הכוכב(ים) הבא(ים) / גלעד

בקרוב מתחילה אליפות המכללות ואנחנו נראה המון שחקנים שחלקם יגיעו ל-NBA ויהפכו לכוכבים.. זה זמן מצוין לבדוק איך מסתדרים השחקנים הצעירים שכבר בליגה ואולי גם לדרג אותם.. בהכנת הכתבה נעזרתי בכתבה דומה של נייט דאנקן (מומלץ).

הדירוג יתחלק לדרגים כשבתוך הדרגים יש דירוג פנימי שמשפיע פחות (הפער בין שחקנים באותו דרג קטן בהרבה לעומת שחקנים בדרג נמוך יותר).

תנאי הכניסה הם להיות מתחת לגיל 23 אבל התגמשתי מעט (למשל במקרה של דייוויס שבדיוק בן 23).

הדירוג מתחשב גם בהווה וגם בעתיד.

דרג ראשון – 

בדרג הגבוה ביותר יש רק 2 שחקנים שע"פ מה שהם עשו עד עכשיו בליגה הצפי מהם הוא להכנס להיכל התהילה כמה שנים אחרי סוף הקריירה..

אנתוני דייוויס (בן 23, עונה רביעית בליגה) –

הגבה אמנם פחות מרשים ממה שציפינו ממנו (כמו שהסביר מצוין מולי) אבל הוא עדיין השחקן הצעיר הכי טוב כרגע בליגה. הוא אמנם יכול וצריך להעלות את הרמה שלו כדי להגיע לפוטנציאל האמיתי שלו אבל קשה להאשים אותו בלבד כשהוא נמצא באחד הארגונים הגרועים בליגה בלי שחקנים טובים לצדו בכלל (להוציא את הולידיי).

העונה הוא לא יצליח לסחוב את השקנאים לפלייאוף כבר (ותזכרו שוב במה שהוא עשה עונה שעברה נגד אוקלהומה והספרס בשביל להגיע לפלייאוף) ואולי יקבל סוף סוף מהלוטרי סייד קיק נוסף שבעונה הבאה עם בנייה חכמה תחזיר אותו למירוץ ה-MVP (שלא מעט כולל אני הימרו שהוא יזכה בו העונה).

בכל מקרה – לפחות בינתיים, הוא השחקן הצעיר הטוב בעולם.

עם זה אתם רוצים שאני אקח MVP? עומק אשיק ונוריס קול?

קארל אנתוני טאונס (בן 20, עונה ראשונה בליגה) –

אם יש מתחרה אחד לדייוויס ברשימה הזאת אנחנו מדברים על ה-KAT שאמנם כבר הספקתי להתלהב ממנו העונה בהמון טורים (ולא רק אני..) אבל אף פעם לא נגמר לי הכח לזה..

הוא עושה בהתקפה הכל ומכל טווח, הוא כבר עכשיו אחד הגבוהים הטובים בליגה בלהחליף על גארדים רק תראו את הפוזשן הזה בנצחון של הזאבים על טורונטו כשהחסימה פה בעצם סגרה את הנצחון ומשחק מפלצתי של רוקי העונה הכל כך בטוח שאפילו פורזינגיס כבר פרש מהמירוץ..

אני לא צופה המון שנים בליגה אבל הוא בלי ספק ובקלילות הרוקי הכי טוב שראיתי ואני גם אוסיף תחזית אמיצה/מטופשת – טאונס זוכה ב-MVP הראשון שלו לפני דייוויס.

טאונס מעל דייוויס. מי יסיים גבוה יותר את הקריירה?

דרג שני –

אם לדרג הראשון היה אפשר לקרוא "HOF עתידיים" אז זה הדרג של האולסטארים.. והרבה. קשה להאמין שמישהו מהרשימה יסיים את הקריירה עם פחות מ-6-7 הופעות באולסטאר.

אנדרה דראמונד (בן 22, עונה רביעית בליגה) – 

מבחינת פוטנציאל ואפסייד כנראה שדראמונד הכי נמוך מהדרג שלו. קשה לראות אותו מפתח קליעה יעילה מחוץ לצבע (או מהעונשין) אבל בהנחה שבעתיד הקרוב יבוטל ההאק-אה-שאק הוא עדיין הסנטר ה"טהור" הטוב בליגה כבר בגיל 22 וחוץ מעוד עבודה על ההגנה (שמשתפרת) נראה שהוא כמעט מוצר גמור. ואחד לא רע בכלל.

הוא עומד לעקוף את דיאנדרה של העונה שעברה בריבאונד ולהפוך לריבאונדר הכי מוצלח מאז דניס רודמן וכשהוא יצליח להפוך גם לעוגן הגנתי אמיתי הפיסטונס (שאין ספק שיחתימו אותו הקיץ על חוזה מקסימום) תהפוך שוב לאיום אמיתי על המזרח.

אפילו אם הוא סיים להשתפר זה לא רע בכלל..

יאניס אנטטקומפו (בן 21, עונה שלישית בליגה) –

"גריק פריק" "האלפאבית" "פוינט יאניס". יאניס הוא אחד השחקנים הכי הזויים בליגה היום עם יכולות שנעות בין לשמור על סנטרים ללנהל משחק כרכז (לפעמים גם בפוזשנים עוקבים).

הפורוורד של הבאקס הוא היום השחקן הכי מגוון בליגה (עם 4 טריפל דאבלים ב-11 משחקים קשה להתווכח) ומאז שהפך לרכז רושם מספרים שלא ייאומנו ועכשיו אפילו יותר מקודם הוא מהשחקנים שחובה לעקוב אחריהם ולראות מה הם עושים.

והחלק הכי טוב? הוא רק בן 21. אנחנו נוכל לראות את המוטציה הזאת עושה דברים לא הגיוניים עוד כמה וכמה שנים והחל מהעונה הבאה אין סיבה שהוא לא יתחיל גם לזרוק שלשות באחוזים טובים (יש לו הרבה מאוד זריקות מטווח "בלייק" של ממש חצי צעד לפני הקשת ואין סיבה שהוא לא יעשה את הצעד הזה ויהפוך לעוד יותר מפלצת ממה שהוא). בקיצור, העתיד של הבאקס ורוד והשחקן הכי טוב בעתיד הזה של הוא יווני ויש לו המון המון אותיות בשם.

– שומע יאניס? אתה יודע לשחק רכז? – כן, נראה לי שכן..

אנדרו וויגינס (בן 21, עונה שנייה בליגה) –

רוקי העונה שעברה עדיין צעיר מאוד ועשה קפיצת מדרגה יפה מאוד מהעונה שעברה כשהעלה את הממוצעים וגם את האחוזים (והקפיצה מסורתית באה רק בעונה השלישית אז בכלל יש עוד למה לצפות).

עדיין יש בעייה עם וויגינס ככל שמתרחקים מהטבעת ובמיוחד מחוץ לקשת אבל אני עדיין לא חושב שצריך לדאוג. הוא עוד ישפר את זה..

הוא מאוד ורטסילי (לא כמו זה שמעליו ברשימה אבל ורטסילי) ויכול לשחק מצוין ב-2 עמדות הכנפיים ובהרכבים נמוכים אפילו כ-PF. הוא שומר נהדר בבידודים אבל בהגנה קבוצתית עוד יש מקום לשיפור (אבל הוא מספיק אתלטי והוא גם עוד יבין את זה) והוא לא מספיק עוזר בריבאונד ובניהול המשחק אבל היתרונות עולים על החסרונות בהרבה.

כשטאונס הגיע לקבוצה הוא קיבל את התפקיד העתידי של סייד-קיק שכנראה מתאים לו יותר והוא עוד יהיה שחקן נהדר בלי שום ספק.

הצמד הטוב בליגה? בקרוב..

ג'בארי פארקר (בן 21, עונה שנייה בליגה) –

ומהבחירה הראשונה בדראפט הקודם לזאת שאחריה, ג'בארי הוא עוד נקודת אור בעונה החשוכה שעוברת על מילווקי. לפני כמה שבועות הוא סוף סוף תפס את הפוטנציאל שלו בידיים והבין שהוא יכול להיות משחקני ההתקפה הטובים בליגה.

גם הוא עדיין לא קולע משלוש אבל גם לו אין שום סיבה שזה לא ישתפר כבר בעונה הבאה והאתלטיות, ראיית המשחק והקליעה שלו יכולות להפוך אותו לסוג של בלייק גריפין.

בניגוד לקודמיו ברשימה הוא כבר יודע מה העמדה שלו בליגה (פאוור פורוורד) ובחמישייה העתידית של מילווקי (מישהו – מידלטון – יאניס – פארקר – מישהו) וכמו אצל וויגינס גם הוא עוד צעיר מאוד וצפוי לקפוץ ביכולת כבר בעונה הבאה. ההגנה הבעייתית שלו (וקשה להאמין שהוא יהפוך ליותר ממגן ממוצע במקרה הטוב) תוכל להתחבא כשאחד מהשניים האחרים בחמישייה יוכל לשמור את ה-4ים הטובים בליגה וכמו וויגינס הוא יהיה בסוף רק סייד-קיק ולא הסופרסטאר ונראה שזה מתאים לו לא פחות.

ולמה שהוא לא יהיה שחקן ההתקפה הטוב בליגה?

קריסטאפס פורזינגיס (בן 20, עונה ראשונה בליגה) –

עונת הרוקי של הפורזינגיס עוברת בעליות אבל לפעמים גם בירידות.

סך הכל העונה שלו מוצלחת מאוד והוא הראה פוטנציאל התקפי מרשים והגנה מעולה כבר מעכשיו (והוא בקושי בן 20 כן?). בתור השחקן הכי טוב שלא הניקס הוא היה פותח באולסטאר כל עונה גם אם הוא לא היה טוב בכלל אבל הוא טוב ואפילו מאוד והפוטנציאל שלו בשמיים.

לא רחוק היום שהוא יהיה אחד מה-PFים הטובים ביותר בליגה עמוסת PFים טובים כמו הליגה היום. וכמו שכתבתי בפוסט שבו בחרתי מחדש את הדראפט הוא השחקן השני הכי טוב בדראפט שנראה הסטורי ובאמת שאני לא רואה סיבה שהוא (יחד עם יאניס) יהיה האירופאי הכוכב הבא שעדיין מחפשים מאז מארק גאסול (שפורזינגיס אמור להדמות לו בתור השחקן המרכזי של קבוצה טובה גם התקפית וגם הגנתית).

כל החסרונות שיש לו הם תוצאה של חוסר נסיון ולי לפחות נראה שברגע שיהיה לו מספיק זמן ללמוד הוא יהפוך למשהו גדול בליגה.

כמה גדול? 221 סנטימטרים..

דרג שלישי –

ההבדל בין הדרג הזה לזה שמעליו הוא הכי נמוך כי גם אלו שכאן כנראה יבקרו לא מעט פעמים באולסטאר ויכול להיות שאם אני אדרג את השחקנים האלו בעוד שנה שנתיים חלקם יהיו מעל חלק מאלה שבדרג מעליהם אבל נראה לי שהקו ששמתי די מוצלח..

בראדלי ביל (בן 22, עונה רביעית בליגה) –

נכון שחשבתם שהוא יותר מבוגר? ביל עדיין רק בן 22 ואחד השחקנים הצעירים היותר מוצלחים בליגה.

את העונה הוא פתח מצוין ואפילו היה נראה שהוא בפעם הראשונה בדרך לאולסטאר. ואז שוב הגיעו הפציעות והרסו לו..

העונה הבאה תהיה כבר מס' 5 שלו בליגה ואם הוא ימשיך להפצע גם בה הוא כנראה כבר לא יצליח להפוך לכוכב שהוא אמור להיות (אין שום סיבה חוץ מפציעות שהוא לא יהיה שחקן של 20-5-5) ובמקום זה יהיה אריק גורדון 2.

אני מקווה שיסתדר לו כי הוא באמת יכול וצריך להיות שחקן נהדר.

שחקן שחקן. כשהוא בריא.

דווין בוקר (בן 19, עונה ראשונה בליגה) –

טוב אז נכון שהוא משחק בקבוצה גרועה (מאוד) אבל קשה לא להתלהב ממנו. הוא אתלט מצוין, עושה הכל בהתקפה (מנהל משחק, זורק שלשות, חודר..) ואם יש סיבה לראות משחק של הסאנס העונה זה בוק.

הוא קולע המון נקודות בזמן האחרון (אבל האחוזים יורדים) ולמרות שפעם כתבתי שהוא יהיה קליי תומפסון עכשיו אני אפילו יותר איתו והוא יכול באמת להיות הפרנצ'ייז פלייר של הסאנס.

במקום תמונה. קחו שלשה של סטף קרי בוקר..

עמנואל מודיאיי (בן 20, עונה ראשונה בליגה) –

כבר כתבתי עליו הרבה בכמה מקרים אז אני פשוט שוב אזכיר שהוא ממש גדול וחזק ושהוא רכז אמיתי ושבמרץ האחוזים שלו משלוש גבוהים מ-40 והיחס אסיסטים/איבודים שלו הוא 2.13 (שזה לא מדהים אבל לעומת היחס השלילי שהיה לו בהתחלה..).

הוא חייב לשפר את הסיום שלו בטבעת אבל עד עכשיו אני באמת אוהב את מה שאני רואה ממנו ובטח כשרואים שחוץ מהשתפרות מגמתית לאורך העונה הרמה שלו עלתה אחרי שכוכב הקבוצה (גלינארי) נפצע וגמר את העונה ושמאז הם עם רצף יפה של נצחונות והוא באמת נראה כמו רכז אמיתי וטוב מאוד.

וכשחושבים שאפילו בקולג' הוא אף פעם לא היה..

דיאנג'לו ראסל (בן 20, עונה ראשונה בליגה) –

עוד רכז שנותן עונת רוקי נהדרת. חוץ מבעייה בניהול המשחק לא רואים עוד דברים שימנעו ממנו להיות שחקן מצוין (ואם לא ילמד לנהל משחק יוכל לשחק גם שוטינג גארד). גם הוא התחמם ככל שהעונה התקדמה ומאז האולסטאר עושה דברים יפים מאוד בלייקרס.

יש לו כמובן עוד הרבה ללמוד והוא יצטרך בעונה הבאה מאמן אחר אבל הוא באמת נראה כמו אחד מעשרת הרכזים הטובים בליגה תוך כמה שנים והכוכב החדש של הלייקרס.

קצת לעבוד על המסירה ולהתפתח ותקבלו רכז טופ 10.

מיילס טרנר (בן 19, עונה ראשונה בליגה) –

גם מטרנר אני ממש מתלהב.. הוא סנטר מספיק מהיר כדי לשחק 4. הוא קולע מחוץ לצבע ואפילו שלשות פה ושם, הוא מגן על הטבעת והוא אתלטי ברמה מטורפת. גם הוא עדיין ממש צעיר ונראה כמו אחת מגניבות הדראפט הגדולות (יחד עם בוקר) ונראה שאינדיאנה מצאה לעצמה כוכב שיתפתח לצד פול ג'ורג' ויוביל את הפייסרס לעוד שנים רבות מוצלחות.

החסרון הבולט היחיד שאני מצליח לחשוב עליו זה שהוא לא מוסר בכלל (22 אסיסטים העונה ב-999 דקות משחק) אבל הוא ילמד.. כי הוא רק בן 19 וכבר שחקן NBA לא רע בכלל ונשמע אינטליגנט מאוד.

העתיד של הפייסרס? טרנר וג'ורג'.

כמעט נכנסו –

ארון גורדון (בן 20, עונה שנייה בליגה) – 

מבחינת אפסייד ו"כמה הוא אתלטי" היה יכול להיות אפילו בדרג השני אבל עד עכשיו לא מרשים.

ג'הליל אוקאפור (בן 20, עונה ראשונה בליגה) –

אם העונה הוא מצליח להיות שחקן התקפה נהדר הוא יהיה שחקן התקפה נהדר לעוד שנים, מה שעוצר אותו זה הגנה באמת נוראית.

מריו הזונייה (בן 21, עונה ראשונה בליגה) – 

גם הוא נראה כאילו יש לו את כל הכלים להצליח בליגה אלא שהוא בינתיים לא מקבל מספיק דקות.

 

גם למג'יק יש אחלה עתיד.

זאק לאבין (בן 21, עונה שנייה בליגה) – 

ע"פ ההופעות מאז שנכנס לחמישייה שווה את הדרג השלישי אבל שיתן את זה ליותר מכמה משחקים לפני זה. (חלק מזה באשמת סם מי'צל שהתעקש על הניסוי המטופש של לשים אותו רכז שגם פגע בלאבין כי הוא לא רכז וגם בג'ונס כי לא נשארו לו דקות).

ניקולא יוקיץ' (בן 21, עונה ראשונה בליגה) – 

היה קרוב מאוד להכנס לדרג השלישי גם. הוא סופר חכם ויודע למסור ולקלוע מבפנים ומבחוץ אבל פיזית הוא לא יכול להיות סנטר הגנתי טוב (למרות שהוא מפצה על חלק בחכמה) וכמו אוקאפור הוא נשאר בחוץ.

מרקוס סמארט (בן 22, עונה שנייה בליגה) – 

כבר עכשיו נחשב לשומר גארדים מהטובים בליגה ומאוד מזכיר את טוני אלן במה שהוא משאיר על המגרש. אם הוא יוכל גם התקפית להפוך לשחק מפתח אז זה חתיכת בחירה מוצלחת של הסלטיקס בדראפט (הקודם).

יהיה רכז ה-TWO WAY הטוב בליגה או סוג של טוני אלן?

סטנלי ג'ונסון (בן 19, עונה ראשונה בליגה) – 

כבר עכשיו הוא כמעט שחקן חמישייה לגיטימי בדטרויט. יגדל ובקלות יכול להיות השחקן השלישי הכי טוב בקבוצת אליפות לגיטימית.

ג'סטיס ווינסלו (בן 19, עונה ראשונה בליגה) – 

כמו סמארט.. הגנה נהדרת, התקפה חלשה מאוד בינתיים. אם יצליח לשפר דרמטית את ההתקפה הוא אולי אפילו שווה מקום בדרג השני כאן..

שניהם רק בני 19 וכבר משחקים כמעט כמו שחקני חמישייה..

נרלנס נואל (בן 21, עונה שנייה בליגה) – 

כל זמן שהוא משחק סנטר הוא נהדר והוא האבן הראשונה שהונחה לבניית הסיקסרס החדשה שאולי יום אחד תגיע (אם הוא עדיין יהיה שם אז..) עם הגנה נהדרת והתקפה משתפרת.

אלפריד פייטון (בן 22, עונה שנייה בליגה) – 

רכז אמיתי, מעולה ב-2 הצדדים. צריך לשפר את הקליעה כמו יותר מחצי רשימה פה וגם לו התקרה גבוהה מאוד. רק שיסתפר כבר..

ג'וליוס רנדל (בן 21, עונה שנייה בליגה) –

הוא גם נותן עונה יפה בלייקרס הסופר-חלשה של היום. לדעתי הוא יהפוך לטופ 10 בעמדה אבל יש לו סיכוי לא רע ליותר מזה ומבחינת פוטנציאל יש לו את מה שצריך.

גבוה סטנדרטי או מהטובים בעמדתו? הוא רק בן 21..

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. תודה רבה. כתוב מצוין.
    יש לי כמה בעיות בדירוג:
    1. טאונס מביא עונה מדהימה בתור רוקי והוא עתיד גדול בליגה אהל הוא לפני אטנטקומפו דראמונד? נראה לי אהבה שלך אליו השפיעה חזק מדי.
    2. אטנטקומפו צריך להיות לפני דראמונד…אבל זה דירוג פנימי ולכן התעלם.
    3. פורצינגיס וג׳ברי פארקר לפני ברדלי ביל? נכון שהוא נפצע הרבה אבל הם יותר טובים ממנו?
    4. דווין בוקר ועמנואל מודייה טובים מראסל? דירוג פנימי שוב התעלם…
    5. לא יכול להיות מבחינתי שמודייה נכנס וזאק לאבין לא.. זאק לווין לא מתלבט בצורה בולטת לעין אבל הוא עושה עבודה נהדרת ומבחינת פוטינציאל הוא יכול להיות אפילו טוב מוויגנס חבר קבוצתו.

    1. 1. כמו שמתן כתב הרבה מהדירוג הוא בהתייחסות לגיל השחקן ולאיכויות העתידיות שלו ואם לא יקרה משהו מאוד מוזר טאונס יהיה סופרסטאר ברמה של דייוויס ולא ברמה של דראמונד או יאניס.
      3. שוב, חצי מהדירוג הולך על פוטנציאל, במידה וכולם מגיעים לשיא היכולת שלהם הם כנראה יהיו טובים יותר (מה גם שעם כל הפציעות כמה שעצוב לומר את זה קשה לראות את ביל מגיע למלוא הפוטנציאל והלוואי שאתבדה)
      5. מבחינת אתלטיות וגוף NBA לאבין (וגם גורדון) לפני רוב האחרים אבל יש להם עוד מה להוכיח לפני שאשים מישהו מהם לפני וויגינס שהוא סקורר של 20 נקודות למשחק באותו הגיל.

  2. מה שיפה לראות פה זה כמות הגבוהים האמריקאים. אם לפני מספר שנים "התלוננו" על כך שאין גבוהים אמריקאים אז פשוט להציץ ברשימה הזו:
    דיוויס, אנטוני-טאונס, דראמונד, מיילס טרנר, אוקאפור, נואל.
    ועוד יש צעירים כמו גריפין, קאזינס, פלאמלי (מפורטלנד שהיה טוב בנבחרת).
    נראה כי לנבחררת האמריקאית יש יופי של מבחר לקראת הטורנירים הבינלאומיים.

  3. בראדלי ביל הוא השם הכי מעניין ברשימה מכיוון שהוא כשרון גדול שכבר הראה למה הוא מסוגל אבל כמובן כמות הפציעות שלו יכולה לממן בית חולים.
    השוואה יפה לאריק גורדון 2.

  4. אני שותף להתלהבות שלך מטאונס למרות שאני לא חושב שהוא יהיה יותר טוב מדיוויס .ההתנהלות שלו כל כך מזכירה לי את דאנקן ויש לי הרגשה שדאנקן יפרוש בגיל 45 בערך,טאונס יחליף אותו בסן אנטוניו

  5. יש מצב שאנחנו רואים פה שינוי מגמה? בשנים האחרונות הליגה התפוצצה בגארדים אדירים. קיירי, ליליארד ויש עוד וכמעט שלא הגיעו גבוהים רציניים. פה נראה לי הגבוהים עם יותר פוטנציאל להצלחה ואולסטאר מאשר לגארדים. וגם יש כמות מכובדת של גבוהים

  6. מומי לא כל כך מסכים עם חלק מהבחירות
    מגיע לך כל הכבוד על ההשקעה גלעד !! מומי מסיר את הקסקט !!!

  7. זו כתבה שממש כיף לקרוא, לראות שיש דור המשך בליגה (דובי התכוון לדור המשך בהופס).
    הדירוג המדוייק לא שוב, מה שחשוב הוא הסיווג לקבוצות איכות כלליות. כל השמות שגלעד כתב עליהם עוד ילוו אותנו שנים רבות, זה הוא העתיד

  8. רעיון מצוין וכתוב מעולה.

    לדעתי ביל היה יכול להיות בדרג הראשון אם לא כל הפציעות אבל לא הייתי מספיד אותו עדיין כי לפעמים זה עובר (ראו מקרה קארי).

    מסכים עם ההימור שטאונס יקבל mvp לפני דייויס כי מבחינת פוטנציאל לטאונס יש קבוצה הרבה יותר מרשימה. מאמן נורמלי יעזור להם.

    יש לי בעיה עם דייויס. סופרסטאר כזה לא יכול להיות תלוי בשחקנים אחרים בשביל ליצור לעצמו מצבי קליעה. כרגע הוא מסתמך יותר מדי על שחקנים אחרים ועד שלא ישנה את העובדה הזאת הוא לא יקפוץ לרמה הבאה

  9. מעניין ומושקע, שאפו.

    זה מאוד סובייקטיבי, אבל אני מאוד אופטימי לגבי טרנר וראסל (הפרישה של קובי תעשה לו טוב).
    ראסל לדעתי יכול להגיע מאוד רחוק כשהקבוצה תהיה שלו (ועם עוד קצת בגרות וניסיון).
    גם מהמעט שראיתי מבוקר הוא מאוד מרשים.

    1. זה כמובן סובייקטיבי (אי אפשר לדרג כל דבר בלי סובייקטיביות בכלל) אבל השתדלתי לחשוב על כל אחד בנפרד מהקבוצה שלו ודברים כאלה.

  10. ישנו לא רק דור המשך בליגה, אלא גם דור המשך בין כתבי האתר.
    בחירות הגיוניות מאד, אבל – כמו תמיד – ONLY TIME WILL TELL!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט