סיקור משחקי השבת / אפלטון

 

כשצריך הוא יודע לקחת אליו את המושכות

שבת ברוכה עברה עלינו בארץ הקודש ואלוהי הלו"ז סידר לי סקירה קלה של ארבעה משחקים קצת אחרי ההאנגאובר ממסיבת האתמול וקצת לפני תחילת שבוע העבודה המטורף.

אז מה היה לנו? גולדן סטייט הראתה שמי שקפץ יכול לשבת, פורזיניגנס וטאונס בקרב הרוקיז המצופה שהיה במעמד שחקן אחד בלבד, מילווקי ואטלנטה בקרב שתי הארכות ומיאמי מראה שאולי יש חיים אחרי עידן ווייד ובוש.

לוס אנג'לס קליפרס (19-36) 112 – גולדן סטייט ווריירס (5-49) 115

כולנו כבר ציפינו לחזרת התחרותיות בליגה לאחר שגולדן סטייט נראתה אנושית, אנושית מדי במשחקי האתמול. אז אמנם התוצאה מראה על קרב צמוד, אבל המשחק הראה שמי שציפה לאיזה קוצו של משבר אצל הלוחמים מהמפרץ, יכול להמשיך לחכות. גם כשקרי בינוני, אז תומפסון יחפה עם 32 נקודות משלו. גם אם הספסל יתפוס יום חלש, אז יגיע גרין ויתן טריפל דאבל (ה-11 שלו העונה).

ג"ס פתחו את המשחק בסערה ורצון להוכיח שאתמול היתה טעות בשעון המעורר כפי שאמר יאיר לפני המשחק. היתרון עלה ל-15 ברבע השני וכל פעם שהקליפרס ניסון והצליחו לחזור למשחק ולקצץ מההפרש ג"ס הגיבו בעוד מיני בריחה. בסיום הרבע הרביעי שני המאמנים שלחו את כל הכוכבים לספסל לנוח. לפתע, בלי ששמנו לב, שלשה של פבלו פריג'יוני 23 שניות לסיום הורידה את ההפרש ל-3 נקודות בלבד לסמן ריצת 13-0 של ספסל הקליפרס.

קר החזיר את החמישייה הפותחת בחזרה מפסק הזמן, איגוואדלה איבד כדור וסי ג'יי ווילקוקס יכל להיות איש היום ב-LA אבל זריקה פזיזה ולחוצה הותירה את הניצחון אצל הלוחמים, והשאירה את תנחומי הכבוד וההרגשה של 'כמעט עשינו זאת' בפעם השלישית העונה אצל הקליפרס.

לקליפרס: פול עם 24 נק', 7 אס' ו-6 ריב', ג'ורדן עם 16 נק' ו-21 ריב' (ודאנקים מפלצתיים שאחד מהם שבר את הטבעת), רדיק עם 16 נק' וג'מאל קרופורד עם 25 נק' מהספסל.

ג"ס: קרי 23 נק' ו-9 אס', תומפסון 32 נק', גרין בטריפל דאבל של 18 נק', 10 אס' ו-11 ריב', בארנס 18 נק'.

קרופורד- המושיע מהספסל

מינסוטה טימברוולבס (39-17) 95– ניו יורק ניקס (33-24) 103

משחק שלא היה מעניין אף אחד אם לא קרב בין שני המועמדים הבכירים לרוקי העונה. הפורזינגיס מול ה-KAT. אולם בעוד שצד אחד נראה שנתקל בחומת הרוקים הידועה ומראה ירידה משמעותית במספרים במשחקים האחרונים, נדמה ש- KAT לא מודע שיש חומה כזו.

מה שמתסכל במינסוטה זה כשגם השחקנים הצעירים מראים על התקדמות ושמירה על יציבות, זה לא מתבטא בטור הנצחונות. טאונס סיים עם 24 נק' ו-8 ריב', ריקי רוביו סיים עם 16 אס', וויגינס עם 24 נק', זאק לווין עם 14 מהספסל ושבאז מוחמד עם 20 מהספסל. ועדיין זה לא היה קרוב.

בצד השני פורזינגיז לא הצליח להיכנס למשחק ונקלע לבעיית עבירות כבר על ההתחלה. הוא סיים עם 12 דקות משחק שבהם קלע 6 נק' ולקח 2 ריבאונדים. דברו על לתקוע סיכה בבלון.

אך הוותיקים בניקס נתנו לקורט רמביס את ניצחונו הראשון אל מול הקבוצה שזרקה אותו בבושת פנים לאחר כשלונות בלתי פוסקים וריבים עם הבעלים וההנהלה בסטינט הראשון שלו כמאמן מינסוטה.

כרמלו אנת'וני הופיע לעבודה ועשה מה שהוא עושה עם 30 נק' ו-11 ריב', רובין לופז נראה למשחק אחד כמו מפלצת בצבע כשקבר 26 נק' ואסף 16 קרשים.

רק אחד הופיע היום

מיאמי היט (24-31) 114 – וושינגטון וויזארדס (29-25) 94

החדשות הטובות הן שההיט נראית מצויין בלי בוש ו-ווייד. החדשות הרעות הן שלואל דנג בן 31.

אחרי שיא העונה של 30 נק' שקלע אתמול בניצחון מול אטלנטה, דנג שיחק כמו כוכב גם היום.

27 נק' של דנג, יחד עם חסן ווייטסייד שחזר מהשעייה וניפק עוד משחק מפלצתי של 25 נק' ו-23 ריב', ההיט היו גדולים, מהירים ונמרצים על פני וושינגטון העייפה ששיחקה משחק 3 בשלושה ימים.

ווייטסייד, היה השחקן ה-11 בהיסטוריה לעבור את מחסום ה-20 20 מהספסל ויחד עם 10 ריב' של דנג ההיט פשוט שלטו בצבע עם 67 ריב' לעומת 45 ריב' בלבד של המכשפים.

גם גוראן דראגיץ' ממשיך ביכולתו הטובה וסיים עם 24 נק' 8 אס' ו-7 ריב'.

בוושינגטון, וול איכזב עם 12 נק', אולם בראדלי ביל שב מהפציעה ונתן 19 נק' מהספסל.

He's Baaack

אטלנטה הוקס (26-32) 109 – מילווקי באקס (33-23) 117 (2 הארכות)

הפינוק של הלילה בא אלינו ממקור בלתי צפוי. מילווקי חיפשו ניצחון שיראה שהם על הדרך הנכונה, אטלנטה מצידה איבדה את הדרך. מילווקי הובילו בביטחה עם הכניסה לרבע הרביעי, אך אז באה ריצה של אטלנטה שחזרה למשחק בעזרת משחק נהדר של דניס שרודר הדינמי. שרודר גם קלע סל 3 שניות לסיום ששלח את המשחק להארכה.

גם בהארכה מילווקי הובילו ב-2 8 שניות לסיום אך אסיסט של שרודר מצא את הורפורד שקבר את העור והולכים להארכה שנייה.

ג'ייסון קיד אמר בסיום המשחק: "אני גאה בשחקנים שלי, הם לא וויתרו. לא הסתכלו אחד על השני במבט של 'אוי לא, הנה זה שוב קורה".

להארכה השנייה, ללא אנטטקומבו הבאקס יצאו בסערה ושטפו את המגרש.

ג'בארי פארקר מתחיל להיראות כמו הכוכב ההתקפי שציפו שיראה והיום סיים עם 28 נק' ו-13 ריב' ב-51 דקות, אנטטקומבו סיים עם 19 נק' ו-12 ריב' וגרג מונרו עם 24 נק' ו-12 ריב' מהספסל. MCW גם תרם תרומה חיובית של 17 נק', 9 ריב' ו-3 חס'.

באטלנטה דניס שרודר היה נהדר עם 25 נק', 10 אס' ו-8 ריב', מילסאפ קבר 27 נק' ו-11 ריב' והורפורד עם 17 נק' הגדיר את קבוצתו כ-"אבודה" בסיום המשחק. ג'ף טיג המשיך ביכולת המאכזבת וסיים עם 5 נק'.

 

זה מה שכתב יאיר לפני המשחקים:

**********************************************************

פגרת האולסטאר שנגמרה מזכירה במידת מה את חופשת החנוכה. הילדים שבחבורה אומנם נהנים מהחופש וההופעות אבל המבוגרים יותר, שכבר ראו דבר או שניים בחיים וכבר לא מתרגשים מהעניין, רק מחכים שייגמר ואפשר יהיה לחזור לשגרה.

אז הליגה חזרה לה זה מכבר והלילה הזה, שעוד לא נכנס לקצב המסחרר של סוף העונה, טומן בחובו רק ארבעה משחקים, שרק אחד מהם יכול לענות בקלות על התואר 'מעניין'. אבל מה לנו כי נלין, בכל זאת זה יותר מעניין ממשחק הסלבריטיס או תחרות הכישרונות.. יאללה, לעבודה:

3:30: לוס אנג'לס קליפרס (18-36) – גולדן סטייט ווריירס (5-48)

(משחק שלישי מתוך ארבעה העונה. 0-2 לגולדן סטייט עד כה)

מכירים את זה שאתם הולכים לישון מאוחר אחרי הסופשבוע ואז בראשון בבוקר השעון לא מצלצל ואתם מתחילים את השבוע החדש ברגל שמאל עם איחור וכל היום שלכם נראה הפוך? ובכן, גולדן סטייט ווריירס יכולה לספר לכם משהו על זה. אמש, השעון המעורר של הווריירס, שהיה אמור להחזיר אותה לחיים אחרי פגרת הכוכבים, לא צלצל והקבוצה חטפה תבוסה קשה ובלתי צפויה אמש בפורטלנד.

ללוס אנג'לס קליפרס, יריבתם של הדאבס הערב, קרה בדיוק הדבר ההפוך: במשחק הראשון של החזרה מהאולסטאר הם פגשו את הסן אנטוניו ספרס המותשים. המפרשיות ניצלו את ההאנג אובר של הדורבנות ושלחו אותם הביתה עם 20 הפרש.

אז האם הקליפרס מסוגלת להשלים ניצחון על שתי המועמדות הבולטות לאליפות ובכך לקבע את מעמדם כקונטנדרית על הדרך לקבוע סופית שהחיים בלי בלייק גריפין עדיפים על אלו שאיתו? האם גולדן סטייט יכולה לרשום לראשונה העונה שני הפסדים רצופים ובכך להתרחק מעט מן הסיכוי לשבור את שיא הניצחונות לעונה אחת (בו מחזיקה שיקאגו בולס)? האם כריס פול, שקולע 24.1 נק' למשחק בשמונת המשחקים האחרונים ימשיך בכושר הטוב שלו וייעשה 'דמיאן לילארד' משלו בדרך לניצחון הקליפרס? או האם הקליפרס יעשו את מה שהם נוהגים לעשות מול הווריירס (ועשו כבר פעמיים העונה) ואחרי שהם יובילו כל המשחק הם יימצאו דרך להפסיד? ומה יהיה בקרב הירוקים – דריימונד גרין מול התוספת הטרייה לסגל של הקליפרס – ג'ף גרין?

הרבה ממה שייקרה הערב תלוי ביכולת של ההגנה של הדאבס לעצור את כריס פול. כריס פול של התקופה האחרונה, מזכיר מאוד את אותו רכז שהיה נחשב השחקן השלישי בטיבו בליגה (אחרי ג'יימס ודוראנט) במשך תקופה ארוכה. פול של התקופה האחרונה הוא פשוט המנוע של הקליפרס, מוציא ומביא, קולע ומוסר, שולט בקצב ובחבריו השחקנים ומראה לנו שאם יש מישהו שצריך להיות פרנצ'ייז פלייר בקבוצה הזו, זה הוא (ולא החבר הג'ינג'י הגבוה). אתמול ראינו מה קורה לגולדן סטייט שהיא פוגשת רכז בעל בית שלוקח את העניינים לידיים. זה נגמר ב-32 הפרש לטובת פורטלנד וב-51 נקודות של לילארד. פול אולי לא יגיע למספרים האלה אבל הוא מסוגל לעשות כ"כ הרבה דברים אחרים. אין לגולדן סטייט אלא להיזהר.

ומהצד השני – סטפן קארי גם הוא יודע להרוג משחקים (ותשאלו את חצי מקבוצות הליגה שפגשו אותו העונה). כשהוא נכנס לזון, אז הפרשים גדלים, פערים מצטמצמים ומשחקים מתהפכים. שומרים גדולים וטובים מפול ניסו לעצור אותו ולא הצליחו. קשה לראות מי בקליפרס  (או בליגה בכלל) יצליח לעצור את קארי שהוא בשיאו. גם דריימונד גרין, בטח בהיעדרו של גריפין יכול להיות אקס-פקטור שלא ברור מי בקליפרס יהיה אמון על ההגנה עליו. דוק ריברס יצטרך לחשוב על כמה וכמה פתרונות אפשריים.

כל זאת ועוד הרבה עניין ומתח במשחק המרכזי הערב. ואם צריך להמר על אחת הקבוצות אז נגיד שקשה לראות את הווריירס עולים לא דרוכים פעם נוספת (אי דריכות שעלתה להם ב13 איבודים ברבע השלישי אתמול). בדרך כלל שהווריירס עולים בפוקוס, דבר שקורה בעיקר במשחקים שיש להם מה להוכיח לעולם בהם (כמו זה של היום), אז הם מצליחים לרשום סימן קריאה ולנצח בצורה מוחצת. כך היה מול הקאבס אחרי ההפסד בדטרויט, כך היה מול הספרס (סתם כי אנשים האדירו את הספרס) וכך היה מול אוקלהומה לפני שבועיים. נוסיף לזה את העובדה שהקליפרס אמנם טובים יותר בלי גריפין אבל גם לוח המשחקים לא הקשה עליהם בתקופה הזו מי יודע כמה וניתן את הניצחון (לפחות בהימור) לצהובים-כחולים. ולא, זה לא יהיה קל. הווריירס ב-10.

 

3:00: מינסוטה טימברוולבס (38-17) – ניו יורק ניקס (33-23)

(מפגש שני ואחרון העונה. 0-1 למינסוטה עד כה)

הטרייד דד ליין חלף עבר לו השבוע ושתי הקבוצות מתחתית הקונפרנסים, שאוהדיהם חיכו לשינוי בהם, נשארו עם אותו סגל שחקנים עד לסוף העונה. ריקי רוביו, קווין מרטין וניקולה פקוביץ', שהיו מועמדים לטרייד במינסוטה, עדיין זאבים (אם כי לא כ"כ רעבים). ואילו כרמלו אנתוני וחבריו כולם עדיין נוגסים בתפוח הגדול.

אם במקרה של הניקס, עוד אפשר איכשהו לקבל את המגמה (המאמן כבר הוחלף, דבר שיטמון בחובו אולי שינוי ומה גם שהקבוצה מתכננת להתנפל על שוק השחקנים החופשיים בקיץ בחיפוש אחר רכז), במקרה של מינסוטה קשה מאוד להבין מה גורם לקבוצה הזאת להמשיך עם אותו סגל קיים גם בפברואר, כאשר גם המאמן, הלא מוצלח במיוחד של הקבוצה, ממשיך בתפקידו על הקווים.

אין לי אמנם הכשרה כפסיכולוג אבל נדמה לי שמה שמינסוטה חווה בעונה האחרונה זה מה שמכונה בפסיכולוגיה "הפחד מכישלון" הפחד מכישלון, שמוגדר בכינוי הלא-כל-כך ידוע 'אטיציפוביה' (חרדת עשייה) הוא תופעה שגורמת לאנשים לוותר על הניסיון לעשות משהו מראש בשל הפחד הלא רציונאלי להיכשל (במידה והם אכן ינסו).

מינסוטה , שסובלת כבר שנים ארוכות מבצורת הצלחות (קטנות או גדולות) נמצאת במצב בו עליה להתחיל בפריצה קדימה. יש לה צעירים מוכשרים, עתיד ורוד, סגל רחב ותמיכה של הקהל. אבל משום מה היא מפחדת לנסות את מזלה במגרש של הגדולים  ולהתחרות באמת על הצלחה ופשוט מנסה להעביר את העונה הזו בלי שמישהו יחשוב בטעות שהם נלחמים על משהו.

רק באמצעות 'הפחד מכישלון' אפשר להסביר את העובדה שסם מיצ'ל, מאמן אנדר-אצ'יבר עדיין מאמן את הטימברוולבס כיום, את זה שטיישון פרינס פותח בחמישייה, שקווין גארנט תופס נפח כ"כ משמעותי בקבוצה שחלק משמעותי משחקניה זה אנשים שהוא גדול מהם פי 2, שאף טרייד או סיכון לא נלקח בקבוצה הזו במהלך העונה ושריקי רוביו עדיין הרכז הפותח שלה. מינסוטה פשוט לא רוצה לנסות כי היא פוחדת להיכשל…

אז אם המצב הוא כמו שאני מאבחן ומינסוטה אכן סובלת מ'הפחד מכישלון' אז מזל שהיום הם פוגשים את הניו יורק ניקס, קבוצה שלא פחדה בעשור וחצי האחרונים לנסות שוב ושוב ושוב ובכל זאת נשארה פעם אחר פעם למודת כישלון. הניקס יוכלו לספר לטימברוולבס, שהשד לא נורא כך-כך…

וחוץ מזה, בכושר הנוכחי של שתי הקבוצות (הטימברוולבס עם 3 ניצחונות ב-5 המשחקים האחרונים, הניקס עם 11 הפסדים ב-12 המשחקים האחרונים, כולל 7 הפסדים רצוף נכון להיום), הניקס ישמחו לתרום למינסוטה ניצחון… הטימברוולבס ב-6.

סם מיצ'ל. הפנים של הפחד מכשילון.

2:30: מיאמי היט (24-30) – וושינגטון וויזארדס (28-25)

(מפגש רביעי ואחרון העונה. 1-2 לוושינגטון עד כה)

ההויזארדס החליטו לאותת השבוע לעולם כולו ולאוהדי הNBA  בפרט שהם עוד לא ויתרו על האפשרות להשתתף במשחקי הפליאוף העונה. זה קרה בשתי זירות:

הזירה הראשונה -זירת הטריידים. הקבוצה החתימה את מרקיף מוריס (הגיע לקבוצה תמורת בחירת דראפט סיבוב ראשון, קריס האמפריז ודחואן בלייר) ובכך חיזקה את העמדה החלשה של הקבוצה העונה (PF) במשהו קצת יותר יציב מננה וקצת יותר אגרסיבי מהאמפריז ולימדה אותנו שניסוי הסמול-בול הכושל של הקבוצה מתחילת העונה נגמר ועתה הקבוצה תתפנה לשחק כמו שהיא עשתה בעונתיים הקודמות המוצלחות שלה וכמו שהיא הייתה צריכה לשחק גם העונה. כדורסל קלאסי עם שני גבוהים שמשחקים קרוב לטבעת.

הזירה השנייה הייתה על הפרקט. שני ניצחונות מרשימים של הוויזארדס, על יוטה ועל דטרויט (שניהם בבית) מייד עם החזרה מפגרת  האולסטאר, תוך שג'ון וול ממשיך ביכולת המצוינת שלו העונה, קירבו את הקבוצה כדי 3.5 ניצחונות משיקגו (ההולכת ומדרדרת) ומשארלוט (שבלי מייקל ק"ג צפויה להתדרדר). ביום טוב, אפשר לראות את הפליאוף בבירה.

לצערם של המכשפים המומנטום החיובי הזה יכול לרדת לטמיון הלילה במשחק החוץ של הקבוצה במיאמי. וזה לא שמיאמי כל-כך טובה (היא לא) אלא שזו משחק שלישי של הקבוצה בשלושה לילות (באק טו באק טו באק), עניין שנכפה על המכשפים בשל הסופה שדחתה את המשחק של הקבוצה מול יוטה מלפני כחודש לזמן שמיד אחרי הפגרה.

וושינגטון צפויה להיות עייפה הערב וגם הטיסה לפלורידה ולאולמה הביתי של מיאמי לא עשתה טוב לרגלים של הוויזאדס שממילא סובלות מכבדות. תוסיפו לזה את העובדה שוושינגטון ניצחה העונה רק ב-33% ממשחקי הבאק טו באק שלה ותבינו שפשוט זה לא קל.

מצד שני, היריבה הערב של הוויזארדס, לא מגיה למשחק במצב אופטימאלי. הקאמבק של קריש הדם לריאות של כריס בוש, בתוספת הפציעה העונתית של דווין ווייד הופכת את מיאמי לחסרה ופגיעה. גם הטרייד עם שארלוט וממפיס שהנחית בקבוצה את בריאן רוברטס (שנשלח אחר כבוד לפורטלנד) היה הרבה פחות ממה שצופה מהקבוצה לפני הטרייד דד-ליין.

ועדיין,, מיאמי מצאה את הדרך לנצח אתמול את אטלנטה, יריבה פוטנציאלית על מקום בפליאוף ככה שאי אפשר אף-פעם לדעת מה מחכה בשרוול של פט ריילי ואריק ספולסטרה. לואל דנג עם 30 נקודות התפוצץ אתמול על אטלנטה ויחד עם ג'וש מקרוברטס שחזר מהמתים (19 נק'), ג'סטין ווינסלו וגוראן דראגיץ', חשוב לזכור שבמיאמי יש עדיין הרבה מאוד כישרון.

בקיצור, בקרב הזה בין קבוצה עייפה ופצועה לקבוצה עייפה ותשושה אני אלך על הקבוצה עם המוטיבציה הגדולה יותר לנצח ובשלב הזה זה בהחלט האורחים מהבירה – וושינגטון תמשיך לנסות לצאת לדרך חדשה עם ניצחון נוסף. וכמו שהיא אוהבת, היא כבר תמצא הפסד מיותר בהמשך הדרך… הוויזארדס ב-13.

https://youtu.be/lS23dofNxD8

2:30: אטלנטה הוקס (25-32) – מילווקי באקס (33-22)

(משחק שני העונה מבין שלושה. 0-1 למילווקי עד כה)

והיום בתוכניתנו 'המשחק הכי פחות מעניין שלא נאמר משעמם של הערב' – צבאיים (או איילים) מתארחים אצל ניצים. משחק שבגדול אפשר להגיד עליו שהוא פחות מעניין ופחות רלבנטי למשהו מהפריימריז במרצ.

אטלנטה הוקס בחרה שלא לעשות טרייד 'רציני' בשבוע האחרון בו זה היה אפשרי העונה (קירק הינרייך נחת בקבוצה תמורת שלווין מאק, בטרייד שלא ישנה לכאן או לכאן). האמת? די בצדק. מצבם של ההוקס די מזכיר לי את מצבו של הנשיא אובמה, עשרה חודשים לפני שהוא מזדכה על הציוד ומפנה את הבית הלבן לטובת מישהו אחר (או מישהי אחרת).

אובמה כבר מבין שהוא לא הולך להיות הנשיא הכי גדול שארצות הברית ראתה בהיסטוריה שלה ולכן את הזמן שנותר לו עד שריקת הסיום הוא מנצל בשביל להמשיך את הקו שהיה לו עד עתה. למשל, הביקור שהוא הולך לעשות בקובה בקרוב, שמרמז על כך שאובמה החליט להשלים עם כל מה שזז ובתנאי שזה יהיה טוב לכלכלה האמריקנית. אובמה, רואה את הדברים אחרת מקודמיו והוא מקפיד לעשות זאת עכשיו כמו בכל תקופת שתי הקדנציות שלו.

כמו אובמה, גם אטלנטה, ייסיימו את הקדנציה הנוכחית שלהם בקרוב. קשה לראות את הורפורד נשאר לעוד קדנציה בג'ורג'יה עם תום החוזה שלו בסוף\ קשה גם לראות את ג'ף טיג ממשיך כששרודר מחכה לו בפינה. הווי אומר שהקבוצה של בודנהולצר תהיה שונה לגמרי בעונה הבאה. ועדיין, מכיוון שזאת הייתה קבוצה שונה מאוד מכל אטלנטה אחרת שאנחנו הכרנו בשני העשורים האחרונים (בעיקר בגלל שזו הייתה אטלנטה שמצליחה…), רצוי ואף הגיוני להמשיך לנסות להמשיך בדרך הזו עד סוף העונה. ושזה יסתיים – נו, אז כמו אמריקה, הם יתחילו מחדש.

אז במה שנשאר לה עד סוף העונה, אטלנטה תנסה בכל הכוח להחזיר את הכושר של הקבוצה למשהו דומה לדצמבר-ינואר של העונה שעברה ואולי לנסות לשחזר את הישג גמר המזרח של שנה שעברה, הישג שלא נראה לגמרי לא-אפשרי במבנה הכוחות במזרח של השנה.

בשביל לעשות כן, הם יצטרכו לקטוע את רצף שני ההפסדים הביתיים שלהם ולא להגיע לשלושה הפסדי בית רצופים, דבר שלא קרה להם מאז מרץ 2014. לשמחתם, הערב תחכה להם הבאקס, קבוצת חוץ יותר גרועה ממדיניות החוץ של אובמה.

זרע הפורענות של הבאקס השנה טמון במאזן החוץ שלהם שעומד על 24-7 (בבית הם דווקא על 60% אחוזי הצלחה). הקבוצה של קיד מתקשה לתפקד מחוץ לויסקונסין (קולעת גם 5.8 נק' פחות ממשחק בית וסופגת 2.6 נק' יותר)  והקבוצה לא ניצחה מחוץ לברדלי סנטר למעלה מחודש (שישה הפסדים רצופים). תוסיפו לזה את העובדה שאטלנטה ניצחה 12 מתוך 14 משחקיה הביתיים האחרונים מול הבאקס ותבינו שזה בהחלט אמור להיות אפשרי לניצים לעצור את הסחף ולהתחיל לשחות לכיוון מעלה.

אז אלא עם הבאקס מתכננים לנו כדורסל שונה אחרי פגרת האולסטאר, מה שלא נראה לאור משחק ההפסד שלהם אמש מול שארלוט, אתם יכולים לרשום W  לאטלנטה. ההוקס ב-7.

ברק אובמה. המודל לחיקוי של אטלנטה?

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  2. אהרון שדה

    20 פבר 2016 19:42:10

    יאיר אפילו בכזו תוכניה משעממת ידעת לעניין .
    המשחק בין ל.א.ק ל ג.ס מרתק מאד והיה אמור להיות הגמר המערבי אשתקד.
    הבנתי שיש הרבה דם רע בין הקבוצות ואני עוד זוכר את ה 3-4 של הקליפרס בסיבוב הראשון הנהדר בפליאוף 2014.
    זהו בהחלט משחק הצהרת כוונות .
    שכן מצד הקליפרס ניצחון מהווה דאבל כפול תוך 48 על שתי הגדולות של הליגה…..והפסד של ג.ס יהווה לראשונה העונה הפסד כפול ויפגע מכה ניצחת בסיכוי לשבור את השיא של שיקגו .

  3. etayle

    20 פבר 2016 20:01:18

    דווקא בנושא השמירה אני חושב שפול אולי השומר הכי טוב שאפשר לשים על קרי העונה (אפילו יותר מקוואי ) בגלל שפול שומר מאוד חכם , ויש לו יכולת מדהים בקריאת מהלכים + יודע לשים לחץ יפה על הכדור . אבל בכל זאת מדובר בסטפן קרי אז לך תדע.
    עוד קרב מעניין זה זוג הגאנרים רדיק מול קליי. בתחרות שלשות קליי ניצח אבל עדיין זה הולך להיות מאוד מעניין.

  7. סומסום

    20 פבר 2016 20:46:47

    ג"ס קבוצה יותר טובה, אבל הרבה הרבה יותר טובה מהקליפרס. בטח בלי בלייק גריפין. למען האמת ההצלחה של אל.איי בזמן האחרונה היא מעל מעל ומעבר מה שיש בחומר השחקנים שלה. זה כריס פול (ביכולת שיא), לובים לדיג'יי, ויכולת הקליעה של רדיק/ קרופורד. מול אלף התותחים והאפשרויות של הווריורז.
    אני באמת לא מבין איך אפשר לתת לקליפרס איזשהו סיכוי בפלייאוף המערב, כמו גם הערב. אשמח כמובן להתבדות.

    ומשחק ערב שלישי ברציפות של וושינגטון (כולל טיסה!) הוא תעודת עניות לליגה. במיוחד כשיש מאבק חריף על מקום בפלייאוף במזרח. משוכנע שהיה יום אחר שהיה ניתן לדחוף אליו את ההשלמה עם יוטה. לא פייר.

    1. Ish

      21 פבר 2016 02:37:16

      למען ההגינות זה לא הלו"ז במקור אלא תוצאה של דחייה של משחק בגלל סופת שלגים מוקדם יותר העונה. לא שזה הופך את הלו"ס החדש הזה לדבר סביר. הוויזרדס אגב עם הלו"ז משחקים הכי קשה בליגה עד כה.

  8. מנחם לס

    20 פבר 2016 21:10:15

    מסרב להאמין שמומחה כדורסל כמו יאיר חושב שהווריורס מנצחים הערב, ועוד על 10. כל הפסד פחות מ-15 ייחשב נצחון לקבוצה מה-BAY

  9. גלעד

    20 פבר 2016 21:51:34

    מצוין תודה.
    אני חושב שאחרי ההופעה נגד הספרס פול בדרך לעקוף את ווסטברוק אצלי בדרך לחמישיית העונה (האישית שלי). אם הוא ינצח את הווריורס זה כבר יהיה דבר סגור מבחינתי.

    1. etayle

      20 פבר 2016 22:58:24

      אפשר להקליט ולקום בסביבות 5 . זה אומר שאין בלוג חי 🙁 אבל יש לפחות שידור טוב בזמן סבבה. (אולי 6 אבל זה גבולי מבחינת היציאה מהבית)

  11. מומי שאוהב חציל בטחינה

    21 פבר 2016 00:27:45

    הלוחמים נראו כמו חבורה של טירונות כ.מ ביום כיף בקניון הזהב בראשון
    מרוב כל הנאחס שעשו להם עם דיבורים על 75 , 74
    הקליפרס במשחק על כל החיים או שבקיץ יבינו שצריך לפרק את העסק

  14. סומסום

    21 פבר 2016 03:52:48

    גולדן סטייט עדיין מוכת הלם, ועדיין *הרבה* יותר טובה מהקליפרס, בהילוך ראשון הם כבר ב-11 הפרש ובקושי התחלנו, עוד לפני הקסמים של קארי. נראה כמו לא כוחות מהרגע הראשון. מה יש לאל.איי להציע? פול פירס? לא נעים.

  17. סומסום

    21 פבר 2016 04:16:41

    הקליפרס עם פריג'יוני, פירס, גרין, קרופורד, אולדריץ'. זו חמישיה שמתאים לה לשחק עם פילי והיא גם לא תצליח מי יודע. הם יכולים לאבד כל סיכוי כבר ברבע השני.

  19. סומסום

    21 פבר 2016 04:38:43

    הוויזארדס כצפוי, במשחק שלישי ברציפות + טיסה באמצע, נופלים מהרגליים במיאמי, שמקבלת את ווייטסייד חזרה במספרים אדירים.

  20. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    21 פבר 2016 04:39:06

    בלתי נסבל לראות כדורסל עם כל השריקות האלה. השיפוט צריך להיות משהו בין שנות ה 80 לשנות האלפיים, אבל לא שנות ה90..

    1. סומסום

      21 פבר 2016 04:48:58

      הנה, הקשיבו לך ולא שרקו לקארי את השלישית שלו, על סף ההפסקה. הבכיות של ג"ס הערב מתחרות בבכיינות הטיפוסית של הקליפרס.
      סה"כ משחק אפור מצד שתי קבוצות שאמורות לספק גליץ. תעדכנו אותי בבוקר איך נגמר, זה נראה שמתישהו ג"ס תרוץ קצת וייגמר 20-25 קל. הבדלי הרמה כואבים.

    2. למר מנחם היקר

      21 פבר 2016 04:50:02

      אני מסכים חלקית איתך המשחק נהיה משחק של נמושות, אבל המשחק בשנות ה80 היה סוג של אלימות,הליגה חייבת לבטל את הhandcheck.

  26. הייט אשברי

    21 פבר 2016 07:31:36

    טוב – אמירה ברורה לא היתה הערב מצד הלוחמים , אבל כמו שחשבתי וכתבתי , ההפסד הגיע מול הבלייזרס . הלוחמים מסמנים את הקליפרס כבר זמן רב בגלל האמירות המזלזלות שלהם בעבר בג"ס , וזה ברור שהם ויתרו אתמול בשלב מסויים על המשחק כדי לשמור כוחות למשחק השני .

  27. Tahel

    21 פבר 2016 07:41:00

    האמת , הקליפרס הפתיעו ויכלו גם לנצח , הראו אופי . ואולי אם כריס פול היה משחק בדקה האחרונה המשחק היה בידיים של המצתים . אבל שווילקוקס לוקח את זריקת הקלאצ אין מה לצפות להרבה . למרות שהוא חטף את הכדור…
    בקיצור , כתלמיד בית ספר שמתעורר ב4 בבוקר . היה שווה לצפות . קצת מאכזב קלא הייתה הפתעה .

  28. גלעד

    21 פבר 2016 08:54:07

    סיקור נהדר לערב נהדר.
    לפני שראיתי תוצאות ראיתי תקציר מורחב של ג"ס – קליפרס נחמד שווילקוקס התחיל לקבל דקות סוף סוף והוא שווה אותם.
    ההפסד של וושינגטון מעצבן כי הבק טו בק טו בק שלהם באמת היה יכול להיות בזמן אחר ואני עדיין בעדם לפלייאוף.
    למי שעדיין חשב שתחרות רוקי העונה היא תחרות דו ראשית – קיבלתם תשובה.

    1. p

      21 פבר 2016 10:14:42

      הייתי רוצה לראות את ברנדון דוסון מקבל דקות איכותיות.
      גם כשהייתה בעיה עם עמדה 4 (הפציעה של גריפין, סמית' שעזב וכו') ריברס לא נתן לו דקות.
      באופן כללי, דובר לא מעט לאחרונה שריברס פשוט לא מאמין בדראפט ובשחקנים צעירים. זאת הסיבה המרכזית שלא הייתה לו בעיה לתת את הבחירה לממפיס (אם כי אני חושב שהתוספת של גרין הייתה שווה את הסיכון).
      מאז שהגיע לפני 3 שנים, אין אף שחקן שנבחר בדראפט וממש קיבל הזדמנות. קליפרס של ריברס זה לא מועדון להבחר אליו בדראפט (עם כל הצער שבדבר).
      לא ראיתי את המשחק הלילה, אבל מול סאן אנטוניו ראיתי שריברס ניסה לא מעט הרכב של ג'ורדן וקול אולדריג' ביחד על המגרש. אמנם קליפרס הביסו, אבל לא הרגיש שההרכב הזה הגיוני בשום צורה.

  29. רועי ויינברג

    21 פבר 2016 09:03:13

    אני מאוד מרוצה מאיך שמיאמי נראית. מאוד. השילוב של מקרוברטס ודנג מוכיח את עצמו כיעיל בטירוף, וזאת חמישייה ששווה להשתמש בה בפלייאוף ולתת מנוחה לבוש ו-וויד. השילוב שלהם עם חסן היה יעיל מאוד הגנתית היום.

  31. שמייקל

    21 פבר 2016 14:29:58

    אני ממש אוהב את מיאמי בלי ווייד ובוש ובעיקר בלי בוש שנראה שרק הפרי לחסן. חסן הזה הולך והופך להיות ביל ראסל קטן.

  33. סתם ילד ללל טים

    21 פבר 2016 19:46:28

    שמייקל הגזמת! זה שהוא שוט בלוקר טוב וריבאונדר עליון אין עוררין אבל וויטסייד יוביל את ההיט ל11 טבעות??? שיקבל כ"כ הרבה כבוד ברחבי הליגה?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט