מעורב מכללות ליום חמישי בערב: שחקני מכללות 1-5 (כולל 'שאלת זהב') ונצחונה האדיר של דוק!!! / מנחם לס

1.שחקני מכללות 5 עד 1

5. בן סימונס

סטטיסטיקה: 19.4 נק', 12.3 ריב', 50 אס', 56.7% מהפארקט, 69.7% מהקו

שאלת הזהב למומחי ההופס באתר – אסי, וכאלה. אנשים כמו דדי מבינים רק חוזים ומספרים. אני פונה למומחי הענף הנקרא כדורסל: מה אתם רואים בתמונה הזאת שמשהו סרטני אוכל את בן סימונס, ולסרטן קוראים " שגיאה יסודית בג'אמפ"

(מחר, בטור היומי שלי, אכתוב מאמר שלם על בן סימונס עם התשובה)

יאללה. לכו לתגובות ונסו לבדוק את הידע והרגש שלכם. התבוננו בתמונה שוב ושוב וכיתבו לי מה לוקה בחסר בג'אמפ שלו, וזו אולי מחלה שלא ניתן יהיה לתקנה לעולם. לכן הוא לא יהיה ג'אמפר, ולכן ב-NBA אין לו סכוי להצליח (מלבד כמובן בלייקרס הדבילית שתיבחר בו ראשון!). מחר תשוו את תשובותיכם עם שלי!

הוא הגיע הנה מאוסטרליה כמו וויגינס, אבל עם זר נוצות אפילו יותר גדול. אמרו שמופיע גואל ומושיע ל-NBA, ובינתיים הופיע שחקן שמניותיו רק יורדות ממשחק למשחק ב-LSU. זה לא רק LACK OF TEAM SUCCESS. זה גם משחק מוזר שלו – למרות סטטיסטיקה טובה – בו הוא משחק LACKADAISICAL – אדיש, מעט אפתי,חסר תאווה, נטול רגש, אם לא קצת פלגמטי.

עבורי הוא אכזבה טוטאלית. הלוואי ואתבדה בהרגשתי. אשמח ממש לשגות בדעתי!

4. ג'רוד יוטוף, יוטה. 9'6, גארד, סניור

סטטיסטיקה: 18.4, 6. ריב', 46.7%, 5.3% מה-3, 85.3% מהקו

מג'יק (חיים של מומי) ג'ונסון חדש? האם מומי יחליף את המג'יק ביוטוף?

הוא הגארד הגבוה מאז מג'יק, ואם הגארד צמוד אליו הוא יעבור אותו בקלי קלות, ואם הגארד ייתן לו רווח הוא יעלה לשלשה. היש קל מזה?

הוא אימץ לעצמו את ה-"פיידאוויי על רגל אחת א-לה דריק נוביצקי" והוא קובר אותן שוב ושוב. בנוסף להיותו סקורר מצויין הוא ארוך, מהיר, ואתלטי, והוא אחד מחוסמי הזריקות הטובים במכללות, ועלול להתפתח להיות הגארד החוסם הטוב ביותר בתולדות ה-NBA!

3.דנזל וולנטיין, מישיגן-סטייט, 5'6, גארד

סטטיסטיקה: 8.6 נק', 7.9 ריב', 6.7 אס',   46.9% מהפארקט ו-44.0% מה-3. 83.3% מהקו.

הצומח במישיגן סטייט דריימונד גרין חדש? אמנם הוא רק 1.95 אבל הוא בנוי מהשטאנזה של גרין עם אותה להיטות והתלהבות.

הנה קטע עליו:

Seven career double-doubles • Ranks tied for seventh in MSU history with 161 made 3-pointers • Strong candidate for Big Ten Player of the Year and All-America honors • Tremendous leadership skills • Among the most versatile players in college basketball, he was the only player to rank in the Top 15 in the Big Ten in scoring, rebounding and assists in 2014-15 • Possesses a high basketball IQ and excellent passing skills that allow him to be a playmaker in the open court, as well as the half court • One of the better rebounding guards to ever play for Tom Izzo • Has constantly improved as a shooter, becoming one of the best in the Big Ten • Strong defender • Second-generation Spartan that embraces the Michigan State tradition.

הוא-הוא שעושה מהספרטנים מועמדים לאליפות. איך תום איזו מוצא אותם, אחד-אחד, שנה-שנה?

2.באדי היילד, אוקלהומה

סטטיסטיקה: 25.7 נק', 5.6 ריב', 2.3 אס', 51.8 מהפארקט, 50.3% מה-3, ו-90.2% מהקו

.בואו נגיד קצר ולעניין: אחד הקלעים הטובים במכללות וברגע שייבחר כלוטרי פיק הוא יהפו מיד לאחד מקלעי ה-NBA הטובים ביותר.

היי, 50-50-90 הם מספרים השייכים ללארי בירד ופיט מרביץ'. עכשיו הגיע חדש. גם קנזס, גם קנזס סטייט, וגם טכסס עשו עליו דאבל טים קבוע ולעתים טריפל טים..

תזכרו מה אני אומר לכם: הוא הדבר הבא!.

1. ברייס ג'ונסון, סניור, צפון קרולינה, פאוור פורוורד (10'6)

סטטיסטיקה: 18.6 נק', 10.4 ריב', 60.8% מהפרקט, 79.5% מהקו.
מאד גירד לי ביד לשימו מספר 1 לבדו, אבל הוא כבר 'מוצר גמור' מהמכללות בעוד ברנדון אינגראם רק מתחיל. ברייס ג'ונסון הוא מקרה נדיר מאד של שחקן פיקח וסבלני שהחליט לחעות ולחכות, ואז לחכות עוד קצת, עד שהעונה הוא סניור, עם סכוי ענק להיבחר בחירת דראפט ראשונה.הסבלנות תשתלם ל-2.11 מ' שאמש נתן הצגה לפנתאון במשחק נגד וק, ורק בגלל ששכחו אותו בסוף דוק ניצחה.יש לו הכל, ובעיקר חוש כדורסלני עילאי. מיקומו נפלא, ולכן הריבאונדים שלו נראים כה קלים. הוא מכונת אבל-דאבלים, ויש לו DEFENSIVE RATE בריבאונדים של 31.1%!אוסקאר רוברטסון אמר עליו שהוא "שחקן המכללות מס' 1", וכשאוסקאר אומר זאת, כדאי להקשיב!והדבר האחרון? אין POST-UP PLAYER כמוהו בין כל שחקני המכללות, וב-NBA מחפשים כאלה עם פינצטות. 

1.ברנדון אינגראם, פרשמן, דוק, 9'6, סמול פורוורד, רזה כמו מקל

סטטיסטיקה: 17.3 נק', 6.8 ריב', 1.7 בלוקים, 47% מהפארקט ו-42% מה-3.

אני חייב להודות ששמתי אותו ראשון בגלל יכולת כמובן, אך גם בגלל פוטנציאל, ומה שהוא עשה לצפון קרולינה בעשר הדקות האחרונות.

הוא כ-ו-ל-ו ילד בן 18, 2.07 מ', שוקל משקל נוצה, והוא בא לאולם אוייב עם 21,750 מטורפים ששורקים לו כל הזמן, ובקור רוח של סטפן קרי הוריד לכל צפון קרולינה את המכנסיים.

הוא כבר קנון. אבל הוא יהיה סופרסטאר אמיתי. אני מקווה רק שששבסקי ישפיע עליו לא למהר ל-NBA עד שישים עוד קצת בשר על עצמו. שיחכה שנה-שנתיים, ואז הו יגיע לעשות שמות בליגה. MARK MY WORDS!

. .

.

2.ללקק את האצבעות: דוק גוברת על ה-TAR-HILLS במשחק לפנתאון

הכותרת היא פשוטה. ממש אינוסנטית:

 No. 19 Duke’s 74-73 win at No. 4 North Carolina

אבל מה שמתחבא מאחורי הכותרת הוא-הוא קולג' בסקטבול במיטבו. הטרוף הנפלא שלעולם אי אפשר לחוות ב-NBA. הסיבה? צעירים בני 18-22 שהם 80% מקיבולת האולם על שמו של דין סמית', מאמנה האגדי של צפון קרולינה, בן 21,750 המושבים בתוך אוניברסיטת צפון קרולינה יכולים להרעיד את הבניין כמו ששמנים עם כרסים ו-CEO'S הממלאים את משחקי ה-NBA בחבילות כרטיסים שמגה-חברות קונות לקליינטים הגדולים שלהם לא יכולים לעשות גם ב-100 משחקים.

אחרי המחצית הראשונה אני לא חושב שהיה איש או סטודנט אחד באולם שהאמין שדוק יכולה לעשות זאת. הטרהילס שלטו תחת הסלים (יתרון 29-44 בריבאונדים, ובמחצית הראשונה היתרון היה 2 ל-1).אבל למייק ששבסקי ישנו את המספר של צפון קרולינה דווקא באולמם, כפי שתראו בקטע הבא. במשחק הגנה עילאי – אפילו אני נעמדתי על רגלי בבית בהשתאות, אע"פ שאני אוהד צפון קרולינה יותר מאשר את הדוקים הסנובים – והלבנים יותר מאשר כל קבוצה אחרת בין ה-20 ראשונות; דוק תמיד מילאה שורותיה בשחקנים לבנים כי היא ידועה כ-IVY LEAGUE OF THE SOUTH – כי המלחמה ההגנתית שהם נתנו מול קבוצה טובה מאד השאירו אותו המון ומשתאה:
*

כמה מסקנות מהמשחק:

א. היה זה הנצחון המפתיע ביותר העונה שהושג ע"י סך הכל 5 שחקנים!

הקבוצה מס' 19 במכללות (היא תעלה השבוע לסביבות 10 בגלל רצף הנצחונות המדהים שלה) ניצחה את מס' 4 במכללות עם אחד משחקני המכללות המזהירים ביותר – מס' 1 שלי ברשימה  יחד עם ברנדון אינגראם מדוק (אני לא שם לב לדראפט אקספרס; לי יש את הרשימה שלי  – ברייס ג'ונסון שקלע 29 נק' במשחק עם 76% – -13 מ–17 עם 19 ריב', והסיבה היחידה שצפון קרולינה הפסידה היא שהיא שכחה ממנו בחמש הדקות האחרונות ולא נתנה לו את הכדור האחרון.

ומה הדבר המוציא את הדעת עכבר כדורסל כמוני? דוק עשתה זאת למעשה עם חמישה שחקנים אחרי הפציעה של מאט ג'ונס בחצי הראשון. היו שתי החלפות בחצי השני – צ'ייס ג'יטר שניכנס עבור מרשל פלמלי (NBA! התכונני! מגיע אליך פלמלי שלישי!) כשהוא חטף פאול רביעי אבל חזר כמעט מיד. THIS WAS IT! בלבד זאת ששבסקי שיחק עם אותה חמישייה שבסוף נפלה מרגליה אבח שיחקה בגבורה ממש עד הסוף המרתק עם חסימה, וריצה מטורפת לעבר ששבסקי ושאר השחקנים להילולה ושמחה כפי שרק בקולג'ים יודעים.

*

.

*
אז ששבסקי שיחק במחצית הראשונה טיפונת עם רוטציה של ששה עם האיש הששי הסמול פורוורד אמיל ג'ונסון, אבל כשהוא יצא עם 5 פאולים הוא נשאר עם חמישה. וכך, למרות שקרולינה אוהבת להלחיץ עם הטרנזישיון הטוב במכללות, דוק לא ניכנעה, ובסוף המשחק – ברבע הרביעי בעיקר – הפרשמן שלה העומד ראש-בראש נגד ברייס ג'ונסון כשחקן המכללות הטוב ביותר – ברנדון אינגראם – העלה מהלך במשחקו והיה TERRIFIC, TERRIFIC ממש DOWN THE STRETCH בסיום המשחק כשכל כדור הולך אליו והוא קולע כמעט כל כדור מימין ומשמאל, מקרוב ומרחוק.

 

.

לעולם אל תחפשו מספרים וסטטיסטיקות לצד שמו של מרשל פלמלי. אבל הוא סלע גיברלטר. סלע של שרירים ומסה. בגלל שהוא לא SMOOTH הוא בא אליך כשיטפון צונמי, ובלי הרבה נקודות וריבאונדים, הוא-הוא היה זה שחיבל במשחקה של צפון קרולינה וגרם לאנדרלמוסיה תחת הסל גם בהגנה וגם בהתקפה, כשמפיו נוטף מין נוזל שנראה לי כרוק, ועיניו חודרות כעיני נשר. אוי כמה שאוהבים קילרים כמוהו ב-NBA!

ג.דוק ניצחה כי ה-TAR HEELS נטשו והפקירו את ג'ונסון כשהיו צריכים אותו הכי הרבה!

לג'ונסון היה דאבל-דאבל כבר בחצי. אז מה תגידו אם אגלה לכם שהוא בקושי נגע בכדור בעשר הדקות האחרונות כשדוק צימצמה וצימצמה, והטאר הילס הלכו לכל שחקן אחר מלבדו?

אולי זה ההבדל בין ה-NBA והמכללות. אחרי הכל אתה מדבר כאן על ילדים ממש בני 8 ו-19. אבל מאמנם רוי ויליאמס אינו ילד. הוא בן 65 והוא לקח אליפויות גם בקנזס וגם עם צפון קרולינה. אני לא מאשים אותו שעם 9.8 שניות והטאר הילס בפיגור נקודה הוא לא לקח טיים-אאוט לשרטט תרגיל. כי בטיים אאוט גם ששבסקי מארגן את ההגנה, ודוק מפריעה לצפון קרולינה להוציא כדור. אז הוא נתן למשחק להימשך עד הסוף המר. במסיבת העתונאים הוא הסביר שהוא ניצח הרבה יותר משחקים מאשר הוא הפסיד במצבים כאלה. סחטן. לא מאשים אותו.

אבל כיצד הוא נתן לקבוצתו לשחק עשר דקות תמימות כשהקנון שלו לא מקבל כמעט אף כדור בשעה שדוק מצמצמת ומצמצמת בהדרגה עם הגנה מצויינת?

את זה לעולם לא אבין!

*

DUKE BLUE DEVILS

PLAYER MIN FGM-A 3PM-A FTM-A OR DR REB AST PF STL TO BLK PTS
Brandon Ingram 40 7-21 2-5 4-4 4 6 10 4 2 1 1 2 20
Grayson Allen 40 7-18 1-5 8-10 1 6 7 0 2 2 2 0 23
Derryck Thornton 39 2-9 1-4 0-0 0 2 2 2 3 2 0 1 5
Marshall Plumlee 35 5-5 0-0 1-2 4 3 7 0 4 1 1 0 11
Luke Kennard 32 6-9 3-4 0-0 0 1 1 1 2 0 1 0 15
Matt Jones 9 0-3 0-1 0-0 0 1 1 0 0 0 0 0 0
Chase Jeter 5 0-0 0-0 0-0 1 0 1 0 2 0 1 0 0
Total 27-65 7-19 13-16 10 19 29 7 15 6 6 3 74
Percentage 0.42 0.37 0.81

NORTH CAROLINA TAR HEELS

PLAYER MIN FGM-A 3PM-A FTM-A OR DR REB AST PF STL TO BLK PTS
Marcus Paige 35 2-10 0-6 3-4 0 0 0 3 1 0 3 3 7
Brice Johnson 33 13-17 0-0 3-5 7 12 19 2 2 0 3 0 29
Justin Jackson 32 6-13 0-2 1-1 6 2 8 3 1 0 0 1 13
Joel Berry II 29 2-12 1-3 3-3 0 2 2 1 4 0 0 0 8
Kennedy Meeks 22 3-7 0-0 0-0 2 6 8 0 0 0 0 1 6
Nate Britt 14 1-3 0-2 2-2 0 1 1 6 1 1 1 0 4
Theo Pinson 14 1-2 0-0 0-0 0 0 0 2 2 0 1 0 2
Isaiah Hicks 13 2-5 0-0 0-0 2 2 4 0 3 0 1 2 4
Luke Maye 5 0-1 0-0 0-0 0 2 2 0 0 0 0 0 0
Joel James 3 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
Total 30-70 1-13 12-15 17 27 44 17 14 1 9 7 73
Percentage 0.43 0.08 0.8

3. לדוק יש את המספר של צפון קרולינה

המשחק אמש יכול היה בקלות להיות מכונה "TIP OFF CLASSIC": שתי אוניברסיטאות מהוללות גם אקדמאית (דוק מעל צפון קרולינה, אבל צפון קרולינה נחשבת לאוניברסיטה הלא פרטית הטובה ביותר בדרום ארה"ב יחד עם אוניברסיטת וירג'יניה ואונ' פלורידה), וגם הופסית.

והדבר המטרף ביותר הוא ששליש גלון של בנזין יביא אותך מהאוניברסיטה הנמצאת בדורהאם (דוק) לאוניברסיטה הנמצאת בצ'פל היל (צפון קרולינה). 10 מייל דפוקים מפרידים בין שתי האוניברסיטאות שהן, עם ויכוח או שניים, הגדולות מכולן במסורת הכדורסל במכללות. רצים למרחקים ארוכים מתאמנים הלוך וחזור בריצה יום-יום. "שתי צלעות "משולש ההיי טק" (הצלע השלישית העיר ראלי).

הן תמיד בין ה-20 המובילות במכללות בכדורסל (ולרוב בין ה-10), אבל באליפות המכללות הן כמעט תמיד בראש. תסתכלו על המכללות מהן מגיעים שחקני NBA והמובילות תמיד הן דוק, צפון קרולינה וקנזס.

גם עתה המאבק האמיתי על 'שחקן השנה' הוא לא בין בן סימונס לאחרים. בן סימונס ירד אצלי לשחקן החמישי בטיבו במכללות. המאבק הוא שקול בין ברייס ג'ונסון וברנדון אינגראם.

המקרה המוזר ביותר הוא קרבות הראש-בראש ביניהן בו נראה כאילו לדוק יש את המספר של צפון קרולינה. הנה כמה דוגמאות מהשנים האחרונות ALONG MEMORY LANE:

Duke 92, North Carolina 90 (OT) (Feb. 18, 2015)

With all eyes on fellow freshman Jahlil Okafor, it was Tyus Jones who stole the show when the Blue Devils took the first of its two meetings against North Carolina last season. The point guard was the star of stars in the rivalry game, scoring a then season-high 22 points to go along with eight assists and seven rebounds.

The Blue Devils' other two freshman stars weren't bad either. Okafor dominated the paint to the tune of 12 points and a game-high 13 rebounds, while Justise Winslow chipped in 16 points and seven boards.

Duke 84, North Carolina 77 (March 8, 2015)

Jones was once again at his best when the regular season lights were the brightest, breaking the previous season high of 22 points that he posted in the first meeting with UNC by dropping 24 on the Tar Heels. The freshman became the first player in Duke history to record at least 20 points and seven assists in each of his first two games against North Carolina.

Duke 93, North Carolina 81 (March 9, 2014)

Another year, another Duke freshman posting a career-high against North Carolina. This time it was Jabari Parker, who scored 30 points and added 11 rebounds as the Blue Devils prevailed in the regular season finale for both teams.

Parker, who scored a team-high 17 points in the first meeting with UNC (which the Tar Heels won), downplayed his youth after the game.

"No more freshman," Parker said. "I don't like getting in that category anymore because my team needs me more than just an 18-year-old. They need somebody with experience through the whole game. … It's time to grow up."

Duke 73, North Carolina 68 (Feb. 13, 2013)

Although things ultimately didn't work out for him in Durham, arguably the biggest moment of Rasheed Sulaimon's first season with Duke came against North Carolina. The freshman scored 13 points, dished out a team-high five assists and knocked down a pair of huge free-throws in the game's final minute to ice the victory for the home team.

Duke 85, North Carolina 84 (Feb. 9, 2012)

Perhaps the most memorable moment for a freshman in the history of this series came four years ago when Austin Rivers scored a game-high 29 points, including this three at the buzzer:

Duke 64, North Carolina 54 (Feb. 11, 2010)

The numbers don't shine as brightly as the others on this list, but freshman Mason Plumlee gave Blue Devil fans a glimpse into the future when he played 27 big minutes (as opposed to older brother Miles' 13) and grabbed nine boards to go along with seven points. His offensive rebound followed by an emphatic reverse dunk gave Duke a 47-45 lead in the second half that it would not relinquish.

 *****

(ברנדון אינגראם – ממשיך מסורת הגדולים של דוק, והוא רק בן 18!)

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. ברנדון אינגרם הוא השם הלוהט כרגע במכללות! גבוה, אתלט והכי חשוב קלעי! שיפר מאוד את יכולת הקליעה משלוש. האם יש לו קצת דמיון לדוראנט?
    השם השני שלי הוא בן סימונס למרות שאני מסכים עם זה שבלי ג׳אמפ זה יהיה כמעט בלתי אפשרי להצליח באן בי אי אבל אני מאמין שהוא ישפר את זה ויחפה על כך עם יכולת מסירה טובה, אתלטיות ויכולת לקיחת ריבואנד מעולה.
    השם השלישי שעד עכשיו סימנתי הוא באדי היילד! הסיבה היחידה שהוא לא ראשון היא שהוא טיפה יותר מבוגר. מה שכן – הוא בשל מאוד לליגה! יתרום לקבוצה שישחק בה מהמשחק הראשון.
    לא שמעתי עד עכשיו על ברייס ג׳ונסון אבל הוא נראה שחקן נפלא! גבוה שמתאים לליגה.
    מנחם שכחת שם אחד לדעתי וזה יאקוב פוליטי (אין לי מושג איך כותבים את שמו) הוא הגבוה של מכללת יוטה והוא נהדר!

  2. אני לא רואה הרבה מכללות אבל מאד מתלהב מגרייסון אלן.
    הוא בדיוק סוג השחקנים שיצליח בנבא.
    פיזי מאד, אגרסיבי, יד רכה, הבנת משחק וווינר.

  3. בתמונה סימונס לא בג'אמפ בכלל אלא מסיים באיזור הטבעת ביד ימין והוא בכלל שמאלי או אמבידקסטרי…

    בכלל הוא יכול לסיים ליד הטבעת בכל יד שיבחר. בדומה לסטף קארי.
    מה שהופך אותי בלתי צפוי לחלוטיו באזור הטבעת. הוא גם מרבה לעבור ליד ימין ולסיים מעל שומרו שנשען לכיוון יד שמאל.

    הג'אמפ שלו בכלל לא מקולקל אלא חסר לו תנועת רגלים ואגן שמשלימים את התנועה של הזריקה. נראה לי בניחוש פרוע (אחי גם נולד אמבידקסטרי) שיש חוסר איזון בין היד לרגל הדומיננטית שלו.

    הוא מרבה לנתר מרגל ימין ומרגיש מאוד טבעי בסיימות בריבאונד התקפה או בכניסות לסל. מצד שני בג'אמפ שלו הוא חייב לסובב את האגן ואת כפות הרגלים שלו לצד ימין (כזורק בשמאל) והוא עוד מתקשה בזה. הפיתרון הרע הוא להחליף יד בג'אמפ שלו – דבר שיהיה קטסטרופלי בגיל כזה או לעבוד על הרגליים שלו טוב יותר (אולי אני טועה בעניין הגיל בו ניתן לשנות)

    אגב המכניקה שלו בידיים ובכתפיים בסדר. הוא קלע סביר בסט-שוט לראייה אחוז העונשין שלו טוב סביב ה-70%

כתיבת תגובה

סגירת תפריט