מעורב הופס ליום חמישי בערב / מנחם לס

1."ABSOLUTELY NOTHING!"

אמש הספארס היו צריכים להוציא את הנשמה ברבע הרביעי למנוע הפסד לניו אורלינס פליקנס חסרת הגבה, ולנצח 92-100 כשהם שוברים את שיאה של שיקגו בולס ל-"פתיחת העונה הטובה ביותר בבית" שעמד על 0-37 מאז 1995. אז היום יש להם רקורד של 0-38 ונותרו 3 משחקי בית לחצי עונה מושלמת בבית, ורקורד של 0-41. מה זה אומר לספארס? כמה זה חשוב לפלח?

מייקל סי רייט מ-ESPN ניגש אחרי המשחק לשאול את פופ בקשר לחשיבות להגיע ל-0-41.

"ABSOLUTELY NOTHING", הגיעה התשובה, שעבורי היתה מצופה לא פחות מזריחת השמש מחר בבוקר מעל הרי אדום. הנה:

Gregg Popovich’s blank stare on Wednesday previewed what he would say when asked what it meant for the San Antonio Spurs to run off their 38th consecutive home victory and set a record for the best home start in NBA history.

“Absolutely nothing,” Popovich said. “Maybe a cup of coffee. Maybe.”

While observers might view what’s percolating in San Antonio as special, the Spurs consider the regular-season accolades meaningless if they’re walking away in June without a championship trophy in hand. Most made that abundantly clear in a business-as-usual locker room on the heels of San Antonio’s 100-92 win over the New Orleans Pelicans.

“The only thing I see is that we can try and win a championship,” point guard Tony Parker said. “I don’t really think about having a good regular season, how many games we won. It doesn’t matter, because at the end of the day, the only thing you remember is how many championships you won.”

אוקיי. יפה דברת. אבל בואו נראה איזה גיבור הוא במשחקי הבית נגד טורונטו, גולדן סטייט, ואוקלהומה. נניח שהם מנצחים את טורונטו. הם 0-39. ואז מגיעה גולדן סטייט.

מה יעשה הפלח?

הוא מת לא לתת להם לשבור את שיא הנצחונות, אבל אולי עד אז שיא הנצחונות כבר יהיה למעשה מובטח. אז מה יעשה הפלח? יעלה את הקבוצה החזקה ביותר שלו על מנת לעשות 0-40, או לשחק ללא דנקן, פרקר, ולינארד ("פציעות קלות") ולהפסיד את הרצף?

Parker reiterated that point at Wednesday’s shootaround and said it “doesn’t matter to me” when asked about the importance of the club’s current home streak.האם הם מוכנים לוותר על סכוי של 0-41 בבית, שיא שיעמוד הרבה, הרבה שנים?איך היה אומר לנו המורה שלנו קווינט בכיתה א'? "נחיה ונראה".

הלינק לשיחת פופ עם העתונאים אחרי משחק אמש:

http://www.nba.com/spurs/video/2016/03/31/1459395711119-pop-postgame.mp4-405892

2. איגי מגיבה לעניין וידיאו של ראסל ד'אנג'לו

hmmm i see D Angelo Russell is trending… I actually liked his film. Thanks bro.

הוליווד לא יכולה היתה ליצור 'דראמה' מרתקת יותר!!!

(ניק יאנג הודיע הבוקר שהוא "יעשה הכל לחדש את היחסים עם אהובתי")

!!!GOOD LUCK, BRO

3. חיבוקים ונשיקות במשחק האחרון לייקרס – מיאמי

קובי ודוויין תמיד היו חברים. למעשה 'תמיד' זוהי הגזמה, אבל מאז אולימפיאדת 2008 בלונדון. מין 'אחוות כוכבים'. הם תמיד היו קרובים, פיירים אחד עם השני, ותמיד נראה היחס החם ביניהם, אפילו במשחקים קשים.

הנה קטעים מהמשחק האחרון ביניהם אמש:

 

4. קובי, 'אבא הקבוצה'  מטיף ומציע לראסל ד'אנג'לו 

5. דוויין ווייד על המשחק האחרון נגד קובי

6. היו ימים…

מצאתי וידיאו בו הרוקי סטפן קרי מנסה TO TRASH-TALK קובי…

 

7. קובי בוחר את "עשרת ה-PLAYS הגדולים של קובי בכל הזמנים"

8. תראו (והקשיבו) לדיאדרה ג'ורד'ן שלשום על ספסל הקליפרס…

9. הווריורס משחקים יותר מדי עם "SCREWING UP"

הווריורס ניצחו במזל גדול אמש נגד יוטה. אגיד לכם מה: הם משחקים יותר מדי עם הגורל. עם SCREWING UP את הצ'אנס שלהם לשבור את שיאה של שיקגו בולס. אם לא היה להם את דריימונד גרין, שיא הנצחונות לא היה נשבר.   תראו את הדפנסיב פליי הזה בהארכה . אף אחד אחר לא יכול היה לעשות זאת:

כאן הוא חותך שני מכדררים שונים, מכריח שלשה ללא תפילה, ואז מתרומם לקחת את הריבאונד. זה הכל היה ONE MAN STOP. הגנה של איש אחד. לא זוכר הרבה שחקנים שהיו מסוגלים לזה.

10. חברים חברים, אבל לא מתבייש לחסום את קובי במשחק האחרון ביניהם..

 

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. מעורב משובח! בעיקר שיש הרבה על הלייקרס😀

    1. לדעתי בחוץ הוא ייתן מנוחה אך בבית הוא יעלה בשביל האוהדים.
    2. סיפור הזוי לחלוטין….
    6. הטראשטוקים של קובי הם נהדרים לאורך כל הקריירה! אני בחיים לא אשכח שהוא אמר you soft baby.
    9. דריימונד גרין עושה עבודה שקטה ומעולה! מים שקטים חודרים עמוק… כמעט עד התחתון😀
    10. אין לו בושה

  2. שאק היה פשוט אנימל. אני לא יודע אם החבר'ה הצעירים פה יודעים עד כמה שאק היה דומיננטי. בתחילת שנות האלפיים הוא היה בלתי עציר ברגע שקיבל את הכדור על האותיות.
    לא סתם פופוביץ' המציא את ההאק-א-שאק, רק כך אפשר היה קצת לקרר אותו.

    1. זה היה דון נלסון שהיה ראשון לעשות את ההאק
      לאחריו דאנליבי עם פורטלנד ב 2000
      פופ יישם זאת בהמשך
      ואף הגדיל לעשות ולאמלל את דיאנדרה ג'ורדן

      1. וואלה?! אז לחינם אני מסתובב בין הבריות עם הידיעה הברורה שזה היה פופ? ככה זה על ה-brink של גיל 40, הזיכרון מתפייד.

  3. תודה על המעורב. הטראש טוק של סטף עם קובי מצחיק. בכלל המבטים של קובי כשהוא כועס מצחיקים אותי. אבל אם הייתי רוקי בליגה הייתי קצת חושש.

      1. ברור לי שיסקלו אותי על זה ושאני לא אובייקטיבי במיל, אבל אם שאק היה מגיע בגיל 24 למיאמי של וויד או לא היה סובל מטונות של פציעות וג'ורדן עם הרדוואי באורלנדו, יכול להיות שהוא היה מגיע ליותר מ-3 אליפויות וגמר ב-8 שנים.

  4. לכל מי שמדבר על המזרח פח שהיה לג'ורדן, קחו מבט על היילייטס של שאקיל באורלנדו. רק מהפחד של לראות אותם, אתה צריך סדרת טיפולים אצל פסיכותרפיסט מומחה כדי להירדם בלילה בלי סיוטים.

    מדברים על הדומיננטיות של לברון ג'יימס, כי הוא 115 ק"ג של אתלטיות? שאקיל לפני שהשמין היה 140 ק"ג של האתלטיות הברוטלית ביותר שהמשחק ראה אי פעם.

    1. המזרח לא היה פח בתקופת ג'ורדן, הוא הפך לפח בתקופה שאחריו. גמר המערב בתקופה של שאקובי היה גמר הNBA. סקרמנטו של וובר, פורטלנד של וואלאס, היו יריב מר הרבה יותר מניו ג'רזי של קיד.

      1. נמצאים אלה שטוענים שהמזרח היה פח אצל ג'ורדן וכל מיני בלה בלה אחרים. ההיילייטס של שאקיל הם הזדמנות טובה לנסות להוריד אותם לקרקע המציאות.

        1. את כל הניינטיז כולל שאקיל הייתי מכניס לשאקטין א פול..

          140 קילו, רבע טון.. מה זה משנה.. הקבוצות הכי מטומטמות אי פעם

          אפילו יוטה המערבית הייתה קבוצה של 2 שחקנים ותרגיל 1.

          אינדיאנה של הצנון והאח של שריל לקחה את ג'ורדן ל7 משחקים. בדיחה.

          1. לכנות את אחד השילובים הקטלניים ביותר אי פעם בין פוינט גארד ופורוורד, זה של סטוקטון ומאלון, כקבוצה של תרגיל אחד, זה בערך כמו להכתיר את קארים והסקייהוק כשחקן חדגוני וחסר מעוף, ובאופן אחר: לעמוד באמצע קניון עזריאלי, בשעת העומס, ולשפוך על עצמך דלי של צואה ושתן שסחבת מהשירותים – תוך כדי צעקות לכל עבר: אני חכם אני מוצלח אני גאון.

            אין ספק, גאון.

          2. בלה בלה בלה…

            אתה רוצה להסביר לי על התרגילים, או רק לציין כמה שהם היו "קטלניים" ו "נשק קטלני 4" ו"חיזור גורלי 5"…

            אני אנמק את עצמי :

            זה היה כדורסל טיפש כי הוא היה מבוסס על שמירה אישית, שזה הכי קל לפיקנרול לנצל את זה, כי לשחקנים הרבה פחות מותר לבוא לעזרה. מרגע שהליגה עברה לשמירות אזוריות ןמאץ אפ זון הכל השתנה ומכריח את התרגילים להיות יותר מורכבים.

            ג'ורדן היה יכול לעשות חמוצים עם ה 50 אחוז מהמיד ריינג' שלו היום, כאשר פיור ווליום שוטר כמו קארי ותומפסון מסתובבים על הפרקט עם 45 אחוז מהשלוש באמתחתם.

            סטוקטון היום היה נחשב לבולהוג.. הוא היה מכדרר את עצמו למוות במשך 20 שניות ואז מתחיל את הפיקנרול שכולם יכלו לנחש אותו עוד בחימום… מצטער זה לא היה עובד היום..

            ולראייה קליפרס… הכי דומה שיש ליוטה 97-98 ועוד משודרג.. איפה הם ואיפה הכדורסל של הווריירס והספרס עם התנועה האינסופית, הטווח הבלתי נגמר החיתוכים, ההוצאות פנימה והחוצה, הרכזים משחקים אוף דה בול. דריבל.. מסירה.. הכל השתפר..

            "EVERY ONE IS A POINT GOD" בכדורסל שלהם.

            ברור לי שזו אבולוציה של משחק, תכלס אני לא באמת מזלזל, זו רק תגובה לכך כשאנשים פבלובית כשאנשים מכנים את ג'ורדן ,אלוקים"
            עוד 30 שנה והכדורסל של היום גם יהיה מיושן. צריך לקבל את זה, ולהנות ממנו כיום.

            ג'ורדן בחיים לא התמודד מול קבוצות כאלה כמו ספרס וגולדן.. אלא יותר מול מתאגרפים שחוש הניווט שלהם לקח אותם בטעות לאולם כדורסל ולא למכון אגרוף הקרוב.. לג"ורדן 19 אחוז מהשלוש בלליאוף של 97 הספיק לו לאליפות.. פחחח. שחקן ענק, אבל לא היה לו מה לחפש בכדורסל של היום כשקוואי קולע 48 אחוז מהשחוש וגם שומר פי 3 יותר טוב ממנו.. כן, אמרתי את זה.. אני אמנם טבעוני.. אבל לפרות קדושות תמיד יש לי תיאבון.

            אנתוני מייסון ? בחור קשוח, אין ספק. אבל הוא לא קשור לענף. איפה הוא ואיפה מספרי 4 , פוינט פורוורד עם איי קיו כדורסל נדיר כמו דריימונד גרין או בוריס "1000 עיניים בגב" דיאו.

            בחיי שיש עוד דברים בקנה, אבל יש לי גם חלות שמחכות להיכנס לתנור.. שבת שלום יא גבר !

          3. נו באמת. איפה ההבדל בין אשר אתה מאשים אותי בו, ובין תוכן דבריך?! אתה כותב על השמירה האישית והנבא, באופן שמעלה רושם כאילו אם סטוקטון היה עובר לאירופה, הוא היה מוצא את עצמו בליגה למקומות עבודה, מחמת אימי השמירה האזורית שהייתה לבדה מוציאה את כל העוקץ מסגנון משחקו, והופך את אחד מקוראי המשחק המבריקים ביותר שידע הפרקט, לאיזה גיא גודס מינוס.

            לא כל שכן, שהטיעון שלך לא רלוונטי לנושא. שאקטין א פול או לא, ג'ורדן עצמו הוא שחקן ניינטיז, וטענתי כאן לעיל: מי שמייחס את הדומיננטיות שלו למזרח פח, שיתפוס קצת מבט בשאקיל הסופר אימתני (גם אם על פי טענתך ביחס לתקופתו!! ואני כמובן לא מסכים, כדלעיל), לפני שהוא מרבה בלהג.

          4. נו מה אתה רציני ? זה מה שהבנת ממני ?

            מה שאני טוען, זה שההבנה העילאית של סטוקטון, לא נוצלה כראוי, והפכה אותו לשחקן באופן יחסי חד מימדי לעומת הכדורסל של היום. יש לך בכלל ספק שהיום היו מנצלים אותו אחרת ?
            היום למשל הוא היה זורק הרבה יותר מ 3 כי היו לו אחוזים פסיכים בשנות השיא שלו. עדיף הרבה יותר מאשר למסור אחרי 18 שניות עוד כדור לגרג אוסטרטג או נגר אחר כלשהוא מהמיד ריינג'. ועם זה לג'ורדן היה הרבה יותר קשה להתמודד.

            אם בשנות ה90 הייתה את ההבנה לגבי חשיבותה של קשת ה 3, אז את האח של שריל היה מנצח לפחות את הסדרה מול שיקגו אותה גרר למשחק מספר 7 (בו אגב ג'ורדן היה די מאעפן) ואז הוא היה קצת יותר אנושי.

            שאקיל הוא באבו אבוהא שחקן שיכול להתאים רק לקצב של הניינטיז. הוא לא היה רלוונטי לאינטנסיביות ולקליעה מ3 של היום. הוא חייב להוריד הרבה מהמשקל שלו כדי לעמוד בקצב. ראית אותו בשנות ה2000 המוקדמות מתראיין אחרי משחק ? כולו מתנשף ומזיע כמו פר. הוא היה נראה מבחינה גופנית בכדורסל של היום יותר כמו שאקיל של אורלנדו מאשר שאקיל של הלייקרס, אחרת הוא היה חוטף התקף לב.
            ושאקיל של אורלנדו זה לגמרי לא רע, אבל הרבה הרבה פחות דומיננטי.
            אגב גם בלייקרס הוא לא היה כמו שמציגים אותו. סבוניס הארופאי והזקן והשבור גרר אותו למשחק 7 ועם הוא לא יוצא בעבירה 6 לך תדע איך זה היה נגמר (בסדר, כל הכבוד לשאק שהוציא מהמשחק בעזרתם של השופטים פה נושם את סאבוניס הזקן) את משחק מספר 7 מול הקינגס ודונהי אין צורך להציג, ואיך אפשר בלי ריבאונד ההתקפה של דיוואץ היישר לידיים של רוברט הורי שהציל לו ולקובי את התחת והטריפיט והמורשת. הוא לא התמודד מול סנטרים טובים בריאים, וצעירים, כולם היו שקי גופות מהלכים, וכשהוא התמודד הוא חטף סוויפ מאלאג'ואן שהוא סנטר הניינטיז הכי דומה מבחינה גופנית לסנטרים של העתיד רק בלי שלשות. שאקיל הוא שיאן ההפסדים בסוויפים…

          5. בנוסף, האחוזים פר פוזישן עלו עקב העלייה המטאורית מה 3 (ניחוש מושכל מההיגיון, לא בדקתי) מה שאומר ששאק היה חייב לשפר את האחוזים שלו מהקו, אחרת ההאק הא שאק באמת היה הופך אותו היום ללא רלוונטי, בניגוד לשנות האלפיים המוקדמות שזה עוד היה נסבל.

          6. א. שאקיל של אורלנדו באמת היה הרבה יותר אימתני בעיני מהגירסה המתחילה להשמין בלייקרס, ובטח זה שכבר היה צריך אוטובוס כדי לחזור להגנה – בהמשך.

            ב. להפסיד להאכים כחצי רוקי? אנחנו עדיין מדברים על פאקן האכים, הסנטר הטכני הגדול מכולם.

            ג. בדיון על ניינטיז מול היום, דעותינו חלוקות, ואפילו אתה מודה שסטוקטון היה הופך היום למשהו קטלני הרבה יותר – למרות שבראשית הדיון שפכת עליו רותחים, על מה היה קורה אילו היה משחק היום. אבל זה לא הדיון בדברי! התכתבתי כאן עם הטענה שחלק מהדומיננטיות של ג'ורדן הייתה מדומה, בגלל המזפח. אז זהו, שאז (גם לטענתך: ביחס לניינטיז) היה שם מזרח אימתני, ויואינג ומילר היו סופר קילרים, ושאקיל היה מפלצת מהחלומות המפחידים ביותר.

          7. א. אתה סותר את עצמך. מתייחס לשאקיל של אורלנדו כמו לרוקי (חצי רוקי ? עונה שלישית כשהוא מסיים כמלך הסלים של הליגה) ומצד שני מעדיף אותו על שאקיל של הלייקרס. תחליט. שורה תחתונה – הפסד בסוויפ

            ב. אתה מתבלבל. אתה כן עשית השוואות מול הכדורסל של היום, אחרת לא הייתי טורח בכלל – ציטוט שלך :

            "מדברים על הדומיננטיות של לברון ג'יימס, כי הוא 115 ק"ג של אתלטיות? שאקיל לפני שהשמין היה 140 ק"ג של האתלטיות הברוטלית ביותר שהמשחק ראה אי פעם."

            אז כן יקירי… 115 ק"ג במושגים של היום שווים עם האינפלציה של הכשרונות, ודרישות המשחק האינטנסיביות של היום ל 140 ק"ג של פעם…

            שוב, ובפעם האחרונה, אין לי מה לקטול את סטוקטון, הוא השחקן הכי אהוב עלי, כמו שאתה יכול להבין לבד..

            ציינתי את העובדה הפשוטה שהכדורסל של פעם הוא טיפש לגמרי לעומת הכדורסל של היום, אתה רוצה להתווכח איתי על זה ? אתה יותר ממוזמן, אני עדיין מחכה לניתוח על מורכבות ה "פיקנרול הקטלני" שלו ושל מלון, זה שלא הצליחו לעצור את זה פעם מעיד על כמה דברים :

            א. רמת אימון נמוכה וחוסר בהתאמות יחסית להיום.
            ב. חוסר בכלים הגנתיים (אזוריות על נגזרותיה)
            ג. חוקים שונים
            ד. חוסר באנליטיקס וסטט" מתקדמות (הקשת הייתה מנוצלת הרבה קודם)
            ויש עוד הרבה סיבות

            אם סטוק' היה נולד למשחק של היום ברור שהוא היה משחק אחרת, אבל לחזור במכונת זמן עם הכדורסל של פעם, ולנצח את הכוכבים של היום אין לו וגם לא לג'ורדן סיכוי הכי קלוש. ההגנות של היום היו מנווטות את ג'ורדן למקומות בהם הוא היה מרגיש הכי פחות נוח. אם ג'ורדן היה נולד לכדורסל של היום זה כבר סיפור אחר, אבל ברור שהקשר מוח – עין – יד שלו נופל בהרבה משל קארי למשל, ובכדורסל של היום זה הרבה יותר חשוב המאתלטיות של פעם.
            בנוסף, אין סיכוי היום שהוא היה זוכה באליפויות בגילאי 33 ומעלה, לא הגיוני בעליל, חלון ההזדמנויות שלו היה הרבה יותר קטן עקב הדרישות הגבוהות של המשחק היום. אתה רואה את סטוק' משחק היום 20 שנה רצוף כמעט מבלי להחסיר משחקים עם ממוצע של 36 דק' למשחק + פלייאוף. אין סיכוי. בתקופה שלו לא היו "אנקל ברייקרס" כמו היום.

            מילר היה יכול להיות עוד יותר קטלני עם הווליום שלו מ 3 היה יותר גבוה, במקום למסור בצבע להולנדי המעופף..

            לכתוב אלו ואלו היו "סופר קילרים" וההוא היה "מפךצת מהחלומות" זה לא ניתוח לעניין, אבל העיקר שאני עומד באמצע עזריאלי ושופך על עצמי כל מיני דברים…

          8. אני כבר צריך לסיים יום עבודה, אז אסיים כאן.

            א. מעניין לקרוא את מה שאתה קורא.

            ב. לא השוויתי את שאקיל ולברון כשחקנים באותו זמן. האמירה היא: אם אתם מפחדים מהדומיננטיות הפיזית של לברון, אז בואו תגדילו אותה בעוד סדר גודל – ואז תבינו איך שאקיל איים על הליגה של זמנו.

            ג. וכל זה כאמור תחת הנקודה: לג'ורדן הייתה אופוזיציה משמעותית במזרח. זו לא התקופה של אייברסון, כמו שכבר כתבו בסמוך.

            ד. וכן. שאקיל היה עדיין בחוזה רוקי. לא פלא שהוא הפסיד לחלום, ושהוא הפסיד לג'ורדן – למרות שלא היה לו בכלל סנטר שראוי להזכירו. אבל הוא היה אמא של הדומיננטי. לזמנו, אם אזרום איתך – הרוקי הדומיננטי ביותר אי פעם, יותר מאפקט לברון של האלפיים. לשאקיל לא היה מזפח, ובטח לא במערב.

    1. שחקן ההגנה חייב להיות סנטר. ההשפעה שלהם על המשחק ההגנתי עצומה. וזה צריך להיות הסנטר הטוב ביותר בקבוצה ההגנתית הטובה ביותר. הפרס מגיע לדאנקן, בלי קשר לזה שצריך לתקן עוול היסטורי במקרה שלו.

  5. שאק היה במזרח 4 שנים. אם היה נשאר אולי עוד היה ניתן לומר שיש לך קייס, אבל הוא לא ועדיין הוא הספיק בזמן שהיה להדיח את הבולס בפליאוף.

    1. נו נו. ג'ורדן בעונה החזרה.

      בעונה האחרונה של שאקיל באורלנדו, תוך כדי שלמרות פציעה הוא מנצח 60 לעונה הסדירה (!!), ונותן ממוצעי דאבל דאבל של מעל 25/10, ובהמשך מגיע לאיסט פיינלס – הלהקה של ג'ורדן כבר הביאה לו את הבעיטה בתחת.

    1. דמגוגיה, ווטסון ידידי. אתה מכתיר את העובדות שלא לרוחך כ'תירוצים', ומייד וכמובן אינך צריך עוד לקחת אותן בחשבון – שהרי הן תירוצים. אלמנטרי.

        1. בבוא אגיד לך משהו ISH: ישנה אתך בעייה כפולה: אתה גם אחד המעצבנים הגדולים כאן, וגם אין לך יותר מדי מושג מהתקופה של מייקל, ומהתופה העכשווית.

          1. מנחם, אני מבין שקשה לך כשמנפצים לך את המיתוסים שחשובים לך, כמו שזה קשה לכל אדם דתי, וזה אמנם סיבה טובה עבורך ודומיך להתעלם מדברי, אבל לצערם ולצערך זה עדיין לא הופך אותם ללא נכונים.

          1. זה שיש לך קשיים לקבל את המציאות לא אומר שאין לי מושג. לצערך הרב דעתך לא שווה כלום בנוגע למציאות. כיוון שאתה כל כך מודאג אני אוהד סאנס מ88. ראיתי את כל האליפויות של ג'ורדן.

          2. עזוב, תמיד יהיה את ליצן המסיבה שיבוא ויגיד שטויות וינסה לקבל קצת תשומת לב.
            הרי מה יותר קל מלהרוג איזו פרה קדושה ולהרגיש גבר לרגע.

          3. כשיהיה לכם משהו עם תוכן להגיד שרלוונטי לטענה כלשהי שלי אז תחזרו אלי.

            הקטע של האד הומינם הזה לא ממש מעניין אותי וכלל לא תומך בנקודת מבטכם. ההפך, זה שאין לכם טענות שבעצם תומכות במה שאתם מאמינים בו וכל מה שיש לכם לעשות הוא להמציא לעצמכם כל מיני טענות כגון הוא מעצבן, חסר מושג, לא ראה, סתם פרובוקטור, ליצן, רוצה תשומת לב, צריך פסיכיאטר(טוב מי לא צריך כזה), רוצה להרגיש גבר, סתם אומר בשביל בלה בלה בלה, מראה שהקייס שלכם לא קיים וכל מה שיש לכם הוא האמונה שלכם והצורך העז לשמר אותה.

    2. בוא אגיד לך משהו ISH: ישנה אתך בעייה כפולה: אתה גם אחד המעצבנים הגדולים כאן, וגם אין לך יותר מדי מושג מהתקופה של מייקל, ומהתופה העכשווית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט