו אצלנו ראיונות עם דגן יבזורי שרק חתם במכבי תל אביב, שון דוסון, גילי כהן שנתן ראיון שייזכר לדורות, ועוד שחקנים, מאמנים מליגת העל, הליגה ארצית, ליגת הנשים וכן תקשורת מאתרים וערוצים שונים.

במהלך הזמן צירפתי מנהלים נוספים לקבוצה שבאו ועזבו, כאשר מי ששרד הוא שותפי כיום ואיש מכבי ראשון לציון, ברק ויטמן.שיתוף הפעולה שלנו פועל "על עיוור" תוך הבנה עצומה אחד של השני.

לאחרונה החלטתי להעלות את הרף, על ידי הקמת טורניר כדורסל שבו ישתתפו קבוצות בכיכובם של חברי הקבוצה. כתבתי פוסט במטרה לבדוק את רמת ההענות, והיה בהחלט רצון מטורף.
גיששתי בכיוון עם עזרה מחבר טוב, והחלטנו לערוך אותו במהלך פסח חול המועד. חיפשתי אולם בטירוף, ואז סגרתי עם אולם "קציר" בחולון, שאירח את טורניר "קהילת הכדורסל" הראשון, שמנה 6 קבוצות ועוד 100 איש צופים בקהל שבאו ונהנו .

בטורניר זכתה קבוצת "סויינג מן תל אביב", קבוצה גאה וזה לא דבר ברור מאליו, שניצחה קבוצה של אוהדי רמלה בנשים בשם "דאעש שש" ( ראשי תיבות של החברים). היה לנו כרוז מקסים בשם שי ברק ועוד שלושה שופטים מכובדים בשם יולי קובלנץ שמוכר כמאמן, ליעד סואץ קרני שחקנית בנות הרצליה ונבחרת ישראל, וכן ירחמיאל שרון הוותיק שבא לשלבים הסופיים של הטורניר.

הטורניר למעט מקרים קצת אמוציונליים הגיוניים היה מאוד ספורטיבי ובאוירה מקסימה. אין לי ספק שהתחלנו מסורת, שהחלה לראשונה בתאריך 26.4 ותמשך שנים רבות.

המנצחים הגדולים של היום – "סווינג מן תל אביב"

אני מזמין את כולם וכולן להצטרף לקהילת הכדורסל ולשגרה המאוד מקצועית אבל גם משפחית, וגם בעתיד הלא רחוק להשתתף בטורנירים הבאים שעוד יבואו.

קישור לקבוצת "קהילת הכדורסל"

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. יפה.
    כדי לתת טעם של עוד אתה צריך קצת לפרט על הקבוצות – מי נגד מי, אם יש אז לציין "שמות גדולים", איך התנהל הטורניר בכלל והגמר בפרט.

    בהצלחה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט