לאלה מביניכם שלא מכירים את הסיפור, אפרט בקצרה שבמהלך משחק חצי גמר גביע המדינה בכדורגל בין איחוד בני סכנין למכבי תל אביב הוציא השחקן עלי עותמן את הכדור מעבר לקו החוץ, בכוונת מכוון, כיוון שלשיטתו, כאבה לו הרגל, מה שלדעתו הצדיק את הפסקת המשחק.
שחקנה של מכבי ת"א, טל בן חיים, מיהר להוציא את הכדור והחל במהלך שהוביל לשער השוויון של מכבי ת"א 1:1 (החל מדקה 2:30 בתקציר).
עד לפני מספר שנים היה נהוג שכשחקן שרוע על כר הדשא, הקבוצה היריבה, במקרה בו הכדור ברגליה, מוציאה אותו החוצה. בשנים האחרונות חל שינוי בנורמה זו, ועל פי רוב כבר לא מוציאים את הכדור החוצה. (אם כי יש לציין שיש שחקנים, בעיקר ותיקים ומנהיגי קבוצות, שעדיין עושים זאת אף במשחקים קריטיים.) ברם, כשמדובר על מצב בו קבוצה הוציאה כדור במקרה בו שחקן שלה נפצע, הנורמה היא לאפשר טיפול רפואי בשחקן במידת הצורך, וכן להחזיר את הכדור לקבוצה שהוציאה אותו לשם כך.
מהמקרה עולות מספר שאלות:
- האם יש להחזיר כדור לקבוצה שהוציאה אותו מתוך הנחה שעל פי הנורמה הוא יוחזר אליה?
- האם, בין אם הוחלט להחזיר את הכדור אם לאו, יש להשהות את הוצאת החוץ עד לטיפול בשחקן / הוצאתו מחוץ לגבולות המגרש?
- תחת ההנחה שאנחנו חושבים שלא צריך להחזיר את הכדור וכן אין להשהות את הוצאת החוץ, האם בהכירנו את הנורמה אנחנו צריכים לפעול בניגוד אליה דווקא במשחק כזה רגיש? כלומר, האם לא היה נכון לפעול ככה מתחילת העונה והאם ראוי לפעול בצורה מסוימת במהלך כל העונה ולשנות דווקא במשחק כה חשוב שהוא גם משחק נוק-אאוט? הרי, מצד אחד, יש מי שיטען שאין זה ראוי לשנות את הנורמה דווקא במקרה רגיש ואף תהיה זו צביעות. מצד שני, יהיה מי שיטען שדווקא במשחק כזה הדבר ירעיד את אמות הסיפים ויקבל הדים רבים יותר, מה שיובל בעגלא ובזמן קריב לשינוי הנורמה.
במהלך השעות שחלפו מאז סיום המשחק הועלו טענות בקשר למאמן סכנין, יוסי אבוקסיס, בקשר למצבו הרפואי של עלי עותמן וכיו"ב. לדידי, לכל אלה אין דבר וחצי דבר עם התשובות לשאלות לעיל.
כמו כן, מעניין איך היו מגיבים שחקני מכבי ת"א למהלך דומה מצד יריבה. לאחר שהיו חסידי הנורמה שלא מוציאים כדור במקרה של שחקן פצוע, דבר שהם מתמידים בו מאז הגעתו של יורדי קרויף לעמדת המנהל המקצועי, שוחק משחק בין קבוצות מכבי ת"א ומכבי חיפה בבלומפילד. משחק שכל תוצאה זולת הפסד הבטיחה בו מעשית את האליפות למכבי ת"א. במהלך המשחק, שרן ייני אוחז ברגלו ומניף את ידו. שימו לב – לא נופל על הדשא ולא מוציא את הכדור החוצה. על פניו, לפי הסטנדרט של מכבי ת"א, אין כל סיבה שטאלב טוואטחה, שהחזיק בכדור באותה העת, יעשה דבר זולת לנצל את המצב. וזה בדיוק מה שטוואטחה עושה. איך מגיבים שחקני מכבי ת"א? מתנפלים על טוואטחה ואף יוצרים עמו מגע פיזי (החל מדקה 2:35 בתקציר).
לסיכום, השאלה היא האם ראוי לכבד את הנורמה הזו או שמא יש לשנותה, וכן האם משחק כה רגיש ומשמעותי הוא המקום לעשות זאת?
כל נושא הספורטיביות הוא גבול דק שמזמין בזבוזי זמן מצד אחד ומצד שני מספק רגעים של אנושיות מרגשת ( שחקן שמודה שלא היה פנדל, שהגול נכנס מהרשת החיצונית וכו).
בארץ בכלל שמגיל אפס מחנכים שחקנים שזה ניצחון או כלום אין פלא שאחרי זה בבוגרים אנחנו מקבלים חוסר הערכה ופרגון בין שחקנים, מאמנים ואוהדים שמתבטא מן הסתם גם בחוסר ספורטיביות.
לעומת זאת בחול לרוב (סביבות 90%) שחקנים מוצאים את הכדור ונותנים לשחקן לקבל טיפול רפואי.
בכל מקרה לטעמי הוצאת הכדור מסמלת את העניין שאחרי הכל זה רק משחק ולמרות שהקבוצה השנייה היא היריבה שלך אתם עדיין בני אדם ואתה לא תגרום לשחקן אחר לספוג כאבים בשביל נקודה יותר או פחות.
תודה רבה מתן וחג שמח 😊
עוד סיבה למה אני פחות אוהב כדורגל….
פעם לימדו אותי שככל שיש יותר חוקים זה מצביע על סולם ערכים ירוד. הרי אם אנשים היו מקפידים על אדיבות בסיסית לא היה צורך באותם חוקים שנועדו לעצור את אלו שאין להם את זה.
וזהבי אומר שהוא גאה בטל בן חיים על שעשה את מה שעשה….
קח פנדל אדוני הג'נטלמן… כל הכבוד לטב"ח ובוז חמתחזים
אצל סכנין הנורמה זה בפורמה
הפוסל במומי פוסל , יוסי אבוקסיס בוכה על הגינות ?
כל אחד מקבל את הלקרדה שלו
חוקי אבל סוג של גועל נפש.
יש ביטוי ביידיש שנקרא מנש, גוגל מתרגם את זה ל
a person of integrity and honour.
לגבי ההגדרה של ההיפך ממנש, כאן אפשר לשים תמונה של בן חיים.
אפשר לשים תמונה שלך תחת אלטע זעכן.
שהמתחזים יאחלו חצץ וגם יפי הנפש.
מתן תודה רבה הקדמת אותי אז אסתפק בתגובה.
ראשית מתן מברוק על העלייה לגמר ובהצלחה בגמר.
הייתה לי הרגשה כללית (לאו דווקא בחצי גמר) שפלט יתפוצץ דווקא מול ב"ש.
בכל הנוגע למאמרך אשתדל להגיב ואולי אף להוסיף מספר נקודות.
ראשית אציין שהצטרפתי אתמול לשידור במצב של 2-1 סכנין עקב ההכנות לחג ויציאה למסעדה עם אשתי והילדים מה שעיכב אותי …
ולכן ראיתי את התקציר לאחר ששמעתי את "העליהום "
בנוסף ראיתי את התקציר בחטף פעם פעמיים ועל סמך זה מספר הערות.
1. אני לא ראיתי בוודאות הרחקה לחוץ של השחקן "הפצוע" ראיתי כדור שניתן לפרש זאת ככדור שברח לשחקן או אולי ברח לו ולא הורחק במכוון.
2. השחקן לא היה בפציעה שמצדיקה עצירת משחק.
לאור זאת אתייחס לשאלותיך
1. אצילי וראוי להחזיר כדור בהתאם לנורמה שהשתרשה יחד עם זאת ישנה סכנה שקבוצות יביימו פציעות איו סופיות בשביל להרוויח זמן או סתם הוצאה משטף המשחק ולכן לסיכום.
הנורמה בהחלט ראויה ולכן ראוי לכבדה ובתנאי שהצד השני לא מגזים בכך.
2. חד משמעית לא ! אא"כ תשונה לחלוטין החוקה כך שהמשחק ישוחק בנטו ולא בברוטו (כבכדורסל ואני לא תומך בכך).
3. לא רואה סיבה לשנות בגלל רגישות המשחק כן רואה סיבה לשנות את הנורמה בגלל הנסיבות כגון עודף פציעות למשל .
ועכשיו לעוד כמה נקודות מצידי .
לפני שאגיע למשחק אתמול באופן ספציפי אבקש להוסיף בקווים כללי.
בידוע שבכדורגל "נפצעים " ככל שמובילים …כשאתה בפיגור אתה בריא כמו שור ולא מריש פצוע …לעומת זאת כשאתה מוביל הכל כואב.
תשאלו את "ד"ר " סימונה או "פרופסור " מוריניו .
במילים אחרות ייתכן שהאשם האמיתי במה שקרה אתמול הוא מוריניו (כמובן לא הוא עצמו אלא המאמן האב טיפוס שמנצל את הנורמות הספורטיביות לטובת מעשים אנטי ספורטיביים ).
ועכשיו תגובתי המפורטת כלפיי מה שקרה אתמול.
1. אני לפחות לא התרשמתי שניתן לראות בוודאות הוצאת חוץ מפורשת מצד "הפצוע" אלא בריחה של כדור ופציעה לאחר מכן (חזקת החפות כלפי טב"ח ).
2. במידה ואני טועה והייתה מסירה מכוונת אזי לדעתי ראוי (אך לא מוכרח ) היה כי טב"ח יחזיר את הכדור לסכנין אך בהינתן שלא הייתה הוצאה מכוונת (כפי שהתרשמתי שוב מתקציר) הרי שאין ולא יכולה להיות כל טענה כלפיי טב"ח .
3. אשר לטיפול והפסקת משחק הרי שצריך להימנע מכך כמה שיותר אלא במקרים שאין ברירה ושיש חשש אמיתי לבריאות השחקן ..וכשהוא פצוע בתחומי המגרש.
צריך לשאוף כמה שניתן שהטיפול יינתן מחוץ לתחומי המגרש וכמובן לשחק כרגיל.
4. במקרה הנ"ל גם אם הייתה חוסר אצילות לתלות את הגול בכך זה לא רציני שכן היה מהלך ארוך מאד עד השער .
לסיכום בהנחה שמוסכם שלא מפסיקים משחק על פציעה בטח מחוץ למשחק מה שקרה הוא שמכבי תל אביב ניצלה מציאות בו היא ביתרון שחקן (מציאות שכיחה בכדורגל) הגול שהובקע הוא חוקי וכשר וגם אם טב"ח לא היה אציל יותר מדי לא ניתן לתלות את הגול במהלך שלו .
5. השופט : לעניין הזה מצחיק אותי הטענות כנגדו הוא לא אחראי על הנורמה ועל האצילות של טב"ח.מבחינה מקצועית אין ולא הייתה סיבה להפסקת המשחק הבחור הפצוע היה בסדר גמור קצת דידה ולפי מה ששמעתי לא נזקק לטיפול כלל ובטח לא לחילוף עלז ה לא מפסיקים משחק (ובעיני ברגע שהשחקן בחוץ או יכול להיות בחוץ אין כל הצדקה להפסיק משחק בטח אם הוא יכול לזוז מחוץ לקווים בעצמו ).
6. המצחיק :
האירוע הזה היה פחות משמעותי בהרבה וללא פרופורציה לשער מנבדל 100 אחוז שכבשה סכנין.
גם הגול של זהבי נפסל לא בצדק …בקיצור השיפוט היבש קיפח את מכבי .
ברמה האישית איני אוהד מכבי רגל ואף חפץ בזכיית ב"ש באליפות ובזכיית חיפה בגביע.
תודה אהרון וחג שמח.
גם אני שמעתי וצפיתי רק בתקציר, שכן קבוצת הקטרגל של מכבי התמודדה על מקום בחצי גמר הפלייאוף, ונסעתי לראותם *מפרקים* 7:0 את מכללת נתניה. (מקווה לכתוב על זה טור קצר. כמה דברים מעניינים שראיתי ולמדתי שם.)
ברוב המקרים השופט בלאו הכי עוצר את המשחק, ולכן הסוגיה פה היא הנורמה ולא מדידת הזמן. מבחינה של להשהות באופן ייזום עד להוצאתו מגבולות המגרש, לענ"ד, אין השפעה גדולה, שכן לרוב השופט עוצר.
עותמן מרים את ידו לפני שהכדור מגיע אליו ומחליק אותו החוצה באופן יזום. אפשר לחשוב שטב"ח נהג באופן ראוי, אבל עותמן הוציא את הכדור בכוונת מכוון.
אין שום קשר לטעויות שיפוט שכן או לא נעשו. לקשר זאת לעניין זה להסיט את האש. יכול להיות שהמהלך פחות משמעותי למשחק, אבל זה לא רלוונטי. אפשר לפתוח דיון על טעויות השיפוט שכן או לא היו, אבל זה דיון נפרד לדעתי.
השופט לא שרק להפסקת המשחק?
המשחק נימשך.
END OF STORY!
הטענות לגבי אבוקסיס ועותמאן חשובות בעיניי. הן מעלות את השאלה הבאמת מעניינת – האם אפשר ורצוי לענות למהלך לא מוסרי במהלך לא מוסרי? האם צריך לשמור על הספורטיביות והמוסר בכל מחיר?
לא ראיתי את המשחק, תקציר שלו או של האירוע הספציפי, ואני לא אוהד (בארץ חייבים לציין את הקשר הרגשי אם קיים, כדי שיהיה אפשר לדון בזה ולא במקרה האמיתי שקרה) אף אחת מהקבוצות המעורבות בצורה ישירה או עקיפה (גם הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים קשורות בצורה עקיפה). מה שכן ראיתי זה את עצמי. נוקם, בקטנה, בעבודות בבניין בו אני גר על כל מיני עבירות מוסריות של העובדים (ניתוקי חשמל פתאומיים שהם שכחו להזכיר, קדיחות בשעות הזויות ולא חוקיות, סגירת המים לשעות כי הם סגרו לדקה ושכחו לפתוח או להודיע וכו'). אז אני יודע איפה אני עומד בפועל.
אני לא אוהב שמירה עיוורת על נורמות. כל מקרה לגופו. בהמשך לדיון עם הבן השחור, צריך לדעת מתי לשבור נורמות. כשהן מנוצלות באופן ציני לשמר כוח, זו יכולה להיות הזדמנות נפלאה למרוד בהן.
אתה אחד המגיבים האהובים שתדע.
אם למדנו משהו מפרשת החייל היורה הרי שכל אמצעי כשר בשביל לדפוק את הערבים…
ולמי שלא מכיר אותי זה היה בסרקזם
אם החייל מחברון הזה צריך לשבת בכלא, אז כל המדינה צריכה לשבת, כולל שר הבטחון בוגי יעלון שכבר החליט שהבן אדם פושע ללא משפט, רק שהוא שכח שכמפקד סיירת מטכל,הואלקח את את כל השייטת עם הסירות קומנדו שלהם מאות ק"מ מכאן על כל ההנשקים המשוכללים שלהם עד לתוניס בשביל לבוא באישון לילה ב1998 ולדפוק 50 !!! כדור בגופה המתקררת של אבו ג'יאהד מול אשתו ובתו הקטנה. חייל אחרי חייל הם עברו שם וכל אחד הוסיף צרור משלו.. לכל אחד מהם היה נורא חשוב לוודא הריגה.. אף אחד לא ניסה לקחת אותו למשפט צדק, כשבאותו רגע הוא לא היווה סכנה ברורה ומיידית על אף יהודי… אבל את זה בוגי, שבסך הכל אני מאוד מעריך אותו שכח.
החייל הזה לא גיבור, שלא נטעה, אבל הוא גם לא בן אדם רע יותר ממני וממך, עם כל זה שהוא אוהד ביתר וחבר אוהד ארגון מטומטם כמו "לה פמיליה" או איך שלא קוראים להם"
הייתי מרגיש אותו דבר אם היה קם ה"צדיק" שהיה מוודא הריגה ביהודי שהרג את הנערה המנוחה שירה בנקו ממצעד הגאווה.
מוסר – במזרח התיכון יש לו משמעות מאוד פוסטמודרנית.. אפשר לעשות לו דקונסטורקציה מפה ועד הודעה חדשה..
לא מתיימר להגיד מי בן אדם יותר טוב מהשני ואני חושב שהפרשה הזו היא בטח לא שחור לבן והאמת כנראה באמצע. עם זאת, קשה לי לקבל את הגישה שחושבת שצריך לשחרר איתו מייד כי זה בסדר לירות במחבל כפות ומנוטרל
"באור חיוור, במלכודת השעה,
בא מלאך, תראו מה יש לו ביד,
מה שמפריד בין טוב לרע,
זה אחי "
החייל הטיפש הזה צריך חייב לקבל עונש רק ביגלל העיתוי שהוא בחר בו לחסל את המחבל והתדמית שהוא מוציא למדינה. בלי שום קשר לדבר המוסרי שהוא עשה.
זה בסדר. הלילה נברך כולנו על כל ילוד בכור פרעוני שאלוקים שפט הרג וגם ווידא, ללא שום ראיה ישירה או נסיבתית…
חג שמח.
אגיד זאת כך.
מבחינה מוסרית.
1. אסור להפר פקודה.
2. הפקודה הייתה חייבת לומר שמחבל מתאבד לא יוצא חי מאירוע שכזה.
עכשיו יש כאן פרדוקס…ונתחיל דווקא מסעיף 2.
דעתי היא שקצת התבלבלנו במוסר מגיע מחבל מתאבד לאירוע הוא לא צריך לחזור חי לא רק בגלל החשש שיש לו מטען אלא בשביל להעביר מסר לאויב שבמלחמה "לא לוקחים שבויים" (ת"מ ).
במיוחד כי השבויים הללו צפויים להשתחרר לפי ניסיון העבר.
זה היה צריך להיות המסר חד וחלק.
ולא בכדי בוגי בעצמו בימים אחרים חיסל ע"מ לחסל כי זה מה שצריך.
בטח ובטח כשהאירוע עדיין לא נסתיים בוודאות ובמוחלטות.
כאן אבקש להציג עוד נקודה מהעבר הרחוק מלפניי כ 25 שנה לערך.
ברחוב שמשון בשכונת בקעה בירושלים היה מחבל שרצח בדם קר 4 אנשים..האחרון היה שוטר והוא לא העז להרוג את המחבל בגלל הנהלים האנטי מוסריים והמעוותים והוא שילם על כך בחייו ..וכשהוא פרפר למוות רק אז הוא חיסל את המחבל ולמעשה נרצח בגלל הנהלים החמקמקים ועל כך ההתקוממות של הציבור הרחב ולא בגלל שהציבור חמום מוח.
בכל זאת מה עושים במצב שהמוסר מעוות ? האם זה מצדיק לסרב פקודה ? או לפעול אחרת ?
התשובה היא לענ"ד חד משמעי לא !
מכיוון שאחרת תהיה אנרכיה .
ולכן בשורה התחתונה העניין הוא כזה.
אם החייל עשה זאת כמהלך אנרכיסטי הוא צריך לשלם את המחיר במידה והוא עשה זאת כמבחינתו האירוע לא הסתיים הוא זכאי.
מכיוון שלענ"ד אין דרך חד משמעית להוכיח למה התכוון החייל.(ובמאמר מוסגר אני מתעב את היות השופטים "בוחני כליות ולב" כפי שקרה בשני משפטים לפחות. 1. במשפט מרגלית הר שפי בו השופטים החליטו שהיא האמינה וחשבה שיגאל עמיר ירצח את רבין ז"ל. 2. במשפט הרב מוטי אלון בו השופטת החליטה שהכוונה במעשיו הייתה מינית ).
אבל נחזור לעניינו היות ולא ניתן להוכיח מעל לכל ספק (כנראה) מה היה השיקול של החייל האם מחשש שהאירוע לא הסתיים או מלקיחת החוק לידיים הוא צריך לצאת זכאי מחמת הספק.
אם כבר אז אתן תחזית כיצד העניין יסתיים.
הוא יורשע בכל מיני סעיפים שוליים אך יזוכה מליבת הטענות נגדו כנראה ידיחו אותו מהיותו לוחם (בכדי לרצות גורמים פוליטיים /מדיניים ) ובזב יסתיים הסיפור.
אהרון, אחת מאושיות המשפט הפלילי היא הכוונה. אם השופטים לא אמורים לקבוע כוונה, אפשר לסגור את בתי המשפט. בדיוק לשם כך הם הוכשרו.
וכמו דמוקרטיה, גם כאן מדובר על מנגנון שאינו מושלם, אך הוא הרע במיעוטו. וזאת מבלי להתייחס כלל למקרים הספציפיים.
כן, וטל בן חיים התראיין אחרי המשחק עם המלים הנהדרות, "אני רק בורג במערכת".
בדיוק.
הדרישה של קבוצה מקבוצה יריבה לעצור את המשחק במקרה "פציעה" היא כמו שמישהו בכביש ינסה להידחף לפניי בכח ויכעס אם אסרב לתת לו.
אני לא אומר איך לנהוג בכל מקרה, אבל יש הבדל בו הכדור נמצא ברגלי קבוצה A ושחקן של קבוצה B נפצע, לבין מצב בו קבוצה B מוציאה את הכדור כששחקן של נפצע (לכאורה או שלא).
מתן בעניין הכוונה צריך לבסס זאת על ראיה מסוימת.
ולא לומר סתם כלאחר יד אני מחליט שהתכוונת לדבר זה או אחר.
לא ארצה להלאות אותך יותר מדי אבל נקח דוגמה אחת בשביל להמחיש.
לפני כמה שנים התנהל משפט נגד הרב מוטי אלון .
איני מרחיב כרגע בעניין שקדם למשפט ובפורום "תקנה"
שזה סיפור תמוהה כשלעצמו .
בשורה התחתונה מה שקרה במשפט הוא שעוד טרם החל היתה הסכמה מוחלטת בעצם המעשה.
הרב חיבק ונישק תלמיד בגיר.
הפרקליטות באה לרב אמרה לו תןדה שהכוונה הייתה מינית ונסגור את הסיפור בהרשעה ללא ענישה של ממש.
הרב מוטי אמר לא הייתה לי כוונה מינית .
הלכו למשפט במשפט לא הייתה כל ראיה שנכוונה הייתה מינית.
אבל כן היה לחץ תקשורתי רב.
השופטת החליטה ( ללא סיבה של ממש לפי אנשי משפט כאלו ואחרים אותם שמעתי ) כי הכוונה הייתה מינית.
בקיצור אם יש לך ראיה נסיבתית כזו או אחרת זה בסדר לא לכך התכוונתי….אבל לנחש ? לא בשביל זה מונית לשופט.
פשוט לא נכון. לא צריך שום ראיה. לא מעט משפטים הם מילה כנגד מילה בלי שום ראיה והשופטים צריכים להחליט למי הם מאמינים, והאם עדות בלבד מספיקה כדי לקבוע העדר ספק סביר (במשפט הפלילי). במקרה של מספר עדויות, מן הסתם שהקייס מתחזק.
מה לא נכון העובדות או המשפט ?
אם המשפט מתבסס על "אמונה" של שופט ללא ראיה זה לא משפט שאפילו שופטים (חלקם) יוכלו לחיות עם זה.
בזאת הרסת את מושג חזקת החפות /הספק הסביר .
משפט מצריך ראיות אלמלא ראיות בטח בצד הפלילי אין צדק.
זהו תכליתו של המשפט העברי ומי שלוקח אג'נדה אחרת (ע"ע אהרון ברק) שלא יתפלא שהוא שופך את התינוק עם המים.
אני ממש לא מצליח להבין מאיפה אתה מביא את זה. זה עובדתית לא נכון. ראיות מחזקות קייס, אבל ברור שאפשר לפסוק על סמך עדות/עדויות בלבד. וזה דבר שנעשה לא פעם. עזוב עדויות – היה אב שנשלח למאסר של 14 שנים על סמך חלומות של בתו בלבד על אונס מתמשך בלי שום ראיה נוספת!!! היו חו"ד של מומחים לגבי החלומות, אבל על זה התבססה ההרשעה. שום ראיה נוספת. ואין שום קשר לחזקת החפות. אתה משתמש במושג הזה בצורה שגויה.
מתן אולי לא הבנת אותי .
לפסוק על סמך עדויות בלבד בוודאי שניתן.
גם לסמוך על סמך ראיות בוודאי שניתן וצריך אחרת איך יפסקו ?
אלא שאני דיברתי על מקרים שאין ראיות ועדויות נסיבתיות שהשופט מכניס עצמו לתקן של בורא עולם בוחן כליות ולב ומנסה לנחש את הכוונה של עושה המעשה …כזה היה המקרה עם הרב מוטי אלון למשל(לפי גורמים משפטיים רבים אותם שמעתי /קראתי בתיק זה).
לסיכום .
אם יש ראיה או עדות זה עניין אחד.
אם אין זה ענין אחר.
נניח למשל בעניין החייל היורה לא תהיה שום ראיה או עדות .
ונניח שהחייל יגיד כי הוא ירה כי חש סכנה ולא בשביל שרצה להיות אנרכיסט האם הגיוני שיורשע בגלל ששופט יגיד לא נכון אתה אנרכיסט ככה אני מתרשם ?
זה בדיוק מה שהיה במשפט הרב מוטי אלון ומשפט מרגלית הר שפי.
אשר להרשעת החלומות היא בוודאי ראייה שנויה במחלוקת .
אני זוכר את המקרה אך לא מכיר את פרטיו והרשעה במקרה שכזה נראית לי על פניו מרחיקת לכת אבל איני רוצה לומר מעבר שכן איני מכיר את הפרטים.
אבל אם זה הראיה היחידה אני מסרב לקבל מוסרית את הרשעת האב גם אם שופט /שופטת מסוים/ת חשב/ה שזה מספיק בשביל להרשיע .
זכותי לא לקבל את המוסר המעוות של שופטינו …(מבלי לחלוק שהייתי מכבד את הפס"ד על מנת לא לייצר אנרכיה אלו שני סוגיות נפרדות).
יש הבדל בין שחקנים שמתחזים כדי לבזבז זמן לשחקן שבאמת ניפגע ולא יכול להמשיך.
המגן של סכנין הוציא את הכדור החוצה כשהוא היה אצלו ולא היה לו סיבה לעצור מיתפרצת או לבזבז זמן מלחץ של מכבי בשלב כלכך מוקדם של המישחק.
פשוט להקיא על היתנהגות ספורטיבית כזאת של מכבי ת"א בכדורגל.
תודה מתן, פוסט מאוד חשוב.
והתגובות האחרונות שלך ושל רנדי לפי דעתי מסכמות את זה הכי טוב.
הנצחון זו באמת המטרה, אבל הוא לא צריך להיות בכל מחיר.
העובדה שאף אחד במערכת של מכבי לא יוצא נגד מה שהלך שם זה פשוט בושה. מה שהכי כואב זה שכנראה זה משקף גם משהו בנורמות של החברה שלנו
כל מקרה עדיף לשפוט לגופו.
ואולי המקרה הזה יוביל להתנהלות חדשה בכדורגל הישראלי.
שחקנים נופלים ומביימים פציעות בכל משחק וזה יותר לא ספורטיבי מכל שטות אחרת שנשמעת לאחרונה.
עדיף שכל קבוצה תיישם את העקרונות של מכבי תא. אם השופט רוצה לעצור שיעצור את המשחק אין זמן למשחקים.
ואם נתפס למישהו הרגל שילך החוצה ויקבל טיפול. יש על המגרש עוד 10 שחקנים זה לא טניס כאן.
לעניין החייל היורה – עד כמה שאני יודע (ושירתתי בחברון ובמקומות דומים) זו ממש לא הנורמה ואסור שהיא תהיה כזאת. יש הרבה שיקולים מסביב (תדמית המדינה, חוסננו המוסרי, הצוטיבציה שזה יוצר לפלסטינים לסמע עוד פיגועים), אבל מעבר להם יש דברים שפשוט לא עושים. לא יורים במחבל ששוכב על הרצפה מנוטרל. פשוט לא. בטח אם אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו כעם מוסרי שמונע מערכים
בשם המוסר נעשו הגרועים שבפשעי האנושות. אין קשר למוסר. שלטון החוק הוא אחת מאושיות הדמוקרטיה החשובות ביותר. אם מערכת אכיפת החוק תמצא בוצע פשע מסוג הריגה (לפי כתב האישום הנוכחי), אזי שמדובר על פשע חמור מאד.
וגם בשם סיסמאות כמו "שלטון החוק" ו"מערכת אכיפת החוק" נעשו רבים מפשעי המוסר הגדולים בהיסטוריה.
לכן לסיכום ..
עקרונית חייבים לבצע פקודות כי אלמלא כך זו אנרכיה…למעט פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהם כי אז מסרבים פקודה ומשלמים מחיר.
החוק שלך והחוק שלי זהים פעם שאנחנו חיים במדינת דמוקרטית. המוסר שלנו לא. סתם מושג מיותר שמאפשר לאנשים לפרוק כל עול.
לא רק שזו לא הנורמה, אלא שהיו לו מפקדים כמה מטרים משם שהיה יכול לשאול אותם. זה לא שהוא רץ באמוק אל המחבל וצעק "מטען" או משהו כזה. היתה כאן הוצאה להורג, שהיא מסוכנת הן מבחינת ההידרדרות המוסרית והן מכיוון הסמכות הפיקודית.
חוץ מזה שאני לא מרחם על המחבל, ההרג הוא פעולה בלתי הפיכה ולכן צריך להימנע ממנה כשזה ניתן. אני יכול לומר ללא ספק כמעט שאם הוא היה מגיע אל הבחור ונותן לו כמה בעיטות הגונות היו קורים כמה דברים חיוביים בהרבה:
1. חיים לא היו נגמרים.
2. החייל היה מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמו, כי לכאורה "הראה למחבל" שזה עתה פצע את חבריו, ויכול היה גם לראות את פניו המושפלות של הנבזה.
3. החיים של אותו חייל לא היו נהרסים.
4. הסמכות הפיקודית של כלל שדרת הפיקוד (עד לרמטכ"ל ושר הביטחון) לא היתה נפגמת.
בקיצור – הוא לא רק שפל מוסרית (החייל), הוא גם טיפש כי עכשיו זה יהיה מקרה קלאסי של "למען יראו וייראו", והוא נדפק.
רק שאיני בטוח שהחייל עשה סאת משיקולים אלו.
ייתכן בהחלט שהוא חש סכנת חיים שכן אם המחבל היה עם מטען החשש מוצדק בהחלט.
אם היה מרגיש כך, בוודאי היה רץ וצועק ומתריע אחרים – מה שלא קרה. אם אתה פוחד ממטען קרוב לחבריך לא תזהיר ותצעק?
לדעתי זה די ברור שזה סוג של תירוץ שהולבש על המקרה אחרי שנודע שהוא צולם.
ינון אני ראיתי סרטון שמראה את הדברים הבאים.
1.מישהו בפירוש צודק שייתכן וש מטען חבלה.
2. היורה יוצר קשר עין ומזיז אנשים שלא יפגעו.
מתן ברכות על העלייה לגמר ותודה על הטור המעניין. גם אני מעדיף כדורסל . . .