עובדות וסיפורי נ.ב.א (11) / רון טחן

השבוע פינתנו השבועית תכלול, בין היתר, סיפורים על השחקן שהפך בן לילה למאמן, על הכוכב שהעז להתווכח עם מאמנו על התרגיל האחרון במשחק, וגם לברון ג'יימס כאן! אז יאללה, בואו נתחיל:

 

1.בגמר הליגה האחרון (שנת 2015), כוכבה של הקליבלנד קאבלירס, לברון ג'יימס, נכנס לספרי ההיסטוריה, כשהפך לשחקן הראשון שקלע יותר נקודות (35.8), אסף יותר ריבאונדים (13.3), ומסר יותר אסיסטים (8.8) מכל שחקן אחר בשתי הקבוצות בסדרת גמר.

לצערו, כל מאמציו לא מנעו מגולדן סטייט לנצח בסדרה, ולזכות באליפות.

*

2. בשנת 2002, בחרה וושינגטון בבחירה ה-40 בדראפט את חואן קארלוס נבארו הספרדי, שמצידו, העדיף להישאר בברצלונה.
כעבור כחמש שנים, וושינגטון ויתרה בטרייד על זכויותיה לקלוט את נבארו לטובת ממפיס. כתוצאה, נבארו בן ה-27 החליט נבארו לנסות את מזלו בליגה הטובה בעולם, לצד חברו הטוב פאו גאסול.

בעונתו הראשונה בליגה, נבארו התמודד בצורה נהדרת עם עומס המשחקים (לא החסיר ולו משחק אחד), קלע 10.9 נק' למשחק, ושבר את שיא השלשות לרוקי (נשבר מאז), כשצלף 156 פעמים מחוץ לקשת.


אלא שלאחר עונה ראשונה אישית מוצלחת לכל הדעות, נבארו, המכונה "לה בומבה", החליט להיענות להצעתה של קבוצתו ברצלונה לחזור הביתה, וחתם על חוזה עתק במושגים אירופאיים – 12 מיליון יורו לחמש שנים.

וכך, נבארו חזר לככב בשורות קבוצת הפאר הספרדית, והפך במדיה לקלע המוביל בתולדות היורוליג.

*

3. לאחר קריירה מכובדת בת 10 שנים בתור רכז בליגה הטובה בעולם, סקוט סקיילס, כיום מאמנה של אורלנדו, נפלט מהליגה בגלל פציעה קשה בכתף.

סקיילס בן ה-31, שהאמין שהוא עדיין יכול לשחק, ניסה את מזלו מעבר לים, וחתם בשנת 1996 בפאוק סלוניקי היוונית.

הציפיות מסקיילס היו גבוהות, אך פציעות העבר וחילוקי דעות קשים עם מאמנו, מנעו ממנו להפגין את כישוריו. סקיילס אף ביקש מנשיא הקבוצה להשתחרר מחוזהו, והגיע להסכמה לפיה יחזיר חלק מהכסף שקיבל.

אלא שאז התחוללה תפנית בעלילה. נשיא הקבוצה החליט לפטר את המאמן, והתקשר ב-12:30 בלילה למועמד להחליפו, שביקש "חצי שעה לחשוב על זה", לפני שנענה בחיוב להצעה.
מי היה אותו מועמד? נכון מאוד. סקוט סקיילס!

הקדנציה הקצרה של סקיילס בקבוצה תיזכר כסיפור הצלחה, לאחר שהוביל את פאוק למקום השלישי, למרות מכת פציעות ממנה סבלה הקבוצה.

בסיום העונה סקיילס חזר לארה"ב כדי לשמש כעוזר מאמן בפיניקס, ובשנת 1999 קודם לתפקיד המאמן הראשי של הקבוצה. מאז, המאמן הספיק לעבוד גם במילווקי ושיקגו, וכיום הוא מאמן את אורלנדו.

 *
4. ביל ראסל האגדי, זכה ביותר טבעות אליפות מכל שחקן אחר בהיסטוריה של הליגה.

במהלך קריירה שנמשכה בבוסטון כ-13 שנים, ראסל זכה לחגוג בסיום העונה לא פחות מ-11 פעמים!
*
5. המאמן תמיד צודק? כנראה שלא, אבל לפעמים דווקא כן.

לאחר פרישתו הראשונה של מייקל ג'ורדן מכדורסל, שיקגו בולס הפכה בן לילה ל-קבוצה של סקוטי פיפן.

פיפן לא נרתע ממעמדו החדש ככוכב של הקבוצה, והוביל את שיקגו למאזן מצוין של 27-55 (בסה"כ 2 ניצחונות פחות מהעונה הקודמת, בה הקבוצה זכתה באליפות שלישית), כשהוא קולע 22 נק' למשחק, ומוסיף לכך 8.7 ריב', 5.6 אס' ו-2.9 חט'.

עם זאת, במהלך פסק זמן מכריע, 1.8 שנ' לסיום, ובמצב של שוויון 102 עם הניקס (שהובילו 0-2 בחצי גמר המזרח) , מאמן הקבוצה פיל ג'קסון העדיף שכוכבו יהיה זה שימסור את הכדור, לטוני קוקוץ', שכבר קלע שלושה סלי ניצחון באותה עונה.

פיפן לא אהב את התרגיל, בלשון המעטה, סירב לעלות על הפרקט, והתנהגותו הובילה לסכסוך קולני עם ג'קסון, שלא נכנע לכוכבו.
לבסוף, פיט מאיירס עלה במקום פיפן ומסר את הכדור לקוקוץ', שלא אכזב וקבר את סל הניצחון עם הבאזר.

פיפן, שהוצף בשאלות על ידי התקשורת, נאלץ להודות בכך שמאמנו צדק.

 

 

 

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. נבארו שיחק ב-2007-8 בממפיס בעונת הרוקי שלו (שהיתה גם היחידה). אני חושב שאחת מהסיבות שהוא עזב מכיוון שגאסול, חברו הטוב ביותר, עזב ללייקרס ולכן הוא לא רצה להמשיך שם ללא גאסול.
    בנוסף נבארו, שהוא ספרדי, לא ממש דובר אנגלית, ולכן העדיף את הבית החם בברצלונה ולהיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות.
    אני מניח שהמשחק האירופאי, בו הוא שלט, התאים לו יותר, מאשר להיות שחקן משלים שמשחק בשביל הכוכבים האמריקאים.

  2. אדיר תודה.

    אפילו שאני לא סובל את לברון זאת הייתה סדרת הגמר הכי גדולה שראיתי של שחקן בודד.

    הסיפור עם פיפן חזק מאד. אם אני זוכר טוב גם היו דיבורים בעקבות האירוע שהבטלס רוצים להעביר את פיפן בטרייד תמורת שון קמפ.

  3. נהדר, תודה . לדעתי לברון היה צריך לקחת MVP של הגמר למרות שהם לא ניצחו .
    סקוטי פיפן בורך וקולל להיות בחלק המרכזי של הקריירה לצד MJ – הוא היה שחקן אדיר, גם הגנתית וגם התקפית ששיחק כינור שני . בלי MJ הןא לא היה לוקח 6 אליפויות אבל הוא היה נחשב להרבה יותר גדול בראי ההיסטוריה.

  4. לא מחסידי או שונאי לברון המושבעים. אבל הוא היה חייב לזכות בתואר (הלא באמת חשוב) הזה. אפילו מעליב שבכלל חשבו על מישהו אחר אחרי סדרה מפלצתית כזו עם כמעט טריפל דאבל בממוצע, טוב יותר מכל שחקן בכל קטגוריה, והכי חשוב, האחראי הבלעדי שבכלל היתה סדרה, על שיאי הרייטינג והכסף שלה.
    חוץ מזה, כיף של מדור.

  5. רון תודה על טור משובח נוסף!
    גם אני מסכים שה-MVP נשדד מלברון בשנה שעברה.
    את הסירוב של פיפן לעלות לשחק אני זוכר כמו היום. בתור בני משק שחונכו שהפרט תורם גם לכלל פשוט לא האמנו איך האנוכיות יכולה לתפוס מקום כזה מרכזי. חשבתי שהוא היה צריך ללכת על 4 ולגעות כחמור אם זה מה שטובת הקבוצה דורשת. היה צריך לשלוח את פיפן לקלבוש (אם היה בצבא). ברוכים הבאים לתפיסת העולם האמריקאית. היום, אגב, אני קצת יותר מבין אותו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט