מעורב הופס לשבת / מנחם לס

1. לילארד אינו סטפן קרי עדיין (אבל יש לו זמן ללמוד)

*

*

2.A STAR IS BORN – וידיאו שהוא חובה (!!!)

תנו מבט בבנו בן  של דוויין ווייד זייר בן ה-13. מספר 3. לצעיר כבר יש המון. איזה כישרון מתפתח, ובנוסף לכל הוא גם שמאלי! מסירות מאחורי הגב… מסירות בהקפצה… חסימות… קליעות בהטעיות.

תנו מבט בילדים האחרים, בני 12, 13, ו-14. מתפתח כאן כדורסל חדש שלא ראינו כמותו מעולם. הילדים האלה מחקים כל דבר שהוא NBA!

*

(זייר דוויין, בן 13, הוא מס' 3)

הוא – דוויין – מתחיל לעבוד איתם מגיל די צעיר…

*

3. "WISE BEYOND HIS YEARS" – כותרת המאמר הראשי על קאווי ב-SI

(וכמובן תמונת שער)

*

SI מתחיל את המאמר עם ההצהרה (הנכונה מאד!) שכל האומה רוצה לדעת הרבה יותר על קאווי לאונרד. עם כל הצלחותיו הוא היה, ונשאר, הסופר-סטאר האלמוני , השקט, והמופנם מכולם. כמובן שביישנותו הנודעת לא עוזרת. לי ג'נקינס – אחד מטובי הכתבים של המגזין, עושה ככל יכולתו להעביר כמה דפים מחייו, ושנוכל להכירו קצת יותר מקרוב.

אילו חייב הייתי לסכם את המאמר במשפט אחד – אוקיי, אני לא חייב אבל אעשה זאת בכל זאת – הייתי מסכמו ב-"האיום הרציני ביותר על הווריורס במניעת אליפות שנייה ברציפות". מה שגיליתי, ולא ידעתי, היא העובדה שהשקט הזה הוא בחור פיקח מאד.

לי ג'נקינס קלט מיד שיש לו עניין עם טיפוס שקט, רגוע, המעדיף לעשות מאשר לדבר. הוא היה חייב להיעזר בגרג פופוביץ' ולשמוע ממנו איזו מין ציפור הוא קאווי. ג'נקינס מסביר כיצד קאווי הפך משחקן מכללות טוב – אך ללא ההילה והמוניטין של הטובים ביותר – למגן הדומיננטי ביותר ב-NBA, וכיצד הגנתו תהיה קריטית בנסיון לעצור את המכונה הדוהרת מסן פרנציסקו (טוב, העובדה שהזיברות מרשות לו הגנה צמודה מדי במשחקי-בית כפי שהוא עשה נגד לברון בפלייאוף הוא סיפור אחר, מ.ל).

הנה כמה ציטטות מהמאמר שהוא ארוך מדי לתרגום, וגם אין בידי אישור לתרגומו:

*קאווי על מזגו המופנם:

"אני לא אוהב לגרום לסצינות. אני מעדיף לדבר במעשים מאשר דיבורים"

*קאווי על דברי פופוביץ' אליו שהוא יכול, וחייב להיות המגן הטוב בליגה:

"ככה גדלתי. לשחק הגנה, ומדי פעם לקלוע סל".

*פופוביץ' על הפעם הראשונה שהוא פגש את קאווי:

"הוא היה יותר רציני מהתקף לב!".

*פופוביץ' על החלטתו לוותר על ג'ורג' היל עבור הזכות לדראפט של קאווי:

"הסתכלנו אחד על השני…כולנו SCARED SHIT…אנחנו נותנים את ג'ורג' היל עבור THIS FELLOW שאנחנו בקושי מכירים… הוא לא SHOOTER… הוא לא SCORER… כל מה שהוא יודע זה לקחת ריבאונדים… אבל היתה לנו הרגשה לגביו. הרגשה מיוחדת שהוא יהיה שחקן מיוחד".

*פופוביץ' על האסטרטגיה שלו עם ליאונרד, וכיצד הוא מתייחס אליו:

“I try to keep things light with him..but I also let him know it is now his responsibility to bring it night after night like Kobe, like Michael, like Magic, like Larry, like Tim Duncan. He is in that category.”

פופוביץ' על חוסר כל צורך של ליאונרד לככב ולהיות השואו: :

“He wants the greatness badly… He doesn’t give a damn about the stardom… He loves the game. He ignores the rest of it … “If [the arena] were empty, he’d probably like it a lot more.”

פופוביץ' על האישיות של לינארד:

"כשהוא שוגה הוא ממש מרגיש צורך להתנצל. יש לו אישיות שהיא הכי MODEST שהכרתי. הוא לא רוצה לאכזב אף אחד. וכשהוא עושה משהו נפלא שהוא לא מהעולם הזה אני אומר לו, 'קאווי, יש לך מושג איזה דבר גדול עשית עכשיו? זה היה משהו פנטסטי. מותר לך הרגיש שעשית משהו גדול. מותר לך לחייך, אוקיי?'"

פופ על התקשורת עם לינארד:

“If I bring him out too early, for example, he’ll go like this..what he’s saying is, ‘Pop, why the f‑‑‑ are you bringing me out so early?’ but he’d never actually say that. So I tell him, ‘I’ll get back to you,’ and he nods and sits down.”

המנכ"ל אר. סי. בופורד על תרומת לינארד לספארס:

“He changed the course of our organization… He gave us a second wind. He was the breeze in our sails.”

ג'יי ג'יי רדיק על לשחק נגדו:

: “More than his length, his strength, his quickness, that mother‑‑‑‑‑‑ is so . . . locked . . . in… I have no idea what scouting report they give him, but he knows every play, and he takes no breaks.”

שון אליוט, שחקן עבר והיום אנליסט טיווי של הספארס:

"להיות סקורר אמיתי כמייקל, או קובי, או לברון, עליך להיות קצת אגואיסט…קצת COCKY…לנארד הוא לא זה ולא זה, ועדיין הוא סקורר גדול כמוהם. לא היה אף אחד מסוגו שלא תהיה בו אף טיפה של SELFISHNESS!

ממליץ ביותר למצוא את המאמר ולקרוא אותו במלואו.

4. משחק מכללות לפנתאון

אונ' קונטיקוט – 'יוקון' לכולנו מהימים של הנפלד ודורון שפר שם, והכינוי בו היא ידועה, ניצחה את סינסינטי  בהארכה משולשת, כשהמשחק בזמן הרגיל הלך להארכה בזריקה מ-22 מטרים.

סוף כזה לא ראיתי הרבה הרבה שנים בכדורסל, לא במכללות ולא ב-NBA. זה היופי במשחק המכללות שאתה לעולם לא יודע מה מסוגלים בני ה-18 וה-19 הללו לעשות.

הכותרת בעתוני ניו אינגלנד יזעקו הבוקר:

You won't see a better ending to a college basketball game

.יוקון ניצחה 104-97.

 כשהתוצאה 85-85 ונשארו 8 עשיריות השנייה בשעון, קווין ג'ונסון קבר שלשה עבור ה'ברקטס' של סינסינטי. 85-88. המשחק גמור???

הנה, תנו מבט:

.

*

חשבתם שהמשחק גמור, הא? עם 8 עשיריות השנייה יוקון שלחה כדור לפרשמן שלה  ג'ן אדאמס שזורק כדור מ-22 מטרים…

*

*              

 *

ואחרי זה עוד שלוש הארכות…!

5. זה 'הקהל' מהמשחק של הלייקרס נגד הקאבס ביום חמישי (ואתם עוד מתפלאים שהקהל שלהם CLUELESS בכדורסל?):

6. אוצר למאמנים

חמישה MOVES שאם תצליח ללמד את שחקניך, יש לך קלעים שקשה לעצרם!

מיליון וחצי ראו את הקליפ, והוא אחד המוצלחים:

*

*

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. עידו גילרי

    12 מרץ 2016 16:47:29

    אכן המארץ' מאדנס בעיצומו כבר שבוע לפני תחילת הטורניר.
    היה גם סיום מטורף במשחק בין אוקלהומה לווסט וירג'יניה כששלשת ניצחון מהחצי – סטייל סטף קרי- של באדי הילד נפסלה בגלל שהיא שוחררה חלקיק שנייה אחרי הבאזר.

  2. רועי ויינברג

    12 מרץ 2016 17:28:23

    קוואי הוא הבסיס של הספרס ל-15 שנים הבאות, והם לא יכלו לבקש בסיס טוב יותר. כבר עכשיו הוא שחקן ההגנה האישית הטוב בליגה עם דריימונד, קלע שלשות בחסד וריבאונדר מעולה, וטופ 3 בליגה. הוא סופרטאר שקט לחלוטין, כמו דאנקן.

    2. יואש בן טולילה

      13 מרץ 2016 01:36:03

      למה לנארד שחקן הגנה יותר טוב מגרין:
      1. הוא שומר אישי יותר טוב מגרין.
      2. הוא משחק עם שחקנים פחות טובים מגרין
      3. הוא השחקן מספר 1 של הקבוצה גם בהתקפה, בניגוד לגרין, ויש לזה מחיר, רק שאצל לנארד זה לא ככ משפיע כי הוא צמח ממשחק ההגנה.
      4. הוא יכול לשמור כל עמדה מ1-4 ובעמדות הללו הוא תמיד יקבל ויעצור (לרמה מסוימת) את השחקן שהוא יקבל. מצד שני – אני הייתי רוצה לראות את גרין שומר רכזים זריזים שהיו שוברים לו את הקרסוליים.

  4. גור גולן

    12 מרץ 2016 19:17:02

    מעורב מעולה!
    לילארד מתקרב לקרי בצעדי ענק וללא ספק הוא בין שלושת השחקנים הטובים העונה (לי אין ספק).
    הבן של וויד לא רע בכלל! ראיית משחק מעולה.
    קוואי בחור שקט וזה היופי שלו….
    דרך אגב הבחורה בתמונה הרביעית לדעתי היא הבת זוג של – דאנגלו ראסל! ראיתי היום כותרת כזו

    2. יואש בן טולילה

      13 מרץ 2016 01:37:21

      אתה מגזים.
      לילארד שחקן מצוין ובחודשיים האחרונים הוא אפילו השתפר.
      עדיין אי אפשר להזכיר אותו באותה נשימה עם קרי, לנארד, לברון, דוראנט, ווסטברוק והארדן.

  5. מאיר אריאל

    12 מרץ 2016 21:17:22

    אני ממש מקווה שאף אחד לא מקשיב לבולשיט הזה שהזברות מרשים ללאונרד הגנה צמודה מידי .
    הרי כותב המאמר לא יכול לפרגן לספרס עד הסוף ותמיד הוא יחפש איזה משהו עלוב להיתלות עליו . מביך כרגיל .
    זה התחיל עוד כשבעטנו במיאמי בגמר של 2014 אז התחיל פה השקר העלוב הזה של "לאונרד מחזיק את לברון והזברות לא שורקים"
    איה איה אכלו לי שתו לי … איפפ איזה טרחן
    אין צורך גם לקבל פרגון מדומה שבבסיסו מרירות מאיש מלא חשיבות עצמית ….יאללללה שחרר אותנו ותתעסק במיאמי שלך

    1. Ish

      13 מרץ 2016 00:07:34

      זה דווקא נכון, אבל זה לא שונה מכל שחקן שנחשב לשחקן הגנה טוב בליגה. השופטים לוקחים את המוניטין הזה בחשבון כשהם מחליטים כמה מרחב פעולה לתת לשומר וכאשר הם לא לגמרי בטוחים מה היה במהלך.

    2. יואש בן טולילה

      13 מרץ 2016 01:43:35

      הטענה שלנארד שומר קרוב מדי ו\או מבצע הרבה עבירות שלא נשרקות נשמעת כמו הטענה שאי אפשר לנצח בלי סנטר או עוד שלל טענות שיצאו מפיו בשנים האחרונות.

  7. אסף

    12 מרץ 2016 22:36:51

    קוואי זו הגרסה הצעירה והמוקצנת באופי של דאנקן לא פלא שהפלח כל כך אוהב אותו, כמו המקור הוא יהיה המנהיג השקט הבא של הספרס וכמו המקור האחד והיחיד הוא גם יהרוג אותך באלגנטיות שצריך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט