לקראת בוא החג 14 מעורבי הופס ליום חמישי / מנחם לס

אני בשלי:

(1): דונלד טראמפ יהיה נשיא ארה"ב ויעשה מארה"ב "שוב מדינה גדולה".

(2): הקליפרס יגברו על הווריורס בסיבוב השני.

(3): הקאבס ינצחו את המערבית, ולא משנה מי היא תהיה.

עכשיו ל-"מעורב" במעריב מוקדם:

1.פירל וושינגטון ניפטר בגיל 52

דוויין פירל' וושינגטון היה קוסם מגרשי המשחקים של ניו יורק שהמשיך כאול אמריקן בסירקיוז ואז שחקן NBA.

הסיבה למותו היה סרטן מוחין. הסרטן התגלה בשנת 1995 אך ניתוחים וכימותרפיה איפשרו לו לחיות חיים די נורמלים עד שהסרטן פרץ שוב.

אני זוכר את פירל טוב מאד. לא היה לו ניתור מיוחד בגלל סוג גופו שדמה לפוינט גארדים מהסוג של בוב קוזי או בובי הארלי (והיום פלטון) – נמוך ומוצק – אבל עם שליטה אבסולוטית בכדור, קוסם ממש. הוא היה אחד השחקנים היחידים שרכש שם עולם הרבה יותר בגלל פלאיו במגרשי המשחקים, ואז באוניברסיטת סירקיוז. הוא-הוא שעליו המציאו את המושג "SHAKE AND BAKE".

בתיכון היה לו ממוצע של 37 נק' למשחק, והוא המשיך בנפלאותיו בסירקיוז. משום מה הוא היה הגדול מכולם בתיכונים ובמכללות, אבל לא במקצוענים. העובדה שהוא רכש שם עולם עבור יכולתו בתיכונים ובסירקיוז רק נותנת תוקף לאיזה עילוי הוא היה.

הוא נבחר בדראפט ע"י הניו ג'רסי נטס, אבל בNBA הוא שרד רק שלוש שנים בגלל איטיותו היחסית. אחרי שהוא עשה את השטיק שלו במגרשי המשחקים ובסירקוז, אותו מגדיר מאמן סירקיוז בוהיים כ-"השחקן הטוב ביותר שאימנתי אי פעם".

הוא היה אחד מהמקוריים ב-CROSSOVER DRIBBLING. היום, כשנודע לפטריק יואינג – יריבו הגדול בג'ורג'טאון ובביג איסט שהיה אז היהלום של כדורסל המכללות – על פטירתו הוא לא יכול היה לעצור בדמעותיו.

"הוא היה אחד האנשים החיוביים ביותר שהכרתי בחיי," אמר פטריק.

 2. היום לפני 30 שנה: 63 נק' למייקל

היום לפני 30 שנה מייקל ג'ורדן, צעיר בן 22 בשנתו השנייה בליגה, הגיע למשחק פלייאוף בבוסטון במשחק ראשון שלו אחרי פציעה ארוכה בעקב, נגד לארי, קווין מהייל, והצ'יף פאריש, וללא מורא ופחד קבר על פניהם 63 נקודות בערב של 22 מ-41, ו-19 מ-21 מהקו.

זאת היתה הסלטיקס שסיימה עם שיא NBA של 1-40 בבית. זה לא הספיק והסלטיקס ניצחה 131-135, אבל הספיק עבור לארי בירד לומר שהערב הוא "ראה את אלוהים משחק כדורסל".

*

 

 

3. כמה שסטן ואן גנדי נהנה מכדורסל !(צולם ברבע השלישי אמש)

4. 20 השחקנים הגרועים ביותר בתולדות ה-NBA

 

(נילקח מספורטינג ניוז)

 

 

 

 

 

20. Brian Scalabrine

 

 

   

Easily the most popular player on this list, Brian Scalabrine made his name as the enthusiastic, towel-waving, bench-warming white guy on a number of good teams. Scal even has a championship ring as a member of the 2008 Boston Celtics, albeit without playing a single playoff minute that year. To be sure, 11 seasons, one ring, $20 million in salary and at least three nicknames (White Mamba, Veal Scalabrine and The Ginger Ninja) is a pretty solid legacy for a guy with career averages of 3.1 points and 2.0 rebounds.

19. Zan Tabak

 

 

For a stats-hungry NBA player, there is no better situation to find yourself in than on an expansion team, as Zan Tabak was with the 1995-96 Toronto Raptors. However, even with 18 starts and 20 minutes per game at the center position, the seven-foot Croatian only managed to muster a measly 7.7 points and 4.8 rebounds on a team that got 16.5 points per game from the forgettable Sharone Wright. Because seven footers don’t grow on trees, Tabak stuck around the league for six injury-marred seasons despite never even matching his modest numbers in Toronto.

18. Elliot Williams

 

 

   

This sort of list tends to produce the type of obscure, little-known players that even ardent NBA fans may not clearly recall, so it’s not entirely surprising if the name Elliot Williams doesn’t ring a bell. Well, except for the part where the former first round pick is actually a current NBAer. The 26-year-old bounced around between Utah and New Orleans on 10-day contracts last season, his third as a pro, averaging just 2.8 points on 37.8% shooting across the two stops. Undeterred, the Charlotte Hornets signed Williams, a D-League standout and a veteran of over 100 NBA games, to a tryout contract for the upcoming season.

17. Oliver Miller

  “The Big O” had long since been taken by all-time great Oscar Robertson when Oliver Miller entered the league in 1992, but it might have been a better fit for the 280-pound Miller. Indeed, the Arkansas Razorbacks star struggled with both his weight and his game over nine NBA seasons, ballooning up to a reported 375 pounds while still in his playing days. When his NBA career came to an end, he couldn’t even crack it as a Harlem Globetrotter, being released by the team for showing “no appreciation for what it takes mentally and physically to be a Harlem Globetrotter.”

16. Mark Madsen

   

Credit Mark “Mad Dog” Madsen for translating what marginal natural basketball skill he had into a productive nine-year career that even included titles with the Los Angeles Lakers in his first two seasons. But about that marginal skill… Madsen never averaged as many as four points or rebounds, despite playing over 450 games and even starting 70, not to mention appearing in 49 playoff games. Madsen’s enduring legacy from his basketball career is probably the terrible dancing moves he showcased during the second of three straight Lakers’ title celebrations, which tells you all you need to know about his game.

15. Anthony Bennett

 

(אני לא מסכים!!!)

    Throughout the summer, reports emerged that Minnesota was looking into possible trade options for Anthony Bennett, but was finding no takers. While no NBA observer would be remotely surprised to hear that the Timberwolves are struggling to drum up interest for the underwhelming Bennett, it’s still pretty jarring to have 29 NBA GMs shrug when offered a 22-year-old former No. 1 overall pick. But that’s how big a fall it’s been for 2013’s top pick, who scored double digits in scoring just eight times last season despite averaging 15.7 minutes per game. There’s still time for Bennett to turn it around, but it’s hard to imagine a worse start to his NBA career.

14. Brian Cardinal

  The classic blue collar player, Brian Cardinal’s nickname of “The Custodian” pointed to his decidedly non-glamorous, gritty stamp on the NBA. After averaging no fewer than 10 points in any of his four years as a Purdue Boilermaker, Cardinal couldn’t reach double digit scoring averages in any of his 12 NBA seasons, topping out at 9.6 points in 2003-04 with the Golden State Warriors. Beyond his pail-and-bucket style, he is probably best known for scoring an eye-popping six-year, $34.5 million contract from the Memphis Grizzlies, where he promptly saw his minutes and production cut in half.

13. Ricky DaviS

    Ricky Davis might be the anti-Brian Cardinal, a player who had plenty of NBA-calibre talent who simply didn’t come anywhere close to realizing it. Sure, Davis realized his potential long enough to average 20.6 points during a career-best 2002-03 campaign with the Cleveland Cavaliers. However, it tells you all you need to know about his career that he counter-balanced 736 regular season contests with merely 11 playoff games, of which his team won just three. If nothing else, Davis earned his place here for his dim-witted and selfish attempt to complete a triple-double by collecting a rebound off a miss on his own basket!

12. Mengke Bateer

  The lure of the international unknown was well underway in the NBA when Chinese import Mengke Bateer made his way stateside in 2002. Some of these players (Dirk Nowitzki, Yao Ming, Pau Gasol) panned out, while others did not – with Bateer fitting firmly into the latter category. Watching the big man drag his 6’11”, 290-pound frame up and down the court across three seasons split amongst Denver, San Antonio and Toronto was painstaking. Bateer might be the least productive player with a championship ring, averaging more fouls (1.2) than points (0.8) for the title-winning 2002-03 Spurs.

11. Rafael Araujo

    via tsn.ca The Toronto Raptors have had no shortage of lowlights over their 21-year history, but few names inspire the level of vitriol and disgust among Raptor fans as Rafael Araujo. Marketed as a strong interior force when he was drafted by much-reviled GM Rob Babcock eighth overall in 2004, Araujo immediately looked out of place in the NBA as someone who was neither quick nor strong nor athletic enough to compete at basketball’s highest level. Araujo’s failures were made all the more glaring by the successes of Andre Iguodala, who was taken one pick after the Brazilian bust.

10. Pete Chilcutt

    Over a standout college career at UNC under Dean Smith, Pete Chilcutt forged his reputation on a clutch shooting stroke. That shot, however, only took him so far during a nine-year NBA career, where Chilcutt’s lack of athleticism became a rather pesky problem. He bounced around seven NBA teams and even won a title with the 1995 Houston Rockets, but the lanky power forward never averaged more than 6.1 points. Even his shooting stroke didn’t quite translate to the pro game, as he finished his career with a 38.1% field goal percentage from deep.

9. Nikoloz Tskitishvili

   

No one better exemplified the league’s fascination with mysterious incoming overseas talent than Georgia’s Nikoloz Tskitishvili, who was advertised as a seven-foot, athletic stretch four when he was selected fifth overall by the Nuggets in the 2002 Draft. Reports suggested that the Nuggets’ front office had never actually seen him play and it’s not as though his 6.6 points and 1.8 rebounds in 11 games with Benetton Treviso would have prompted a top-five pick. We will never really know what all the fuss is about, particularly in light of Tskitishvili’s career average of 2.9 points per game.

8. Chris Jent

  By some measures, Chris Jent can be considered one of the most successful players to ever set foot in the NBA. Consider his career in comparison to current NBA star Rudy Gay: Jent’s NBA career spanned two years and included 37 total points, a plateau that Gay has exceeded four times over the course of a single game. And yet, Jent has 11 postseason appearances on his resume, compared to just seven appearances in nine NBA seasons for Gay. Remarkably, Jent played nearly twice as many playoff games as regular season games (six) in a highly forgettable career.

7. Keith Closs

   

Odds are, if you’re 7’3″ and athletic, you’re going to get a shot in the NBA. And if you’re Keith Closs, even a crippling, long-standing alcohol problem wasn’t going to stand in the way of a three-year NBA career with the Los Angeles Clippers that included a five-year, $8.5 million contract with the team. Closs’ unspectacular 130-game NBA imprint was made more notable by a checkered off-court history that included three DUIs and multiple clashes with Clippers coaches. Most notoriously, Closs was the subject of a viral video in which he is seen being beaten up by a mob of people.

6. Michael Ruffin

   

In the second season of his nine-year NBA career, Michael Ruffin averaged 2.6 points and 5.8 rebounds. Little did he know at the time that those numbers would go on to be the best that he could hope for, as he settled into a primarily defensive role. Even so, Ruffin managed the rare and highly dubious achievement of wrapping up his career with more career personal fouls (942) than points in total (716). Credit Ruffin for continuing to forge on and find consistent employment, even though is everlasting legacy is probably being in the background of posters of better players.

5. Bryant “Big Country” Reeves

 

(שטות גדולה! 'ביג קאונטרי' לא היה כזה רע כלל וכלל!!!)

  It proved to be a pretty bad omen for the long-term well-being of the Vancouver Grizzlies that the first player acquired in franchise history was Bryant “Big Country” Reeves, a seven-foot Oklahoma farm boy taken sixth overall in 1995. Reeves, who spent his entire six-year career with the Grizzlies, started off well enough to warrant a massive six-year, $65 million extension on his rookie contract. However, injuries and a stunning lack of mobility limited him severely. By the time the Grizzlies moved to Memphis, injuries and rapidly dwindling play were already cutting his career short. Who knows, if they had taken Damon Stoudamire instead, maybe Vancouver would still have a place on the NBA map.

4. Manute Bol

 

 

 

 

More a subject of public fascination than an actual basketball player, Manute Bol felt like something out of the reality show era. The 7’7″ center from Sudan was all arms and legs when he came to the NBA as a second round draft pick of the Washington Bullets in 1985. While Bol’s block totals were predictably impressive (five per game in his rookie year), he otherwise made the most basic of athletic movements look altogether impossible. An average of 3.9 points with the Golden State Warriors in 1988-89 would ultimately be a career-best for Bol, who would later go onto suit up for a hockey game in a public stunt.

3. Sun Yue

  Left, 6’9″ ball-handling two-guards don’t come along every day, so the Los Angeles Lakers figured that it might be worth using a second round pick on Chinese import Sun Yue in the 2008 Draft. After looking somewhat competent in a short D-League stint, the Lakers offered Yue a platform to see what he could do for the purple and gold at the NBA level. It didn’t go well. Following a debut in which he collected four fouls and two turnovers in five minutes, Yue would go on to accumulate more fouls (10) than points (six) and as many turnovers (three) as assists and steals combined. Ten games was all it took for the Lakers to realize that Yue simply wasn’t an NBA player.

2. Cherokee Parks

 

(אולי הוא בין העשרים, משהו כמו 18-20, לא 2 בכל מקרה!!!)

   

Oh, to be the agent for the oddly named Cherokee Parks, who somehow leveraged respectable college numbers at Duke (12.5 points, 6.7 rebounds) into an NBA career spread across nine seasons and including seven teams. This, despite an offensive game that saw him top out at 6.3 points per contest and a defensive game that saw him consistently beaten in the post by faster, stronger and larger players. Since his game certainly didn’t do the talking for him, Parks spent his pro career growing an impressive stash of tattoos all over his body, creating more of an eyesore than even his game ever could.

1. Javaris Crittenton

   

“Pick one” was allegedly the threat made to Javaris Crittenton by teammate Gilbert Arenas in the locker room of the Washington Wizards. The presence of guns in the locker room breached just about every player code the league had to offer and brought a swift end to Crittenton’s non-descript NBA career. The 2007 first rounder made it to three different teams in two seasons before the Washington incident. In that time, he never cracked six points a game or 2.5 assists. He has since pleaded guilty to manslaughter and was sentenced to 23 years in prison.

5. לקנות או למכור?

6. כשחמישה קולעים >15

 

Hornets vs. Heat: Game 2 Score and Twitter Reaction from 2016 NBA Playoffs

כשמיאמי ישנם חמישה שחקנים הקולעים לפחות 15 נקודות נגד ההגנה התשיעית בליגה, הדבר אומר דרשני (גיא!).

 

 

בצד השני היו רק שניים – קמבה וולקר ואל ג'פרסון שקלעו מעל 20, אבל את המתמטיקה אתם יכולים לעשות בעצמכם.

 

 

 

זה השינוי הגדול העונה במיאמי: אין אף כוכב-על. דוויין ווייד עדיין מתעלה פה ושם במקצת, אבל מיאמי הפכה  ל-ק-ב-ו-צ-ה  לראשונה מאז לברון ג'יימס הגיע אל מיאמי: דוויין 28. דראג'יץ' 18. ווייטסייד 17. לואל דנג 16. ג'אש ריצ'רדסון 15.

 

 

תענוג לעיניים הקוראות ולמוח המסכם ומסיק.

 

7. לברון "מדבר" אל דרמונד.  הדיבור חורץ

   

8. לברון לא מאמין כמה חופשי דטרויט הירשתה לו להיות…

 

9. תנו מבט בהורנטס המחמיצה שמונה (8!!!) לייאפס בפליי אחד…

   

10. בלייק חזר, והדאנקים המסחררים חזרו איתו

 

 11. המיוחדות של סטפן קרי תיעלם בקרוב

השלשות של הגאון הזה סטפן קרי תלכנה ותעשינה פחות ופחות מיוחדות. למה? כי כולם מקנאים בו, ושחקנים כג'יי אר סמית', ג'יי ג'יי רודיק – ואחרים – אומרים לעצמם "אין לו שום דבר שלנו אין", ומתחילים לקבור דאונטאונים בצרורות.

כל הקבוצות מתחילות לשחק על שלשות. אמש הקליפרס זרקה 21 דאונטאונים, וקליבלנד עשתה שיא קלובי עם 20 דאונטאונים שנקברו באחוזים  ג-ב-ו-ה-י-ם   י-ו-ת-ר   מהאחוזים מהקו!!!!!!!!!!!

 

Detroit Pistons
field goalsrebounds
pos min fgm-a 3pm-a ftm-a +/- off def tot ast pf st to bs ba pts
T. Harris F 32:52** 3-11 0-1 7-8 +2 3 5 8 4 5 0 1 1 0 13
M. Morris F 34:06 2-10 1-5 6-6 +3 1 6 7 2 5 1 2 0 0 11
A. Drummond C 36:24 8-13 0-0 4-16 -4 5 2 7 0 2 1 3 1 0 20
K. Caldwell-Pope G 37:12 5-12 2-6 1-2 -8 0 8 8 2 2 1 1 1 0 13
R. Jackson G 36:48 7-14 0-0 0-0 +6 2 2 4 6 3 3 1 1 0 14
S. Johnson 21:41 4-7 1-2 0-0 -20 0 2 2 0 1 0 2 0 0 9
S. Blake 09:31 0-2 0-1 0-0 -20 0 0 0 1 0 0 2 0 0 0
A. Baynes 06:25 1-3 0-0 0-0 -9 0 1 1 0 0 0 0 0 1 2
R. Bullock 12:18 2-3 0-1 0-0 -14 0 2 2 2 0 1 0 0 0 4
A. Tolliver 09:21 0-1 0-1 0-0 -15 0 1 1 1 0 0 0 0 0 0
J. Meeks 01:41 1-1 0-0 0-0 -3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2
S. Dinwiddie 01:41 1-1 0-0 0-0 -3 0 0 0 1 0 0 0 0 0 2
J. Anthony DNP – Coach's Decision
Total 240 34-78 4-17 18-32 11 29 40 19 18 7 12 4 1 90
43.6% 23.5% 56.2% team rebs: 17 total to: 13
Cleveland Cavaliers
field goalsrebounds
pos min fgm-a 3pm-a ftm-a +/- off def tot ast pf st to bs ba pts
L. James F 39:44** 12-18 2-4 1-3 +10 1 5 6 3 3 3 5 0 0 27
K. Love F 31:43 5-14 3-7 3-6 -1 1 9 10 2 2 0 1 0 2 16
T. Thompson C 13:23 0-0 0-0 0-0 +4 1 0 1 1 2 0 0 0 0 0
J. Smith G 34:25 7-13 7-11 0-0 -4 0 5 5 1 4 0 1 0 1 21
K. Irving G 33:42 8-18 4-7 2-3 -1 1 0 1 4 0 2 1 0 1 22
T. Mozgov 09:07 0-1 0-0 0-0 -2 0 0 0 1 1 0 2 0 0 0
I. Shumpert 17:50 1-4 0-2 0-0 +2 1 5 6 2 2 1 0 0 0 2
R. Jefferson 23:24 1-3 1-3 0-0 +25 1 1 2 0 3 0 0 0 0 3
M. Dellavedova 22:01 3-5 1-1 1-2 +25 0 1 1 9 3 1 1 0 0 8
C. Frye 11:02 1-2 1-2 0-0 +18 0 4 4 0 4 0 1 1 0 3
J. McRae 01:13 2-2 1-1 0-0 +3 0 1 1 0 0 0 0 0 0 5
D. Jones 01:13 0-0 0-0 0-0 +3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
J. Jones 01:13 0-0 0-0 0-0 +3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
Total 240 40-80 20-38 7-14 6 31 37 23 24 7 12 1 4 107
50.0% 52.6% 50.0% team rebs: 11 total to: 13

 

12. מייסון פלמלי הופך כוכב לנגד עינינו

אמש 17 נק', 10 קרשים, 7 בונבונים, 2 גניבות, וחסימה אחת, ב-31 דקות!

אבל הוא, לילארד, ומקללום צריכים יותר עזרה או שיהיה כאן סוויפ!

13. הרוקי סטנלי ג'ונסון אומר "I GOT LEBRON RIGHT WHERE I WANT HIM!"

למרות ההפסד, הרוקי – ביישן הוא לא – סטנלי ג'ונסון התעמת בטראש טולקים עם לברון ובסיום אמר: "יש לי אותו בדיוק במקום שאני רוצה!" – הווה אומר, בכיס!

הוא מזהיר את לברון:

"He jabbers," Johnson said after Game 2. "He moves his mouth sometimes. Their whole team does, kind of like their little cheerleaders on the bench. Every time you walk in the right corner. They're always saying something like they're playing basketball, like they're actually in the game. There's only seven or eight players who play, I don't see why the other players are talking. They might as well just be in the stands, in my opinion.

הוא מסיים:

I didn’t bump him, he bumped me. It was a cheap-ass shot, a cheap-ass bump.

*

14. חמשת הפלייז הטובים של אמש 

     

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. דבר ראשון: בנט בגרועים ואלוקוונדי לא? רשימה חשודה. ואולוקוואנדי נבחר לפני נוביצקי וקרטר, לא לפני אולדיפו וקרטר וויליאמס.
    דבר שני, בא נדבר על המצ' אפ של הקליפרס נגד גולדן סטייט (אני אוהד בוסטון אבל חייבים להודות כשרואים קבוצה טובה) אם נסתכל על קו אחורי אפשר להגיד לכאן ולכאן, תלוי במי מסתכל. אני במקום קר הייתי מצמיד דווקא את גרין/איגואדלה לפול ואחד הספלאשים יכול לשמור את רדיק. בגזרת הפורוורדים/סנטר יש לקליפרס יתרון איכות ברור בפותחים, אבל עד שדיאנדרה לא לומד לקלוע מהקו ככה הם לא ינצחו! לדעתי, המשחק יקבע אז על פרמטר אחד-ההגנה לשלוש של הקליפרס, וכאן היא פשוט לא טובה מספיק מול קלעים כל כך טובים. ההימור שלי: ממוצע 40% מהקו יהרוג את המשחק של הקליפרס, השלשות יחסלו את ההגנה שלהם וכל עוד ג'ורדן שם כדי לקבל עבירות, דוק ריברס יצטרך לחשוב על רעיון ממש טוב כדי להוציא משחק שביעי.

    1. אם אנחנו מדברים על כאלה שגם יודעים לשחק התקפה-אני חייב להסכים בנוגע לפול. אבל גם רדיק וגם קרופורד שומרים הרבה פחות טובים, ואסור לזלזל בתומפסון. בלייק הוא באמת המיס מאץ' הגדול ביותר, אבל הוא לא מוביל כדור. מה שאני חושב זה שאין דבר שישמח את פול יותר מדאבל טים, ולכן חייבים שחקן שיכול לשמור אותו באחד על אחד. אם איגואדלה על המגרש יחד עם גרין אז יופי, אם לא אז או שבוגוט ואזלי יעזרו או שבלייק ידרוס. בכל מקרה אני חושב שכשמשחקים בסוף המשחקים הצמודים פיצוצים על דיאנדרה החיסרון של הקלירס הוא גדול.

    1. זה תאוריה שיש לי. ניתן לראות שכל השרנים שנחשבים לבאסט הם גם שחקנים מכוערים עם שיער רע וחוסר טיפוח.

  2. מעורב מצויין.
    1. צריך להכניס את ווילי קאולי סטיין (לפי עילי קיסר ידידי)
    2. אין על סטן דה מן!
    3.הפלופר מראה אוטוריטי.
    4. אם הפלופר נותן כאלה מהלכים גם אני אוהד שלו (אבל אז חוזר לשנואו!)

  3. 'אומר דרשני' מקורו בפרשנות המקרא,
    ומופיע לראשונה ב-'מדרש תנחומא'
    על שמו של רבי תנחומא בר אבא, המאה ה-9 לספירה)
    והפך לנפוץ על ידי פרשני ימי הביניים, בעיקר רש"י –
    "וַיִּתְרֹצֲצוּ – עַל כָּרְחֲךָ הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי, שֶׁסְּתָם מַה הִיא רְצִיצָה זוֹ?"
    על פסוק שקשה להסבירו בדרך הפשט כתבו "אומר דרשני" – יש להסבירו על דרך הדרש.

    הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) הרחיב את השימוש בביטוי לכל פסוק קשה, גם כאשר הסברו של זה איננו על דרך הדרש.

    כיום נאמר "אומר דרשני על דבר המעורר חשד או תמיהה.
    אומר דרשני = מעורר שאלות, מצריך בדיקה.

  4. דרך אגב, 20 השלשות של קליבלנד אתמול, הם לא רק שיא מועדון – הם גם משווים שיא פלייאוף ששותפות לו גם גולדן סטייט 15', מאבריקס 08', סיאטל 96'.

  5. אפשר להכניס בלי שום בושה כמה מהשחקנים שמקבלים דקות בפלייאוף הזה לרשימה הזאת.

    פעם לדטרויט היו שחקנים שמדברים על המיגרש,אפשר רק לקוות שמישהו יגדל שמה ביצים ליפניי שזה ניגמר בסוויפ.

  6. היום שבו בן אדם כמו טראמפ יהפך לאיש החזק בעולם (או לפחות בטופ 3, ותודה לך אובמה) יהיה יום עצוב.

    הקליפרס קבוצה לא צפויה בעליל, הפלייאוף שנה שעברה דוג' מושלמת.
    סדרה מול ג"ס יכולה להיגמר בניצחון קליפרי, אבל גם בסוויפ של הלוחמים.

    תלוי כמה עייפה תגיע הקבוצה המערבית, כי איך שהמזרח נראה עד עכשיו בפלייאוף, לקאבס מחכה טיול קליל.

    3. ענק

    4. רשימה מוזרה, אני יכול למצוא עשרות גרועים מהם.

    13. חייבים להעריך רוקי עם מספיק אומץ לדבר ככה על לברון.
    אבל חבל שדטרויט מדברים רק מחוץ למגרש ולא עליו.

  7. מנחם, מעורב מעולה תודה רבה!

    איך אתה כל כך בטוח שהקליפרס ינצחו את ג"ס ועוד בסדרה של הטוב מ-7? בכל המפגשים העונה ג"ס ניצחו (באף משחק, אם אני לא טועה, ג"ס לא הביסה, אבל מצד שני באף משחק הקליפרס לא ניצחו).
    מה בדיוק השתנה? האם לדעתך ההגעה של גרין לקליפרס כ"כ משמעותית שתגרום לניצחון בסדרה? האם דוק ריברס למד לאמן ולהשתמש בספסל שלו?
    אני לא אומר שהקליפרס יפסידו ב-100%, אבל אני חושב שזה לא יהיה רחוק מזה.. אם זאת רק תחושה שלך, ואין לך באמת ביסוס, אז זה גם לגיטימי, אבל הייתי רוצה את המספר טלפון של הדילר שלך

    1. זו גם תחושה, וגם העובדה שג"ס החלה מאד לזייף בסיום העונה, ומצד שני בלייק גריפין רק מגיע לכושרו המלא.

  8. סטנלי ג'ונסון הוא מבחינתי ההפתעה הטובה ביותר עד כה.
    הוא מוכיח את עצמו בגדול, הן מבחינת שלשות, הן מבחינת שמירה והן מבחינת אופי וחוסר פחד.
    כל מילה שאמר – אמת לאמיתה.
    תראו לי עוד רוקי כזה שלא מפחד לומר שהמלך ערום (מן הסתם זה בהשראת סטן דה-מן, איש אמת ידוע, שפשוט אמר ישר ולעניין בהפסקת הרבע את מה שכולם יודעים ומפחדים לומר לגבי התוקף של לברון)

  9. תודה על המעורב
    2. מטורף לעשות דבר כזה בעונה השנייה… אבל שימו לב שרוב הסלים הם זריקות קלות מאוד וזה אומר משהו על ההגנות של אז. מאז השתפר רבות!
    3. אני מת על ואן גנדי. בעונה האחרונה הוא נהפך לאחד המאמנים האהובים עלי בליגה.
    4. קצת לא מבין איך אפשר לדרג דבר כזה… ואם שחקן שיחק דקה למשחק ולא קלע כלום אז גם הוא גרוע לא?
    5. באטלר הוא שם לוהט!
    6. מיאמי לוקחים את הסיבוב בקלות מפתיעה מאוד לטעמי.
    7 +8 – כל כך חופשי שאפילו הוא יכל לקלוע 😀
    9. מדהים! 8!!!
    11. מנחם זה לא בגלל אחוזים מטורפים בצורה שלא נראתה מהשלוש אלא בגלל אחוזי קו של סנטרים – 50%!
    13. אני אוהב שחקנים כאלה שאין בהם את הפחד!

  10. פלאמלי באמת שחקן טוב מאוד ויש לו עוד אפגרייד לעשות,
    אינטיליגנציית משחק מרשימה מאוד, הצלע השלישית של מקולם ולילארד.

  11. לגבי השלשות – זה לא חדש שקבוצות זורקות הרבה שלשות. יש עלייה המתמדת כבר חמש שנים במספר השלשות הנזרקות. קליבלנד היא אחת מהקבוצות המרבות לזרוק מהשלוש כך שלא כל כך מפתיע שכשהם תופסים יום הם יגיעו לשיא (כמו שאם הווריורס יעשו את זה זה לא יפתיע אף אחד). גם 21 זריקות לשלוש של הקליפרס זה הרבה מתחת לממוצע הליגה ובוודאי מתחת לממוצע שלהם למשחק.

    לגבי הייחודיות של קרי – מה שהוא עשה העונה הוא חריגה סטטיסטית גדולה יותר מה-50 לעונה של ווילט. עד שמישהו יתחיל להתקרב ליכולת שהוא מפגין הוא יישאר ייחודי. כרגע זה לא נראה באופק.

      1. אני לא מנסה להשוות בין גודל ההישגים. ברור שלקלוע 50 נקודות בעונה הוא משהו בלתי נתפס שכנראה לא יחזור על עצמו. הכוונה שלי היא שמבחינת עד כמה ההישג הזה עולה מבחינה סטטיסטית על כל מה שקדם לו השיא של קרי הוא חריגה גדולה יותר. כלומר משהו מאד ייחודי. מה שאני מנסה לומר הוא שלדעתי לא נראה בקרוב עוד אחד כמוהו מכיוון שהיכולת שלו בתחום הנ"ל הן יוצאות דופן.

  12. יכול להיות שזכרוני מטעה אותי אבל זכור לי שלארי אמר על מייקל "אני ראיתי היום את אלוהים מחופש למייקל גורדן"
    בכל מקרה תודה על מעורב מצוין וחג שמח

  13. "המיוחדות של סטפן קרי תיעלם בקרוב" … אתה מפספס לחלוטין את הפואנה בשחקן הנפלא הזה דוקטור.
    זה לא רק השלשות אצלו…
    ואם זה מה שאתה חושב שמיוחד בו בלבד… אז אתה עיוור מרוב סלידה למערביות.

  14. אגב המיוחדות שלו היא שפתאום כולם רוצים להיות סטפן קארי ובזה הוא עשה את שלו מאחד שהגיע לליגה היו הרבה צקצוקי לשון האם השחיף הקטן ממכללה לא מאוד גדולה בכלל מתאים לליגה הזו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט