צ'ארלס בארקלי ניסה לעשות זאת פחות או יותר, וזה כמעט הצליח, אבל לא הצליח.
קרל מלון וגארי פייטון ניסו לעשות זאת עם הלייקרס וזה לא הצליח.
דווייט האווארד ניסה לעשות זאת עם הלייקרס וזה לא הצליח.
לפני המון שנים אוסקאר רוברטסון התחבר במטרה להשיג אליפות עם לו אלסינדור במילווקי, וזה כן הצליח.
מה שלברון וכריס בוש עשו עם ההתחברות למיאמי לא היה אותו דבר – מטרת ההתחברות היתה להפוך יחידה בינונית ליחידה מנצחת וזה הצליח, אבל זה לא היה דומה לשחקן שיחליט להצטרף לגולדן סטייט בקיץ הקרוב אם היא לוקחת אליפות העונה.
זה מה שעלה לי לראש בעת המשחק.
אני מקווה שהוא לא יעשה זאת.
זה יהרוס לו את התדמית, ויהפכו לשחקן עלוב שלא מאמין שהוא טוב מספיק לעשות זאת כאלפה דוג, אז הוא מתחבר לאלפה דוג אחר.
זה עלול לקרות עם תיקרת השכר החדשה, אבל אם זה יקרה, אפילו אם הוא ייקח עמם 4 אליפויות רצופות, כולן תיחשבנה כעיגולים שלא ניסגרו, ואז היו זקוקים לעוד ועוד שחקנים עד שייסגרו.
ואז אפילו אם הוא ייקח איתם אליפויות, הן תיחשבנה ריקניות מתוכן.
אם זה יקרה זאת תהיה הפעם הראשונה ששחקן ברמתו מגיע לקבוצה מעולה כ-ג"ס.
שלוש הקבוצות היחידות שהוא יכול לחבור אליהן ללא ל חשש של "בריחה" או "תלייה על זנב אלופה" הן ניו יורק, וושינגטון, או מיאמי.
את הבחירה בניקס יבינו כרצון להיות בבירת העולם, ובבירת המדיה העולמית. איש לא יחשוד בו שהמעבר היה כדי להתחבר לקבוצה הרצה לאליפות.
החיבור לוושינגטון יובן כחזרה למקורות; חזרה לילדות. סגירת מעגל.
והחיבור למיאמי יובן כדבר ההגיוני ביותר לעשות: לעבור לגן עדן. מזג אוויר מושלם; חופי זהב; סאות' ביץ', ותחת ממלכת פט ריילי. הוא יהפוך מיד למנהיג הקבוצה, ועם חסאן ווייטסייד, וינסלו, ודראג'יץ' יש לו את הגרעין הדרוש שעליו תיבנה אליפות.
המעבר לווריורס – אם חס וחלילה יקרה – ייחשב ל-.COP OUT. זאת תהיה ההודעה האולטימטיבית שתיכתב על קברו: "הוא לא יכול היה לגבור עליהם אז הוא התחבר אליהם".
תראו כמה זה קל. הדבר הבסיסי ביותר בכדורסל. דבר שמלמדים בוינגייט ב-"כדורסל 101", ושכל מאמן בכל רמה בעולם מלמד.
אמש במיאמי:
*
*
עושים מסטיב קאר גאון. עושים מגולדן סטייט "הקבוצה הטובה בתולדות הכדורסל" והכל בגלל התרגיל הפשוט, הבסיסי, והעקרוני ביותר הזה. מה? רק סטפן קרי יכול לעשות זאת? מה בקשר לקייל קורבר, קווין דוראנט, ג'יימס הארדן, ג'ייג'יי רודיק, דמיאן לילארד, וכל האחרים? מי לא יכול לעשות את התרגיל הזה?
אז בסדר, נניח שהוא – הסטפן הזה – קולע ב-שלושה, ארבעה, חמישה אחוז טוב יותר. אז מה? זה לא סוף העולם.
אז למה רק גולדן סטייט יודעת איך לעשות זאת שוב ושוב, שוב ושוב, שוב ושוב – עד שהיריבה ניכנעת עם זנבה בין הרגליים?
נ.ב: טוב, כמובן שהאופנסיב פאול שדריימונד גרין עושה בחסימה לא מזיק, אבל לג"ס היורמית הכל הרי מותר!
דריימונד גרין הוסיף יותר צעדים לחסימה הנעה מאשר לברון לצעד וחצי…
🙂
צודק – גרין עושה עבירה בחסימה. לגבי השאר, זה פשוט לא רציני להראות מהלך אחד (שדווקא אותו כל הליגה עושה, בעצם בכל העולם) כדי להציג את הגדולה של הקבוצה הזאת. אף קבוצה גדולה אי אפשר להציג על פי מהלך אחד ואם כבר, אפשר לקחת 20 מהלכים אחרים שמייצגים ומבדלים את הווריורס. זה סתם היי פיקנרול שמסתיים עם יציאה איטית מדי של השומר של החוסם, לא יותר ולא פחות.
מסכים! רק אוסיף שזה בשילוב עם הקלעי הכי טוב אי פעם זו התוצאה.
"שדווקא כל הליגה עושה…" ???
'מנסה לעשות' יהיה יותר מדוייק, אבל לגולדן סטייט זה יוצא פשוט וקל. לאחרים זה לא עובד משום מה בקלות כזאת
אני בטוח שאפשר למצוא מהלך זהה לזה של חסימה של גבוה לגארד שעולה לשלשה פנויה ב20 קבוצות לפחות רק השבוע. ככה בשליפה וזה רק מתקצירים מהמשחקים האחרונים: כריס פול, קיירי, לילארד, קמבה ווקר, רג'י ג'קסון, ווסטברוק.
רק אוסיף קארי באמת מדהים בעלייה לשלשה מכדרור אבל הוא לגמרי לא ייחודי בזה. הוא רק עו ד ה את זה באחוזים מעט יותר גבוהים מאחרים וממרחק קצת יותר גדול מעבר לקשת
טור כל כך חסר שכל וסתמי הרבה זמן לא כתבת….
אתה מפוטר !
איזה דיבור על הדוקטור
הבן אדם זורק כל סוף רבע מהחצי אחרי התרגיל הזה הוא ב 60+ אחוז
גולדן סטייט היא הקבוצה היחידה שלא משחקת פוטבול עם כניסות לסל . כנראה סטיב קאר וחבורתו יותר באיזור הכדורסל
זה היה מיד אחרי בלוק נפלא של חסם וייטסייד על זריקה מהשלוש של גרין.