5X5 – הסוס השחור של המזרח

סוס שחור (מתוך ויקיפדיה) – הוא מונח המשמש לתיאור אדם או דבר אחר העולה לגדולה, במיוחד באיזושהי תחרות או אתגר בהם נראה כמעט בלתי אפשרי שינצח.

בכדורסל NBA, המונח "סוס שחור" מתייחס לקבוצה שמגיעה לפלייאוף בעמדת נחיתות (נניח – ללא יתרון ביתיות), ומצליחה למרות זאת לגבור על הקשיים ולהשיג יותר ממה שצופה ממנה בתחילת הפלייאוף.

ניסינו לתת את הקייס לכל הקבוצות המתיימרות להקרא "סוס שחור".

מי תהיה הסוס השחור בפלייאוף?

אינדיאנה פייסרס / רועי ויינברג

ג'ורג' וטרנר. יפתיעו הרבה אנשים.

אינדי הולכים להיות הסוס השחור של הפלייאוף הזה. הרבה יותר מכל קבוצה אחרת שהוזכרה פה, למרות הטיעונים המשכנעים של חבריי. יש לכך כמה סיבות. הסיבה הראשונה, והחשובה מכולן, היא המאמן. סטיב קליפורד ובראד סטיבנס מעולם לא ניצחו משחק בפלייאוף. פרד הויברג מעולם לא אימן באחד. דווין קייסי מועף פעם אחר פעם בסיבוב הראשון, ורנדי וויטמן אולי המאמן שמוציא הכי מעט מהסגל שלו בליגה (לא כולל מאמנים זמניים). לעומתם, פרנק ווגל הגיע פעמיים לגמר האזורי, וכבר הראה בעבר התאמות שניצחו סדרות. בפלייאוף, במיוחד באחד שבו הפערים בין הקבוצות המתחרות כה קטנים, זה קריטי.

סיבה שנייה וחשובה לא פחות היא הגמישות. אינדיאנה יכולה לשחק ביג-בול איטי, עם ג'ורג' היל, רודני סטאקי, פול ג'ורג', מיילס טרנר ואיאן מהנימי, שישחטו אותך מתחת לצבע ויתנו הגנה קטלנית. היא גם יכולה לשחק סמול בול עם טיי לאוסון, מונטה אליס, סי ג'יי מיילס, ג'ורג' ומהנימי שירוצו מעבר לעבר ויתישו את היריבה לחלוטין. כשעל הספסל נותרו נגרים כמו ג'ורדן היל ולאבוי אלן, יש אינספור אפשרויות לחמישיות שיציגו כדורסל שונה לגמרי, אין תלות מוגזמת בשחקן אחד (בדומה לווקר בהורנטס או וול בוויזארדס) וקובעי הקצב (pacers) יכולים להסתדר גם כשהם לא צריכים לקבוע את הקצב. הקבוצה יכולה להיות אפקטיבית ולהרכיב חמישיות שכוללות שומרי על הגנתיים וסקוררים בעת ובעונה אחת, וזה יתרון שאין להרבה קבוצות אחרות.

בנוסף, כשמסתכלים על העומד בראש, אינדי יכולה להיות בטוחה. פול ג'ורג' מעלה את רמתו בפלייאוף, והוא לא שחקן שבסכנת נפילה ברגע שהקצב יורד וההגנות נצמדות אליו. הוא בעונתו הטובה בקריירה, ואחד השחקנים היחידים במזרח שנמצא בטופ 5 של העמדה שלו הגנתית והתקפית, וזה יהיה קריטי עבור הפייסרס. ההגנה האישית שלו תוכל להוציא אנשים מהסדרה, וללברון עדיין יש סיוטים מהגמרים האזוריים מורטי העצבים שלו מול ג'ורג'. כשמוסיפים לזה את העובדה שהוא הפך לשחקן של 25 נקודות (אם ירצה) במשחק, השמיים הם הגבול כשהכסף על השולחן.

בסופו של דבר, בגלל כל הסיבות שהוזכרו לעיל ולוח המשחקים הקל של הקבוצה (5 משחקי חוץ מתוך ה-13 שנותרו, רק 4 משחקים עם קבוצות של 50% הצלחה ומעלה), מה שיכניס אותם במומנטום לפוסט-סיזון, אינדיאנה תהיה הסוס השחור של הפלייאוף.

דטרויט פיסטונס / האשך

בתמונה – אנשים שטיירון לו ולברון לא ישמחו לפגוש בפלייאוף.

לפרקים דטרויט נראתה השנה כמו הסוס השחור הקלאסי (בעיקר בחצי הראשון של העונה). ולפרקים היא נראתה כמו כדור שיצא ממנו האוויר.

במיטבה דטרויט היא מוקש לכל קבוצה – סנטר אימתני מוקף בקלעי 3 בשיטה מסודרת שכבר הוכיחה את עצמה (אורלנדו) עם מאמן מנוסה ואנרגטי.

במירעה – קבוצה מבולבלת וחסרת אנרגיה עם סגל קצר ומאמן ששובר את שחקניו.

איזה דטרויט נראה אם וכאשר היא תיכנס לפלייאוף? האם היא יכולה עדיין לממש את הפוטנציאל שגלום בה השנה ולהיות הסוס השחור?

אלה הסיבות מדוע אני חושב שהתשובה על כך היא חיובית:

  1. דראמונד. לא לכל קבוצה יש מפלצת בצבע וסנטר אמיתי כמו דראמונד. הוא משאבת ריבאונדים והאיש סביבו בנויה הקבוצה. בתחילת השנה הוא היה בטופ של משחקו והפגין, בנוסף ליכולת הריבאונד האימתנית, גם מובים רבים וחדשים בהתקפה והיה כוח אמיתי שסחף את דטרויט למעלה. מאז הוא מעט נחלש במובן ההתקפי אבל עדיין יכול לרסק את מרבית יריביו בצבע ולהוות גורם מכריע בסדרות, בטח כשהקצב איטי יותר בפלייאוף והולכים יותר פנימה.
  2. קולדוול-פופ. מבחינתי פופ הוא הברומטר של הקבוצה. שחקן צעיר וכשרוני שלדעתי יהיה אחד ממנהיגיה העתידיים. הוא מלא אשכיו כרימון ויכול להתפוצץ בימים נתונים בתצוגות התקפיות, שלשות והפגנת הרבה אופי. הוא עדיין לא יציב ועוד לא גילה שהוא כזה. אבל כמו שחקנים בעלי אופי חזק אחרים – הוא אמור להשתפר שמגיע המאני טיים. אני מאמין שהוא יכול להפוך לגיים-צ'יינג'ר אמיתי בסגנון מה שקרה בעבר עם "גילויו" של פרינס בפלייאוף, רק עם שלשות והתקפה במקום דגש הגנתי.
  3. שלשות. הקבוצה חיה ומתה על ריווח המשחק סביב דראמונד ועל השלשות שלה. אם כמה שחקנים יתפסו ביטחון ועקביות (פופ, ג'קסון, מוריס, טוליבר, ג'ונסון וגם בלייק עדיין יכול), היא תהפוך למסוכנת מאוד עבור כל יריבה.
  4. רג'י ג'קסון. הקלע המוביל של הקבוצה הוא רכז מהסוג הקולע והוא המנוע שלה אבל יתרונו הגדול הוא באופיו – הוא שחקן חסר פחד שלא רואה בעיניים ולא נרתע מאתגרים ולוקח על עצמו את המשחק. מצד שני, הוא לא עושה זאת בפראות כמו ווסטברוק למשל אלא יותר בשקט וביישוב דעת. האופי חסר הפחד הזה יכול לחלחל לקבוצה בפלייאוף ולהעניק לה אמונה מול מדורגת גבוהה יותר (הראשונה כנראה – קליבלנד – במידה ודטרויט תצליח להשתחל).
  5. ואן-גנדי. לאחר שהוכיח את עצמו מעל ומעבר בקריירה הקודמת שלו ככוכב פורנו, סטן דה מן עבר לתחום הכדורסל וגם שם צבר כמה קבלות. הוא היה מצוין במיאמי (עד שריילי בעט אותו ותפס פיקוד) והצליח להוביל את אורלנדו לגמר כשהוא מסתמך על שיטה דומה שבה הוא משתמש בדטרויט. סטן הוא איש אמת ואדם לא מתפשר ובדטרויט הוא קיבל את המושכות לעשות כרצונו ולהיות האיש הקובע. הוא דורש הרבה משחקניו ויכול לנוע בין הדוחף, לתובעני ועד לבלתי-נסבל. בפלייאוף קבוצה צריכה מאמן כזה שידחוף קדימה וייתן רוח במפרשים וסטן הוא בדיוק האדם לתפקיד. אני מאמין שבפלייאוף האמוציות שהוא מביא ידחפו את שחקניו במקום לשבור אותם, כמו שזה נראה לעיתים בעונה הרגילה.
  6. סגל קצר. אחד מהחסרונות הגדולים של הקבוצה הוא הסגל הקצר שלה, שהיה אמור להשתפר בטרייד עם יוסטון, שבוטל. עובדה זו עומדת לרעתה בעונה הרגילה אבל בפלייאוף, כשכולם מקצרים רוטציות היא תהיה פחות משמעותית לדעתי ואולי אף יתרון.
  7. מאצ'-אפ מול קליבלנד. אם דטרויט תיכנס היא ככל הנראה תעשה את זה מהמקום השמיני ומול קליבלנד. בעונה הרגילה דטרויט כרגע מובילה מולה 2-1 כולל ניצחון חוץ, והראתה שהיא לא מפחדת גם מהקבוצה שנחשבת לחזקה במזרח. אם נוסיף לכך את השבריריות של קליבלנד מאז שבלאט פוטר, את הלחץ עליה, את תיבת הפנדורה החברתית שהקבוצה יושבת עליה ואת הנקודות למעלה הרי קיבלנו מתכון מנצח להדחה סנסציונית של מדורגת ראשונה בידי מדורגת 8. כל מה שצריך זה כמה שלשות שייכנסו, ביטחון שיזרום בשחקנים וגניבת ניצחון וקליבלנד תתחיל להתערער. ואם אכן דטרויט תתפוס ביטחון זה יהיה כדור שלג שאין לדעת היכן יעצור בפלייאוף!

וחוץ מזה, אחד מגלגולי הלוגו שלה חזה זאת!

ספר "ויקלע", פרק כ"ו פסוק ז': "ויהי תוהו ובוהו על פני תהום, ורוח הפלייאוף מרחפת על פני הליגה. וירא סילבר את כל אשר עשה, ויפנה ויאמר לסטן ואן-גנדי: קח נא את קבוצתך את יחידך אשר אהבת, את הפיסטונס, ולך לך אל הפלייאוף; וְאֶעֶשְׂךָ, לְסוס שחור, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ;

Go Pistons!

וושינגטון וויזארדס / גלעד

בליגה של גארדים וושינגטון היא העתיד (וההווה).

נתחיל מלהגיע לפלייאוף, אין כמעט ספק שהמכשפים יהיו שם להוציא את אטלנטה (שהובסה בלי תנאי ממש לא מזמן), ג"ס והקליפרס, כל המשחקים האחרים (וגם זה נגד אטלנטה) בהחלט צריכים להיות נצחונות (המוקשים – פיסטונס בחוץ ושארלוט בבית) מה שיביא למכשפים מאזן של לפחות 43 נצחונות שעם שובר השוויון נגד דטרויט ושיקאגו יספיק להכנס לפלייאוף.

אני בטוח שכל אוהד של הקבוצה מהבירה מחזיק אצבעות לטורונטו שיעלו אל המקום הראשון לפני סוף העונה אבל גם אם לא זה לא קריטי.

נקודות למחשבה (או – "למה הוויזארדס הם כמעט ההגדרה המילונית של סוס שחור").

  • הקו האחורי – וול + ביל > לאורי + דרוזן / אירווינג + סמית'. כשוול וביל בריאים ומשחקים יחד קשה שלא לקרוא להם הקו האחורי הטוב במזרח (בטח בהתחשב בזה שרק בעונה שעברה הראפטורס חטפו מהם סוויפ מהדהד.
  • נסיון – זוכרים לפני שנה? כשהוויזארדס היו מרחק אצבע פצועה שמנעה מוול לשחק מלהגיע לגמר המזרח? אז הם למדו והשתפרו מאז (ולולא הפציעות בכלל לא היו בשיחות על הסוס השחור אלא בשיחות על ראשות המזרח.
  • הגנה – אומרים שפלייאוף זה עניין של נסיון והגנה אז על נסיון דברנו (פעמיים ברציפות בסיבוב השני). הגנתית גם אין למכשפים בעייה. החמישייה החדשה שלהם (וול – ביל – פורטר – מוריס – גורטאט) עם רייטינג הגנתי של 95 בלבד (התקפי – 110) עם חמישה שחקנים שכולם שומרים מעל הממוצע בעמדתם. (נכון ליום חמישי).
  • קלאץ' – 

דמיינו את התרחיש הבא –

הקאבס המסוכסכת והעצובה מארחת את המכשפים בסיבוב הראשון. הם מצליחים לעלות ל-2-0 מהיר לפני שלו ולברון מתעשתים ומנצחים 3 משחקים רצוף כדי להגיע ל-3-2. במשחק השישי בוושינגטון וול מגיע עם 40 נקודות ו-15 אסיסטים ומנצח את המשחק. משחק 7 הולך צמוד ובשניות האחרונות הכדור מגיע לביל שעושה ללאב (אחרי חילוף) את מה שהוא עושה לאולדריג' בסרטון למעלה וקולע על הבאזר. הריצה של המכשפים ממשיכה בסיבוב השני נגד טורונטו ובגמר נגד מיאמי ונכנעת רק לגולדן סטייט (או ס"א, לא באמת משנה) בגמר ב-6 משחקים. בקיץ דוראנט חותם והקבוצה זוכה בטריפיט…

ועכשיו בואו נחזור למציאות.

לא זה לא עומד לקרות, אבל וול וביל לא פראיירים בכלל ויקחו את הסדרה מול הקאבס ל-7 משחקים קשים. אם זו תהיה טורונטו איכשהו הם גם ינצחו את הסדרה ויגיעו כל הדרך לגמר המזרח כדי לגרור את הפרשים ל-7 משחקים שם (ודוראנט שישב בבית אחרי הדחה מוקדמת יוכל לצפות..). בעונה הבאה וול וביל כבר יגיעו לגמר הראשון שלהם ויבססו את עצמם ככח אמיתי במזרח שאולי שווה לדוראנט לשקול ברצינות.

שארלוט הורנטס  – זמן לעקוץ / דור בלוך

שני הכוכבים היציבים והבטוחים של שארלוט העונה. באטום וווקר.
הזמן, 18/10/2015, המקום פריביו שארלוט הורנטס לעונת 2015/2016, וזה מה שנכתב:

האופטימיסט: ווקר הופך לאחד הגארדים המובילים בליגה, באטום חוזר ליכולת השיא מפורטלנד, אל ג'פרסון הופך לסנטר הטוב בליגה (לא מגזים), הלינסניטי משתלט על צפון קרוליינה, ושארלוט פותחת את העונה בסערה. היא מגיעה לפגרת האולסטאר במקום ה-4 ומסיימת את העונה במקום ה-5 במזרח. לשמחתה הרבה היא פוגשת בסיבוב הראשון את טורונטו שתפקידה הוא לעוף בסיבוב הראשון והם לא מפספסים גם הפעם. שארלוט עולה לסיבוב השני ומודחת ע"י קליבלנד, אבל עם הרבה אופטימיות לעתיד.

הפאסימיסט: באטום נפצע בחודש הראשון, בלעדיו וללא גילכריסט ברור שלקבוצה אין סיכוי, ווקר מרגיש שאין לו למי למסור והולך ראש בקיר פעם אחר פעם, ג'פרסון המתוסכל לא משקיע בהגנה, והקבוצה מתדרדרת אבל מאחר ושהמזרח כל כך חלש, אפילו טנקינג כמו שצריך אי אפשר לעשות פה ושארלוט מסיימת במקום ה-10 במזרח.

הריאליסט: מאבק עיקש על המקום ה-8, אני אישית חושב שממקום 5 (אחרי שיקאגו, אטלנטה, וושינגטון וקליבלנד) הכל במזרח דיי פתוח לגמרי, מי שיכול להראות לי הבדל מהותי בין טורונטו, מילוווקי, מיאמי, שארלוט, יקבל בירה על חשבון הבית במפגש ספורט על הבר הבא, בכל מקרה אם יש 5 משחקים במקביל בלילה שבו לא משחקות אחת מהגדולות מהמערב או מהמזרח, אני לכל הפחות מזפזפ לשארלוט, יהיה מעניין שם.

פאסט פורוורד לסוף מרץ, 11 משחקים לסיום העונה, ושארלוט פחות או יותר הבטיחה את המקום ה-6 במזרח, והיא יכולה להתפנות למאבק על המקומות 3-6, ביניהן מפריד כרגע חצי משחק, ותנו לי להגיד לכם משהו, אף אחד לא ירצה לקבל את שארלוט בסיבוב הראשון, כולל אף אחד.

כפי שניתן לראות עד כה התחזית האופטימית דיי מתגשמת, קמבה ווקר לא רק משחק נפלא עם 21, 5 ו-4, הוא לא רק שיחק 70 משחקים העונה, הדבר המשמעותי ביותר, הוא הקליעה שלו שהשתפרה דרמטית, היה ברור שזה המפתח אצלו וככל הנראה העבודה בקיץ או ההבשלה עשו את שלהם ווקר עלה מ-30% ל-37% מהשלוש, ומ-38% ל-43% מהשדה וזה כבר איום של ממש. באטום עונה על כל הציפיות והוא כמובן גניבת השנה, עם 15 למשחק 5 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, אלה שני הכוכבים היציבים והבטוחים של שארלוט העונה.

החששות לגבי אל ג'פרסון דיי התאמתו אומנם הוא בעונה בינונית ומרבה להיפצע, אבל גם בלעדיו בכושר שיא, שארלוט מסתדרת. איך זה קורה? כי מפה לשם נהיה לשארלוט עומק פסיכי, כזה שמקשה על כל קבוצה שמתמודדת איתם.

ג'רמי לין חוזר לכושר הלינסניטי ועם 12 נקודות למשחק התפוצצויות של 30 נקודות אינן מחזה נדיר העונה, והוא מוצא תא עצמו מדי פעם בחמישיה. מרווין ווילאימס מגשים את הציפיות ממנו במלואן עם 11.5 למשחק ולכן גם כשג'פרסון לא משחק או לא בכושר ל-40 דקות שארלוט לא נפגעת במיוחד.

גניבה נוספת חשובה במיוחד היא קורטני לי, לא רק בגלל ה-10 נקודות למשחק על 46% מהשדה שלו, אלא יותר בגלל ההגנה הנהדרת שלו, שמסייעת לשארלוט להקשות על הקבוצות הטובות בליגה שמתאפיינות בתלות גבוהה בפוינט גארד מוביל. דמיינו לכם מפגש סיבוב ראשון של אטלנטה נגד שארלוט, כשלי פותח בחמישייה ומקשה על ג'ף טיג, וויליאמס וג'פרסון חוסמים את הצבע, האם לאטלנטה יהיה תשובה לזה בקצב פלייאוף?

בנוסף לאלו, ג'רמי לאמב מתקשה אומנם למצוא את היד שלו (31% משלוש) אבל עם 9 נקודות למשחק הוא כלי משמעותי. קודי זלר, פרנק קמינסקי וספנסר הוז שחזר מפציעה מוסיפים לקו הקידמי הסופר ורסאטילי של הקבוצה הזאת שיכולה פשוט לשלוח עליך גלים גלים של גבוהים מבלי שאלה יתעייפו.

והכי טוב בהכל, זה המומנטום. שארלוט היא הקבוצה עם המאזן השלישי בטיבו מאז פגרת האולסטאר מאזן שכולל נצחונות על יריבות פוטנציאליות לפלייאוף ובהן וושינגטון, שיקאגו, אינדיאנה (פעמיים, בחוץ, הכי מרשים מהכל לטעמי) ומיאמי.

המפתח הוא ההתקפה, הפער בין נצחונות להפסדים של שארלוט הוא לא פחות מ-15 נקודות למשחק, כשהאחוזים מהשדה ומ-3 יורדים ב-6% בהפסדים בעוד הפער בפרמטרים אחרים כמו ריבאונד, חטיפות, איבודים והגנה זניח יחסית.

ושימו לב לזה, ממוצע הנקודות של שארלוט בינואר ופברואר היה 100.5, במרץ? 109.3! זה כל הסיפור רבותיי, אם שארלוט תמשיך ביכולת הזאת גם הלאה, ותימנע מפציעות של באטום או ווקר, היא הסוס השחור האולטימטיבי, ברור מהמפגשים הישירים שאת אינדיאנה היא אמורה לעבור אבל קשה לראות מפגש כזה קורה. לכן היריבות הפוטנציאליות הן אטלנטה בוסטון או מיאמי, כל אחד מהמפגשים האלה יהיה מפגש פתוח לחלוטין, וגם כדורסל מהנה ביחס למזרח, אז יש מה לחכות מהקבוצה הזאת.

 שיקגו בולס – עוד לא אבדה התקווה?\ רון טחן

אחד עשר משחקים לסיום העונה הרגילה, ובמקום להיאבק על מקום בצמרת המזרח, נכון להיום שיקגו אפילו לא בפלייאוף. שני ההפסדים האחרונים לניקס החריפו את מצבה של הקבוצה, שכעת כבר לא תלויה בעצמה.
ההתקפה לא עובדת (101.7 נק' למשחק, מקום 19 בליגה), ההגנה כבר מזמן לא משהו (סופגת 103.1 נק' למשחק, מקום 16 בליגה), וייתכן בעונה הבאה נראה קבוצה שונה לגמרי (גאסול ונואה מועמדים לעזוב).
אבל, האם זה אומר שהקבוצה שתפגוש אותה בפלייאוף (קליבלנד או טורונטו, שהפסידה לבולס בכל ארבעת משחקיה העונה), אם וכאשר, יכולה להיות רגועה? בכלל לא בטוח. יש לכך כמה סיבות:
1. פאו גאסול – בגיל 35, גאסול (16.8 נק', 11.1 ריב', 4 אס' ו-2 חס' למשחק) הוא עדיין אחד הגבוהים היותר טובים בליגה, ולדעתי גם אחד המהנים ביותר לצפייה.
הספרדי הנהדר והמנוסה יכול לגרום לבעיות לכל קבוצה שיפגוש עם הקליעה שלו מחצי מרחק (נשק שעשוי להתברר כקטלני מול טריסטאן ת'ומפסון או ביסמאק ביומבו) ויכולתו למצוא את השחקן הפנוי, בפנים (באטלר או גיבסון) או בחוץ (מירוטיץ' או דאנליבי).

כמו כן, אסור לשכוח את הניסיון העצום וקור הרוח של אלוף אירופה המכהן (להזכירכם, פעמיים אלוף NBA), שחווה כל כך הרבה משחקים ברמה הגבוהה ביותר.
2. ג'ימי באטלר – אחד השוטינג גארדס הטובים בליגה, שלא מפחד להסתכל לאף שחקן בלבן של העיניים.
באטלר המשיך להוכיח גם העונה שהוא השחקן הטוב ביותר של הבולס. לצד היכולת שלו לשמור על כוכב היריבה, באטלר ממשיך להיות ספק נק' אמין (21.4 נק' למשחק), שלא מתפתה לזרוק יותר מדי מחוץ לקשת (ובצדק, קולע משם רק ב-32%), ומנצל את נתוניו האתלטיים כדי לחדור יותר ויותר (דבר המתבטא ב-7.6 זריקות עונשין למשחק).
הבעיה שלו העונה הייתה בעיקר בריאותית (החמיץ 15 משחקים עד כה, שלושה יותר מרוז), אבל עכשיו הוא סוף סוף כשיר, ויכול להיות כאב ראש רציני לכל קבוצה בליגה, ולשתי הראשונות במזרח בפרט. לשתק לגמרי את לברון או את דרוזאן הוא לא יכול, אבל הוא כן יכול להקשות עליהם יותר מכל שחקן אחר במזרח (אולי למעט פול ג'ורג'), ובכך לפגוע קשות בהתקפה של היריבה.

3. דריק רוז – לראשונה מזה 4 שנים, רוז בדרכו לשחק מעל ל-60 משחקים בעונה (טפו טפו טפו). הסיכוי שיחזור להיות השחקן המדהים שהיה למשך עונה שלמה הוא קלוש, אבל בפלייאוף אשתקד הוא הפגין יכולת טובה (20.3 נק', 6.5 אס'), ואין סיבה שהוא לא יחזור על כך, עם כל הכבוד לשומריו האפשריים, ביניהם דלאבדובה וקורי ג'וזף.
4. ניקולה מירוטיץ' – לאחר שבחצי השני של העונה שעברה המונטנגרי-ספרדי הספיק לאיים על אנדרו וויגינס במירוץ לתואר "רוקי העונה", עם העברתו לחמישייה על ידי הויברג, אוהדי הקבוצה כבר פינטזו על עלייה במספרים ופריצה של ממש, אבל זו לא קרתה. לצד לא מעט משחקים של 15+ נק' ומעלה, מירוטיץ' מסיים פעמים רבות גם עם פחות מ-10 נק', מה גם שבהגנה הוא לא ממש מצטיין.
עם זאת, בגובה 2.08 וידית נהדרת מחוץ לקשת, אי אפשר להתעלם מהיכולת שלו לקבור בערב נתון את היריבה, בטח מול קליבלנד (0-2 לבולס נגד הקאבס עם מירוטיץ' שצלף 19 ו-17, הפסד ב-11 נק' בלעדיו).

5. הספסל – ג'ואקים נואה כבר ממזמן לא איתנו בעקבות פציעה, אבל לבולס עדיין יש  ספסל עמוק שכולל את טאג' גיבסון האתלטי, בובי פורטיס הכשרוני (הויברג, תן לילד לשחק). צלף שלשות מדופלם (דאג מקרדרמוט), גארדים סולידיים (ברוקס ו-מור), ואת טוני סנל, רול פלייר טוב שנמצא בעונה רעה, אך אחד שעדיין יכול להתגלות כג'וקר מהספסל.
לסיכום, אין ספק. המצב של הבולס כרגע ממש לא טוב, אבל אם (וזה חתיכת "אם") הקבוצה תגיע לפלייאוף, יש לה מספיק כלים כדי לחולל הפתעה. רק תגיעו לשם.

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. אנונימי

    26 מרץ 2016 01:38:29

    תודה על ההשקעה
    אני אישית חושב שאינדיאנה תהיה הסוס השחור כי יש להם סופרסטאר כמו פול גורג שהוכיח שהוא לא מפחד מהרגע
    בשיקגו יש משהו שבור
    שארלוט אחלה קבוצה אבל אני לא חושב שיש להם את האופי ללכת עמוק לפלייאוף
    דטרויט יהוו איום רציני לקליבלנד אבל אם כל הכבוד הם לא יעברו אוצם הם יעשו להם סדרה קשה מאוד

  2. גיא

    26 מרץ 2016 08:56:20

    המושג "סוס שחור" הופיע לראשונה בשנת 1831 בספרו של בינימין ד'יזראלי "הדוכס הצעיר", שם הוא כותב על סוס המנצח במירוץ כנגד כל הסיכויים.
    על מנת להרוויח את הכינוי "סוס שחור" לא מספיק להפתיע לטובה, צריך לזכות באליפות. כך שקבוצת ה"סוס השחור" האחרונה ב-NBA היא דאלאס ב-2011. דוגמאות נוספות הן מיאמי 2006, דטרויט 2004.

    כך שקבוצה ש-"מעומדת" לתואר 'סוס שחור' צריכה שהסיכוי שלה לזכות באליפות יהיה גדול מ-0.
    תחלס, להוציא את הספרס, הלוחמים והקאבס (בקושי) – כל קבוצה אחרת, אם וכאשר תזכה – תפתיע בענק ותרוויח ביושר את התואר 'סוס שחור'.

    במזרח (לדעתי), הקבוצה היחידה שיש לה סיכוי גדול מ-0 (והיא לא קליבלנד) לזכות באליפות זו טורונטו.
    אז זה נכון ש-4 האחוזים שווגאס נותנים לרפטורס לזכייה לא גבוהים בהרבה מה-0, אבל גם זה משהו…

    נקודה למחשבה לגבי הרפטורס –
    רק ל-2 קבוצות בליגה יש מאזן טוב יותר נגד קבוצות עם מאזן חיובי:
    הלוחמים 28 – 3
    והספרס 22 – 8
    לרפטורס מאזן 22 – 12, וזה לא רחוק בהרבה מהמאזן של הספרס נגד הצמרת.
    אז הבחירה שלי כמעומדת לתואר 'הדינוזאור השחור',
    היא טורונטו.

    1. גור גולן

      26 מרץ 2016 09:18:18

      יש בעיה לקרוא לטורנטו סוס שחור…כי היא מקום שני במזרח וזה אומר שקליבלנד היא הקבוצה היחידה במזרח שמועמדת לאליפות המזרח. אבל ללא ספק טורונטו היא הקבוצה החמה ביותר להפתיע את קליבלנד.

          1. גיא

            26 מרץ 2016 09:53:41

            לכן כתבתי –
            "תחלס, להוציא את הספרס, הלוחמים והקאבס (בקושי) – כל קבוצה אחרת, אם וכאשר תזכה – תפתיע בענק ותרוויח ביושר את התואר 'סוס שחור'."

            לברון עדיין מספיק דומיננטי בשביל להרוויח מספיק קרדיט שמונע מלהגדיר אותו "סוס שחור".
            דגש על "עדיין".

    2. עידו גילרי

      26 מרץ 2016 09:24:35

      סורי גיא, אבל קבוצה שנמצאת במרחק משחק אחד מהמקום הראשון לא יכולה להיות סוס שחור. נכון שיש להם היסטוריה לא ממש מוצלחת בפלייאוף אבל עדיין זו לא באמת תהיה הפתעה אם יגיעו לגמר.

    3. jojo

      26 מרץ 2016 16:36:30

      התגעגעתי לפינת "הגיא!" על מושגים, מונחים ולשון.
      תודה על הפוסט, אני אלך (באש ובמים) עם מר טמיר, וגם לי נראה שדטריוט עוד תפתיע את כולם.

    4. אוריאל

      26 מרץ 2016 23:54:35

      גיא סליחה על הטרחנות
      אבל לעניות דעתי כותבים תכלס ולא תחלס
      וברוח הדברים שאתה מעשיר אותנו בהם כמעט בכל פוסט
      תכלס הוא צורת הגייה אשכנזית חסידית למילה תכלית שהוסבה לסלנג הישראלי
      ושוב תודה על כל הפירושים שאתה נותן באופן קבוע לכל פתגם ואימרת כנף

  3. נתן גולד

    26 מרץ 2016 09:07:19

    מכל אלה דיטרויט הכי נראית בעיניי יכולה להעיף את קליבלנד. טורונטו כמו שאמר גיא בהחלט יכולה להיות הסוס השחור של הפלייאוף…

  4. גור גולן

    26 מרץ 2016 09:15:02

    פוסט נהדר וכתיבה מעולה!

    הסוס השחור שלי היא שארלוט שדור כתב עליה נהדר! קבוצה תוססת ובכושר פשוט פנטסטי! היא רצה ובועטת ובפלייאוף היא סכנה ענקית. מעבר לזה שהיא קבוצת בית מעולה.

    במקום השני היא דטרויט כפי שכתוב בספר ״ויקלע״! קטע גדול אשך!
    קבוצה מעולה והכי בנויה נכון בשביל להתמודד על קליבלנד, ולא סתם היא עם מאזן חיובי נגדם.

    וול + ביל > לאורי + דרוזן ? באיזה עולם?

  5. דובי

    26 מרץ 2016 09:25:17

    פרויקט מרשים עם ביצוע מושקע!
    אני הולך עם אינדיאנה, במידה וג'ורג' יגיע לפלייאוף כשיר ב100%, ושארלוט בזכות המומנטום. גם התעלות של דטרויט נשמעת אפשרית.
    בסופו של דבר זה פלייאוף, ופלייאוף זה מומנטום שנוצר תוך כדי תהליך. כל מה שצריך זה ניצחון חוץ ופציעה והעסק מתהפך.
    נוסיף לזה את הסכסוכים הפנימיים בקליבלנד והעובדה שלברון כבר לא שם, לפחות בהרגשה, את ההתמוססות הקבועה של אטלנטה, חוסר ההצלחה המסורתי של טורונטו והשאלות סביב הברכיים של וויד….
    המזרח פתוח והיד רושמת!

  6. עידו גילרי

    26 מרץ 2016 09:30:45

    אני לא סובל את קמבה ווקר אבל אני חייב ללכת עם דור. מכל אלה רק שארלוט נראית לי כקבוצה שמסוגלת לנצח סידרת פלייאוף. אם גם מיאמי ובוסטון נכנסות לדיון (רק לאחת מהן יהיה יתרון ביתיות בסיבוב הראשון) אז אני בוחר במיאמי.

  7. גיא

    26 מרץ 2016 09:37:37

    כשד'יזראלי כתב את "הדוכס הצעיר", והטביע את המונח 'סוס שחור',
    המהמרים על המנצח בגולד קאפ של הרויאל אסקוט
    (אולי מירוץ הסוסים המפורסם, והוותיק בעולם, שמתרחש מדי שנה בברקשייר שבאנגליה)
    היו מקבלים תשואה רק על הימור נכון בסוס המנצח.
    הסוס שסיים שני במירוץ אכזב את המהמרים בדיוק (ואולי קצת יותר) כמו הסוס שסיים אחרון…

  8. Berch

    26 מרץ 2016 10:07:08

    פוסט מעולה
    תודה על הסיפור של מקור הביטוי אבל במהלך הפלייאוף לאורך השנים השתרש הביטוי ככינוימלקבוצה שמצליחה להתקדם בפלייאוף בניגוד לתחזיות.
    מקביל לסינדרלה בכדורגל (שגם רחוק מהביטוי המקורי)

  9. רועי ויינברג

    26 מרץ 2016 10:29:46

    אני לא חושב שוושינגטון יכנסו לפלייאוף. אתם רואים אותם עוברים את אינדיאנה ודטרויט? הקבוצה הזאת הפסידה בהארכה כפולה, בבית, לפאקינג מינסוטה. למרות זאת, גלעד וכולם העלו כמה נקודות מעולות (בלי קשר לאינדיאנה).

    2. גלעד

      26 מרץ 2016 22:09:10

      אכן. כשכתבתי את זה לא ידעתי שהם יפסידו ככה כמובן אבל זה באמת מאכזב.
      עכשיו הם צריכים נפילה של דטרויט ו/או התעלות באחד המשחקים הממש קשים (קליפרס וגולדן סטייט בחוץ) + נצחון של כל השאר.

  10. עמרי

    26 מרץ 2016 10:30:35

    אני נותן את הקול שלי לרועי – קבוצה בעלת ניסיון פליאוף מאמן מנוסה וסופרסטאר בשני צידי המגרש תעשה צרות ולדעתי היא אחת שגם תוכל לעבור סדרה ולא רק להקשות.
    אם הייתי צריך לבחור עוד אחת אז שארלוט שעם רוטציה ככ גדולה מביאה איתה ורסיטליות שאין להרבה קבוצות.
    תודה יופי של פוסט.

  11. שי אבן צור

    26 מרץ 2016 10:42:18

    פוסט נהדר לשבת בבוקר. לטעמי שארלוט ודטרויט יגשימו את הציפיות ואכן יהיו הסוסים השחורים.
    ספר "ויקלע" הרס אותי 🙂

  12. מומי שאוהב חציל בטחינה

    26 מרץ 2016 10:46:10

    מסכים עם גיא
    בגלל זה מומי ילך על הפוני השחור שלו וזאת דטרויט פיסטונס שמגיעה במומנט סופר חיובי
    מצחיק שוושינגטון ושיקגו יהיו סוס שחור של הפלייאוף בלי להשתתף בו

  13. עודד

    26 מרץ 2016 12:42:21

    סוס שחור בזמנים המודרניים זו בדרכ קבוצה לא מהעילית שעושה צרות למובילות ואולי אפילו מעיפה קבוצה טובה יותר בטורניר – בכדורגל בלגיה נחשבה תמיד לסוס שחור. סינדרלה זו יותר קבוצה שמגיעה משום מקום ועושה ריצה טובה בטורניר.

  14. yamani1000

    26 מרץ 2016 14:28:28

    מצטער, אבל מבחינתי הוויזרדס והבולס מתמודדות על תואר "אכזבת העונה", ולכן לא יכולות להיות "סוס-שחור"…

    שארלוט נראית כמו קבוצה שאם תתחבר תוכל לתת מותחן/י פלייאוף מוצלחים.

  15. Smiley

    26 מרץ 2016 14:53:20

    נראה כאילו שיקגו פספסה את הרכבת לפלייאוף. חשבתי בתחילה ששארלוט לא יחזיקו מעמד ומאז הם רק פורחים.
    שנה הבאה בשיקגו יהיו חייבים לבצע שינויים ולרענן את השורות.

  17. אפלטון

    26 מרץ 2016 20:15:56

    מצויין.
    שוב חוזר ומתפלא על העומק שהופך להיות במזרח.
    תכלס אם קבוצות כמו שיקגו וושינגטון לא עושות שם את הפלייאוף זה אומר הכל.
    לגבי הסוס השחור, אני גם מהמצדדים בדטרויט.
    יש להם את הכלים לעשות סנסציה רצינית מול קליבלנד, מאמן מנוסה ויחד עם הלחץ בקאבס זו תהיה סדרה מרתקת, שמי שיקלע יותר ביעילות מהשלוש ינצח בה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט