מי הוא לברון – אנליזה (ללא ספה) משרינק אמיתי / סקוטי

************************

כותב המאמר הוא פסיכולוג קליני במקצועו שבמאמר זה ניסה להסביר את דעתו על החייה הזאת הנקראית 'לברון' (או THE KING) מבלי להגזים במונחים וביטויים מקצועיים מדי לקורא הרגיל (אפילו שכולנו אוהבים להיות 'פסילוגים בגרוש'). אז עכשיו יש לנו בין הגולשים והכותבים מהנדסים, רופאים, פרופסורים אקדמאים, אנשי ומנהלי חברות היי טק, בעלי חנויות, קברניטים, עורכי ועורכת דין, מגדלי עיזים, רואי חשבון, יזמים, תלמידי חטיבת ביניים ותיכוניסטים, חיילים, עובדים סוציאליים, ועכשיו גם פסיכולוג קליני .

*********************

נקודת מבט נוספת – לברון או המלך

אני מבקש להצטרף לשיח שהתנהל באתר בתקופה האחרונה ובכלל ברשתות החברתיות ובתקשורת סביב התנהגותו האניגמאטית משהו של לברון ג'ימס בתקופה האחרונה (אם כי נראה שמשהו נרגע השבוע). אשתדל לא לחזור על טענות שכבר הועלו, וכן לנקוט בעמדה שאינה שיפוטית אלה לנתח על רגל אחת את המצב כפי שניתן אולי להבין אותו מנקודת מבט קצת שונה.

כאמור בתקופה האחרונה לברון פרסם סטאטוסים עמומים שעלול היה להשתמע מהם מסר ביקורתי לשחקנים בקבוצה. הוא הפסיק לעקוב אחרי חשבון הטוויטר של הקאבס ולאחר מכן ניער מעליו עיתונאי בחוסר אלגנטיות ובכך ורק הגביר את הלהבה התקשורתית. לברון בילה חופשה קצרה במיאמי עם חברו/יריבו דווין ווייד שלווה גם כן בסטאטוס שנוי במחלוקת. לאחרונה אף פורסם ציטוט שלו מתוך ראיון  מתמשך בו הביע את רצונו לשחק בעתיד עם חבריו דוויין, מלו וקריס פול. ועל כך בהמשך.

אז מה קורה עם לברון? הטענה שלי היא פשוטה ואלי אף תפתיע חלק מכם. אם כך ניגש לעניין – המלך ג'יימס סובל מחוסר ביטחון  ומכאן שיש להבין את התנהגותו ואופי קבלת ההחלטות שלו מתוך הנחה זו. על פניו זה לא נשמע הגיוני, ספורטאי על ובמעמד כה רם חייבים ליהנות ואולי דווקא לסבול לעיתים מעודף ביטחון. אבל בשביל להגיע לסוף דעתי יש צורך לחזור להתחלה.

  • לא עשיתי תחקיר בעניינו וייתכן שיהיו אי דיוקים בנוגע לפרטים מסוימים, עמכם הסליחה.

ובכן, לברון סוחב מטען רגשי עוצמתי שרק מעטים יכולים להבין את כובד משקלו. אביו עזב את אימו לאחר הלידה ולא הכיר בלברון התינוק. במילים אחרות, לא מן הנמנע שמתחת לכתר של המלך שוכן לברון אחר, שלא מבין איך אותו אדם שהביא אותו לעולם, שממנו ירש את הגנים החד פעמיים, שאותו היה אמור להעריץ כמו שכל ילד מעריץ את אביו. איך דווקא הוא לא נשאר לתמוך בו ובמשפחתו. אולי בלברון האחר מכוננת השאלה הבלתי נסבלת – מה היה כל כך רע בי שעזבו אותי? אולי כדי לענות לעצמו בפשטות – אין בי שום דבר רע, אני אדם טוב ומיוחד – חייב לברון האחר להיות מלך, אלוף האלופים, כזה שגדולתו החד פעמית הינה בלתי ניתנת לספק, כזה שכולם יאהבו אותו כפי שאביו לעולם לא ידע איך.. בניסוח קצת אחר, כדי לא להרגיש חוסר ביטחון, לברון האדם חסר הביטחון, מתחפש (במובן העמוק של המילה) למלך עם סופר ביטחון. העובדה שהוא אחד מהשחקנים הכי גדולים בכל הזמנים עוזרת מאוד.

נראה שעד 2007 המלך באמת האמין שהאליפויות בדרך והכל רק עניין של זמן. לכך התרגל כבר מהחטיבה. אבל אחרי סטירת הלחי מול הספרס לברון התפקח מהאשליה ומאותו רגע החל להדהד בו ביתר שאת אותו חוסר ביטחון לגבי היכולות שלו וסיכוייו להתעלות על הגדולים באמת. המניע של ההחלטה לעבור לשחק עם ווייד (ובוש) שכבר הוכיח את עצמו באה מצורך במעין דמות אב או אח גדול ותומך. כזה שיכיר בגדולתו, שיתמוך ויגדל אותו ושידע להגן עליו ולקחת אחריות כשזה באמת חשוב. יחד עם זאת, ההחלטה של המלך יצאה לפועל בצורה לא מכבדת ומעליבה שהתפרשה כנטישה של אוהדיו התלויים בו כל כך, כשעל הדרך הוא זורע בהם את הספק המייסר – מה כל כך רע בנו שעזבת אותנו? מצלצל לכם מוכר?

חוסר הביטחון של לברון נחשף בגמר מול דאלאס. זה היה ניכר בהופעותיו ובקושי לתפקד ברגעי הקלאצ'. בשנתיים לאחר מכן הוא לוקח אליפויות ומחליט לחזור לקליבלנד. לא מן הנמנע שהסיבה להחלטה היא הרבה יותר רגשית ממה שנראה על פני השטח. ככל שהזמן עבר, לברון לא יכול היה לסבול את המחשבה שהוא עצמו נהג כלפי אוהדיו בקליבלנד כפי שאביו נהג כלפיו. הוא היה זקוק למחילה ואיזו דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר להביא לעיר (ולמשפחתו) את הגביע הנכסף. אבל עדיין אחרי שתי אליפויות הוא לא האמין שיוכל להרים את הגביע בלי עזרה של שני אולסטארים שיחפו עליו. ההפסד לגולדן סטייט, כמו מול ס"א כמה שנים לפני כן, הציף מחדש את חוסר הביטחון ואת הספק שהוא לא טוב מספיק, לא גבר מספיק בשביל לעשות זאת בכוחות עצמו.

אם כך, אותו הספק הוא הוא המניע להתנהלותו המוזרה של לברון בחודש האחרון, כשככל הנראה נפלו לו כמה אסימונים שאף הם תורמים לתמונה. 1. שהוא כבר לא המלך הבלתי מעורער של הליגה, הייתה מהפכה ולא סיפרו לו. 2. שהוא מעבר לשיא וייתכן מאוד שהשיא הזה יכלול שתי אליפויות בלבד. זה מרשים אין ספק אך לא ביחס לציפיות שלו מעצמו. 3. שהישועה לא תבוא מקיירי ומלאב. ההפך, מסתמנת שם מורכבות יתר ותחרותיות שפוגעת בכימיה הקבוצתית. נראה שלאור כל זאת לברון חווה משבר.

הוא מבין שהסוף קרב ושהנסיבות לא לטובתו. כתוצאה מכך התנהגותו הופכת אמביוולנטית ולא ברורה. מה שהכי תפס את תשומת ליבי מכל הפרשיות היה דווקא הציטוט לגבי הרצון לשחק עם החברים שלו. נדמה שזה משפט שהתפלק לו בנאיביות ולכן מתמצת יפה את האישיות המפוצלת של המלך. זה הילד הכי מקובל בשכבה שבכלל לא מעוניין במעמד הזה אבל נאלץ לזרום עם התפקיד כפי שכולם מצפים ממנו. בתכלס היה מעדיף שיעזבו אותו בשקט ויתנו לו לשחק עם החברים הטובים שלו בהפסקה, סתם בשביל הכיף.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 81 תגובות

  1. מנחם לס

    1 אפר 2016 00:30:48

    אנליזה הגיונית ביותר. אני לא פסיכולוג כמובן, אבל חייתי עם פסיכולוגית (אשתי רינה ז"ל) ובתי פסיכולוגית, ואני פסיכולוג חובב המנסה להבין את נפשותם של אנשים אוהדי לייקרס.

    ברצינות – אנליזה מובנת, רציונלית, ואני מסכים איתה. תמיד היתה לי הרגשה שלא הבעתי שכל הצגת הגדלות של לברון מקורה ברגש נחיתות, או "NEED FOR ACHIEVEMENT" שהתפתח אצלו בגלל שאביו עזב אותו בגיל צעיר.

    אני סבלתי הרבה שנים מאותה בעייה (אבי עזב אותנו כשהייתי בן 3) אבל אני מאמין שהבנת החוסר עזרה לי להתגבר על הצורך להוכיח את עצמי שוב ושוב.

    עתה אני לא שם קצוץ.

    2. מנחם לס

      1 אפר 2016 03:17:16

      תגיד לי מייק, אתה דפוק בראש על אמת, או רק עושה את עצמך אהבל?
      אני לא שם קצוץ עתה (כבר 20 שנה) על מה חושבים ע-ל-י!

  2. Yavor

    1 אפר 2016 01:00:29

    יופי של ניתוח. הגיוני וסביר. ככל הניתוחים הללו, לא נדע לעולם מה מתוכם נכון ומה אינו, אולי עוד 30 שנה כשהבחור יחליט לשתף.

  3. מוש השור

    1 אפר 2016 01:25:58

    נהדר, תמיד נראה לי שמהדהד בתוכו מין חוסר ביטחון עם כל הפוזה שהוא מפגין.. תיקון הגהה קטנצ'יק הגביע הנכסף..

  4. יואל

    1 אפר 2016 01:41:16

    רגע שניה אני חייב לנגב דמעה בשביל לברון,פשוט כואב לי על הכונפרה הזאת למות.
    עכשיו ברצינות ובלי שום זילזול בכותב המאמר.
    זה מזכיר אדם שרוצח ולאחר מכן עולים דעות וטענות שבגלל ילדותו\פגיעה פיזית\נפשית\התעללויות\(מחק את המיותר) הוא לא שלט בעצמו וזאת בעצם לא אשמתו ובלה בלה בלה………
    אני אוהב לראות את התמונה הפשוטה ובדרך כלל היא זאת שהכי נכונה.
    לברון אדם נאלח ורקוב.(לא מעניין אותי הכדורסל שלו,ולא מכינס את זה לשום דיון מבחינתי)
    הוא נרקסיסט חולני ,שדורש להיות במרכז תשומת לב העולם כולו ברמות שגורמות לי להקיא מכל החורים.
    שילך לפסיכולוג לקבל עזרה הדפקט.(ביננו לברון מאמין שהוא יצירת מופת של אלוהים לאדם עלי אדמות ושהחרא שלו בטעם שושנים בצבע בורדו והוא בחיים לא יחשוב שהוא צריך עזרה).
    בחיית זומזום.
    אהההה וכמעט שחכתי הוא גם לא חכם בלשון המעטה. יענו אהבל ענק.
    נו אתם רואים גם אני עשיתי אנליזה ללברון.

    1. not a bad boy

      1 אפר 2016 07:16:34

      1000000+

      בתחילת הדרך, כל מנייאק היה תינוק חמוד. אבל רק שמאלנים מנייאקים מחפשים לבלבל לך את המוח שבגלל זה מגיעים לו רחמים, ולא בעיטה עסיסית בתחת.

        1. not a bad boy

          1 אפר 2016 08:06:19

          טוב תראה, אם אתה מתעקש…

          אבל אני כתבתי על יו"ר מועדון המנייאקים מדורי דורות, האיש שראוי לייסד על שמו קטגוריית איג-נובל מיוחדת, קבלו את … (תופים, הקהל בהתרגשות, הכרוז מצחצח את גרונו בהתרגשות) … לפלופ ג'יימס.

          1. not a bad boy

            1 אפר 2016 08:09:56

            אה, אופס.

            תראה. מותר לך להיות שמאלני. זה כתוב בפקודות מטכ"ל. אבל אותו רגע שאתה מבקש לרחם על לפלופ כי הייתה לו ילדות עשוקה – אתה הופך להיות שמאלני מנייאק.

        3. חתוליו

          1 אפר 2016 18:27:48

          בתור שמאלני שמתי לב שיש ימניים שהדרך היחידה שלהם להתמודד עם ניתוח מושכל או אנשים אינטיליגנטיים שאינם לרוחם היא להאשים אותם בשמאלנות.

          1. סתם אחד

            2 אפר 2016 21:43:38

            נכון, הבעיה שבתור ימני נתקלתי ביותר מקרים הפוכים…
            קרי שמאלנים שהדרך שלהם להתמודד עם ניתוח מושכל או סתם עובדות היתה קריאות כיבוש וגזענות…

            אגב, ממליץ בחום על תפוס ת'יהודי. ספר מבריק.

  8. גיא

    1 אפר 2016 02:49:32

    אנליזה יפה. מעניין לקרוא אני חושב שהוא בחוסר בטחון בגלל המהפיכה. הוא כבר לא השחקן הכי טוב שיש, קארי טוב ממנו והוא יודע את זה.

    יואל לא יפה, שהייתי קטן אמא שלי אמרה לי, לשטוף את הפה. פוייה לדבר ככה

  10. Dror2

    1 אפר 2016 07:36:29

    ניתוח מעניין, למרות שאני נוטה שלא להסכים עם סופו. הפרעת אישיות נרקיסיסטית כמו של לברון מונעת מחוסר ביטחון, ואני לא חושב שאם יתנו לשחק בהפסקה עם החברים זה יספק אותו ואת הצורך בגדולה.
    ביחד עם זה צריך לזכור משהו נוסף – אור הזרקורים ממכר, בטח כשהוא עליך מגיל 16. ואם אין לך את זה בפנים, בשלב מסוים אהבת הקהל לא רק מפצה על חוסר אהבה עצמית אלא גם מגדילה אותה (ככל שהקהל אוהב אותך יותר ככה אתה פחות אוהב את עצמך ויותר תלוי באהבה שלו). למרות התהילה, הכסף והכל לא הייתי רוצה להתחלף עם לברון

  11. שי אבן צור

    1 אפר 2016 07:59:17

    נשמע הגיוני אבל איך יכול להיות שהוא לא יודע מה עובר עליו, שאף אחד מהפמליה האדירה שלו לא הפנה אותו לפסיכולוג(גם פסיכולוג ספורט היה מתאים)

  12. Dror2

    1 אפר 2016 08:08:29

    לכל אחד מאיתנו יש סוגיות לא פתורות אבל רובנו הגדול לא הולך לטיפול (או עושה דברים אחרים שהיו עוזרים לו להרגיש יותר טוב). למה? כי אנחנו יצורים לא רציונליים וזה הופך את החיים להרבה יותר מעניינים.
    וחוץ מזה, ככה לאנשים כמוני יש פרנסה 😁

  13. Berch

    1 אפר 2016 08:11:14

    רוב האנשים שהכרתי שהפגינו ביטחון עצמי גבוה סבלו עמוק בפנים מחוסר בטחון רציני.
    מי שיש לו בטחון עצמי אמיתי לא מרגיש צורך לחשוף את זה. ההפך, בטחון עצמי גבוה גורר אתו צניעות מתוך הבנה של מקומך בעולם ולכן הפגנת ביטחון מוחצנת היא לא חלק מזה.
    כמובן שיש מצבים יוצאי דופן אולם אני מדבר על רוב המקרים….

    2. not a bad boy

      1 אפר 2016 08:49:39

      זה תחום בתורת המשחקים. הצורך לאותת, ועוצמת האיתות. בספר של אבינש דיקסיט ובארי ניילבאף, הם תיארו ראיון עבודה עם מועמד לסגל המרצים בבית הספר האוניברסיטאי, שהגיע לראיון עם ג'ינס במקום חליפה מחויטת. הרושם שלהם היה שהנ"ל גאון ביכולותיו, כי רק מישהו מהרמה הגבוהה ביותר, לא צריך להתשתמש בשום איתות מקדים על יכולותיו.

    3. אשך טמיר המקורי

      1 אפר 2016 10:36:28

      צריך להסתכל פשוט על הכלבים. זה הכי ברור.
      כלב פחדן יעשה רעש וצלצולים, נביחות וחשיפות שיניים, בסיטואציות שמלחיצות אותו.
      כלב עם ביטחון פשוט נשאר רגוע ומשדר ביטחון שקט. גם אם תכניס אותו לחצר מלאה כלבים זרים הוא יישמור על פאסון, פשוט יתעלם מהם ויתחיל לרחרח…

      1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

        1 אפר 2016 11:23:16

        מה שהופך את כל האייטיז לכוסיות ממין זכר…

        זה קצת יותר מורכב מזה, יש כאלו שחושפים שיניים (אנשים, לא כלבים) כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם, ויש כאלו שחושפים שיניים כי הם רעבים ורוצים לטרוף אותך.

        7 מליארד בריות בעולם, כל אחד והסיפור שלו, סטט' זה בלתי אפשרי שכולם יצאו מאותה שבלונה, עם כל הכבוד לפסיכולוגיה.

        1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

          1 אפר 2016 12:32:13

          ויש כאלו שחושפים שיניים כי הם מצלמים פרסומת למשחת שיניים.. סמיילי עם עששת

  14. אשך טמיר המקורי

    1 אפר 2016 08:35:51

    כמו שנכתב בפוסט ובתגובות, נרקיסיזם מבוסס על עצמי שברירי וחלש. עם זאת, אני חושב שהחזרה לקליבלנד לא נבעה מרגשנות כלפי האוהדים אלא מאופורטוניזם ומבחירה הדרך הקלה בגלל העצמי החלש הזה שבפנים.

  15. גור גולן

    1 אפר 2016 09:02:02

    + גדול לאשך ולברץ׳.

    אני מסכים שזה יכול באמת להיות שזו הסיבה (בעיקר רגשי נחיתות) אבל לדעתי זה נובע יותר מרצון עז להוכיח ולהיות הטוב ביותר גם אם זה ירמוס אנשים אחרים (בידיעה שזה קורה!).
    מה שהוא עשה לטיירון לו נגד ברוקלין זה דבר שאי אפשר לתרץ וזה דבר שאצל כל מאמן עם קצת מעמד היה נגמר בסטירה מצלצלת! ללא ספק יש בהתנהגות שלו הרבה ממה שסקוטי כתב אבל אפשר להגיד שאדם שסובל מכזה דבר לא יגיע למצב כל כך חמור ויש בזה יותר מזה. היותר הזה הוא הרצון להיות הטוב ביותר תוך כדי רמיסת אנשים אחרים.

    תודה על מאמר רציני ומצוין!

        1. WTF

          1 אפר 2016 10:07:12

          הוא לא עשה כלום.
          דור בלוך כתב את זה בסיכום שלו כחלק מה-1 באפריל.
          אבל לעדר השנאה, זה לא באמת משנה.
          זה הקטע עם שונאים, קל להלהיט אותם, כי הם לא מחפשים עובדות בשביל להפיץ את השטויות הלאה…

          3. chipi

            1 אפר 2016 15:44:21

            גבר תנשום. אף אחד כאן, גם לא ה-ללל, יושבים כל בוקר ומחפשים לכלוך ודרמה על לברון. רוב השטנה היא בגין שטויות שהואו עושה ומפורסמות ממילא.
            חות מזה בהכל בהומור ובפרורפציות.

  18. סקוטי

    1 אפר 2016 10:37:20

    כמה נקודות והבהרות
    אני חושב שהרבה מהתגובות שמתייחסות לעניין בפשטות כלומר שלברון רואה רק את עצמו, שהוא שם את עצמו במרכז וחש כי השמש זורחת לו מהתחת וכן הלאה, שהוא מוכן לרמוס אנשים כדי להגיע למטרות שלו.. הכל נכון וחלק (שבאמת לא נכנסתי אליו ) ממה שתיארתי באישיות של המלך שהיא כמו מסיכה המסתירה את הפגיעות שלו (זה לא מוריד ממנו אחריות).

    אני מסכים שההחלטה לחזור לקליבלנד היתה מונעת מהרבה שיקולים ואכן התמקדתי ברובד אחד שלהם. בתמצות הייתי מוסיף שלברון המלך היה מוכן לעשות הכל כדי להגיע לכמה שיותר אליפויות ואילו לברון עם רגשי הנחיתות רוצה להוכיח לעצמו שהוא יכול להוביל קבוצה בכוחות עצמו. נראה שהוא עומד להיכשל במשימה הזאת, ומכאן המשבר.

    חוץ מזה, לא ברור לי כיצד ניתן להסיק מהטור שלברון אינו אחראי על מעשיו ושיש לרחם עליו. אין קשר בין הדברים שעברו עליו בחיים לבין האופן בו יש לשפוט אותו, הוא אדם בוגר והוא משלם את המחיר על מעשיו. יחד עם זאת, אם נקודת המבט שהצגתי מעוררת קצת חמלה ומפחיתה שנאה אז אני מוכן להיקרא שמאלני מניאק, אבל הקישור הזה בין חמלה לשמאלני הוא מסוכן דווקא בגלל המשמעות ההפוכה שלו.

    הרצון לשחק עם החברים – מסכים עם מה שנכתב, זה לא רק שיעזבו אותו בשקט. החברים של לברון זה לא אלמוני א' ופלוני ב'. זה השחקנים הכי טובים בעולם ולכן לתפיסתו רק הם שווים ורק הם יכולים להבין אותו ולהיות ברמה שלו. אני לא אתפלא אם לפחות מול ווייד לברון חשף את החולשות שלו ולכן הוא יכול להיחשב כחבר אמיתי.

    2. not a bad boy

      1 אפר 2016 13:04:11

      להבהיר:

      א. אל לטעות אחרי הנטייה שלי לדבר ממבו ג'מבו בקצב שאריה דרעי סופר כספי שוחד באישון לילה: נהנתי לקרוא את זווית הניתוח שלך, ואין ספק שלפחות כמו כל צד אחר של ניתוח, מתבקשת מאוד פרשנות פסיכולוגית למהלכים של לברון.

      ב. מותר להסתלבט על שמאלנים מניאקים, על כהניסטים פאשיסטים או על לא יודע, כן?

      https://m.youtube.com/watch?v=DwnRA6VV3jg

  19. עגל

    1 אפר 2016 12:22:50

    מאמר מצוין והתגובות מצוינות גם (לא כולן).
    אני מסכים עם הרוב רק מנקודת ראותי לברון רואה בווייד אח אמיתי ולא דמות אב. שניהם מאותו הדראפט ועברו ביחד "מסלול" בליגה. אם כבר אז פט ריילי הוא האב. בהיעדר אבא לברון למד בגיל צעיר לסמוך רק על האחים-חברים שלו כי הכוח שלו בא מהחבורה והחבירה לווייד ולבוש סיפקה לו את זה וגם פיזרה את הנטל על המגרש. החזרה לקליבלנד היא ניסיון ברור לתיקון הנטישה. בשביל להצליח הוא צריך קבוצה רצינית אבל מסיבות שונות קיירי ולאב לא מספקים את הסחורה.

    1. not a bad boy

      1 אפר 2016 13:15:27

      קיירי ולאב לא מספקים את הסחורה, זה משפט מפתח בחוסר המודעות הילדותית של לברון. תמיד כולם אשמים. זה לא שהוא כאן הבעיה, ושדווקא נבנתה סביבו קבוצה לאליפות, עם מאמן חכם מאוד שיכול לנצח בקרב המוחות כמעט מול כל אחד בליגה. זה שקיירי ולאב אשמים.

      כששיח מעין זה. מגיע מרועי בכיתה ג' אחת, תחת ההתבכיינות למה הם הפסידו לקבוצה של בית ספר ארזים, זה בסדר. הוא ילד ועוד ילמד לקחת אחריות. כזה מגיע מצד אחד מכשרונות הכדורסל המפחידים ביותר שדרכו אי פעם על הפרקט – זה פשוט מעורר בוז.

      1. עגל

        1 אפר 2016 16:02:22

        אני מאשים את לברון בהרבה דברים ובראשם בהתנהלות בעניין בלאט. הוא עשה עוד כמה טעויות, מה לעשות אף אחד לא מושלם. לאב וקיירי שחקנים מעולים אבל משהו במועדון הזה לא בנוי טוב. בעצם הם מצליחים מאוד הבעיה היא שהם מתמודדים מול נקודה סינגולרית אן חור שחור שיבלע כל דבר בגמר.

  21. סקוטי

    1 אפר 2016 12:31:28

    מסכים מאוד עם הנקודות שהעגל העלה לגבי ווייד ופט ריילי

    .. ג'ורדן היה חבר של ברקלי, הוא לעולם לא חשב לשחק איתו, הוא רצה לנצח אותו. העניין של לשחק עם החברים היא תופעה חדשה יחסית של הדור הזה.

    1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

      1 אפר 2016 12:39:00

      לא נכון.

      אותו בארקלי חתך ליוסטון במטרה לשחק עם אלאג"ואן וקלייד ולזכות באליפות.

      ולמי שיעלה את עניין הגיל, אני אומר שבתקופה ההיא שחקנים פרחו גם בגילאים מאוחרים בגלל דרישות משחק נמוכות כמו ג'ורדן, פיפן,, מלון סטוקטון וכ"ו.

      1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

        1 אפר 2016 12:40:45

        בנוסף, פעם לא הייתה תקרת שכר, אז כל הכוכבים התקבצו ב 4-5 קבוצות, אז למה שירצו לעבור אם המועדונים עושים בשבילם את העבודה ?

      2. חמי

        2 אפר 2016 19:56:41

        בארקלי היה הרבה מעבר לשיא כשעבר ליוסטון, פצוע כולו ואני לא חושב שהוא היה כזה חבר שלהם.
        וסיבה נוספת ששחקנים שיחקו עד גילאים מבוגרים בשנות ה90 היא שיפור ברפואה. קרע ברצועה לא הפך לפציעה שגומרת קריירה בניגוד לשנים עברו.

    1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

      1 אפר 2016 12:51:53

      אחרי האולימפיאדה הם נהיו חברים, והסיבה שהם סיימו לא יפה היא שפיפן האשים את בארקלי בחוסר מקצועניות אאל"ט (או כמו שגילור אוהב לכתוב : "אם אני לא טועה"…)

      אגב, אם בארקלי כמו שאתה טוען חבר לסקוטי כשדם רע זורם ביניהם, רק בשביל שיביא לו אליפות, זה הופך את בארקלי לרכיכה הרבה יותר גדולה מהפרימדונות של היום.

  23. MBK

    1 אפר 2016 13:04:45

    אולי זה רק אני אבל היה מתאים לי שבוע ללא פוסט על לברון , קצת מאוס הבן אדם

    סקוטי – ללא כל קשר הפוסט מעניין
    תודה

  24. Berch

    1 אפר 2016 15:17:24

    למי שקרא את המאמר ולא הבין….
    סקוטי הביא דיאגנוזה לסיבה שלברון מתנהג כמו שהוא.
    בשום מקום לא נאמר שהוא מסכן
    לא אחראי למעשיו
    או ראוי לרחמים.
    זו פרשנות של השמאלנים, הימנים, מי שמאחורי ומצדדי וכמובן… העומד

  25. תומש

    1 אפר 2016 15:35:17

    הפסיכולוגיה היא רק דרך אחת, חדשה יחסית ולעתים כוללנית להחריד, להביט על העולם. הרצון להיות מלך הוא חזק מכל פרדיגמה של אב כזה או אחר. כולם רוצים. זו התרבות שלנו. היא השגית ותחרותית.מייקל גדל במשפחה די רגילה ועדיין היה האגו-מנייאק הכי גדול בסביבה. אני מסכים עם הניתוח לגבי השבריריות המסוימת אצל לברון, ואוהב אותו בגלל זה, אבל יש כל כך הרבה נתונים מחוץ לנפשו של אדם שמשפיעים עליו, והנטייה של הפסיכולוגיה, שהיא נציגת הניאו-ליברליות בד"כ, היא להעצים את ה"פנימי" על הבין-סובייקטיבי

    1. עגל

      1 אפר 2016 16:04:30

      חבל שהפסיכולוגיה לא יותר מדעית אבל זהו עדיין כלי טוב מאוד וחשוב שימשיך להתפתח, הרבה בעזרת הביוכימיה. יכול להיות שכיום היא משרתת את הניאו-ליברליזם אבל יש לה זכות קיום הרבה מעבר ל"תורת חיים" רעועה זו.

  29. סקוטי

    1 אפר 2016 19:20:53

    (: כן יש בזה משהו

    רק נקודה לגבי מייקל, נראה לי שהמכלות פחות עניינה אותו ושהדלק שלו היה לרמוס את מי שעומד בדרכו

  30. עידן

    1 אפר 2016 20:09:50

    מאמר בהחלט מעניין וסחתיין על הניתוח.

    למרות זאת, אני אישית חושב שיש להיזהר בניתוח של אדם שמעולם לא החליף איתנו מילה. אני גם ממש לא בטוח שההתנהגות שאנחנו רואים כלפי חוץ היא ההתנהגות שלו בין החברים והמשפחה שלו

    אגב, למרות שרוב התגובות ראויות, זה מדהים לראות איך כל מאמר על לברון מצליח להוריד לעיתים את האתר לרמות של וואלה ודומיו. מעניין מה זה אומר על מה שהאיש הזה מצליח לעורר בנו

  31. כפיר

    3 אפר 2016 13:36:03

    לברון לא מסוגל לקבל סמכות אבהית.
    זו הסיבה שהוא דחה את בלאט (כמו שעדיין הוא לא מוכן להכיר ולהיפגש עם אביו הביולוגי עד היום).
    הוא מסוגל לאמץ רק מודל חיקוי חברי. טיירון לו הוא כמו שחקן ותיק, לא ממש סמכות אבהית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט