1.ישנה אפשרות שקרי נקע את ברכו כי חזר מוקדם מדי

בהסתכלות זהירה בודיאו, ניתן לראות שקרי לא משקיע כוח מספיק ב-'נטיעת כף רגלו' הימנית שרק לפני כמה ימים ננקעה. כף רגלו חייבת היתה לשמש כציר במומנטום הסיבובי שנוצר. בגלל שאתלט שזה נקע את עקבו חושש מהשקעת כוח מוגזמת בו, הציר לא נקבע, ובמקומו באה ההחלקה והנקע לברכו.

שימו לב לצעד השני שלו על רגל ימין שחייב היה להוות ציר על הפארקט, אבל בגלל שקרי לא "נטע" אותו חזק מספיק, המומנטום הסיבובי החליק אותו, וסובב לו את הברך.

אני מקווה מאד שהנקע לא גרם לכל נזק והוא יחזור לסיבוב השני בריא ושלם. אחרת ההפסד לקליפרס יתורץ בפציעתו.

איך לימד אותנו גיא? "יודע צדיק נפש בהמתו".

*
*

2. מי צריך את קרי? הווריורס קברו שיא של 21 שלשות

(וזה עם חצי שלם ללא סטפן קרי) אני מתחיל לשאול אם זאת יכולת כדורסל או יכולת הכנסת כדור לחור, כמו בלונה פארק! היכול להיות ששחקני הווריורס הם לא יותר מטובי הלוליינים בקיקרס הנקרא NBA? חומר למחשבה, ואני מבטיח לעשות על זה חושבים הלילה! *  

.

3. ג'ף מחזיק בכדור 17 שניות רצופות כדי לסיים כך????

  
*

4. חצוי בין מיאמי לשרלוט

לא נולדתי אוהד מיאמי. לפני מיאמי אהדתי את הבוסטון סלטיקס, ומי אחרי השגת ה-PH.D והתחלת קריירה אקדמאית באוניברסיטת אדלפי שבלונג איילנד, הפכתי לאוהד ניקס שרוף. כמעט 40 שנה. עם הפרישה לפנסיה והמעבר לדרום פלורידה, הפכתי בהדרגה לאוהד מיאמי, עד שהפכתי לאוהד שרוף בתריסר השנים על סאות' ביץ'.

עם המעבר לדרום קרולינה, עמדו לפני שתי קבוצות 'ביתיות': אטלנטה ושרלוט. שתיהן שעתיים נסיעה מהבית.

לאט לאט הסימפטיה עברה לשרלוט בגלל שמאמנה קליפורד הוא מכר אישי, ובגלל שבמשחקים העונה הם טיפלו בי כמו שצריך, עם מושב מצויין, וטיפול מיוחד.

אז עכשיו סידרה נגד מיאמי. אני עדיין רוצה שמיאמי תנצח, אבל אם שרלוט תנצח אהיה בכל משחקי הבית נגד הקאבס. לאטלנטה לא אלך יותר למשחקים בגלל החנייה הבלתי אפשרית והמושב בקצה האולם, קרוב לתיקרה. כך שאני נוטה לעבר מיאמי, אבל אשמח גם מבחינה אחרת אם שרלוט תנצח.

אז מה על מיאמי לעשות כדי לנצח?

1. CONSISTENCY. היא לא יכולה להיות יום אסל ויום באסל בפלייאוף.
2. להרחיב את הרוטציה.
3. לקחת כל משחק ברצינות הגדולה ביותר כי שרלוט קבוצה שווה להם (ועובדה הרקורד השווה), כשיתרון הבית הוא יתרונה היחיד של מיאמי. הם חייבים לקחת כל משחק ברצינות של משחק גמר, וזה אומר שמירה צמודה הרבה יותר, וזהירות הרבה יותר גדולה בזרירות.

מה שרלוט צריכה לעשות כדי לנצח?

1. לעלות עם קמבה וולקר וג'רמי לין יחד בבק-קורט.
2. לתת יותר דקות לקמינסקי.

5. פשוט ולעניין: הספארס מגיעה לסיבוב השני טוב מכולן

הסוויפ ל ממפיס נתן לספארס:

1. בטחון
2. שקט נפשי
3. מנוחה
4. קבוצה שלמה ומלאה ללא פציעות
5. הרגשה שהסיבוב הראשון לא היה יותר מאימון טוב.

היא עתה מחכה בקוצר רוח ליריבה הבאה במצב הטוב ביותר מכל הבחינות, מכל הקבוצות האחרות.

6. השלשה של קיירי מהחצי עשירית השנייה לפני הבאזר!

כמובן שהיו גם 31 נקודות. קיירי אירוינג – וגם קווין לאב אבל במיוחד קיירי שהוא גיימר אולי מס'  בליגה – הוא (הם) ההבדל העיקרי מהעונה שעברה. לברון פחות טוב, אבל קיירי מביא את ה-X-FACTOR שצריך בפלייאוף, והדברים הקטנים שקווין לאב עושה – השתטחות להצלת כדור או ריבאונד כשהוא מופיע משום מקום, עושים את הקאבס למועמדת האליפות שלי עוד מתחילת העונה!

7. קווין לאב לא שחקן הגנה?

(כמובן שזה לא הוא, אבל ככה הוא השתטח!)

ההשתתחות שלו להצלת כדור (ואז השגתו בהקפצת ביניים במצב 95-91 לקאבס), ומיד אחרי זה ריבאונד לא יאומן מהחטאה של לברון, חייבות לשכנע כל הססן שהוא לא סתם שחקן הגנה, הוא אחד משחקני הנשמה המלהיבים ביותר בקאבס.

אנסה למצוא את הקליפים המתאימים כשיופיעו!

8. אייזיה תומאס! אייזיה תומאס!

תרגום המאמר שכתב (ע"י שייקה) יצא בול היום.

השחקן המיניאטורי הזה הופך למנוע, למוח, וללב של הסלטיקס. היום הוא היה +22 כששיחק. איש השנה השנייה סמארט היה +24. שניהם גם הובילו בנקודות והיו השחקנים הטובים ביותר של הסלטיקס.

אני מוכן ומזומן עכשיו להכניסו לשורה הראשונה של הפוינט גארדים בליגה, כי הוא לא רק עושה סטטיסטיקה. הוא מנהל, מוביל, ומדריך את הסלטיקס לנצחונות. עתה כשנצחונות באים עם הנקודות שלו, לי זה אומר שהוא הגיע!