עוד לילה של משחקים, עוד PG אול-סטאר פצוע.
הלילה כריס פול שבר את עצם המסרק בכך ידו הימנית.

שארלוט הורנטס 89 – מיאמי היט 85
(2 – 2 בסדרה)
מה משותף לקמינסקי, יואינג, ומייקל ג'ורדן?
אף אחד מהם לא תרם הרבה לניצחון ההורנטס הלילה…
כל כך הרבה דובר על הטיפים שמחלקים הגווארדיה הבוגרת למאמן שארלוט,
אבל הלילה הם חזרו בדיוק ליסודות שעליהם נבנתה עונה כל כך מוצלחת –
הגנה, הגנה, הגנה, וקמבה ווקר.
(מתוך קוליגיליות לדובי, אני מוסיף את התרומה האדירה של ג'רמי לין, להצלחת הקבוצה בכלל, ולניצחון הלילה בפרט – בתוך סוגריים. לא נעים ככה לזרות מלח על הפצעים של אוהדי הניקס…)
גם הלילה, בדומה לניצחון במשחק הקודם, הצליחה הגנת ההורנטס לעצור את ההיט, כאשר אלו מסיימים את הלילה עם 39.5% מהשדה ו-17 איבודי כדור.
המשחק דווקא נפתח בשליטה של ההיט שהובילו 26 – 19 בסיום הרבע הראשון, ואף עלו ליתרון 10 הפרש (31 – 21) במהלך הרבע השני.
אבל אז, כרגיל במשחקי ההורנטס, עלו המחליפים, בראשות לין, ושינו את המומנטום במשחק.
ההורנטס נתנו ריצה של 27 – 8, וירדו למחצית ביתרון של 9 נק'.
הרבע השלישי התאפיין בריצות של 2 הקבוצות – ההורנטס עלו להפרש של 14, מיאמי צמצמו להפרש נקודה (מאחורי יום קליעה מצוין של ג'ו ג'ונסון שסיים עם 4 מ-5 מה-3), וההורנטס סגרו את הרבע בריצה קטנה נוספת שנתנה להורנטס יתרון של 8 הפרש בסיומו של הרבע השלישי.
הרבע הרביעי המשיך להיות צמוד – כאשר כל פעם שההורנטס מנסים לברוח, ההיט מצמצמים שוב לפער של 1-2 נקודות.
להיט עוד הייתה הזדמנות להשוות, אבל הם נכשלו להשתלט על הרב' אחרי החטאה של ווקר, 4 שניות לסיום.
ווקר (34 נק', שיא פלייאוף, וכמות הנק' הגבוהה ביותר שגארד קלע במדי הקבוצה במשחק פלייאוף) ולין (21 נק') היו הקלעים המובילים של ההורנטס.
ג'ו ג'ונסון (16 נק') הוביל את קלעי ההיט.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 118 – דאלאס מבריקס 104
(הת'אנדר ניצחו את הסדרה 4 – 1)
רבע ראשון טוב, אותו הת'אנדר סיימו ביתרון 11, לצד משחק טוב של הצמד ווסטברוק את דוראנט
(ווסטברוק עם 36 נק' באחוזים טובים, 12 רב', 9 אס'. דוראנט עם 33 נק', 7 רב')
הספיקו לת'אנדר להשיג את הניצחון, כאשר במשך 3 הרבעים הנותרים, דאלאס מנסים לצמצם ללא הצלחה.
נוביצקי סיים את המשחק עם 24 נק', ואת הסדרה עם 20.4 נק' למשחק ב-50% מהשדה.
לנוכח הסגל של דאלאס, לצד גילו של נוביצקי, והתחרות העמוקה במערב –
יש סיכוי סביר שזו הייתה סדרת הפלייאוף האחרונה של אחד מגדולי ה-PF ששיחקו ב-NBA.
לזכותו של נוביצקי חייבים לציין שלמרות מכת הפציעות שקבוצתו עברה, ולמרות שאוקלהומה היו הפייבוריטים בסדרה בהפרש ניכר – הוא נתן 100% ממה שיש לו, ובכל רגע נתון ניתן היה לראות שהוא שם בשביל לנסות לנצח.

פורטלנד טריילבלייזרס 98 – לוס אנג'לס קליפרס 84
(2 – 2 בסידרה)
פורטלנד פתחה חזק את המשחק, אבל לצערה, לא הצליחה לנצל את הפתיחה המהוססת של כל מי ששם משפחתו הוא לא פול (כריס פול היה היחיד לקלוע עבור הקליפרס ב-10 הדקות הראשונות של המשחק! הוא פתח עם 6 – 6 מהשדה, שאר שחקני קבוצתו פתחו עם 0 – 13 מהשדה)
אחרי רבע שני שקול, הקבוצות ירדו להפסקה כשפורטלנד מובילים 47 – 43.
גם הרבע השלישי היה צמוד, כאשר כל ניסיון של פורטלנד לברוח (עלו ליתרון 66 – 59, 2 דקות לסיום הרבע) נתקל בריצה של הקליפרס שצמצמה את הפער (66 – 64 לפורטלנד בסיום הרבע השלישי)
אבל הסיפור של הרבע, של המשחק ואולי של כל הסדרה היא פציעתו של כריס פול בידו במהלך הרבע, פציעה שאחריה לא חזר לשחק, ומצבו לקראת המשך הסדרה לא ברור.
פול סובל משבר בעצם המסרק (כף היד).
במהלך הרבע הרביעי גם בלייק גריפין עזב את המגרש אחרי החמרה בפציעתו בשריר הירך.
בהיעדרם של 2 השחקנים, פורטלנד לקחו פיקוד על המשחק וברחו מ-4 הפרש (10 דקות לסיום(
ל-12 הפרש (6 דקות לסיום),
הפרש אותו לא איבדו עד לסיומו של המשחק.
את הקליפרס הובילו כריס פול (16 נק') ובלייק גריפין (17 נק')
בשורות פורטלנד מקולם (19 נק') השכיח על יום קליעה גרוע של לילארד (4 מ-15 מהשדה),
אל פרוק אמינו נתן את משחקו הטוב ביותר העונה בפלייאוף (30 נק',10 רב', 6 מ-10 מה-3),
ומיילס פלאמלי המשיך לספק שורות סטטיסטיות משוגעות:
2 נק' (1 מ-6 מהשדה), 14 רב', 10 אס', 3 חס'.