זהו, נחתתי סוף סוף בטורונטו לאחר טיסה ארוכה, אך מרגשת שכללה הרבה מחשבות. בעוד כ-5 שעות יתחיל האירוע המרכזי של האולסטאר בין המערב למזרח ואני בדרכי למגרש, מחכה בקוצר רוח לפגוש את קובי בראיינט אחד מאליליי, משחק לצד כל הכוכבים שאני צופה בהם כל לילה דרך מסך הטלוויזיה.
זוהי הפעם הראשונה שלי על אדמת יבשת אמריקה, מה שעובר בראשי זה: "פה זה לא אירופה ובטח לא ישראל".
אני נכנס למגרש בטורונטו דרך שער השחקנים, מחכה לפגוש את כל הכוכבים ואת קובי בראיינט לראיון אישי ומיוחד. אחרי שנכנסו לברון, CP3, ווסטברוק, דוראנט, קרי ועוד שלל כוכבים שגרמו לי להתרגש – נכנס קובי בראיינט. זו הייתה כניסה הוליוודית. לכולם היה ברור שכוכב הערב הגיע למסיבה וזו לא סתם מסיבה אלא מסיבת פרידה לאחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים. לאחר הרבה ראיונות, דיבורים, אוכל וחימום על הפארקט התחילה המסיבה.
אני יושב קרוב לספסל המערב, ההתרגשות מקיפה את כל האולם ואז זה התחיל – טקס הפרידה. הכרוז אומר לי ולשאר היושבים באולם להסתכל למסך, לצפות בסרטון ההוקרה שה- NBA הכינו לקובי. סרטון מרגש שכלל רגעים מהקריירה המופלאה שלו, כולל 81 הנקודות שקלע נגד הקבוצה הביתית באולם הזה (טורונטו). המילים "אגדה", "ווינר", "אלוף" ו"מתחרה" הופיעו בסרטון, מילים שמתארות הכי טוב את הקריירה של קובי בראיינט. ואז כשהדמעות כבר עלו בעיניו של קובי ודמעותיי שלי כבר נזלו על הרצפה, הציג הכרוז את מג'יק ג'ונסון כשמאחוריו עומדים כל כוכבי הליגה שמחכים כבר להראות את יכולתם. מג'יק הציג את השיאים של קובי כשחקן אולסטאר ואני הבחנתי בקובי מתחבא מאוחרי שחקני המערב עם חיוך מלא התרגשות.
מג'יק מוביל את הטקס לעוד סרטון שבו קובי אומר: "ברוך הבא למופע של קובי". הסרטון ממשיך עם מילים מרגשות על מהו ניצחון לרקע תמונות ורגעים מקריירה ארוכה ונהדרת. ואז הופיעו בסרטון כמה מילים מצד חבריו לאולסטאר. אני כבר עם דמעות רבות לצד אנשים נוספים שמחזיקים את עצמם לא לבכות כמו ילדים, ואז פול ג'ורג' מדבר על היות קובי מנטור בשבילו, כריס פול מוסיף שהמשחק יתגעגע אליו, פאו גאסול מדבר על היותו חבר ואח, דוראנט מוסיף על היותו אגדה והסרטון מסתיים בהצדעה של לברון.
כאן כבר הייתי שבור, מסתכל על קובי והוא מלא התרגשות אבל לא רוצה לבכות. אני רואה את קובי ניגש אל מג'יק לחיבוק כשמג'יק מוסיף: "לעולם לא יהיה עוד קובי בראיינט". אני צופה בחיבוק שלהם ושומע את הצרחות "קובי… קובי…" שלא נותנות לקובי להוציא מילה. קובי מוסיף כמה מילים על כמה כיף זה בשבילו לשחק ולדבר עם השחקנים הצעירים האלה שהיו בגיל של הבנות שלו כשהוא הצטרף לליגה. את המילים האלה כבר שמעתי בטשטוש בגלל ההתרגשות.
לוקח לי כמה דקות להתאושש ואז צפיתי בהופעתו האחרונה של קובי באולסטאר כשכל נגיעה שלו בכדור גורמת לי להתעורר. דקה לסיום המשחק האולסטאר נפרד סופית מקובי ברגע מרגש במיוחד שכלל חיבוקים עם הספסל כשאני יושב קרוב אליו ומתכונן ומבין שבעוד כמה דקות אני הולך להיפגש אתו באופן אישי לראיון מיוחד.
אני יוצא במנהרה יחד עם בחור נחמד אל אחד החדרים הפנימיים ואני מבין שהוא לוקח אותי לראיין את קובי לפני שכל שאר העיתונאים יתנפלו אליו. אני נכנס לחדר ורואה מול עיני את קובי מתלבש ומתארגן עם חיוך על הפנים. אני ניגש אליו כשכולי רועד להגיד שלום ולהתחיל את הראיון אך אז צלצל השעון המעורר שהודיע לי שהגיע הזמן ללכת לבית ספר…
ביום שני לפנות בוקר נערך המשחק האחרון של קובי בראיינט במדי האולסטאר. עם כל הכבוד לכל השחקנים, תחרות ההטבעות ושאר התחרויות, השיא הגיע במשחק המרכזי ולא בגלל הדאנקים, הסקור הגבוה או שאר הכוכבים אלא בגלל שזה היה ערב שכולו מוקדש לקובי אחד מהשחקנים הגדולים בכל הזמנים.
אפילו סטף קרי ביקש חתימה:
https://www.youtube.com/watch?v=yRB2YjKpS3o
במשך השבוע התלבטתי איך להעביר את החוויה שהייתה לי מהמשחק, אחד הרעיונות היה להיכנס שוב לראש של קובי בראיינט (מי שלא קרא מוזמן) ולחשוב מה הוא היה עונה אם הייתה מראיין אותו. הגעתי להחלטה תוך כדי הכתיבה שאני לא יודע מה לשאול מרוב רעיונות ובטוח שאין לי את התשובות… ולכן זה הזמן לאתגר אותכם.
אם הייתם נפגשים עם קובי ל"ראיון מסכם קריירה", מה הייתם שואלים?
אנא שתפו בתגובות.
נפלא גור! כל הכבוד
תותח!
מומי חושב שלא היית צריך ללכת לבית ספר ולתת ראיון מהסרטים
מומי היה שואל את הממבה אם יש לו תעודת מאמן ואיך הוא מעיף את ביירון סקוט ?
סיפור מעולה
אחלה סיפור 🙂
הייתי שואל את קובי- 'מי השחקן שהכי מזכיר לך את עצמך מבין שחקני הליגה היום?'
לדעתי היה בוחר בראסל ווסטברוק – לדעתי הם חברים טובים וגם הם מתאימים באופי קצת.
יפה!!
וואו המון שאלות:
מה לעזאזל קרה בגמר נגד דטרויט ואיך הם קרעו את הלייקרס ככה?
האם בדיעבד היה שווה להעיף את שאקיל ולבזבז את שנות הפריים בלייקרס בינונית?
למה לא הציב אולטימטום להנהלה לגבי חזרתו של פיל ג'קסון בעונת הגלקטיקוס, האם בעצם ההחלטה ללכת עם דאנטוני הרגה לו את הקריירה?
האם היה שווה לא להסכים לחוזה הפסיכי, להיכנס לעמדה של שחקן משנה (לפחות בשכר) ולהביא עוד אולסטאר?
מה חשבת על המעבר של לברון למיאמי והחזרה לקליבלנד?
מי הלייקרס הגדול בכל הזמנים?
האם הלייקרס שלך ושל שאק לוקחים את הלייקרס של 87?
במשחק ההוא בדאלאס של ה62 נקודות ב3 רבעים, האם היה שווה להישאר ולשבור את שיא ה100?
נפלא גור, תודה !
תודה רבה
גור, כשתיגדל תדע גם אתה שמאמר נפלא כזה מסיימים עם המשפט שכתבת
"אני ניגש אליו כשכולי רועד להגיד שלום ולהתחיל את הראיון אך אז צלצל השעון המעורר שהודיע לי שהגיע הזמן ללכת לבית ספר…"
זהו. כאן היית צריך ללחוץ "לפרסם" בלי להוסיף מילה, ואז זה היה מאמר לפנתאון.
אם אני אמחק את השאר אפשר להכניס לפנתיאון? 😜
תודה. מושלם.
פשוט נפלא. אגדה שהייתה באמת
הגדולה שלו מתבטאת בכבוד המטורף שכוכבי הליגה הצעירים נותנים לו
תענוג
מעולה. הרבה שאלות לשאול. הייתי שואל אם יש אמת בשמועות שהוא מתכוון לרכוש קבוצה באיטליה.
ג'ורדן – ממשה עד משה לא קם כמשה
אבל קובי הכי קרוב אליו,
שחקן ענק, פרידה מרגשת מאוד. אחלה מחווה.
נהדר. (למרות שאת דעתי על פסטיבל קובי באולסטאר אתה יודע)
כולי קנאה.
יפה לך.
https://www.youtube.com/watch?v=3r6FHESi31o
בא לי לבכות
האם הוא שוקל קריירה בביסבול….
ציון 100 עגול בכל מקצועות העברית וההבעה כבר קיבלת
בתגובה לסרטון שפורסם למעלה – אפשר לראות שקובי גם בנאדם נחמד מאוד מלבד היותו שחקן ענק.
חזק ביותר. הרגשתי כאילו אני נמצא שם.