מאנדיי נייט פוטבול אחרון לעונה – איך הברונקוס הפתיעו את כולם / גיא רוזן

 

אחרי לילה נטול שינה, אבל שטוף אדרנלין ואלכוהול, כמה מחשבות על הסופרבול ועל העונה שהסתיימה:

 

פייטון מאנינג. יש מי שיגידו שהברונקוס זכו איתו, יש מי שיגידו שהברונקוס זכו למרות משחקו,
ואני לא חושב שיש מי שיגידו שהברונקוס זכו בזכותו.
אבל אני מוכרח לציין דבר אחד – למאנינג מניות רבות בהצלחת הברונקוס ובזכייה באליפות.
הברונקוס היו צריכים את מאנינג בשביל להפוך מ-"עוד קבוצה" לקונטנדרית. קבוצות עם שחקנים כישרוניים כמו וון מילר ודמריוס תומאס יש בשפע, קבוצות עם כישרונות צעירים ומנהיג שמקומו ב-HOF מובטח – כאלו יש מעט.
הרבה בזכותו שחקנים כמו דמרכוס וור ו-TJ וורד הצטרפו בכלל לקבוצה – בגלל שהם ידעו שכאשר הוא שם, הם משחקים בשורות קונטנדרית.
כמו כן, שחקני עבר ששיחקו לצידו, ושחקני הווה שמשחקים כיום בברונקוס, כולם מספרים שמאנינג מביא לקבוצה מקצוענות, רצינות ומחויבות שגורמים לכל מי שסביבו לרצות להשתפר.

 

ווייד פיליפס. אני יכול לקשקש על מאנינג כמה שאני רוצה. השורה התחתונה היא חד משמעית –
את האליפות הזאת הביאה ההגנה. תפקידה של ההתקפה היה בעיקר לא להפריע.
ופיליפס, טביעת האצבע שלו על הגנת הקבוצה הייתה ברורה ובולטת ממשחקו הראשון כמתאם ההגנה של הקבוצה.
הכי מדהים זה שהוא הצליח לקחת את ההגנה מס' 1 בליגה, ולגרום לה רק להשתפר ממשחק למשחק במהלך הפלייאוף.
את מה שעשו הברונקוס בשבועיים האחרונים לטום בריידי ולקאם ניוטון, בניו אינגלנד ובקרולינה לא ישכחו עוד הרבה זמן.

 

זה היה הביקור השמיני של הברונקוס בסופרבול (3 זכיות),
וזו הייתה הפעם הראשונה ששחקן ברונקוס מסיים סופרבול עם יותר מסאק אחד –
(2 שחקנים הצליחו במשחק לעבור את רף הסאק הבודד)
וון מילר עם 2.5 סאקס, ודמרקוס וור עם 2 סאקס.

 

עד כמה הצמד הדינמי הזה היו טובים?
ב-16 הפעמים שה-2 לחצו ביחד את קאם ניוטון, קרולינה "הצליחה" להשיג 33- יארד (איבדו 33 יארד), לאבד את הפוטבול בפאמבל פעמיים, וניוטון נפל בסאק 4 פעמים.
מתוך 16 הנסיונות, קרולינה הצליחה להגיע לכמות חיובית של יארדים פעם אחת בלבד.

 

זוהי עונתו החמישית של וון מילר בליגה, והוא כבר מחזיק בשיא הסאקס של הברונקוס בפלייאוף (6.5)

 

וון מילר, שזכה ב-MVP של סופרבול 50, הוא שחקן ההגנה ה-10 שזוכה בתואר.

 

הקבוצה האחרונה שזכתה בסופרבול למרות שהשיגה רק טאצ'דאון התקפי אחד?
הפטריוטס של בריידי ב-2002.

 

לא מספיק מדברים על הספשיל טימס. לספשיל טים של הברונקוס היה חלק מכריע בניצחון הלילה בפרט ובהצלחה בפלייאוף בכלל –
ברנדון מקמנוס הוא 10 מ-10 בשערי שדה השנה בפלייאוף (שיא של הכי הרבה שערי שדה ללא החטאה בפלייאוף בודד)
ובכלל, פעם אחר פעם הספשיל טים של הברונקוס הצליח לשמור את היריבה בעמדות שדה רעות, ולהשיג לקבוצתו עמדות שדה מצויינות (כולל הריצה הנהדרת של קולדוול שקבעה שיא בהחזרת פאנט במשחק סופרבול)

חובה גם לציין את דרק וולף ומאליק ג'קסון
מקו ההגנה של הברונקוס, שכתשו כל נסיון של קרולינה לרוץ.

 

ג'ון אלוויי. אגדה. הבטיח למאנינג ולאוהדי הברונקוס שהוא יעשה את כל הדרוש בשביל שלמאנינג תהיה קבוצה שראויה לזכייה בתואר, והוא קיים.

 

 

אחרי הזכייה בלילה, הרשימה שלי של גדולי הברונקוס היא:
ג'ון אלוויי,
טרל דייויס,
פייטון מאנינג.

 

 

קאם ניוטון. שחקן אדיר. אני חושב שהתיקול שספג בסוף המחצית הראשונה הוציא לו הרבה אוויר מהמפרשים, הנקודה היא שפשוט לא יצא לו השנה לפגוש הגנה כל כך מהירה, כל כך פיזית.
בדרך כלל הוא רגיל להיות "המהיר והחזק". ממשחקים כאלו לומדים, ומתבגרים.

 

לוק קיקלי. גם הוא שחקן אדיר. ההגנה של הברונקוס זוכים לכל הכותרות, ובצדק. אבל גם ההגנה של קרולינה הייתה נהדרת, וקיקלי היה הלב והמוח של ההגנה. היכולת שלו לקרוא את מהלכי היריבה ולכסות שטחים במהירות בשביל לסתום פרצות היא יוצאת דופן.
קבוצה שיש לה שחקנים כמו קיקלי וניוטון לא תאבד את מקומה כקונטנדרית כל כך מהר.

 

דראפט 2011. דראפט 2011 כיכב בגדול ב-48 השעות האחרונות.
בערב לפני הסופרבול הבחירה הראשונה באותו דראפט (קאם ניוטון) נבחר כ-MVP, והבחירה ה-11 (ג'יי ג'יי וואט) נבחר כשחקן ההגנה של העונה. ובסופרבול, הבחירה ה-2 (וון מילר), נבחר כ-MVP של המשחק.

 

ואחרון – שוב אנחנו מגלים שב-NFL הגנות זוכות בסופרבול.
12 פעמים הקבוצה עם ההגנה מס' 1 הגיעה עד לסופרבול. ב-10 מתוכן היא גם ניצחה.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. צפיתי במחצית הראשונה באופן ישיר ובסיכום.
    ממה שצפיתי אז ההגנה הייתה פשוט חזקה באופן מיוחד! צפיתי גם במשחק נגד ניו אינגלנד (בכולו) וזו הגנה שתיזכר.
    קאם ניוטון שבור מההפסד – מוזמנים לצפות בסרטון שלי מדבר אחרי המשחק. היה רגע במחצית הראשונה שהייתה לו רימה יפה שחשבתי שתעיר אולי אבל הטאוצדאון שהם חטפו בגללו יחסית שבר אותו. דרך אגב אחד הרגעים שכמעט והפכו את המשחק – מסירה ארוכה של ניוטון ברבע השלישי שלא נחשבה אבל הייתה גורמת לטאוצדאון במהלך הבא והופכת את המשחק.

    1. גור אין לי מושג על איזה מהלך אתה מדבר.
      היה מהלך כזה אבל ברבע הראשון .מצד שני בודאי שאי אפשר להגיד עליו שמהלך אחר כך היה הופך לטאצ'דאון של קרוליינה.

      1. התבלבלתי… התכוונתי למסירה ברבע הראשון ל30 יארד פחות או יותר… אבל כנרא חשבתי בטעות שזה היה ברבע השלישי.

  2. גיא כולי אכול קנאה והערכה.
    שתי הערות סופרבול:
    1. הזכרת את קיקלי עם משחק מצוין אבל בכל התפרצות הר געש של הגנת דנבר יש הופעת אחת שחייבת ציון והייתה מביאה ל-MVP לא צפוי לחלוטין במקרה והפנתרס היו מצליחים לייצר דרייב מנצח לבמקום הפאמבל של ניוטון. קוני אילי שחקן קו ההגנה של קרוליינה נמצא בסה"כ בעונתו השנייה בליגה בעיקר כמחליף. בסופרבול הוא שיחק רק ב-23 מתוך 60 מהלכי ההגנה של הפנת'רס. בזמן הזה הוא הפיל את מאנינג שלוש פעמים פגע בו עוד פעמיים וחטף אותו פעם אחת. בנוסף היו לו עוד שני תיקולים ליארדים שליליים – ממש מכונת הרס יעילה של איש אחד.
    2. המהלך החזרה של נורווד היה מסוג המהלכים של מה הוא עושה?? מה הוא עושה ??!! גדול!!!!. העובדה שהוא ניגש להחזיר את הפאנט ללא סימון לפייר קאץ' היא טעות נוראית כשיש שני שחקני הגנה שיכולים לפוצץ אותך ברגע שתיגע בכדור. מצד שני זה היה כל כך לא צפוי שהשחקנים של קרוליינה הניחו שהוא פשוט סימן ונתנו לו לרוץ. שטות עוד יותר גדולה. יצא לו שיא סופרבול אבל אם אני המאמן שלו אני צורח עליו אחר כך על הקווים. לפעמים צריך יותר מזל משכל.

    1. בשנה הבאה נרכז מאמץ אנטי-ניחוסוני לטובת הקארדינלס!
      כי מגיע לתושבי המדבר (ואין צפי לקצת נחת מכיוון הסאנס…)

      בנימה רצינית יותר, אני באמת חושב שהשנה הבאה היא השנה שלכם
      (ההתקדמות העקבית מעונה לעונה + אחד המאמנים הטובים בליגה)

      1. זה כל כך מוקדם מדי בשביל לדעת. צריך לחכות לדראפט ולפרי-אייג'נסי כדי להתחיל לקבל מושג. חוץ מזה תסתכל על קרוליינה שנראה העונה כאילו רק איבדו כוח וקרעו לכולם את הצורה.
        כל עוד BA המאמן שלנו אני בניגוד מוחלט לטבע שלי אהיה אופטימי.

  3. תודה רבה לך על שנה שלמה.
    לי לוקח זמן לתדלק …אבל בפליאוף אני מגיע מוכן.
    כתבת דברים חשובים מאד על מאנינג….התואר של העונה הושג לא רק העונה אלא כתהליך ומכאן שלמאנינג יש בו חלק רב.

  4. לי סיפור ניוטון בסופרבול הזה מזכיר קצת את לברון בעונתו הראשונה במיאמי, בגמר מול דאלאס (או ג'ורדן בקרבות הראשונים נגד הבד בויס, לפני שהתחשל)
    אתלט עם יתרונות גופניים מולדים ביחס לתפקיד שלו- כמו שגיא הזכיר אתמול אפילו- עונה פאנטסטית, אבל כנראה שברגע האמת צריך יותר מזה, ואני מאמין שזה יחשל אותו ובעתיד הוא יהיה בלתי עציר אפילו במעמד הזה

    וכמו שחשבתי לפני, דווקא הדומיננטיות שלו והחשיבות שלו לקבוצה פגעה בקרולניה כשכל המאמצים של הברונקס התרכזו בו

  5. דנבר צמחו שכמו שקבוצה בסגנון שלה צומחת לקחת סופרבול.
    לא הקבוצה הכי מבריקה, המון בעיות תוך כדי תנועה והתגברות על קשיים.
    ועדיין למרות הכל הם היו ההגנה מס 1 בליגה.

    להושיב את מאנינג על הספסל היה הצעד הנכון. להכניס את אוסווילר גם.
    כמו כן גם להחזיר את אוסווילר לספסל היה הצעד הנכון לעשות.
    בתוך כל מה שנראה לצופים מהצד, לי זה נראה כמו פעולה הגיונית אחת אחרי השניה.

    המשחק החשוב ביותר של דנבר היה נד הפטריוטס והם לא היו מנצחים אותו עם מאנינג. אוססוילר היה הווילד קארד שהצליח.
    מסוג הדברים שמצליחים לקבוצות כאלה.

    אחרי כל הבלאגן הם מצאו את עצמם עם יתרון ביתיות לאורך כל הפלייאוף ושם אסור כבר לפשל.

    דווקא בגלל שידעו שפייטון הוא לא יותר מאחד שאמור לא להפריע ההגנה התעלה לרמות היסטוריות.

    ההגנה הזאת כתשה את ביג בן בריידי וקאם אחד אחרי השני.
    הם שיחקו באמוק- היו להם 2 ברירות או לשחק באמוק או שהם מפסידים.
    אין שום מצב ביניים ובטח לא נגד הפטריוטס וקרוליינה.

    למרות משחק מושלם של הגנת דנבר מי שירתה לעצמה ברגליים זוהי קרוליינה, מראה רק כמה הקבוצה הזו באמת חזקה.
    המעמד היה גדול עליהם.

    אבל הוא לא יהיה גדול עליהם בעתיד. כמו כל קבוצה שמתלהבת מעצמה, אחרי שהם יבינו שלהיות אלוף זה עסק רציני יהיו שם פחות חיוכים ויותר פאסון.

    אגב, אני כנראה האוהד הראשון של קרוליינה בארץ כיוון שהתחלתי לעקוב אחריהם בגלל סיבה מפגרת בשנתם הראשונה בליגה.
    אם כבר להפסיד אז לדנבר- מאוד שמח שפייטון לקח.

    1. אני לא מופתע. הוא תמיד נראה כמו מי שנמצא במלחמה, נגד עצמו, נגד הקבוצה שלו, נגד היריבה. אני מנחש שלשחק עם כל כך הרבה "זעם" זה מתיש. אז הוא עשה את הבחירה לשחרר. אני מקווה בשבילו שהוא לא בזבז את כל מה שהרוויח עד היום.
      לינץ' בשיאו היה שחקן מיוחד, היכולת שלו לשבור תיקולים ולהשיג את היארדים הנוספים הייתה יצאת דופן ומרשימה.

  6. פעם ראשונה שראיתי משחק פוטבול, למזלי היה לי שחקן עבר בליגה הישראלית כמסביר מהשורה הראשונה. נהניתי מכל רגע, מחכה בציפייה לפריוויו-ים של שנה הבאה!!

  7. תודה גיא.
    בהמשך להערות של עידו, אם אני מאמן דנבר אני מעיף את טאליב לכל הרוחות. אני עכשיו מבין הרבה יותר למה הפאטס ויתרו עליו. היו לו כמה עבירות מיותרות של חוסר משמעת ושל פשוט טמטום. אחת היתה יכולה להיות ממש הרסנית עם מומנטום צ'יינג', כשדנבר כבר הצליחו לעצור את הדאון השלישי והוא כמו אדיוט התגרה בשחקן שלו, וחטף 15 יארד פלוס דאון ראשון. זה בקלות היה יכול להפוך לדרייב עם נקודות מצד הפנתרים, שהיה מביא להתפתחות משחק שונה לחלוטין.
    האיש יותר נזק מתועלת. צריך להגיד יפה שלום.

    1. הסיבה שהפאטס ויתרו על טאליב הייתה משיקולי שכר. הוא בהחלט הוכיח בדנבר שהוא שווה את ההשקעה. מה שכן הוא באמת שחקן מלוכלך והעבירה בסופרבול היא ברמה של סיכון חיים. אני מקווה שהוא יקבל על זה הרחקה בנוסף לקנס.

      1. שווה לחלוטין את ההשקעה. למשל אם לא ההדיפה שלו בסיום גמר ה-AFC, הפאטס בגמר במקום הברונקוס. אבל מסכים על זה שהוא דביל ושצריך לקנוס ולהרחיק – אם לא הליגה אז שהקבוצה שלו תעשה את זה.

  8. השנה (או נכון יותר, גם השנה) טאליב הוא הוא הקורנר המצטיין של הקבוצה, ואין שאלה שהוא היה שווה כל פרוטה.

    אבל בכל הנוגע לפייס מאסק (ולראיון אחר כך בו הודה שזה היה מכוון),
    אני חושב שמגיע לו קנס + השעיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט