הניצחון שרלוט על הסן אנטוניו ספארס והפלח המוביל אותם לא היה מקרי. לא הייתי אומר שהם היו מנצחים 8 מ-10, אבל מעשרה משחקי בית הם היו מנצחים את הספארס 4 או אולי 5 פעמים.

כשיומיים אחרי הנצחון הם בקושי ניצחו את הברוקלין נטס רק על 5 במשחק חוץ, מיד אמרו: "אתם רואים? הנצחון על הספארס היה מקרי ולא יותר". אולי יומיים אחרי, כשהנטס ניצחה את הקליבלנד קאבס על 9, אנשים התחילו להבין ששרלוט היא קבוצה רצינית שיש להתחשב בה.

שרלוט הורנטס היתה הקבוצה שעשתה העונה את הקפיצה הגדולה ביותר קדימה מבחינת 'יעילות קבוצתית' כשהם עלו ממקום 28 בליגה למקום 10 הם קולעים העונה 6.8 נקודות יותר פר 100 פוזשיונס מאשר בעונה שעברה. זאת קפיצה קדימה גדולה יותר אפילו מאוקלהומה סיטי למרות העובדה שקווין דוראנט שיחק בה השנה יותר מפי שניים משחקים מאשר בשנה שעברה. ההורנטס היא הקבוצה היחידה שעשתה קפיצה מהעשירייה האחרונה לעשירייה הראשונה בעונה אחת.

(הטבלה במלואה ב-NBA.COM)

לא צריכים להיות גאון כמו K-700 לנחש שלקפיצה האדירה של שרלוט יש שלוש סיבות:

1. ניקולה באטום
2. ג'רמי לין
3. השיפור במשחקו של קמבה וולקר

בארבע שנותיו הראשונות בליגה לוולקר היה את ה-EGP (אפקטיביות קליעה) הנמוך ביותר (44%) מבין 151 השחקנים שזרקו לסל לפחות 2,000 פעמים.

העונה וולקר הוא אחד המשופרים ב-EGP מבין כל ה-109 שחקנים שנכון להיות זרקו 500 זריקות. רק קנת' פאריד השתפר יותר ממנו!:

.

ההגעה של באטום ולין הוסיפה המון, אבל האפקטיב % של וולקר טוב משל שניהם כשהוא העונה קולע EFFECTIVE FIELD GOAL % של 54.4 בעוד שלין יושב על 46.2% ובאטום על 45.8% EGP.

קמבה מסביר: "תמיד הייתי טוב בפריצה ויצירת זריקה לעצמי, אבל איתם הסיפור שונה כי הם מרחיבים לשרלוט את כל המגרש ונותנים לי מירווח הרבה יותר גדול לתפעול וחדירה".

אנשים שוכחים את תרומתו של סטיב קליפורד, בנוסף להגעה של באטום ולין. לפני שהוא הגיע ההורנטס אף פעם לא היתה מעל מקום 23 ב-OFFENSIVE EFFICIENCY (יעילות התקפית). עתה הם מקום עשירי, ומאז שקליפורד הגיע הם בטופ 10 ביעילות הגנתית. בכל הליגה ישנן רק 5 קבוצות שהן בטופ 10 גם ביעילות הגנתית וגם ביעילות התקפית.

מסתבר סטיב קליפורד עושה שם עבודה שקטה, אבל מצויינת.

כמו שהמורה שלי קווינט לימד אותנו בכיתה ד': מים שקטים חודרים עמוק!