20, 20 שניים של רגעים, מהלכים, סלים, ציטוטים, ביקורות, שידורים, ראיונות, ניצחונות, הפסדים ובעיקר רגשות! איך אפשר להתחיל לסכם?

"הפרידה הזאת לא הייתה מתרחשת באופן הזה אם היינו מתחרים על האליפות. העונה הייתי יכול להתעופף באוויר ולתת הכל ואז להודות לכולם״

זהו זה נגמר, הלילה התרחש המשחק האחרון של קובי האיש והאגדה וכבר ברגע הזה מתחילות דמעות בעיניי. אפשר לתאר את קובי בכל כך הרבה דרכים! בחרתי להראות את דמותו של קובי דרך ציטוטים שהוא נתן לאורך הקריירה וגם הרבה מהציטוטים שאמר העונה.

לפני כמה ימים התפרסם סרטון שחייב לפתוח את המאמר מבחינתי:

אתה אוהב אותי

אתה אוהב אותי כי אני קובי

בגלל שאני אלוף 5 פעמים,

בגלל שאני אחד הגדולים שדרכו על המגרש,

אבל אתם לא צריכים,

אתם צריכים לשנוא אותי, תשנא אותי

בגלל שאני נתתי לכם 4 בבוקר

כי דחפתי אתכם כמו שאף אחד אחר לא,

תשנא אותי.

כי אני מייצג גדולה, גדולה זה הכול בחיים.

תאהבו אותי כשתהיו גדולים יותר.

כך הוא קובי! תמיד הוא שנוי במחלוקת ונמצא בין שנאה לאהבה. שונאים אותו בגלל האופי, ובגלל המורכבות שיש בו. בנאדם שתמיד רוצה להיות אלוף וזה לא משנה באיזה דרך ומי יעמוד בדרך.

״חברים באים והולכים אבל דגלי האליפות נשארים תלויים לנצח.״

זה משפט חזק, משפט שמיד מקפיץ אנשים מהמקום שיגידו איזה שחצן, איזה אגואיסט, איזה בנאדם עלוב. אבל אין מה לעשות כך הוא היה, המילה שמתארת את קובי בצורה הטובה ביותר היא – תחרותיות!

"הניצחון קודם להכל, אין איזור אפור, אין כמעט."

כשנשאל קובי לאיזה משחקים הוא היה רוצה לחזור אליהם, הוא ענה: ״לכל אחד מהפסדים שלי בסדרות הגמר״. קובי הגיע לשבעה גמרים ומתוכם זכה ב-5, אך לדעתי הוא זוכר את ההפסדים יותר מהניצחונות.

ביום שלישי בעקבות התרגום של שייקה נחשפתי לסיפור שלא הכרתי – האחד על האחד נגד J.R. סיפור מדהים שמדגים באופן ברור את האופי של קובי.

Kobe on playing JR Rider one-on-one: "It was bad. He tried me. It didn't work out too well." pic.twitter.com/VGLQvio7dt

— Kobe Bryant Fans (@Team_KB24) 12 באפריל 2016

כזה היה קובי, מוכן ורוצה להתמודד מול כל אחד! במטרה לנצח, במטרה להביס ובעיקר במטרה להראות שהוא הכי טוב.

״כשיש לי הזדמנות לשמור על ג׳ורדן אני רוצה לשמור עליו, אני רוצה אותו, זה האתגר האולטימטיבי. ״

״אני לא רוצה להיות המייקל הבא, אני רוצה להיות קובי בראיינט.״

ההשוואה לג׳ורדן לאורך הקריירה הייתה בלתי נמנעת. קובי היה הדבר הקרוב ביותר לג׳ורדן שאי פעם היה וכנראה הכי קרוב שיהיה. קובי היה מעריץ שלו, הוא למד את התנועות, התגובות ואת המהלכים בצורה מושלמת. הוא רצה תמיד להיות אחד מעליו. הוא זכה לשחק נגדו כמה פעמים וראו עליו את ההתרגשות ואת האמוציות שזה מוציא ממנו.

אחד מהמשחקים שקובי לא ישכח לעולם:

ב-2004 קרתה אחת התפניות בקריירה של קובי. הוא גרם לעזיבתם של פיל ג׳קסון ושאק לאחר כמה שנים של הצלחה ענקית! קובי תמיד שאף למצוינות הוא לא יכל לסבול את העצלנות ואת הגישה של שאק. יש הרבה שאומרים (אני מבניהם) שאם לא העזיבה של שאק הם היו לוקחים עוד 3 אליפויות בקלות. לקובי תמיד היה הרבה דברים להגיד על חברים שלו לקבוצה וזה התחיל מהרצון להצליח.

״זה שיגע אותי זה שהוא (שאקיל) היה כל כך עצלן, צריכה להיות לך האחריות לעבוד כל יום ויום.״

״יש שחקנים שגרמתי להם לבכות. אם אני יכול לגרום לך לבכות, אני לא רוצה לשחק איתך בפלייאוף.״

קובי תמיד התאמן, כל עונה הוא הגיע מוכן לעונה לאחר חודשים של אימון בקיץ שכולם יצאו לחופשה. לא חסרים הסיפורים שיספרו על כך שראו את קובי מגיע למגרש שעתיים לפני האימון או נמצא בחדר כושר מ-8 בבוקר בימי חופש. קובי שאף לשלמות! הוא רצה להיות הטוב ביותר והיה מוכן להשקיע את כל כולו וכך הוא עשה.

בסוף המילים של קובי מהסרטון הוא אמר: ״תאהבו אותי כשתהיו גדולים יותר״. קובי הוא סמל לעבודה קשה ונחישות, הוא סמל בשביל הספורט!

הכתבה נכתבה אתמול אבל מה שקרה לפני מספר שניות אי אפשר לתאר במילים! קובי סיים את הקריירה בצורה היפה ביותר שהיה אפשר לצפות ממנו. 60 נקודות וסלים לא הגיוניים במאני טיים! קובי הוא ווינר בנשמה!