הכותרת הראשית ב-NY POST. הכותרת הראשית ב-ESPN:

Charles Barkley, Reggie Miller rip Phil Jackson, triangle' crap"'

http://espn.go.com/blog/new-york-knicks/post/_/id/64314/barkley-miller-rip-phil-jackson-triangle-crap

כמה שנים אני כותב על 'המשולשים' של פיל ג'קסון שאינם אלא 'אחיזת עיניים', ושיטה-לא-שיטה שכל קבוצה בינונית בעולם משחקת מבלי שהיא יודעת שהיא משחקת 'משולשים'?

סוף-סוף גם אחרים אומרים זאת.

רג'י מילר כינה את השיטה "FULL OF CRAP". כשצ'ארלס בארקלי נשאל את דעתו על התגובה של רג'י הוא הגיב "קראפ זוהי מחמאה".

זה קרה כשהניו יורק פוסט שאל את רג'י מילר לפני יומיים אם כוס הניקס היא חצי מלאה או חצי ריקה והוא ענה להם. התשובה לא היתה ארוכה במיוחד, אם כי היא היתה יותר ארוכה מה-13 שניות שלקח לו לקבור את הניקס עם 8 נקודות  רצופות בסיום משחק הפלייאוף הראשון ב-1995. כל פעם שאני נזכר ב-13 השניות האלה ותנועת החניקה/שביקה על הזוועה שקרתה לנגד עיני, דכאון חדש – גדול מהקודם – מציף את נפשי הסובלת.

השאלה נשאלה אחרי ההפסד הביתי לדנבר 110-94, ומילר ענה שלצערו הכוס היא חצי ריקה. "הייתי שמח לומר שהיא חצי מלאה בגלל קריסטפס פרוזינגיס, אבל לאן ניתן ללכת אחרי הלטבי? מצב האימון והמאמנים הוא במצב של FLUX. יש לכם סופרסטאר בשם כרמלו אנטוני שהוא 'CLINICALLY FRUSTRATED', אז לאן אתם הולכים מכאן?"

הסופרסטארים מילר, בארקלי, וקני סמית היו בעיר בגלל 'יום המדיה' לקראת פתיחת המרץ' מדנס כשהשלושה יהוו צוות שידור (לבארקלי אין הרבה מושג בקולג' בסקטבול, אבל נניח לזה).

כל השלושה הסכימו שפרוזינגיס הוא נקודת האור היחידה (וגם הוא כבר לא כזה מזהיר כפי שאכתוב לכם מחר או מחרתיים) "אבל כל השאר הוא MESS אחד גדול".

"בוא נתחיל עם שיטת המשולשים של פיל ג'קסון שהיא 'CARP' (זבל). לניקס אין שיטה. הם צריכים למצוא שיטת משחק שאין להם. אם משהו טוען שהם משחקים 'משולשים' אז המשחק שלהם הוא כשלון".

ואז מילר שואל: "מה פיל ג'קסון מתכונן לעשות? מה תוכניותיו? מה בעל הקבוצה ג'יימס דולן מתכונן לעשות? האם פיל ג'קסון החליט שהוא רוצה שהם ימשיכו לשחק WITH THIS TRIANGLE CRAP, או לשחק כדורסל רגיל, מהיר, חופשי,ונכון כמו שהווריורס משחקים?"

בארקלי הוסיף: "כשיש לך את מייקל וסקוטי פיפן, או את שאקיל וקובי, אתה יכול לתת כל כינוי שאתה רוצה למשחק שלהם. איתם אני אשחק 'משולשים' כל היום וכל הלילה. אבל אין לי שאקיל וקובי. אין לי מייקל וסקוטי. יש לי פרוזינגיס וכרמלו. זה הכל השחקנים שיש לך. ללא מייקל ופיפין, ללא שאקיל וקובי, 'המשולשים' אינם אלא ריצה במעגל"