ת'אמת? לי אין כל כך הרבה רפש, אשפה, וזוהמה לזרוק על לברון כפי שעושים אשך ובני ביתו כאן באתר כשהם מזמן הפכו את 'קינג' ג'יימס לברון למזבלה של טינופת.
הבנאדם לא עשה אף דבר רע שידוע לנו בוודאות. אפילו בפיטוריו של דייויד בלאט כנראה אין לו כל יד.
הוא איש משפחה נאמן; לא מזיין מהצד אפילו שאשתו היא חברתו עוד מהתיכון – דבר שיכול להפוך ל-אולד סטאף הדורש 'חידוש' ו-'רענון' (א-לה קובי בריאנט, ועשרות שחקני NBA אחרים), ובינתיים הוא מראה לכולנו שאפשר גם אחרת. הוא גם נאמן ללא פגם ובכל נימי נפשו לחברי ילדותו ולעיר הולדתו אקרון, כשחבריו מהעממי רובם עובדים ב-BRAND שלו, כשרוב עסקיו באקרון ולא בניו יורק או לוס אנג'לס.
אבל בגלל אישיותו, צורת פניו, השד יודע מה – אנשים נרתעים ממנו. אין לו אוהדים כפי שהיו לקובי או לדוויין ווייד בזמנם, ויותר אנשים מ'לא' מתפללים לכשלונו. לך תסביר למה. אולי הדומיננטיות שבעצם היותו? אולי בגלל שהוא היה גדול על אחרים בכוח ומסה במקום כשרון כקובי? גם ההצהרות שלו לא עוזרות, ואולי הסיבה העיקרית היא שפשוט נמאס ממנו?
כנראה שהאמת היא קובמינציה של כל הכובשנות שבאופיו והווייתו.
אני לא יודע מה היא הרגשתם של גולשים אחרים, אבל לי כל העסק מרגיש עתה כזמן הנכון לסיום הדיבורים, והגיע הזמן למעשים. "PUT UP OR SHUT UP". זוהי ההגדרה המדוייקת ביותר להרגשתי.
אני מאמין שבאול סטאר בטורונטו לברון הרגיש לראשונה אולי את ה-MORTALITY של עצמו. לא 'תמותה' מבחינת חיים ומוות כמובן, אלא את ה-MORTALITY של חייו כשחקן הכדורסל הטוב ביותר בדורו.
הוא בעצמו הודה בזאת: "אתה מסתכל על קובי, ונוביצקי, ו-KG, ודנקן, ואתה יודע שאתה הבא בתור".
אבל הוא גם יודע שהשנתיים-שלוש הבאות יגדירו את ה-IMMORTALITY שלו כשחקן כדורסל. אני כמעט בטוח שהוא יודע ששתי האליפויות במיאמי לא תספקנה להעלותו להר רשמור, אפילו אם יוסיפו אליו כמה ראשים. תמיד יגידו שהוא עשה זאת עם דוויין ווייד וכריס בוש. דוויין כבר היה שם, ואליו הצטרפו לברון ובוש במטרה להביא אליפות.
בקאבס המצב שונה: למרות שקיירי אירוינג כבר היה שם, לברון הוא למעשה הנטע הראשי שמסביבו מנסים לגדל גן פרחים. הקאבס היא יצירתו הרבה יותר ממיאמי שהיתה יותר יצירתו של דוויין. אליפות בקאבס תישא איתה הרבה יותר יוקרה ומשקל מאשר האליפויות במיאמי. זאת האליפות שחסרה לו כדי להפכו ל-IMMORTAL – ניצחי ממש. בלעדיה תמיד יחסר משהו חשוב ביותר ברזומה שלו.
בשנתיים האחרונות היו בקאבס צרות, בעיות, ופציעות מכאן ועד הודעה חדשה: הבלגנים בינו לבין דייויד בלאט…הפציעה לאנדרסון ורג'או…הפציעות של קיירי אירוינג…הפציעה של קווין לאב… הפציעה של אימאן שומפרט…
תמיד משהו היה חסר.
עד עתה.
לראשונה – ממש לראשונה – הקאבס שלמה, בריאה, ומוכנה. אם השמועות הרעות שלברון רצה בפיטוריו של בלאט, והעלתו של טיירון לו למשרת המאמן הראשי הן נכונות, אז אפילו יש לו עתה מאמן לטעמו.
נגמרו התירוצים.
ללברון ולקאבס ישנם 30 משחקים מעתה ועד סיום העונה לגרום לכולנו לשנות את הרגשתנו ומחשבתנו, ולהוכיח לנו שהם קבוצה ראוייה – וטובה מספיק – לאליפות. לדעתי זה עתה או לעולם לא ללברון. הוא בן 31 וכבר ישנם סדקים בשריונו, וללא אליפות הוא יהיה בן 32, ומתקרב ל-33 בסיום העונה הבאה.
דבר אחד לברון הוא לא – למרות שהאשך והכנופייה שהוא אירגן ב-ללל לא יסכימו איתי – הוא לא אידיוט. הוא יודע שעתה הוא עם קבוצה בריאה ומאמן לטעמו, והם עדיין לא טובים מספיק. לכן הוא אמר, "אנחנו חייבים להשתפר ממשחק למשחק!". הקאבס לא יכולים יותר לסבול הפסדים לשיקגו פצועה, וההפסדים האחרים בחודש האחרון מאז פיטוריו של בלאט.
הם חייבים להשליט את רצונם על כל קבוצה שהם פוגשים למעט אולי גולדן-סטייט, ספארס, ות'אנדר. בלי תרוצים, בלי עילות, ובלי אמתלות והתנצלויות הם חייבים לדרוס כל קבוצה ולהשתיל פחד ומורא ביריביהם. מה שקרה לקאבס, וזה פגע בהם ביותר, היתה העובדה שאיש לא חשש מהם יותר. "פחד" מקבוצה הוא חובה ראשונה בהשלטת רצונך עליה. כשקבוצה כמו מילווקי או נטס עולה לשחק נגדך עם אמונה שלמה שהם מסוגלים – ואפילו ראויים – לנצח אותך, אתה מאבד דבר שבלעדיו כמעט בלתי אפשרי להגיע לגדולה: יראת כבוד!
לקאבס ישנם 30 משחקים לרכוש דבר שאין לקנות בכסף או בדיבורים אלא רק בעליונות על הפארקט, ולדבר הזה קוראים יראת כבוד.
בינתיים זוהי קבוצה שסכום חלקיה גדול בהרבה – 'הרבה' אפילו לא מתאר מספיק את הפער- מסכומה. כל אחד בעצמו – לברון, קיירי, לאב, ג'יי.אר, טריסטן ת'ומפסון – הוא כוכב. לברון, קיירי, ולאב הם כוכבי-על. קליבלנד הפסידה כבר 14 משחקים מ-52. אסור לה בשום אופן להפסיד יותר מ-6 מה-30 שנשארו.
הזמן להראות שהקאבס היא קבוצה המסוגלת להילחם על האליפות הוא עכשיו. ב-30 המשחקים הבאים. המנטליות אליה אתה מגיע לפלייאוף היא בעלת חשיבות אדירה. זה הזמן של לברון, שאר השחקנים, וצוות האימון, להראות שלקאבס יש את מה שצריך לשמש יריב אמיתי לזאת שתהיה אלופת המערב.
סגנון משחקו הריכוזי לעולם לא יאפשר לקבוצה שלו להיהפך לקבוצה שמתקרבת אפילו ביכולתה לסן אנטוניו ולגולדן סטייט. אולי אם יחליפו את קווין לאב בשחקן שיותר נע ללא כדור אבל גם אז לא בטוח שהם יהיו ברמה. מצד שני הם במזרח ובסדרה אחת אי אפשר לדעת…אני אישית מריח את ה2מ7 מתקרב
את הסלידה מלברון עוד פיתחתי בשנים הראשונות שלו בקליבלנד. כשהוא עבר למיאמי מבחינתי הוא הודה בכך שהוא לא יכול לקחת אליפות לבד ובתכלס עשה קיצור דרך ובכך הוא גרם לי פשוט לא לכבד אותו.
מסכים לגמרי שאם הוא לא לוקח אליפות בקליבלנד אז הוא לא ייזכר כאחד מהגדולים באמת. רק בקאבס הזאת זאת תיחשב אליפות היסטורית ואמיתית.
יש לו בעיה בכך שהוא ניצב מול שתי קבוצות היסטוריות שפשוט יותר טובות ממנו וחלון ההזדמנויות הולך ונסגר.
שימו לב שבשנתיים האחרונות יכולת הקליעה מבחוץ של לברון רק מידרדרת וזה סימן מאד רע מבחינתו. אני מזכיר שמייקל וקובי בתחילת דרכם התבססו בעיקר על כניסה לצבע בזכות אתלטיות ועוצמה ופיתחו את הג'אמפ שוט שלהם בהמשך הקריירה. אם לברון רוצה להמשיך להיות אפקטיבי גם בעוד שנתיים או שלוש אז הוא חייב לשפר את הקליעה כי אפילו אצלו האתלטיות תרד
זה פשוט לא נכון
בעונה ה-13 שלהם בליגה –
קובי – 46.7 אחוז מהשדה
מייקל – 46.5 אחוז מהשדה
לברון – 50.4 אחוז מהשדה
גלעד איך הנתונים האלה רלבנטים?
הוא לא דיבר על השוואה בין העונות המקבילות של קובי ומייקל שללא סםק היו כבר בשלבי דעיכה מאד מתקדמים. אם תסתכל על נתוני הקליעה של לברון תראה התדרדרות אדירה בשנתיים האחרונות בכל מה שקשור לקליעה מכל טווח מעל ל-3 מטר. מייקל וקובי הצליחו באמצע הקריירה לפתח יכולת ליצור נקודות מטווחים ביניים-חוץ שאיפשרו להם להישראר רלבנטיים גם כשיכולת החדירה שלהם לסל נפגעה. אותו דבר יקרה ללברון בקרוב וללא קליעה מבחוץ זה יוביל להתדרדרות מהירה.
בשלב דומה בקריירה של 2 השחקנים שהוא הזכיר היעילות שלהם הייתה נמוכה משל לברון.
כל עוד הוא יותר יעיל מהם בפרמטר הכי בסיסי במשחק (כמה אתה זורק לעומת כמה אתה קולע) קשה להגיד שהוא יורד ביכולת אפילו אם בשלשות הוא חווה ירידה (אם וכאשר האתלטיות שלו תרד אשפוט אותו לפי האחוזים שלו לעומת שלהם ואם הוא לא יצליח להחזיר לעצמו את השלשה כנראה שזה באמת יוריד ממנו)
בשלב הזה הקריירות של שניהם היו די בסיומם כך שזה לא רבלנטי לטיעון של איתמר. הוא דיבר על איך הצליחו להישאר רלבנטיים גם כשהחדירות היו פחות אפקטיביות. לברון עוד לא שם. כשהוא יהיה לא יהיה לו נשק אחר שישאיר אותו רלבנטי. ולגבי הירידה זה לא רק בשלשות, תסתכל על כל טווח מעל מטר מהסל ותראה שהאחוזים שלו פשוט מזעזעים אפילו בהשוואה לתקופה במיאמי. המשמעות היא ברורה ברגע שהוא לא יוכל לחדור לסל הקריירה שלו תחווה ירידה דראסטית.
הוא אכן יחווה ירידה דראסטית, אבל יש לו כלי שג'ורדן/קובי לא יכלו להשתמש בו באותה אפקטיביות וזה חפירות עם גב לסל. עוד 5 ס"מ בגובה ובכפתיים מאפשרים לו שימוש עדיף בכלי זה וזה כלי שאפשר להשתמש בו עד גילאים די מבוגרים.
ג'ורדן (וגם קובי במידה מסוימת) פיתח משחק נהדר עם הגב לסל בקדנציה השנייה שלו. לברון גם עכשיו מהנקודות האלה על המגרש קולע בצורה מזעזעת -אני לא יודע עד כמה הוא יוכל להשתמש בזה ככלי חלופי.
קובי היה אז בן 30 הוא קלע 26.8 נקודות למשחק בעונה ההיא ושיחק 82 משחקים.
ג'ורדן היה בן 35 אבל הוא לא שיחק ברצף את העונות והייתה לו מנוחה באמצע (והוא גם זכה אז באליפות) כשהוא קולע 23.1 נקודות וגם הוא שיחק אז 82 משחקים
לברון בן 31 וקולע 25 נקודות
עידו, אתה מדבר על פיידאווי שמתחיל עם גב לסל. אני מדבר איך על חפירה לתוך הצבע.
אחרי בדיקה.
גם קובי זכה באותה עונה באליפות ועונה לפני כן ב-MVP
קשה לומר שהוא היה בסוף הקריירה
גלעד, קודם כלך אתה צודק לגבי זה שהם עוד לא היו בשלהי הקריירה אלא עדיין בתקופה הטובה (הלכתי עכשיו ובדקתי לאיזה עונות הכוונה). מצד שני אתה מחמיץ הנקודה. ההטיעון לא היה השוואה בין לברון לקובי ומייקל אלא מה לברון יעשה כשהחדירה לא תעבוד. אין ספק שהוא מצליח להסתמך על האתלטיות שלו לאורך הרבה יותר זמן. מה יקרה אבל כשהוא לא יוכל? כאן הטיעון של איתמר הוא בהחלט מוצדק – לברון בהתדרדרות חדה בקליעה מבחוץ. כשזה קרה גם למייקל וגן לקובי המשחק שלהם התדרדר בחדות גם .
מתן – קשה לי לראות איך הוא יצליח לנצל זאת כי צריך מידה דומה של אתלטיות כדי להפוך את החפירות לסל שלא בזריקות פייד. ברגע שהקםיציות תאבד יהיה לו קשה לתרגם מצבים כאלו גם לסל. אם הוא יצליח זה בהחלט יעזור לו למשוך את הקריירה. הוא חייב נשק התקפי חלופי.
אז אי אפשר להשוות אותם כי האתלטיות שלו עוד לא דעכה.
אם כשהיא תדעך הוא לא יצליח לפתח נשק התקפי יעיל אז נראה ירידה באחוזים מהשדה מן הסתם.
עד שזה יקרה הוא כרגע קולע יותר טוב ממה שהם קלעו בשלב דומה בקריירה שלהם. הטיעון הזה יהיה רלוונטי רק אם עוד כמה שנים לברון אכן יקלע באחוזים רעים מהשדה ולא יצליח להחזיר לעצמו את השלשה.
"מידה דומה של אתלטיות כדי להפוך את החפירות לסל שלא בזריקות פייד." תראה, דאנקן עושה זאת די יפה גם בלי אתלטיות 🙂 אז נכון, יש לו 8 ס"מ על לברון וזה משמעותי. אני *לא* טוען שלברון יכול להסתמך על זה כנשק עיקרי כמו שחקנים של 2.10 מ', אבל כן לנצל זאת יותר ממה ששחקנים של פחות מ-2 מ' יכולים. הוא גם די חזק וזה יתרון.
אבל ברור שהוא בדרך למטה וברור שהאתלטיות היא הנשק החשוב ביותר שלו.
עם זאת, ועם כבר התחלנו בהשוואה לבראיינט, אני מאמין שעל האחוזים של קובי הוא יוכל לעמוד גם בעוד 3-4 שנים.
גלעד, אבל אתה היחיד שעושה את ההשוואה הזו. אין ספק שלברון שומר על האתלטיות שלו לאורך יותר זמן. התגובה המקורית באה לדבר על מה יהיה כשהוא לא יוכל לעשות את זה. הוא לא טען שקובי או מייקל בעונה ה-13 היו יותר טובים או פחות טובים מלברון. הוא רק ציין שהם ידעו לפתח כלים התקפיים שונים במהלך הקריירה כדי להתמודד עם אובדן היתרון האתלטי האבסולוטי על כל השאר.
אז אני טוען שמוקדם מדי להגיד את זה כל עוד האתלטיות שלו לא ירדה.
אם כשהיא תרד הוא לא יצליח לפתח כלים התקפיים כאלה נוכל להגיד את זה..
למה מוקדם מדי להגיד שהקליעה שלו מבחוץ בהתדרדרות היא זה באמת המצב? ההתפתחות של כלים חלופיים היא לא אחרי ששאר היוכולת נפגעות אלא תוך כדי. אחד הדברים שאיפשר למיאמי להצליח היה הקליעה מבחוץ של לברון. אחת הבעיות הקשות של קליבלנד היא חוסר היכולת של לברון לקלוע כשהוא רחוק יותר ממטר מהסל. בינתיים לא רואים שהוא פיתח שום אספקט אחר כדי לפצות על כך. אז למה הדיון מוקדם מדי אם זה פוגע בקבוצה שלו?
כי כרגע הוא עדיין במצב טוב יותר ממה שג'ורדן וקובי היו בתקופה הדומה בקריירות שלהם (לפי אחוזי שדה)
לדעתי כל עוד הוא קולע באחוזים טובים כל כך אי אפשר לומר את זה גם אם הוא בירידה
אוף אתה עקשן. אתה לא יכול להשוות התדרדרות של לברון ביחס לקובי או למייקל. אתה משווה לברון ללברון או קובי לקובי. האחוזים שלו עדיין טובים אבל בהשוואה לעצמו הוא בירידה.
זה נכון אבל הוא עדיין מספיק טוב בנשק הישן שלו.
כשהוא לא יוכל להשתמש בו אם הוא לא יצליח לייצר נשק חדש יהיה אפשר להאשים
גילרי סיכם בתגובות את כל מה שהתכוונתי להגיד.
אני רק אגיד שתוך כדי הקריירה שלהם מייקל וקובי הפכו מחודרים שהקליעה שלהם חשודה לשחקנים שהג'אמפ שוט הוא הנשק העיקרי שצריך לעצור (הם פיתחו את הקליעה לפני שאיבדו לגמרי את האתלטיות והשתפרו במשך השנים). לברון עוד לא חווה דרסטית באתלטיות וכמו שגילרי אמר ההשוואה היא בין לברון ללברון ולא בין לברון למייקל או קובי והקליעה של לברון השנה מבחוץ מחפירה.
אם הוא רוצה להישאר רלוונטי גם בעוד שנתיים או שלוש אז הוא חייב ג'אמפ שוט אמין
המספרים היבשים לא מספרים אפילו חצי מהסיפור. כשלברון לוקח כדור ברגעים מכריעים אתה יודע שהוא הולך לחרבן במכנסיים.
מבחינת המזרח אולי חוץ מטורונטו ופילדלפיה אני לא רואה מי יביס אותם…
בגמר כבר זה יהיה עניין שונה…
מי תגיע? אם הכול יסתדר יהיה תהו גמר מערב מטורף של גולדן סטייט סן אנטוניו שיכול להתיש בעיקר את סן אנטוניו הזקנה…
כמו שאומרים, בפלייאוף תתחיל העונה!
פילדלפיה?
לגבי ס"א – לגמרי. גם המאצ'-אפ איתם עדיף. ולכן, אני טוען שקליבלנד רחוקה פציעה אחת של שחקן משמעותי בג"ס מאליפות. כי את ג"ס בלי שחקן משמעותי או את ס"א היא מסוגלת לנצח בסדרה (לא אומר שהיא תהיה פיבוריטית, אבל סיכויים סבירים). את ג"ס בריאה הם לא ינצחו.
פילי זה בהומור כמובן.
🙂
גם פילי יכולה לנצח 😃
ציינת את המובן מאליו…
במיאמי הוא אפילו אמר שזו הקבוצה של וייד
ווייד לקח אליפות גם בלעדיו
בקיצור דומיננטי שמומיננטי
אם אין אליפויות על שמו אז זה לא זה….
גם קארים לקח בלי מג'יק אבל הפוך זה לא קרה.
איך אפשר להגיד על מישהו שזכה ב-MVP+MVP גמר + חמישיית ההגנה בשתי עונות האליפות שהן לא רשומות על שמו? אפשר להגיד שזה לא אותו הדבר כמו אליפות בקאבס, אבל הוא לגמרי היה השחקן המשמעותי ביותר גם בעונה וגם ברגעי ההכרעה.
לגבי וויד – גם הוא לא לקח בלי שחקן טופ 10 היסטורי אליפות.
בכלל באליפויות לא זוכים לבד.
לא רק שעשית למומי התקפת לב שבוע שעבר את מוסיף פשע על חטא !
מג'יק לקח לבד כי ב 2 האליפויות האחרונות קארים היה בן 44 פלוס
ברור שהאליפויות רשומות על מג'יק יותר מאשר על כל שחקן אחר. זו בדיוק הטענה שלי. שעצם נוכחות שחקן שגם זכה לפני לא הופכת אותו אוטומטית לשחקן המרכזי בקבוצה.
מסכים שהאליפויות במיאמי הם בהחלט של לברון אבל עדיין איך שלא תהפוך את זה הקבוצה הייתה של וייד ונשארה של וייד,זאת דרך אגב לעניות דעתי אחת הסיבות שהוא חזר לקליבלנד וזה שתהיה קבוצה שרשומה על שמו.זה בדיוק כמו הלייקרס של שנוטת ה-80 אף אחד לא אומר שהאליפויות של הלייקרס לא הושגו הרבה בזכות קארים אבל עדיין זאת הייתה הקבוצה של מג'ייק(חיים של מומי)
לשגיא איך פילי יכולה להוות יריב לקליבלנד.
לגבי לברון תהרגו אותי אם אני מבין למה שונאים אותו. מדובר בשחקן שבעוד נגיד 5 שנים מאוד יתגעגעו אליו. שחקנים כמוהו כבר לא גדלים.
בן סימונס? לס כבר פחות מתלהב ממנו.
תנו כבוד ותגידו תודה כל עוד אתם רואים אותו משחק!
הכול בהומור..
אישית אני מאוד אוהב את לברון וכרגע הוא הפייבוריט פלייר שלי.
התגעגעו אולי בשביל לרדת עליו ולצחוק עליו… 😃
הוא יכול לקחת את הכשרון שלו לדרום דקוטה ולמכור כרטיסים להר ראשמור… 🙂
מנחם, אחלה טור.
אני לא מסכים שלאב ובטח קיירי הם סופרסטארס. לפני שלברון חזר לקאבס אף אחד לא חשב להכתיר את קיירי כסופרסטאר. על לאב כל הזמן אמרו שהוא מצוין, אבל אין לו את האיכות למשוך קבוצה לפלייאוף. בניגוד לוויד ובוש, שני השחקנים האלה לא עשו שום דבר משמעותי (אפילו לא סיבוב ראשון!) עד לעונה שעברה.
מסכים עם כל מילה
זה לא מדוייק,נכון שגם לאב וגם קיירי לא עברו שלב אבל להגיד עליהם שהם לא היו סופרסטארים לפני שלברון הגיע פשוט חוטא למציאות.אין אף קבוצה בליגה שלא הייתה מוכנה לקחת אחד מהם ולבנות עליו קבוצה.רק להזכירך גולדן סטייט הייתה קרובה מאוד מאוד לעשות טרייד על לאב לפני קליבלנד.
טאונס ס"ס לדעתך? לדעתי לא. האם כל קבוצה היתה מוכנה לקחת אותו? חדמ"ש כן.
וזה לא שהם לא עברו סיבוב – הם לא הגיעו אפילו לסיבוב הראשון.
כיום עוד לא אבל עוד שנתיים -שלוש שזה בערך הזמן שקיירי היה בליגה ברגע שלברון חבר אליו אז בהחלט הוא אני אקרא לו ס"ס.
בוא נלך על דוגמא אחרת הגבה הוא ס"ס מבחינתך? וזה שהוא לא הצליח לעבור סיבוב בפליאוף והשנה בכלל הוא מתרסק עם הקבוצה שלו
הוא כבר הוביל קבוצה לפלייאוף ועשה חמישיית העונה וחמישיית ההגנה. זה הבדל תהומי.
מה יש להתווכח, מתן צודק
הכל ממש נכון מנחם, הבעיה שמצד שני, במערב, יש קבוצות שיותר טובות משלו. כמעט לא משנה איזה קבוצה תגיע, ס"א, ג"ס או OKC, הן קבוצות טובות מאיך שנראית הקבוצה שלו, שקשה לראות אותו מנצח מולן סדרה. לפחות השנה ככה זה נראה לי.
מנחם לברון הוא השחקן שמשפיע הכי הרבה מחוץ למגרש, ההתערבות שלו בפולטיקה יצר לו כמויות אדירות של שונאים,מייקל מגיק בירד שאקילאף פעם לא נכנסו לזה. כמו כן הטענה של גודלו היא שטות שאקיל אוניל היה השחקן האהוב ביותר, בנוסף לכל זה ה"החלטה" לקחת את הכישרון למיאמי שהייתה בזיונית לא עשתה לו טוב ויצרה לו תדמית של לוזר, if you can't beat them join them.
בנוסף והחשוב ביותר השחצנות והעתללות במאמנין
הרסת למומי את היום
אחורי הספורט אילסטרייטד שמת את פרצופו של הפלופר ? ועוד תמונה ראשית
מומי מוחה על העוולה נגד האנושות הזאת
😂
מומי, התגובות על מאמר ללל עולות על התגובות על האלוהיות הערומות 15 ל-1..
מבחינתי הוא צ'וקר בכך שהוא משחק כל הקריירה שלו במזרח החלשלוש . הייתי רוצה לראות אותו עובר סדרת חצי גמר או גמר איזורית מול אוקלהומה או הקליפרס . כל אליפות שלו היא עם כוכבית , כי כל שהוא נדרש לו היא סדרה אחת רצינית בגמר הסופי .
באיזו קבוצה? כלומר, לאן ציפת ממנו לעבור?
נניח לקליפרס (מועדון בלי אליפות)? ואז זו חמישייה של פול/רידיק/ג'יימס/גריפין/ג'ורדן. אני בטוח שלא היית משמיע בדל ביקורת על מהלך כזה…
או שהוא בכלל היה צריך לעבור למינסוטה? אהה, רגע, לאב סופרסטאר וזו שוב ללכת למישהו אחר שיביא לו אליפות. פורטלנד? לילאנרד ואולדריג'. יוסטון? הארדן והווארד.
בקיצור, ציפית שיעבור לדנבר או פיניקס. על כל דבר אחר היתה ביקורת.
חוץ מזה, שעצם היותו במזרח זה הדבר שמציל את הליגה מגמרים משמימים. האם היית מעדיף גמרים כמו של תחילת המילניום?
אבל הכי מצחיק (וזה בכללי, לאו דווקא אליך) שכל העונה מפארים בכוח כל מיני שחקנים מהמזרח כדי לגמד אותו (ג'ורג', באטלר וכו'). העיקר לא לטעון שהוא טוב מדי, אבל כשהוא מנצח אותם אז זה לא חוכמה. קצת עקביות…
תראה, אתה לא יכול להתעלם שלהגיע לגמר במזרח זה מאוד קל כיום (ובחמש עשרה השנה האחרונות). האיום הכי גדול עליו זה טורונטו ובוסטון, שתי קבוצות שמקומם הראוי הוא 4 (טורונטו) ו6 (בוסטון).
לגמרי (כיום, לא מסכים לגבי 15 שנים). וגם התייחסתי לזה לא פעם. אני גם לא חושב שהתגובה שלי סותרת את זה בצורה כלשהי.
תראה מה אנשים כותבים על שאק למשל – שהוא ניצח גמרים קלים. אז יש 2 אפשרויות – או שניצחת את האזור היותר קשה או שניצחת את הגמר מול האזור היותר קשה. מי שרוצה לבקר ייקח את האג'נדה שנוחה לו מאלה, כי באחד מהם תקבל יריבות קלה יותר (לכאורה).
שאקיל לוזר
עוד לא ראיתי סופר סטאר שספג כל כך הרבה סוויפים.
4 הול אופיימרים, וקבוצה ללא סופר סטאר 1 טאטאת אותו
הסרט קאזאם היה אולי אחד המטומטמים שראיתי.
סגנון המשחק שלו היה עוד יותר מכוער וכוחני משל לברון.
לצפות בו זורק עונשין היה העונש גדול כשלעצמו.
השופטים נתנו לו אליפות על מגש
הוא שיחק מול סנטרים בינוניים, או כאלו בסוף הקריירה או הפסיד להם.
רוברט הורי הציל לו ת' תחת.
סופר סטאר קטן ממנו זרק אותו מהפרנצ'ייז.
אפשר היה להמשיך עוד ועוד… אלמלא הוא היה ווינר.
עידן – סטפן קרי לא אמר שהוא הטוב בעולם . אם תתעלם מהכותרת שהצמידו לזה האתרים , תראה שהוא אמר , בתרגום חופשי לעברית בתשובה לשאלה אם הוא חושב שהוא הטוב בעולם : "אני כל הזמן אומר לעצמי שאני הטוב בעולם . אם לא הייתי אומר את זה לעצמי לפני שאני עולה למגרש , לא הייתי יכול לשחק כפי שאני משחק . "
אני אגיד לך מה ציפיתי . ציפיתי משחקן שטוען שהוא הגדול מכולם בדורו , שישחק לפחות חלק מ-13 שנות הקריירה שלו עד כה בקונפרנס שהוא יותר חזק משמעותית במשך כל התקופה הזאת . בכלל לא איכפת לי באיזו קבוצה ( כל עוד זה לא אצל אהובתי מהמפרץ ) . . אז היינו רואים אותו בהתמודדויות אמיתיות בשלבי הפלליאוף השונים . זכותו כמובן לבלות את כל הקריירה שלו במזרח ולטייל שנה אחרי שנה לגמר ה-NBA . אבל זה מטיל צל כבד על מעמדו ברשימת גדולי השחקנים .
שיניתי את דעתי, אתה צודק!!!
גו'רדן הזה, פשוט לוזר…
שטויות . כשג'ורדן שיחק בשיקאגו המזרח היה חזק לא פחות מהמערב . תבדוק טוב את המאזנים בין הקונפרנסים – המערב חזק יותר החל מ-1998/99 .
חוץ מזה ג'ורדן לא עבר קבוצות . הוא נשאר כל הקריירה בקבוצה אליה הגיע בדראפט . לברון עשה בחירות . הוא סתם שפן .
האם שאקיל שפן כי הוא נטש את אורלנדו ?
נאש נטש כמה קבוצות. והוא אפילו לא השיג טבעת.
ולמה ג'רי ווסט נחשב קלאץ', ווינר, ו "לוגו" עם 1 מ מ 9 בגמרים של ליגה של 2 וחצי קבוצות ?
אף אחד מאלה שהזכרת לא טפח לעצמו על החזה והתפאר שהוא השחקן הטוב בעולם . לברון טען את זה וטוען את זה גם עכשיו . אם זה כך , אז הוא צריך להתמודד בדרך הקשה בסיבובי הפלייאוף ולא לטייל לגמר שנה אחרי שנה.
איפה לברון טוען שהוא הטוב בעולם (העונה)?
אם לברון היה הולך לפורטלנד למשל הביקורות אליו לא היו פוחתות אז זה פשוט לא רלוונטי.
אוקיי, אז הוא מתופף לעצמו על החזה. זה עושה אותו שחצן, לא לוזר.
שאק היה "קוקי" לא קטן עוד בדיסניוורלד.
1 מ 9 ב ג מ ר !
עזוב טבעת, גמר אן בי איי הקנדי לא חווה.
גלעד – אם הוא היה הולך לפורטלנד , הוא היה צריך להתמודד בקונפרנס חזק יותר בעונה הרגילה ( כולל משחקים רבים יותר מול ג"ס, ס"א , קליפרס ואוקלהומה ) , וגם היה צריך לעבור סיבובי פלייאוף קשים יותר .
וכן – הוא טוען בראיונות שהוא הטוב בעולם . גם השנה .
אם הוא היה הולך לפורטלנד היו מתלוננים שהוא חובר לאולדריג' ולילארד.
לגבי הראיונות אני לא רואה המון ראיונות איתו אבל אם היה כזה זה בטח היה מגיע אלי איכשהו. אשמח אם תצרף לינק לראיון כזה.
גלעד – הנה הלינק שביקשת .
https://www.youtube.com/watch?v=UTCOQ-qQIPw
וזאת התשובה של ג'ורדן אחרי שלפלופ טען את זה תוך כדי הסדרה מול ג"ס , באמצע יוני האחרון .
https://www.youtube.com/watch?v=eWxR0Kzt9Q0
מייקל ג'ורדן מעולם לא הודיע שהוא השחקן הטוב בעולם . למרות שהוא באמת היה. לברון אפילו לא בשלישיה המובילה בשנה האחרונה.
זה לא מהעונה זה מהעונה שעברה במהלך הסדרה שבה הוא נתן מספרים היסטוריים.
התגובה של ג'ורדן נראית מזויפת..
גם סטף קרי טוען שהוא הטוב בעולם. אין שום בעיה עם זה. שחקנים במעמדם צריכים להרגיש ככה ולהתנהג ככה.
עידן – סטפן קרי לא אמר שהוא הטוב בעולם . אם תתעלם מהכותרת שהצמידו לזה האתרים , תראה שהוא אמר , בתרגום חופשי לעברית בתשובה לשאלה אם הוא חושב שהוא הטוב בעולם : "בעיני עצמי – כן . כך יש לי ביטחון לשחק ברמה שאני משחק כל לילה. אני לא מתווכח על כך עם אנשים . אני מרגיש כמו כל אחד אחר ברמה אליה אני מנסה להשתייך . אם אתה לא חושב כך כשאתה משחק , אתה עושה לעצמך שירות רע . "
הנה המקור מלפני כחודשיים :
Are you the best player in the world right now?
In my mind, yes. That’s how I have confidence out there that I can play at a high level every night. I don’t get into debates, arguing with people about why I am versus somebody else. I feel like anybody who’s at the level I’m trying to be at, if you don’t think that when you’re on the floor, then you’re doing yourself a disservice.
שזו דרך מתפתלת להגיד- כן אני חושב שאני השחקן הכי טוב בעולם (ושוב אין שום בעיה עם זה. הוא צריך לחשוב ככה).
אז בעולם היפותטי בו המערב היה הקונפרנס החלש היית מצפה מקרי לעזוב את גולדן סטייט ?
אני יודע שאני מתעלם מהעובדה שלברון בחר לעזוב, אבל אם קרי היה ממשיך בגולדן סטייט כשהוא משחק לאורך כל הקריירה בקונפרנס היותר חלש, האם בכל זאת היית ממנו מצפה לעזוב ?
זה נשמע כל כך מגוחך, זה בכלל לא צריך להיכנס למערכת השיקולים.
כתבתי למעלה שזה שונה כשאתה מגיע לקבוצה בדראפט ונשאר בה כל הקריירה . לא השחקן עושה את הבחירה . לברון , שטוען להיותו השחקן הטוב בעולם , עשה פעמיים בחירה לשחק בקונפרנס שהוא חלש משמעותית .
אבל עדיין הוא היה נהנה מיתרון לא מבוטל לאורך הקריירה.. ככה שמעשית הם היו באותו מצב, לא משנה הנסיבות.
כבר השיקול של איזה בית ספר יותר טוב לילדים יותר חשוב מהשיקול הזה.
אחרי תגובות מוזרות שהצמידו כוכבית לאליפות של הלוחמים בעונה שעברה, על רקע שורת הפציעות של היריבות, כתבתי לא פעם שזה שטויות.
לא פחות מהניסיון להצמיד כוכבית לאליפויות של ההיט.
איך אפשר לכתוב על לברון צ'וקר לאור הופעתו בגמר המזרח ב-2012?
(רק להזכיר שזו אותה הסלטיקס שב-2010 הלכה ראש בראש עם הלייקרס 7 משחקים בפיינלס)
או לכתוב על קבוצה שניצחה את הספרס המהוללים בגמר שזה לא נחשב???
על זה נאמר: "כל הפוסל במומו פוסל."
אני לא מצמיד כוכביות לאליפויות של ההיט . אני מכבד מאוד את דווין וייד – הוא אחד השחקנים האהובים עלי . קלאסה אמיתית .
אבל אני כן שם כוכבית על האליפויות של לברון , שעשה לעצמו פרוייקט גלאקטיקוס כדי להשיג את הטבעות שלו .
וויד היה שותף לרקיחה הזו באותה מידה, אז נכון שהנשף נערך בבית של הכלה, אבל היה פה וואחד טנגו.
יש 2 הבדלים עיקריים מבחינתי הראשון שוייד כבר זכה באליפות לפני הפרויקט הזה והדבר השני שוייד מעולם לא טען ולא ניסה לטעון שהוא הגדול מכולם והוא צריך להיות בהר ראשמור של הכדורסל.
תבין מבחינתי אין כוכביות על האליפויות שלו ומבחינתי כמה שקשה לי להודות בזה ברגע שהוא זכה באליפויות אז הוא לא יכול להיקרא לוזר אבל אתה כן יכול לומר שבויכוח על גדולה של שחקן שאתה מודד סוג של פרמטרים אז כן 2 אליפויות שהם הושגו בפרויקט גלקטיקוס שאתה אירגנת בעיקר כדי להוריד את נטל האליפות ממך,אז זה פוגם בטיעונים שלך לגדולה שאתה מנסה בכוח לקחת
וייד לקח אליפות לבד – בלי לברון . והוא כל הקריירה שלו במיאמי – עוד מהדראפט.
אם אתה לא יכול לקרוא לו לוזר, אז למה אתה ואתם קוראים לו לוזר ?
LOL
לוויד היו שופטים הולאופיימרים..
צ'ארלס בארקלי לוזר ?
שים לב ותעבור על כל התגובות שלי שקשורות ללברון(וברוך השם יש לא מעט) אני מאז שהוא זכה באליפות לא קורא לו לוזר,אני קורא לו בהרבה שמות אחרים אבל לא לוזר. וכן בארקלי בסופו של דבר לוזר כי כשאני בא לבחון שחקנים גדולים שהיו סופרסטארים אדירים אז כן במידה ולא הצלחת לזכות באליפות שזאת מטרת העל אז אתה לוזר או יותר נכון לא הצלחת לעמוד ביעד שלך.ומבחינתי למשל נוביצקי עד שזכה באליפות היה וואחד לוזר וברגע שהוא הוריד את הקוף מהגב וזכה באליפות הוא כבר לא לוזר.
סטוקטון לוזר ?
אני מקווה שלא יפטרו אותך מתפקידך בארגון..
תראה היה לי פעם ויכוח עם מתן לגבי לוזר/ווינר.מתן טען בזמנו ודי בצדק שמי שמגיע מקום שני לא יכול להיחשב לוזר.אני מבחינתי בכל אופן בכל הקשור לספורט יש לי חוקים די ברורים בהגדרות.וברגע שאתה נחשב לאחד מהשחקנים הטובים בליגה ובסופו של דבר אתה לא מצליח לזכות באליפות שזאת המטרה האולטימטיבית אז כן מבחינתי אתה סוג של לוזר.כמובן שגם במדרג הלוזריות יש יותר ויש פחות.לצורך העניין סטוטקון הוא מבחינתי לוזר אבל בסף התחתון של הלוזריות בעיקר כי השותף העיקרי שלו היה יותר לוזר וכריס פול הוא בסף העליון של הלוזריות כי למרות שכבר עשור הוא אחד השחקנים הטובים ביותר בליגה הוא לא הצליח להגיע אפילו לגמר איזורי
במה אתה עוסק ?
היכן היית ממקם אותך בטבלת הדירוג העולמי ?
בהנחה שאתה מחוץ ל "טופ 100", האם זה עושה אותך לוזר ?
בהנחה שהתשובה היא "לא", האם זה מכיוון שאף מצלמה אף לא ייחסה לתחום שאתה עוסק בו משמעות כל כך חשובה ?
סמיילי גדול
שים לב שבכוונה אמרתי בספורט כי הספורט לאוהד כמוני מהווה סוג של מפלט מן המציאות שבו אני יכול להגדיר לי טובים ורעים לוזרים ווינרים.מה שמן הסתם במציאות היומיומית שלי הרבה יותר מורכב משחור ולבן אבל זה כל היופי בספורט.בוא ניקח את הדוגמא של הלוזר האולטימטיבי שמשחק כיום כריס פול,ותבוא ותגיד לי איך לעזאזל אתה אומר על מישהו שהוא לוזר שכבר עשור הוא אחד השחקנים הטובים בעולם ומרוויח מיליונים ורק תחשוב כמה כדורסלנים יש בכלל בעולם והוא נחשב בוא נגיד לאחד מ-15 השחקנים הטובים ביותר שיש.אני יגיד לך שאתה צודק אבל בספורט אני מרשה לעצמי להפריד בין דברים ולהגיד שאם אתה אחד השחקנים הטובים בעולם ובסופו של דברא ולאורך זמן לא הצלחת במטרה שהצבת לעצמך והיא לזכות באליפות אז בעולם המושגיםשלי אתה לוזר.
ודרך אגב אני כנראה לא בטופ "100" של עבודתי אחרת לא הייתי יכול להתווכח איתך עכשיו 🙂
אני לא חושב שאתה מבין לעומק את המשמעות של להיות בטופ העולמי של תחום פופולרי, בעל תחרותיות גבוהה. זכותך..
אורן סמדג'ה לוזר ?
קלגנוב ? (תכלס הוא באמת נדפק בגלל רוח צדדית…)
שחר צוברי ?
שנים בטופ בלי זהב, והם לא היו בכלל תלויים בחסדים של ספורטאים אחרים. אחריות כוללת.
ה "מפלט" שלך הוא המקצוע והקריירה של האחר. כבד אותו.
(זה לא אומר שאסור לקלל…)
אתה לא רוצה לנצח לוזרים, אתה רוצה לנצח ווינרים.
דעתי על כל פנים.
אני חושב שהשנאה אליו (אני אחד מאלה) נובעת משחצנות מגעילה, אפשר להגיד גם שקובי שחצן אבל לקובי יש שחצנות כריזמטית אם אתה מבין למה שאני מתכוון. אני אישית לא סובל אותו בגלל שני דברים עיקריים: 1. סגנון משחק שאני לא סובל וזה עניין של טעם. 2. בגלל שלטעמי הוא אובראייטד ענק! (אולי הגדול בהיסטוריה..) מהעונה הראשונה שלו כבר נתנו לו שם של אחד הטובים בהיסטוריה בלי לעשות כלום. אין לו שום חן במשחק שיכול לגרום לי לאהוב אותו.
על פי כל מדד לברון בטופ ההיסטורי אפילו אם הוא פורש היום.
אתה צריך לפרט יותר בשביל לשכנע..
הבעיה שלי שהוא נחשב טופ היסטורי לפני שחקנים טובים ממנו ווינרים ממנו. קובי אחריו? בושה! בירד אחריו? בושה! שאקיל אחריו? בושה!
סתם נתתי שלוש דוגמאות… כולם מבחינתי יותר טובים ממנו בגדולה היסטורית.
כולם= כל אלה…
למה בושה?
באיזה פרמטר הם כ"כ יותר טובים ממנו שאי אפשר להשוות?
100+
גם קובי שחצן, אבל עם חמש טבעות ומשחק של 81 נקודות ועוד 500 תארים.
אז מותר להיות שחצן אם יש לך לפחות 5 טבעות?
4 MVP, נגיד, זה לא מספיק?
גיא אני לא מבין למה אתה מתייחס לשטויות שכתובות פה,למרות השנאה ללברון אין שום ספק שהוא אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה וללא ספק המגוון והוורסטלי ביותר. להגיד שהוא צוקר זה שטויות אחרי ההופעות נגד דטרויוט בוסטון וגולסן סטייט…
הוא ללא ספק השחקן הטוב ביותר בעשור האחרון, ועם כל הכבוד לקרי ולדוראנט עד שהדמוננטיות בפליאוף לא תעבור לברון עדיין הווב בעולם. אנשים שוכחים שהוא סחב את אחת הקבוצות החלשות בהיסטוריה לגמר,שרק ב2013 היה לו ממוצעים פסיכיים של 28 סוכריות ב 56 % מהשדה 8 בונבונים ו7 קרשים.
מסכים 100%
אז ס"א וג"ס לקחו אליפות מצ'וקר ולוזר, יופי.
אין דבר יותר לוזרי מאשר להיחשב ווינר, בגלל שניצחת לוזר.
לפי התגובות פה, אפשר לחשוב שכל אחד פה הוא הכי טוב בעולם במה שהוא עושה.
אני הכי טוב בעולם בלכתוב תגובות באתר הופס.
(-:
עכשיו חובת ההוכחה היא עליך.
put up or shut up
תודה מנחם מצוין.
מנחם מניין לך שהוא לא בוגד באשתו? ואם היה בוגד, זה עושה אותו נבל? לא ברור. מסכים עם כל השאר, רק אליפות או שתיים יכולה להציל את מסורתו. גור גולן תיאר זאת יפה, אין פינס במשחק שלו וזה פוגם בגדולתו, למרות שיש הרבה פינס במסירות שלו, הוא אולאראונד מטורף, אין ספק. אבל אי אפשר לסמפט בנאדם כזה אחרי שאמר "לא חמש, לא שש, לא שבע….". אישית, אני אוהב את גיבורי הכדורסל שלי עם סט אשכים מכובד+ (ע"ע ג'ינובילי, וייד, נאש, דאנקן, בילאפס). ועוד יותר מזה, אני אוהב אותם כשהם משאירים את הטחול והכבד שלהם על הפרקט. לברון סינתטי מידי בשבילי. וכן, הוא לא בדיוק לוזר אבל אין דממה בקהל מרוב פחד כשהכדור אצלו ביד לזריקה קובעת, כמו שיש כשהכדור אצל קובי או לילארד למשל, או סטף. אין מקום לאנשי עסקים על הפרקט, וזו האאורה שהוא מקרין. לדעתי הוא מנהיג מפוקפק ביותר, ולמרות שהוא שחקן חכם מאוד וקבוצתי מאוד כשהוא רוצה, הוא לא מגבש את קליבלנד לקבוצה מיוחדת. הוא פרווה, וזה לא טעים.
הסברת יפה למה אתה לא אוהב אותו.
לא הסברת איך זה מקטין אותו היסטורית או הופך אותו לשחקן פחות טוב
הסביר מעולה בעיקר בשלוש השורות האחרונות. אין לו את האקס פקטור שהופך אותך למנהיג שמוביל קבוצה ואין לו את ההקרבה האמיתית.
מסכים איתו גם לגבי המשפחה, זה שאתה לא בוגד בגלוי, לא הופך אותך לכוכב או מוסיף לך נקודות כשחקן. זה לא רלוונטי בכלל למשחק.
יצורף דרור לאלתר לארגון של האשך כחלק ממערך הדוברות!!
לא מזמן הוא הוביל קבוצה של נגרים ל 2-1 נגד קבוצה שהרבה משווים אותה לקבוצה הטובה בהסטוריה.
ג"ס הפכה קבוצה היסטורית השנה . היא לא היתה כזאת בשנה שעברה .
לגבי ה- 1: 2 , גם ממפיס הובילה כך על הלוחמים בפלייאוף . אז בוא נסכם שלברון שווה למארק גאסול באיכויותיו .
זאת אותה קבוצה בדיוק (פחות דייוויד לי)
גלעד – לא תמיד חייבים שינוי בסגל . קרי וגרין קפצו השנה מדרגה נוספת במשחקם . אחד הפך לאיום על מייקל ג'ורדן , השני הפך לאולסטאר ולשחקן 5 העמדות הטוב בליגה.
כבר כתבו השנה שאם סטף לא היה מועמד כמעט ודאי ל- MVP , הוא היה זוכה בתואר השחקן המשתפר , עד כמה שזה נשמע מטורף .
גם בוגוט , שהשיל בקיץ בין 20 ל-30 ק"ג והתאמן רבות , משחק השנה טוב יותר.
איזה פינס יש במשחק של שאקיל ?
ללברון היה הרבה פינס, עוד בתיכונים : (דקה 1:33 מומלץ !)
https://www.youtube.com/watch?v=ee8ffftaOWU
אפילו ג'ורדן התרשם..
סליחה..
https://www.youtube.com/watch?v=ee8ffftaOWU
אין דרך, או סיבה להתנצח על סגנון משחקו של לברון (שגם לא לטעמי, אני מעדיף את הגיבורים שלי במימדים יותר אנושים – ע"ע KJ), האנטגוניזם שהוא מעורר במגרש (בעיקר כשרואים שחקן שבנוי כמו טנק נופל כמו עלה נידף אחרי עוד פלופ), או מחוץ למגרש (5, 6, 7…)
אבל לכתוב עליו שהוא "צ'וקר", לדעתי, דורש יכולת מופלאה של התעלמות מעובדות (2 פיינלס MVP לצד שורה לא קטנה של הופעות קלאץ' כמו נגד הסלטיקס, או נגד הפיסטונס)
כמו גם לכתוב "אוברייטד ענק" (צריך להוסיף סימוכין לקביעה – הנתונים לא משתמעים ל-2 פנים, הנתונים של לברון בקריירה מתקרבים לאלו של הגדולים ביותר – ג'ורדן, קארים, ווילט)
+100
מספרים בהחלט מטורפים.
אנשים שוכחים את היכולת של לברון להשתלט על משחק.
ברמה הגבוהה ביותר ללא ספק
חז"לנו זכרונם לברכה כבר פסקו שמידת הרחמים גוברת על לימודי תורה ועל כך יש לברך את מנחם. יהודי טוב, שלבו נקרע לנוכח הפוגרום שעורכים בגוי תמים, והוא מחליט לצאת נגד הזרם ודווקא לסנגר עליו. יפה.
אך בגופו של המלך דמיקולו מותקן איבר פגום ונגוע, המשחית את כל השאר. פיו של בן הדלונטית הפיק – מאז היותו פרח צעיר בסוף התיכון – מרגליות שחצניות, מגלומניות ונרקסיסטיות ללא הפסקה.
הרצינות שבה לוקח לברון את עצמו והתכונות שהוא מייחס לעצמו, כל אלה גרמו לדודתי להאמין כי הנה נמצאה ההתגלמות המושלמת של מייקל ג'ורדן, אייזיק ניוטון, פרויד וצ'רצ'יל – הכל באדם אחד. מכונה מופלאה, אותה מניע מעבד-על בן 600 ליבות, המריצה תוכנה שכתב סטיב ווזניאק, וכל זאת בתוך שאסי של בוגאטי ויירון ובפיקוח נאס"א.
בכל קבוצה הוא כמובן המוח, הבורג המרכזי, וכמובן גם המנהיג והפסיכולוג הקבוצתי. כדאי לאחז את עינינו הקפיד תמיד גם "לקחת אחריות" על הפסדים, שזו אותה שחצנות באריזה אחרת: "הפסדנו בגלל שאני הייתי לא בסדר". נכון, שיחקת לבד על המגרש…
בכל מקום שאליו הגיע נערך לכבודו פרישמיש. בחזרה לקליבלנד זה כבר היה מוגזם. הגעת לקבוצה שהצמיחה שחקן מרכזי – סכור את הפה והתייצב לעבודה לצדו. הקייבמן, כידוע, עשה על קיירי צל ענק. שלא לדבר על כל מה שעולל (בתמימות מעושה) לאחרים.
לברון שחקן כדורסל מעולה. אין שום חולק על כך מקצועית. אבל האופי המחורבן שלו מוציאו מרשימת ה"גדולים", ויהיה הרכבה אשר יהיה.
הייתי ממש מוכה בסנוורים מ קיירי "אור נגוהות" ארווינג, עד הצל הגדול של הקייבמן.
מתי בפעם האחרונה הייתה קליבלנד בגמר ? או מיאמי ?
עד שלברון הופיע, קובי ללא עוררין נחשב לאגו הכי גדול, בא לברון, ואמרו רבים שעבר אותו, ניחא, אבל כל שלברון עשה הוא לקחת את כתר, שפעם אחר הניח על הראש.
"לברון שחקן כדורסל מעולה. אין שום חולק על כך מקצועית" – תגיד, אתה חדש פה? (שאלה רטורית). כפי שאתה ודאי יודע, באתר זה אכן יש כמה וכמה "חולק על כך מקצועית."
אז אני חלוק עליהם 😉
1 +
רק בשביל לסבר לכם את העין.
שחקנים שזכו ב-4 MVP או יותר –
ראסל (5 פעמים)
צ'מברליין (4 פעמים) גם הוא רק עם 2 אליפויות בתקופה שהייתרון היחסי שלו לעומת זה של לברון היה כנראה גדול בהרבה.
קארים (6 פעמים)
מייקל ג'ורדן (5 פעמים)
לברון ג'יימס (4 פעמים)
הדבר הכי בעייתי בלברון ג'יימס – והזה גם הדבר שהכי עומד לרעתו בדיוני הגדולים בכל הזמנים – הוא שיש לו פגיעה משמעותית בפריון העבודה בישראל.
זה בסדר… אני מובטל עוד טרם נהייתי מובטלברון.
שמח מאוד על החבר'ה פה שמוציאים את העוקץ מכל טענה אנטי-לברונית כזאת או אחרת (ואני לא מאוהדיו)… שאם תהיה שנאה, אז שיהיה ברור שמדובר בשנאה חסרת בסיס 🙂
פרויקטי גלאקטיקוס – היו (וגם אם זה בדראפט זה לא הופך את זה לתמיד הוגן)
התערבויות בפיטורי ומינוי מאמנים – היו
מעברי קבוצות וחבירות כוכבים – היו (ואל תעשו מהNBA פריימרליג, אין פה שחקני נוער שמשחקים בשביל הסמל!)
שחקנים שהפסידו גמרים – היו
לברון ג'יימס שחקן גדול. וזהו. תשאלו את כל שחקני העבר שאתם מסנגרים עליהם כל כך והם גם יגידו שהוא מהגדולים ששיחקו את המשחק (אולי לא מול מצלמות, בכל זאת דיוות).
שחקן גדול, כן. עילוי וגדול השחקנים בדורו, הכי לא.
האישיות שלו והתבטאויותיו העלובות מרחפות על הישגיו, שגם הם לא מרשימים עד עתה.
יש הישג אישי או קבוצתי שהוא לא השיג? את עניין האליפויות נסכם כשיפרוש, וגם אז כבר היו שחקנים מעולים שהשיגו פחות
איך הגעת למסקנה שמשיהו הוציא עוקץ ממשהו?
תראה לי מישהו אחד שהשתכנע בטיעונים שלך?
אני כבר אומר לך לא תמצא אחד כזה.
ושיהיה ברור השנאה ללברון לגיטימית ביותר ומאוד מאוד מבוססת.זכותך לחשוב אחרת ואין אם זה בעיה אבל לבטל דעות של כל כך הרבה אחרים שחושבים אחרת ממך ולהגיד שהשנאה היא שנאה חסרת בסיס זאת בורות.
על כל טענה אני יוכיח לך ההיפך.
יניב, לברון ווינר ?
אני אקח את הפיטורים של בלאט ודברים אחרים על כל התכחשות למאמן נוער שעזר לשחקן לגדול ולהתפתח כמו שג'ורדן עשה.
מייקל העלה את הרף של האנטגוניזם, קובי אחריו, ולברון ממשיך..
לברון ווינר ? חחח
שמע התקלת אותי.
אני מוכן לומר רק שהוא לא לוזר (כל דבר אחר והאשך עוד יוציא אותי מה-ללל)
ברגע שהוא הצליח לזכות באליפות ועוד 2 כשהוא לצערי הרב השחקן הדומיננטי באליפויות אז הוא יצא ממועדון הלוזריות.מה שכן האליפויות שלו מדורגות מבחינתי 20 קומות מתחת מ2 האליפויות של האקים למשל.
ושוב כמו שניסיתי להסביר לך מקודם אז גם במדרג הווינריות יש שלבים והוא בשלב המאוד ראשוני מה שנקרא בתפר שבין הלוזר לווינר
השימוש במילה "לצערי" מדגיש את היעדר הבסיס המקצועי לשנאה (או לפחות לחלקה).
וזה ממש ממש בסדר – אני שונא את ערן זהבי, את מוריניו, אגוארו, ברייאנט ועוד ועוד.. זה אחלה כל עוד אני לא מתעלם מגדולתם
לא התכוונתילכתוב תגובה פרובוקטיבית. פשוט מהתרשמותי, רוב הטיעונים של שונאי לברון (פרט ל"הוא לא בא לי טוב בעין") נסתרו בעזרת דוגמאות על שחקנים גדולים אחרים שהם קונצנזוס…
שנאה היא תמיד בורות.
לדעתי הוא שחקן מעולה אמנם אבל קלוזר בינוני וגם שומר לא משהו במיוחד בשנה שנתיים האחרונות. לא בליגה של מג'יק מייקל האקים בירד דאנקן. ההשפעה שלו על המשחק, כמנהיג ושחקן מוביל, פחותה בהרבה. "הערך המוסף" שלו נמוך בהרבה. וזה מקטין אותו כשחקן בעיניי, גלעד. ה"מנהיג" או השחקן המוביל של הקבוצה הוא זה שאמור להכריע משחקים ולברון, לדעתי, לא עושה את זה ברמה של וייד ג'ורדן נוביצקי בשנת אליפות וכיוב'. וד"א, בעיניי לוזר הוא שחקן שלא נותן 100% על הפרקט ולא מסוגל לנצח משחק חשוב בעצמו. ממש לא סטוקטון או נאש או בארקלי.
שמישהו יתן לן עוגיה! לא פלא שאתה בנבחרת המערב של האשך. הסבר ברור וחד של מהות הלברון. מי יתן וירבו אנשים כמוך. אם היתה לי בת בכורה, הייתי מציע שידוך… חחחח.
דרור הוא השידוך האולטימטיבי מבחינתי לכל בת בישראל, וזה כולל את ג'וג'ו שלנו
חחח. אני צחקתי, נראה לי שהוא נשוי עם ילדים או שאני מערבב אותו עם מישהו אחר כאן. מנסה עדין להבין מי נגד מי.
ולענייננו, דרור וביפי הם אחלה.
הבעיה היא, שהטיעון שלך לא מגובה בנתונים.
בבקשה, נתוני הקלאץ' בעונה שעברה, בחלוקה לפי עמדה במגרש:
http://bleacherreport.com/articles/2384632-the-most-statistically-clutch-nba-player-at-every-position
(רמז: לברון ראשון. לא רק בעמדת ה-SF, בכלל)
בנוסף, בדיקה קצרה בנתוני השנה של DWN בבסקטבול-רפרנס (defensive win shares) מראה שלברון מדורג 9 בליגה.
באיזה "מונה מאמץ גייגר" השתמשת ?
+1
אני כבר מתגעגע ללברון, חושב על הפרישה שלו עוד כמה שנים (ללא טבעת נוספת) ומעריך ומוקיר כל רגע שהברכיים והגב שלו עדיין מאפשרים לו לרוץ ולנו לראות את זה.
🙂
הדיון למעלה רק הוכיח שוב שהשנאה ללברון היא לא מסיבות מקצועיות.
אה, אם אמרת לא סיבות מקצועיות אז זה בטח נכון.
שנעצור את הדיון נלך הביתה?
לא זוכר כבר מי כתב את זה ואני לא עבד של נתונים ומספרים כמוכם, אני אוהב כדורסל יפה. לברון לא נותן את זה בשלוש השנים האחרונות. תביא כת כל הסטטיסטיקות בעולם זה לא מוכיח שכיף לראות אותו. השתלטנית שלו והפחד של האחרים מחרון אפו בחדר ההלבשה היא הסיבה לנתונים הסבירים (ואם אתם כל כל אוהבים נתונים אז מה עם העונשין והשלשות?היכן הם)
אף אחד לא שונא אותו בגלל הפנים שלו, אפילו לא אשך.
פה אין מחלוקת. לברון הרבה פחות מהנה לצפייה מדוראנט, קרי, ווסטברוק ואפילו דיאנדרה ג'ורדן.
זה לא מעיד כלום על גדולה היסטורית.
אני עם שושן,מה זה לעזאזל לא מקצועיות? האם כל שחקן שקולע הרבה/מוריד ריבאונדים או השד יודע מה אני חייב לאהוב אותו ואם אני לא אוהב אותו אז זה לא מסיבה מקצועית?
לברון הוא קודם כל ספורטאי ואתה יכול לאהוב אותו או לשנוא אותו על פי כל מה שהוא מביא איתו שזה כולל את הסטטיסטיקה,את האסתטיקה,את הנרקסיזם,את השחצנות,את צורת המשחק ולפי זה כל אחד מחליט האם לאהוב את השחקן או לא.
לצורך העניין אף אחד לא טוען שעמרי כספי יותר טוב מלברון ההבדל בייננו שאתה מעריך ומוקיר כל רגע שאתה זוכה לראות אותו ואני הדבר היחידי שאני מוקיר ומעריך אצלו זה שיש לי מישהו שאני כל כך רוצה שלא יצליח והדבר היחידי שאני באמת יתגעגע שהוא יפרוש זה לנהל את הויכוחים האילו.
בכל מקרה הטיעון שלך ושל יותם על סיבות מקצועיות לא מחזיק מים
יניב, אני לגמרי איתך. כל אחד מתחבר לספורטאי אחר. לא צריך להיות קשר בין חוות הדעת המקצועית לרמת ה"חיבה" לשחקן. וגם אם ישנה השפעה היא צריכה להיות מינורית.
מה שיואב אומר (ואני מודה שאני מתחבר לדברים הללו – דווקא לא אצלך, כי אתה, לדעתי, לרוב כן עושה את ההפרדה) הוא שחוות הדעת לגביו ניזונה המון מאותה שנאה (שוב, לגיטימית לחלוטין) ומובילה לטיעון מקצועיים שלא היו מושמעים כלפי שחקנים אחרים שהיו מציגים כאלו ביצועיים מקצועיים.
מעבר לזה שבניגוד לטור הזה (שזה הנושא שלו), יש הרגשה שמתעקשים להסית את הדיון להשמצות כלפי לברון. עכשיו, זו מדינה דמוקרטית וזכותו של כל אחד לעשות זאת, אני פשוט לא מצליח להבין את הסיפוק שאותם אנשים משיגים מזה.
זה כמו שננהל דיון פוליטי על הנשיאות האמריקאית ואני אתעסק רק בלהסביר למה צריך לחסל את הנייה.
לדעתי,צורת משחקו של לברון נטולת חן,התנועה שלו נוקשה ודורסנית,בניגוד לגדולים האחרים שנעו בתנועות זורמות יותר ופחות פיזיות: מג'יק, ג'ורדון,הדוקטור,פיפן, דרקסלר וכו' שרקדו על המגרש בקלילות כאיילות.. לכן לדעתי הוא אהוב פחות וקשה להתחבר לצורת משחקו.
בקיצור "לא בא טוב בעין"
כדורסל זה מדע או ספורט? אם זה לא בא טוב בעין וזה סגנטי ושבלוני היכן היא אותה גדולה נשגבת?
אנשי המספרים לפעמים מדהימים אותי, נוברים בגיליונות ולא רואים מה שנמצא מולם. אם הכדורסל יהיה לברוני באופיו- לליגה למקומות עבודה בנהריה יהיה יותר קהל.
ברור. בגלל זה בוחרים בו כ"כ הרבה לאולסטאר וקונים את החולצות שלו. כי הקהל לא מסוגל לראות אותו.
אוקיי. לא מוגזם.
"אנשי המספרים לפעמים מדהימים אותי, נוברים בגיליונות ולא רואים מה שנמצא מולם."
נשמע קצת כמו – "אני צודק! לא מתחשק לי להוכיח שאני צודק, אז אני אשמיץ את מי שכן!"
מצטרף לנוקשות והדורסנות
מי היה מאמין שאהיה פרקליטו של השטן (הגדול), לברון.
לאהוב או לא לאהוב, אותו ואת צורת משחקו – סבבה.
לא היה לי, ולא יהיה לי ויכוח עם אף גולש על בחירותיו האסתטיות
(גילוי נאות – ה-"ISO לברון" זה אחד הדברים שגורמים לי אישית להפסיק לצפות במשחק כדורסל)
אבל לטעון ש- הוא גרוע בקלאץ', מגן בינוני, אוברייטד, לא משפיע על המשחק, האליפויות שלו מגיעות עם כוכבית, האליפויות הן לא שלו – הן של ווייד, ועוד כמה טענות מסוג זה,
לטעון את כל אלו, ללא כל גיבוי של נתון עובדתי אחד לרפואה (למעט "לא בא טוב בעין") זה לא רציני.
(אני מתנצל על היותי "עבד של נתונים ומספרים")
(אני לא מכיר שיטה נוספת להוכיח טענות על ספורט)
1+ … ומה שאתה אומר פה מבוסס ממש לא רק על מספרים.
יש את השיטה הידועה "אציין דוגמאות שאינן מייצגות ואכתוב שזו הוכחה ניצחת."
בפעם השנייה בדיון אני מוכרח לכתוב +המון על פוסט של גיא.
מילה במילה
אז לצורך העניין מבחינתך צ'מברליין הוא הגדול מכולם כי אף אחד לא יגיע למספרים שהוא השיג או בעצם זה ביל ראסל שאף אחד לא יעשה ב13 עונות 11 אליפויות.
אני בניגוד אלייך חווית הצפייה שלי היא ה-דבר הכי חשוב מבחינתי ויש דברים שסטטיסטיקה לא מגלה או לא מראה.קח אפילו את הגמר האחרון.
אז תומכי לברון יבוא ויגידו לך שמעולם לא היה שחקן שפאקינג הוביל את 2 הקרבוצות בכל הקטגוריות ולבד לבד הוא הצליח לנצח 2 משחקים מול קבוצה היסטורית.לעומת זאת המתנגדים שאני בניהם יביאו לך את אחוזי הקליעה המחפירים,את העובדה שברבע האחרון הוא לא סחב,את העובדה שהוא ביטל את כל שאר שחקני קליבלנד וכו'.
אני יותר אוהב לראות את דיאנדרה ג'רדן משחק (כל עוד הוא לא זורק עונשין) מאת לברון. מי גדול יותר?
אלו שני צדדים של אותו מטבע – המאמץ שהוא השקיע נגד קבוצה שלמה היה כל כך גדול שהאחוזים ירדו והוא נפל מהרגליים. אם היה קולע באחוזים פנטסטיים אז הוא היה מנצח לבד ונגמר הסיפור (כמו נגד בוסטון או דטרויט הגדולות). זה לא קרה הפעם מסיבות ידועות וכלם יודעים שאין לו סיכוי לעשות את זה לבד בטח שלא השנה.
שורה תחתונה זה לא קרה והוא לא ניצח לבד אלא הפסיד לבד איך שלא תסובב את הגלגל
???
השחקנים שאני הכי אוהד/אהדתי ב-NBA הם אף פעם לא "הכוכבים" הגדולים עם הסטטיסטיקה המנצנצת.
קווין ג'ונסון וג'ף הורנסק, לדוגמה.
אבל זה לא אומר שלמרות שקבוצתי האהובה (הסאנס) הפסידה לבולס בפיינלס, והפסידה אין ספור פעמים ללרוקטס,
שאני אתעלם מגדולתם של ג'ורדן ושל אלאג'ואן, שהובילו את הבולס והרוקטס.
אני לא חייב לאהוד שחקן בשביל להבין שהוא שחקן גדול.
ודרך אגב, לא טענתי שהמספרים הם חזות הכל – בעבר, בהרבה הזדמנויות יצא לי לכתוב שלדעתי, בירד גדול מלברון, למרות שהמספרים לבדם מספרים סיפור שונה.
זה בדיוק העניין, להבדיל בין היכולת לבין האהבה/שנאה.
אין קשר בין ביצועים לאהבה.
בר רפאלי יפה ואני לא סובל אותה (את מה שהיא מייצגת).
שוב מתוך מועדון ה-ללל אני יכול להגיד לך שאף אחד לצורך העניין חושב שלברון נופל נגיד מטופ 20 של כל הזמנים.איפה הוא מדורג שם פה הויכוח הגדול.ואני יכול להגיד לך שבקשר לטענה שלכם אז שבתור אוהד שרוף של מג'יק לא סבלתי את ג'ורדן והדבר שהכי פחדתי ממנו שהוא יעבור את מג'יק וכאשר הוא לקח את האליפות השלישית,הבנתי שאין מה לעשות והוא השחקן הטוב בעולם.עם לברון זה מעולם לא קרה לי ואני מניח שמעולם לא יקרה לי.
אני דווקא אוהב את בר רפאלי למרות שהיא מכוערת
תראה אתה כתבת שאתה לא מכיר שיטה אחרת להוכיח טענות על ספורט ואני חושב שדווקא בספורט יש קודם כל את ההרגשה האישית של כל אוהד ורק אחר כך באים המספרים.ברור שהאמת נמצאת באמצע הדרך ובוא נגיד שאם לברון היה זוכה באמת ב6-7 אליפויות כמו שהוא אמר אז הטיעון נגדו היה קשה עד בלתי אפשרי.אתה לא יכול להגיד שרק בגלל המספרים הוא שחקן גדול יש עוד דברים מעבר.סתם לצורך הויכוח דוייד אנקראם הידוע לשמצה השיג מספרים מצויינים(ממה שאני זוכר) אבל כל מי שצפה בו הזדעזע מהמשחק שלו.
דרך אגב מיותר לציין שאני מסכים איתך שבירד הרבה יותר גדול מלברון.
אני לא מתווכח על אוהד/לא אוהד.
כל מי שיגיד לי שהוא חושה ש- בירד/מג'יק/קארים/ראסל, הוא ולא ג'ורדן הוא ה-G.O.A.T, אני לא אתווכח. זו בחירה שתלויה באהדה, והיא סובייקטיבית לחלוטין.
אבל לטעון ש –
לברון בינוני בקלאץ', או שהוא שומר לא טוב,
אלו טענות שצריכות להיות מגובות בנתונים. לכתוב "ראיתי אותו משחק, אז אני יודע" (במקרה הטוב)(ואני לא מתכוון אילך, יניב) זה לא מספיק.
אלו טענות כאלו, שאני מצפה שבמסגרת דיון ענייני יגובו בנתונים הולמים.
עידו (או מישהו אחר) – בנוגע לדיון על הירידה של לברון באחוזי הקליעה:
איך הוא עומד מול מייקל וקובי למשל (או אחרים) באחוזים אבסולוטיים ממרחקים שונים מהסל? ברור לי שבשלשות הוא ירד משמעותית ולבטח נמוך משני האחרים בנקודות קריירה זהות. השאלה היא האם הוא עדיין יותר יעיל מהם גם בטווחים הבינוניים, או שהירידה שלו שם גורמת לו להיות אפילו אבסולוטית (ולא ביחס לעצמו) גרוע מהם?
לגבי מייקל אני לא יכול להגיד כי אין את החלוקה. בכל מקרה קובי שמר על רמה סבירה מהמיד-ריינג' לאורך התקופה הטובה שלו בשושלת השנייה של הלייקרס. ברגע שהוא התחיל להחטיא סדרתית גם משם ראינו מה קרה לליקרס.
לגבי לברון. זה היה רע בעונה שעברה והעונה זה עוד יותר גרוע. כל מה שטיפה מתרחק מהסל (מעל 3 מטר) הוא קולע בפחות מ-40%. בטווח שבין מתחת לסל ל-43 מטר הוא קולע ב-45%.
http://stats.nba.com/player/#!/2544/stats/shooting/
כן, זה נראה רע. קובי במצבו היום לא כל כך רחוק מהאחוזים האלו.
ללברון יש את המזל (והיכולת) להגיע קרוב לסל ולסיים שם הרבה התקפות, מה שמעלה לו את הממוצע הכללי. כשזה ידעך, הוא באמת צריך לדאוג
העניין הוא שהוא לא פוגע גם כשנותנים לו מטר שניים. ברגע שקבוצות יבינו את זה הוא יהיה בצרות. במיאמי כשנתנת לו את הזריקות הפתוחות הוא קבר אותך.
לא בטוח. אולי אם כולם יתנו לו מטר-שניים האחוזים יעלו.
עובדתית האחוזים שלו במקרים הנ"ל עדיין גרועים:
http://stats.nba.com/player/#!/2544/tracking/shots/?Season=2015-16&SeasonType=Regular%20Season
מומי, התגובות על מאמר ללל עולות על התגובות על האלוהיות הערומות 15 ל-1.
זהו. סוף לנערות. נתרכז להבא רק על כדורסל (עד ה-SWIMSUIT ISSUE של 2017…)
דבר לא ברור איך זה קרה?😜
אין כמו טור על לה ברון בשביל להדליק את האתר …סחתיין מנוחם
עשה לעצמך מבחן קטן:
עצום העיניים ונסה להיזכר ברגעים יפים / מרגשים של מייקל…
טוב תעצור, אין לנו את כל היום. נסתפק בזה.
עכשיו אותו הדבר עם מג'יק, ועם לארי, ואפילו עם דאנקן והפלח…
ועכשיו – בוא נראה מה מביא לך לב"ג.
זה קצת לא פייר לדנקן, מה שאתה רושם –
ללברון יש את הניצחון על דטרויט ב-2007 (לא זוכר כמה נקודות ללא מענה זה היה בסוף אותו משחק)
משחק 5 נגד שיקגו בגמר המזרח 2011 (כששמר על רוז, והעלים אותו)
משחק 6 נגד בוסטון, בבוסטון בגמר המזרח 2012,
משחק 7 נגד סן אנטוניו ב-2014.
זה סתמי – לשחקנים גדולים יש משחקים גדולים.
דווקא דנקן מצטיין יותר ביציבות מטורפת לאורך מה שנראה כמו נצח – עם הקרש סל הנהדר, עם ההגנה הבלתי מתפשרת, ועם חוכמת המשחק יוצאת הדופן. פחות בקטע של היילייטס (אבל שחקן לא פחות טוב)
29 מתוך 30 הנקודות האחרונות של קליבלנד, 25 נקודות רצוף כולל סל ניצחון 2 שניות לסיום.
בעונת הmvp של רוז (הליגה נתנה לו את הפרס כדי לגוון) הוא הוכיח שבעוד רוז שחקן נחמד לברון מפםצת הוא שיתק אותו לחלוטין.
7 זה ב2013. ב2014 זה משחק מספר 2. ובכלל סדרה מעולה שלו למרות ההפסד.
דרור, יניב, גור, שושן והקפטיין… כל הכבוד לכם שאתם עדיין מנסים. לי אין כוח יותר לוויכוחים חסרי תוחלת אלה.
אני מרכז את עיקר מאמצי בפוסט המופתי של מנחם (על הספורט אילוסטרייטד).
אתה ראש המפלגה של מפלגת ללל. כמו ראש ממשלה אחר גם אתה נותן לאחרים לעשות את העבודה המלוכלכת בשבילך ואז בא לקטוף את הפירות. כשאין ברירה אתה הראשון לזהות את התבוסה (פעם ב… בדרך כלל אתה מנצח) ואז ממזער הפסדים.
מה אשם האשך שהלברון מכבה את הקבוצות שלו? שיעשה עוד בידוד במאני טיים אם זה מה שהאיי קיו הכדורסלני העצום שלו מורה לו (:
התגובות לא יסתיימו עד שהאשך לא ייתן את המילה האחרונה😜
כל קבוצה שלברון יגיע אליה תהפוך למועמדת לאליפות. קליבלנד הייתה כזאת בקדנציה הראשונה שלו, מיאמי הפכה לכזאת כשהוא הגיע אליה וקליבלנד חזרה להיות כזאת כשהוא חזר אליה. הוא השחקן היחיד בליגה שמסוגל להפוך כל קבוצה לקונטנדרית.
אפשר להגיד על לברון הרבה דברים, אבל הוא שחקן ענק.
כל קבוצה תהיה מועמדת, אבל כמעט אף אחת לא תיקח. הלפלופ הורג את הקבוצות מסביבו. הוא ענק אבל הקבוצות מיד הופכות לקטנות. כישרון של מספר 1 עם אופי של מספר 2. זאת הסיבה שהוא היה צריך אלפא מייל לידו במיאמי כדי לקחת 2 מתוך 4
מיאמי היתה קבוצת על כבר לפני לברון . להזכירך , היא לקחה אליפות קצת לפני שהוא הגיע. והוא הביא איתו ליתר ביטחון גם את בוש .
קליבלנד חזרה להיות קונטנדרית אחרי שהביאו ללפלופ שורה של שחקני חיזוק , כי כך הוא דרש . קווין לאב לפני פתיחת העונה פלוס שמפארט , ג'יי אר סמית ומוזגוב במהלכה.
יש לא מעט קבוצות NBA שאם הצ'וקר עובר אליהן כמו שהן , לא מגיעות להיות קונטנדריות .
קצת לפני שהוא הגיע?
איך כבר שכחת את הפיינלס של שנה שעברה?
לברון + חלקי חילוף הובילו בפיינלס 2 – 1. ואלו לא היו JR או דלי שהובילו את הקבוצה ליתרון.
נגיד את זה אחרת, איך יכול להיות שהלוחמים קבוצה היסטורית
(ואני חושב שהם קבוצה היסטורית)
אם הם נכנסו לכזה פיגור מול צ'וקר מלפלפ?
הכל תירוצים. בסופו של יום יש לו 2 אליפויות שאינן שלו בלעדית.
???
כמה שחקנים אתה מכיר עם "אליפות בלעדית"?
ב-30 השנים האחרונות, יש רק 3 שחקנים שסיימו פלייאוף שלם עם אליפות וממוצע PER גבוה מ-30. אתה יודע מי?
לא ווייד באליפות הנהדרת ב-2006, לא נוביצ'קי הנפלא ב-2011,
גם לא בראיינט באף אחת מ-5 האליפויות שלו, ואפילו לא דנקן או אלאג'ואן באף אחת מ-7 האליפויות שזכו (5 + 2)
מייקל ג'ורדן, שאקיל אוניל, לברון ג'יימס.
עכשיו, אני באמת לא מאמין ב-"אליפות בלעדית", אבל אם יש שחקן/שחקנים שאולי זכאים למעומדות לתואר, זה יהיה אחד מה-3.
לברון פלוס חלקי חילוף ? הצחקת אותי . חלקי החילוף האלה ידעו לשחק הגנה הרבה יותר מצמד הכוכבים קיירי את לאב , שאת ערכם ראינו לא מזמן בבלואו-אאוט שהם חטפו בבית שלא לדבר שג"ס היתה עדיין חסרת ניסיון במעמד כזה . ברגע שהלוחמים הבינו קצת את הסיטואציה ולמדו את הבונקר של קליבלנד, זה נגמר 4 : 2 מהיר . להזכירך , גם ממפיס הובילה 2 : 1 על הלוחמים בחצי גמר המערב , עד שהם פיצחו את המשחק שלה .
ג"ס היתה קבוצה מצויינת בשנה שעברה , אבל עדיין לא היסטורית . היסטורית היא הפכה רק השנה .
אם מישהו פה מאמין שלברון עוד יוביל קבוצה לאליפות שירים יד. והתירוץ של "אבל הוא משחק בתקופה של הספלאש" לא קביל.
כנראה שאיי קיו הכדורסל העצום שלו (להגדרתו) לא מספיק בשביל להביא קבוצה עם כישרונות עצומים לאליפות. כנראה שתאוות הבצע (לחתום כל שנה על חוזה ולחלוב עוד כמה מליונים מהקבוצה) לא תורמת גם כן. תכלס,, גם בתיכון הוא לא לקח אליפות… על מה אתם מדברים? אין לו את זה.
כל הכבוד נדב קנית ספה במועדון שלנו
הוא לא יזכה בעוד אליפות.
אז ?
בינתיים ללברון יש המס]ר של דוראנט ואוק', ואני לא יודע על מה אשברי מבסס את העובדה שסאן אנטוניו תיקח מול קליבלנד לאור התבוסה במשחק האחרון ביניהן.
מה תאוות בצע למה שאתה אחד השחקנים בעולם לא תרוויח יותר, למה לא למקסם רווחים?? לגבי IQ של כדורסל לברון הוא ברמה הגבוהה ביותר אם לא הגבוה מכולם, הוא ניחן בתכונה שנקראת זיכרון אידטי (הדבר שהכי קרוב לזכרון צילומי) דבר שמאפשר לו לזכור טת כל התרגילים,את כל העמדות של הקבוצות שבהם שיחק/צפה. חברים שלו טוענים שבמשחק פוטבול בקונסלה הם לא יכולים להשתמש נגדו באותו תרגיל.
1 + .
תירוץ הספלאש הוא מגוחך , כי גם ס"א תיקח את קליבלנד בסדרת גמר , וכנראה שגם הרעמים .
1. כי לעולם לא אאמין שלברון קיבל את הגוף הזה מאלוהים. הבנאדם העלה משקל לרמה של קרל מלון ולא איבד ניתור ורק הוסיף מהירות וכוח. אין שחקן בהיסטוריה של שום ספורט שעבר כזאת טרנספורמציה ולא איבד משהו על מה שהרוויח. ג'ורדן איבד ניתור כשהעלה מסה (93 היה המפגש האופטימאלי בין כוח, מהירות, ניתור ויכולת אישית). התקופות היחידות שאיבד מיכולותיו היו כשפתאום החליט "לרזות" בתחילת עונה. פתאום ללא המשקל איבד אתלטיות.
2. אין אצלו פיוריטי. התנועה שלו לא שלמה. הוא מחליט על מהלך לפני שהוא מבצע אותו. אם המגן ניחש את התנועה הוא פשוט יתנגש בו ויעיף אותו מהדרך. כמות עבירות התוקף שביצע בקריירה ולא קיבל עליהן שריקה מגוכחת גם במושגי כוכב
3. הצעדים. כמה אפשר… הליגה צריכה פאקינג להפסיק לשרוק כי הבחור הוביל דור שגונב עוד ועוד צעדים. כאילו יתרונו הפיזי אינו מספיק גם ככה
4. כתבי החצר. שעסוקים בלהלל כל יצירת אויר אחורית שהאיש עושה.כתבים חסרי בושה שישקרו ויסלפו על מנת שריץ' וג'יימס יזרקו להם פירור או מילה טובה. עד כדי כך שהם רצו לנתח את השיפור בתקופת טיירון לו עוד לפני שנגמרו 3 משחקים. למרות שכולם ראו שכל משחק שנגמר לטובת הקאבס בפלוס 20 בשנתיים האחרונות היה מלא בהנעת כדור ומשחק קבוצתי. והם ראו מי התעקש שלא לשחק כך קבוע
5. צדקה או מעשים טובים. "עניי עירך קודמים"? או "העני של העיר חוזר כדי להשוויץ במרצדס"? לברון חווה ילדות קשה ביותר באקרון. וזה מעולה שהוא מעלה את העיר על המפה ודואג לחבריו. אך כמות היח"צ סביב זה נוטפת ציניות. ישנם הרבה שחקנים שתורמים ותרמו גם אם מסכורתם ממשחק ומנעליים לא הגיעו כבר לחצי מיליארד דולר.
6. גמר 2011 – לברון זרק את הגמר. הוא לא רצה את האליפות הזאת. למה? האליפות הזאת לעולם הייתה קודם של דווין וויד שנתן פלייאוף מהשסרטים ורק אחר כך על שם לברון שנתן גם פלייאוף טוב מאוד עד הגמר. לעולם לא אבין את האפתיות ואת חסר הרצון להיכנס לסל ולקלוע. התרגשות? שטויות כבר ב-2007 שיחק מצויין נגד הספארס בגמר שנגמר בסוויפ אבל היה די צמוד. ההגנה של המאבס? ג'יימס ובעיקר וויד חיסלו שיקגו מדהימה לאחר שפיגרו 0-1 (20 הפרש). אני משוכנע שהבולס האלה של 2011 היו לא פחות טובים מאותם מאבס. מילא אם המאבס המצויינים היו מנצחים 4-3 צמוד. אבל ככה? איך תסבירו שעונה אחר כך כשוויד כמר מגמה אחורה פתאום ג'יימס מנפק סדרה אלילית מול הגנה אפילו חזקה יותר?
ג'יימס שחקן מדהים לפי כל קנה מידה אבל סימפטיה ממני לא יקבל (לא שהוא צריך אותה)
על כל הסעיפים מ 1 עד 6, הזכויות שמורות על שם ג'ורדן.
הצעדים, הדרייב העיוור, וההתנגשות הבלתי נמנעת, כתבי החצר, כל האליפויות שהוא השליך באייטיז כשעבד עלהסטטיסטיקות שלו שכולם אוהבים להלל ושוכחים שלא הביאו לו אליפויות, הגוף החריג שעליו התבססו היכולות, היחסיי ציבור, השליך את המאמן ילדות שלו לעת זיקנה וגם לפניה…
הנאום המביש לרגל קבלתו להיכל התהילה, הבריונות – ללכת מכות עם לבן חיוור וסקיני העונה לשם סטיב קר חברו לקבוצה, ממש קרב גבורה, לא ניצח אף יריב היסטורי בטופ (בירד, מג'יק, פיסטונס.)
הכבוד המוגזם מהשופטים, מספר הפעמים העצום שיצא לי לראותו כופה עצמו על הקבוצה, סגנון החיים הראוותני ומנקר העיניים, פרזנטור של חברה שמנצלת כמו בעבדות אלפיי אנשים בסדנאות יזע תמורת 0.05 פלאפל ליום, ההתמכרות להימורים, החוקים ששינו לטובתו ובמיוחד הקריבו לו את קשת ה 3 בעונת השיא שלו ושל קבוצתו.
מסכים חלקית. ג'ורדן האדם גם על המגרש היה מרגיז. לכן תמיד רציתי שהבולס יפסידו בגמר. אבל כן ישנם הבדלים:
1. ג'ורדן בתנועה ובמשחק היה פיור. הכל נע בצורה אלגנטית ויפה. נכון שגם הוא עשה מספיק פאולים תוקפים במיוחד כשהאט מאוחר יותר, אבל ג'ורדן היה שחקן מדהים שניצח יריבים קודם כל בצד המנטאלי. בנוסף ג'ורדן היה מגן כל כך טוב שיכל להרשות לעצמו כמה ערבי קליעה גרועים מידי פעם
2. לא זוכר שג'ורדן ביצע הרבה צעדים. דווקא הקפיד מאוד בעבודת הרגלים בדומה לבריאנט.
3. ג'ורדן האדם בכלל לא שווה דיון כי הוא לא דמות מעניינת, חכמה או מוסרית בכלל. שוכחים לו גם את פרשיות ההימורים והעולם התחתון מ-92. כל מה שאמרת נכון
4. ג'ורדון לא זרק אליפויות כי מייקל היה נותן 4 אצבעות כדי לקחת אליפות בכל רגע נתון. הוא באמת האמין (בדומה לווסברוק כעת) שככל שהוא יהיה יותר דומיננטי כך סיכויי קבוצתו עולים. ג'ורדן בניגוד למג'יק או בירד לא ניחן בחוש קבוצתי מוקדם בקריירה ושיפר אותה בהמשך. הוא למד בדרך הקשה שניתורים לסל לא מנצחים אליפיות ושיפר את הזריקה שלו מכל הטווחים. לגבי מה שאמרת על הפיזיות שלו. אין לי הוכחות שהוא לא לקח כלום אבל כן ראו בבירור שכשעלה במשקל הוא כבר לא היה בעל הניתור המטורף שהיה לו ב-5 שנים הראשונות. הוא ניצל יותר עבודת רגליים וכוח פיזי על פני מהירות נטו.
1. תעבור שוב על משחקיו מהאייטיז, היה לו שם המון טמטום במשחק, בהתבסס על דרייב עיוור וכוחניות
2. לא כמו לברון, אבל הוא פתח את השער, ופחדו לסגור לו אותו, ולכן.. לברון. הרי זה לא שלברון בא, ופתאום שינו לו את החוקים. מדובר בתהליך.
3.אם ג'ורדן האדם לא שווה דיון, למה לברון האדם כן, כל יום, כל היום ?
4. סובייקטיבי לגמרי, אגב אני ראיתי את ג'ורדן מסיים את האייטיז בלי אליפות כשכל האצבעות שלו שלמות… הסעיף הזה שלך נכתב ונשען נטו על נוסטלגיה ושטיפת מוח של אותה מכונת יחסיי ציבור אדירה שעמדה מאחוריו.
1. נכון כי בניגוד לאגדה שדין סמית' הוא היחיד שהצליח לעצור את ג'ורדן הוא בכל זאת היה די חד מימדי. הוא קלע באחוזים מצויינים בתוך הקשת והרבה פחות טובים מבחוץ. לכן הוא נכנס בכוח.
2. סורי אבל צעדים זה בטח לא משהו שג'ורדן השתמש בו באופן עקבי. דווקא אני חושב שפיספסת
3. כי לברון בניגוד למייקל טוען למשהו שהוא לא. מייקל קידש את הניצחון את הכסף והפרסום. הוא לעולם לא הסתיר זאת וטען שהוא לא חותר תחת מאמנים, שהוא חבר נהדר לקבוצה ושהוא פילנטרופ שרוצה רק טוב. מייקל ברייש גלי דיבר על מאמניו בעל הקבוצה וירד אישית על חבריו לקבוצה גם בתקשורת. הוא האמין שהפחד ממנו זה מניע חזק בקבוצה. לברון מריח מזיוף בכמעט כל צעד. האם זהו טיעון סובייקטיבי שלי הניתן להפרכה? יו דאם רייט. אבל זאת ההתרשמות שלי
4. אני תמיד הייתי מפוכח לגבי מייקל. ויעיד על כך הקלילות שבה אין לי בעיה למנות על חסרונותיו. למייקל לא היו הכלים האישיים או הקבוצתיים להתמודד עם הסלטיקס והלייקרס המאומנים והעמוסים כוכבים. מייקל מ-1988 ואילך היה שחקן מדהים ומהפנט גם אם לא אהדתי אותו אז. אתה יכול להריץ קליפים שלו עד מחר זה לא יתן לתקופה שלו בין 88-93 שום צדק. לשיאו הגיע ב-93. מייקל של 95-98 היה שחקן מצויין אבל כבר חלק מקבוצה מדהימה גם בלעדיו שהוא היה הדובדבן שלה.
אחרי כל זה עדיין בשבילי זה ההבדל בין רדיוהד לקולדפליי… לא יודע להסביר לך למה אחד זה יצירת אומנות פורצת דרך והשני נוסחה שחוקה ולא אמינה. אבל זו האמת שלי
1. והאחוזים של לברון מהצבע ? עכשיו אתה חותך ממחוזות האסטתיקה למחוזות היעילות. מצוין ככה תמדוד את לברון, תשווה את ברייאנט מולו ו… יש לך את זה !
2. הכל יחסי – יחסית לניינטיז, ג'ורדן היה האיש שהכי הרבה סלחו לו, השנים עברו ובאופן טבעי השיאים לצעדים השתפרו אבולוציונית, תחילה ברייאנט (שוב) ואח"כ לברון. גם קרי עושה הרבה צעדים פה ושם וסולחים לו כי הוא חינני. זו רוח התקופה.
3. סעיף מגוחך, אם תתעקש אני אגיב עליו.
4. טעם אישי – אני מבין, גם אני מתעב למשל את הכדורסל של ג'ורדן, ברייאנט, וגם את של לברון, אבל מכאן ועד סוג של רצח אופי, קריאות לוזר, וכל מיני רפים (מלשון רף, ולא רפה הבנה) מאולצים שמציבים לו "כי הוא לא עשה ככה" ו "הקבוצה לא הייתה שלו" (הקבוצה שייכת לבעלים…) וכל מיני שטויות שמחפשים בכוח. סליחה על העילגות אין לי כוח לתקן..
לפחות אנחנו מסכימים שקולדפליי זה יצירת אומנות ורדיוהד אומנות השבלונה… סמיילי שהקומפיוטר שלו תמיד אומר אוקיי, לאוקיי קומפיוטר…
איזה כליםהתקפיים היו ללברון בקליבלנד ? לקח אותם לגמר.. לבד בשתי הקדנציות. הקבוצה של ג'ורדן הגיעה בלעדיו לחצי גמר המזרח.. תחרותיות משהו הניינטיז האלה..
1. לא סטטי למחוזות היעילות. אם הייתי רוצה יעילות הייתי מביא את קארל מלון או את ארטיס גילמור. רק ציינתי שהוא תמיד שיחק לחוזקות שלו.
2. לגבי פאולים (גם תוקף גם מתקיף) אני מסכים. שוב זה אחרי שנים שהוא חטף כיסוחים מגבוהים שחבטו בו. לגבי צעדים לגמרי לא מסכים. הוא עמד באותם תנאי חוקה של שנות ה-60-70
3. אתה לא חייב להרחיב. זה דיון ארוך ואני יודע איפה אני עומד בו.
4. מסכים שחלק מהתגובות הם על גבול המוגזם. עדיין האיש גורם לכל כך הרבה אנשים גועל, זאת למרות תקשורת אוהדת וצבא של יחצנים וחברות מסחריות. מה ההסבר שלך לשנאה שהוא מייצר? על הנייר הוא אמור להיות השחקן האהוב בליגה ביי פר.
לתגובתך השנייה:.ג'ורדן היה במזרח סופר תחרותי לעומת לברון. רק תשווה את כמות הסדרות שג'ורדן התמודד מול קבוצות של 50 נצחונות ומעלה לעומת לברון. זה אפילו לא קרוב. לברון שלט במזרח בתקופה הכי גרועה שלה בתולדות הליגה. זה שאתה מוציא משפט כמו "הקבוצה של ג'ורדן הגיעה בלעדיו לחצי גמר המזרח.." מראה שלא ראית אז את הבולס ושאתה שבוי קלישאות לא פחות ממה שאתה טוען שאני. אנא לך תשווה את הסגלים של 93-94 עם זה של 92-93 ותאמר לי האם מדובר על הבולס שנה קודם ללא ג'ורדן.
1. לא יעיל ?
2. אתה יודע כמה שנאה יש כלפיי קארי כרגע ? הסבר ? טבע האדם.
באייטיז הייתה לא תחרות קשה ובאמת הוא לא זכה אפילו להגיע לגמר. בניינטיז הוא התמודד מול שחקנים "לוזרים" שלא לקחו אליפות, לעומת דטרויט של הבד בויז 2.0. ובוסטון של פירס, גארנט, אלן, רונדו כשהוא היה שפוי. ראיתי את הבולס 96 קבוצה גדולה לזמנה, אבל זו בדיחה לא נורמלית להשוות אותה לקבוצות של היום עם אלופות כמו ספרס וגולדן. הקריבו לג'ורדן את קשת השלוש כמו לילד קטן בעונה הכי טובה שלו ושל שיקגו, לאחריה לך תראה את האחוז שלו מהשלוש בפלייאוף97 0.194
כאמור – ב ד י ח ה
כל הכבוד על כתבה מצויינת, אני חלוק עליך רק בדבר אחד, הוא כבר עכשיו אחד הגדולים.
רוב המדיה בארצות הברית חושבת ככה, בעיקר ESPN
האליפויות במיאמי, הן רק על שמו, (ועל ריי אלן כמובן…) וויד אפילו לא היה כינור שני. אלא שלישי, בוש היה חשוב יותר. ואידיוטי לומר אחרת.
אין לו סיכוי השנה לקחת אליפות, קארי וחבריו מצחים כל כך בקלילות, הם היו מביסים גם את שיקגו הגדולה, למרות שלא ראיתי את שיקגו בגדולתה, אז מי אני שאשפוט.
אז אשאר על קרקע מוצקה ואדבר על מה שאני ראיתי. כל האלופות מ-2005, הלייקרס, וההיט ובוסטון והספרס ודאלאס, ושוב ההיט ושוב הספרס. כולן כולן מובסות על ידי הוורירס.
הרגת אותי עם בעיקר ESPN… זה ה"ישראל היום" של לברון. מסכים לגבי מיאמי. וויד של 2011 היה מעולה אבל לברון הוכיח פעם ראשונה שאצלו זה או לבד או בכלל לא. מסכים לגבי ירידתו של וויד בעיקר ב-2013. ההגנה ל בוש בשנות האליפות היא אחד הדברים הכי אנדרייטים בתולדות הליגה. הוא אחד המגנים הכי טובים לעמדתו מאז ומעולם (מיקום, חילופים ידיים פעילות כל מה שוויטסייד לא יודע)
לגבי הווריורס, גם אני מאמין בווריורס אבל צריך להיזהר מהלך הרוח הזה. הווריורס כן פגיעים. ראו את זה לא מעט העונה באיבוד יתרונות גדולים. ניתן לנצח את הווריורס גם אם זה יהיה קשה מאוד. קארי עובר לאחרונה תקופות לא יציבות שנעות בין 51 נקודות ל-13-15 נקודות ואחוזים לא יציבים. הוא בירידה לעומת המספרים של תחילת העונה והמשחק שלהם מול OKC צריך להדאיג אותם. במיוחד כשדוראנט שמר על דריימונד ואיבקה על בארנס.
הספארס "פתאום" מוציאים כתבה של פופ משתפך על הווריורס ואפילו מאנו יצא בהצהרה שלא ניתן לנצחם. ברור לי שזו מלחמה פסיכולגית ושלספרס יש תוכנית. הספרס לא יודו לעולם באי יכולת לנצח אף אחד.
לא מסכים לגבי החלק של וייד באליפויות. וייד יודע לספק מהלך כשצריך וזה גרם ללברון לפרוח. שחרר אותו. וייד היה קו-כינור ראשון יחד עם ג'יימס.
וויד היה חשוב מאוד, והוא שחקן מופלא. כמו שתומפסון או דריימונד טובים, אך הקבוצה של קארי.
ראית איך האשך עף עליך למעלה? אתה תמונה לסגנו בקרוב.
אני חושב שהרבה מהשנאה אליו מגיעה מהתחושה שהוא אף פעם לא משחק עם כל הלב, שהוא באמת משקיע ונותן את כל מה שיש לו מתוך אהבה למשחק ושקיעה בתוכו – זה מרגיש כאילו הכל מחושב, יש לו מותג לקדם, סוג של 'מה יגידו' נצחי שכזה. אין לו חדוות משחק, אין לו תאווה למשחק. גם כשהוא עובד כמו מטורף בקיץ, והוא סוס עבודה אמיתי, זה בשביל לקדם את העסקים. אני מעריך אותו מאוד, והוא שחקן מצוין, אבל קשה לי להאמין לו. המופע של לברון חייב להימשך. ההפך משחק נשמה. לתחושתי כמובן.
אציין רק שאין זה מוריד מגדולתו כשחקן ומיכולותיו המרשימות, זו רק הרגשת הצפייה בו
נראה שיש פה דיון ארוך ונחמד, רק שאין לי יכולת (או יותר מדי רצון) כרגע להיכנס אליו באמת. אגיד רק משפט אחד שהוא נכון בעיניי: לברון הוא קנייה ווסט שבטוח שהוא אופרה ווינפרי בגוף של לו פריגנו.
john, עם הרבה מהטיעונים שלך אני לא אתווכח –
אבל אני גם מאמין גדול בחזקת החפות.
ואני לא מאמין בלהאשים שחקן ללא שמץ של בסיס עובדתי (ויש לי תחושה ששחקן ברמתו של לברון חיפשו בנרות. עיתונאי שיוצא עם סקופ כזה בונה לעצמו קריירה)
אבל בכל הנוגע לצעדים –
אתה הכי צודק שיש. הגיע הזמן שהליגה תעשה משהו
(לא ברור למה זה טיעון נגד לברון. נותנים לך תיקח, מרביצים לך – תבכה לשופטים…)
עזוב גיא, אנשים בכלל אל מבינים איך סטרואידים עובדים. ובכלל ששריר גדל במנוחה אחרי פעילות. מקסימום אפשר לעבוד שעה ביום על כוח ועל ניפוח עוד פחות. בכל מקרה, אין דבר כזה לעלות 5 ק"ג בשבועיים, קל וחמר כשנקודת המוצא שלך גבוהה.
לגבי צעדים – זו אכן מכת ליגה, אך יודגש כי שינוי החוק הפחית משמעותית את כמות הצעדים. פשוט מותר לעשות יותר, כי היום זה 2 ולא 1.5.
ההבדל הוא בין צעד וחצי שנקרא כך מכיוון שהצעד הראשון כלל את סיום איסוף הכדור לבין 2.5 צעדים שכולל איסוף הכדור וסיום הצעד ואז שני צעדים. אין לי בעיה עם שינוי החוק. לברון כמו כמה אחרים עובר גם את זה.