Show me the money- רפי

בשבוע וחצי האחרונים מרכז העניינים בליגת ה- NBA סבב סביב פיטוריו של בלאט מקליבלנד ומשחק העונה הראשון מבין ארבעה שהפגיש את הווריורס והספרס, אך במקביל להתרחשות הזו פירסם המגזין פורבס את הערכות השווי המעודכנות של קבוצות ה- NBA.

מבט חטוף על ההערכה של פורבס מקפיץ מיד את המחשבה על כמה ברי מזל הם בעלי הקבוצות הנוכחיים של קבוצות ה- NBA   שראו איך בשלוש השנים האחרונות שווי הנכס שבידם מכפיל ולעיתים משלש את ערכו.

"מחיר הוא מה שאתה משלם. ערך הוא מה שאתה מקבל"- וורן באפט
 ,
מההערכה של פובס עולה שהשווי הממוצע של קבוצת NBA  האמיר לסכום אדיר של 1.25B$ (מיליארד דולר= 1B$), בנוסף הניקס חזרו להחזיק במקום הראשון בשווי קבוצות ה- NBA  עם הערכת שווי של 3.B$. בכלל אם נשקלל את ערכן של כל  קבוצות הספורט המקצועני האמריקאי, אזי הניקס מחזיקים במקום הרביעי בדירוג השווי אחרי הקאובויז מדאלאס, ניו אינגלנד פטריוטס (שתי קבוצות NFL) והיאנקיס בביסבול. זוהי התקדמות עצומה ל- NBA, כשרק לפני שנתיים הניקס והלייקרס לא הצליחו להכנס לרשימת הטופ 10 של הקבוצות עם הערך הגבוה בספורט ועכשיו לפי הדיווח של פורבס יש 5 קבוצות NBA   שערכן גדול מ 2B$.
,
שווי ממצע לקבוצת NBA עם השנים ( מליוני דולר)
שווי ממצע לקבוצת NBA עם השנים ( מליוני דולר)

מגמת ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית אחרי משבר המשכנתאות שהיתה שרויה בו לפני כ-7 שנים שמשמרת קצב צמיחה שנתי של 3-4 אחוזים לא פוסחת על ליגת ה- NBA.
כתוצאה מהצמיחה,  כח הקנייה של האזרח ועולה וזו קרקע פוריה לכל עסק בידורי לצמוח, וה- NBA  הוא עסק בידורי לכל דבר…
כאשר סוקרים את הכנסות ליגת ה- NBA  לאורך השנים ניתן לראות בקלות שמדי שנה הן הולכות ותופחות וכרגע הם נוגעות באזור 5 B$ ובעוד שנתיים הכנסות הליגה צפויות להגיע לסכום אדיר של 7 B$…

אם נסתכל לעומק על הניתוח של פורבס, ניתן לגלות שמקורות ההכנסה של קבוצת NBA, מגיעים משלושה  מקורות:
1.     זכויות שידור (ארציות דרך ה- NBA, מקומיות – כל קבוצה לעצמה)
2.     צופים המגיעים למשחקים (כרטיסים ,מנויים, מזון , חניה וכו').
3.     חסויות
בסעיף ההוצאות ישנם שני מרכיבים עיקריים:
1.     שכר שחקנים (לפי הסכם השכר האחרון ב- NBA , סך המשכורות אמור לשקף 50% מהכנסות הליגה)
2.     תפעול והשכרה של האיצטדיונים ומתקני האימונים.

אז מה מקפיץ כל כך את ערך הקבוצות?

במקביל למגמה הכלכלית החיובית, הפופלאריות של המשחק הולכת וגדלה בשנים האחרונות וליגת ה- NBA  מתחילה לגרד שוב את שיאי הרייטינג שלה מאמצע שנות ה- 90 (לא מאמינים? אז תדעו שסדרת הגמר בין הווריורס לקאבס העמידה נתוני צפייה גבוהים שלא נראו יותר מ-20 שנה מאז ימי ג'ורדן העליזים…).
עבור ה- NBA  ובעלי קבוצות השילוב של הרייטינג הגבוה יחד עם הצמיחה הכלכלית מאפשר  להשיג שני דברים עיקריים:
1.     משיכת הגופים מסחריים גדולים לנתב כסף אל הליגה דרך חוזי שידור וחסויות.
2.     מיקסום ההכנסות מכיסם של אוהדי הספורט אל ה- NBA  ולא אל אפיקי בידור אחרים (ליגות ספורט אחרות או כל אפיק הוצאה המקוטלג כ"תרבות פנאי").

קרי וג'יימס בפרומו לסדרת הגמר ששברה שיאי ריטינג

בהרבה דיונים סביב הליגה מעלים את נושא עומס המשחקים הבלתי נתפס של הקבוצות בליגה שמהווה גורם ישיר לפציעות שחקנים. באותם דיונים  קראתי הרבה דעות שמציעות  לקצר את העונה הרגילה על מנת להקל על העומס ולהקטין את ההסתברות לפציעות כוכבים…
נשמע הגיוני, אך ישנה בעיה קטנה…

ליגת ה- NBA היא ליגה מקצוענית לכל דבר, ובסיס התכנית העסקית של כל קבוצת NBA  סובב סביב אותם 82 משחקים. אותם 82 משחקים יוצרים את ההכנסות האדירות של הליגה וכן מאפשרים לשלם משכורות עתק לשחקנים – זהו אינטרס משותף של הבעלים והשחקנים. חשוב שנבין – כל קבוצה מבססת את תחזית ההוצאות וההכנסות סביב העונה הרגילה.

חייבים לציין שהפלייאוף הוא בונוס נאה על העונה הרגילה, ולכן קבוצות שנמצאות בפריחה מקצועית כגון קליבלנד, הווריורס והספרס מגדילות את ערכן בצורה משמעותית. מאידך אם הלייקרס, ברוקלין והניקס היו בדרגת קונטנדריות ערכן היה עולה בהרבה על ערכן כיום…

לפני שנמשיך, בואו נסקור כל אחד ממקורות ההכנסה של קבוצות ה- NBA-

זכוית שידור ארציות:
בחשבון פשוט נראה שבכל עונת NBA  יש 1230 משחקי עונה רגילה ועוד כ-90 משחקי פלייאוף. ליגת ה- NBA מוציאה למכרז בין ערוצי הטלוויזיה הארציים את 150 משחקי העונה האטרקטיביים ביותר ואת משחקי הפלייאוף.

כמה זה שווה?
מתחילת שנות השמונים ועד היום הסכומים רק הולכים ותופחים, ב- 1982 חתמו ב- NBA עם CBS ו-ESPN חוזה למכירת זכויות שידור ארציות בסך 93M$ לשנתיים,  ב- 1990 הסכום קפץ ל- 876M$ ל-4 שנים (עם NBC ו- TNT), החוזה הנוכחי מקנה 930M$ לשנה ועומד לפוג בתום העונה. החוזה החדש שנחתם מול TNT/ESPN/ABC יקנה הכנסה שנתית של 2.6B$ לליגה למשך 9 שנים, וזה משנה את כל התמונה.

בשורה התחתונה  – כל קבוצה בליגה תגדיל את ההכנסה השנתית שלה ב-60 M$ כתוצאה מהעסקה החדשה.

זכיות שידור מקמיות:
טוב אז אמרנו שיש בשנה 1230 משחקי עונה רגילה שמתוכם 150 ישודרו ברשתות הארציות, אז מה עושים עם עוד 1080 משחקים? ובכן כל קבוצה באופן עצמאי נושאת ונותת עם רשתות הטלוויזיה המקומיות באזורה על על זכויות השידור של משחקים אלו (בין 65-80 משחקים לעונה) – ופה גודל השוק קובע.

קבוצות עם שוק גדול כמו הניקס והלייקרס יכולות להשיג חוזי טלווזיה מקומיים בסכומים של מעל 100M$  לעונה. מאחריהם קבוצות כמו בוסטון, בולס, רוקטס שנמצאות בטווח 40-50M$ לעונה. הקבוצות שמגרדות את התחתית פה הן סביב ה-8-9 M$ לעונה.

אופי החוזים שנחתמים פה הם מינימום ל-10 שנים וחלק גדול מהקבוצות נמצאים תחת חוזה שנחתם עוד בעשור הקודם. קבוצות ששיחק להן המזל והחוזה שלהם פג כעת, יכולות לנצל את הפופלאריות העצומה של ה- NBA  ולחתום חוזי ענק. קחו לדוגמא את המאבריקס שמקבלים כיום 20 M$ לעונה בחוזה שאמור לפוג בתום העונה. קיובן הודיע שלא יתפשר על חוזה של לא פחות מ-50 M$ לעונה.

מכירת כרטיסים וזכיונות:
נתח חשוב בהכנסות הם הצופים באצטדיונים.
מחיר הכרטיסים בממוצע תופח מדי שנה ועם הפופולאריות הגואה תופחים איתו כל מחירי הזכיון למיניהם (מזון, חניה, חנויות ספורט וכו').
פה מה שקובע זה התמהיל הסוציו אוקונומי של קהל האוהדים בשוק המקומי.
מחיר הכרטיס הממוצע בליגה כיום הוא ברמת מחיר של 53$…
אתם יודעים כמה מחיר כרטיס ממוצע במשחקי הניקס?  130$ וזה עוד כשהקבוצה לא נמצאת בעילית של הליגה…
מאידך, מי מחזיק במקום אחרון בליגה? אתם יודעים כמה עולה כרטיס ממוצע למשחקי השרלוט הורנטס ? 30$…
כל קבוצה מקדמת באופן עצמאי את מערך השיווק במשחקיה הביתיים, לוח המשחקים מקבל ניקוד לפי עניין המשחק ובאופן ישיר יש לזה השפעה על ערך הכרטיסים לאותו משחק (בד"כ ישנן שתי רמות מחיר).

בריאנט וקרי – 25 מיליון שמחזירים כל סנט

פה חייבים לציין את תרומתו האדירה של קובי בריאנט להכנסות הקבוצות בליגה עם עונת הפרישה שלו. הרבה אוהדים נמשכים למשחקי הלייקרס בכדי לראות את רגעי הקרירה האחרונים של קובי. זה לא משנה אם הלייקרס מגיעים לשרלוט, קולורודו, פילדלפיה או מילווקי, התפוסה באולמות תהיה מלאה והקבוצות מרשות לעצמן להעלות את מחירי הכרטיסים למרות שהלייקרס די גרועים מבחינה מקצועית.

קובי בריאנט מרוויח 25 מיליון דולר בעונה זו, תאמינו לי שהכסף שהלייקרס עשו על הגופיות שלו והצופים שהוא עדיין מושך למגרש שווים כל דולר שהוא לוקח איתו הביתה.

חסויות :
לאחרונה הליגה החליפה את אדידס שייצרה את ביגוד הספורט הרשמי של הליגה בחברת נייקי. התענוג הזה עלה לנייקי 1B$ ושיקף עלייה של 600 M$ יחסית לחוזה הישן עם אדידס.
בנוסף הליגה חתמה הסכמי חסויות עם פפסי (החליפה את קוקה קולה אחרי 28 שנים) , גיייטורד, TISSOT, Anheuser-Busch  ו- State Farm.
לסיכום בסעיף החסויות חבויות הכנסות נוספות של כ- 1 B$ לשנה לליגה.

200 מיליון דולר עבור הזכות להיות השעון הרשמי בליגה – TISSOT

כאמור סוד ההצלחה של ליגת ה- NBA הוא התחרותיות הספורטיבית  בין הקבוצות ולשם כך נוצרו תקרות השכר, שיטת הלוטרי והדראפט ושוק השחקנים החופשיים.
לאחר שביתת השחקנים ב-2011, שבסופה הוסכם להעלות את שכר השחקנים הכולל בליגה לסכום שווה ל- 50% מההכנסות של הליגה, הועלו הרבה סימני שאלה למידת היכולת של הקבוצות בשווקים הקטנים (כאמור עם חוזי טלווזיה מקומיים קטנים והכנסות ישירות נמוכות ממשחקים) לעמוד במעמסה הכלכלית הזו ולשם כך החליטו בעלי הקבוצות ליצור את מערכת חלוקת הרווחים (Revenue Sharing).

מערכת חלוקת הרווחים (Revenue Sharing)
השיטה לא הומצאה ב-  NBA אלא הועתקה מהליגות של ה- NFL  וה- MLB.
מטרות השיטה היא ליצור איזון בין הקבוצות ולהבטיח שכל המשכורות המשולמות בליגה לשחקנים (כמובן במסגרת תקרת השכר) מכוסות ולא מכניסות אף קבוצה ל"ברוך" כלכלי.
על מנת שזה יתקיים, כל קבוצה מעבירה חצי מסך ההכנסות שלה (פחות כמה הוצאות מוכרות כמו תפעול אצטדיונים וכו') אל קופת מערכת חלוקת הרווחים של ה- NBA  ומקבלת חזרה סכום השווה לתקרת המשכורות באותה עונה.

פועל יוצא מזה הוא שקבוצה עשירה מעבירה הרבה כסף לקופה ומקבלת חזרה פחות, וקבוצה קטנה מעבירה פחות כסף ומקבלת יותר – קחו לדוגמא את עונת 2013-14, הלייקרס והניקס "תרמו" למערכת חלוקת הרווחים 49M$ ו- 27M$ בהתאמה. לאן הכסף הלך?  אל קבוצות כמו שרלוט שקיבלה צ'ק ע"ס  22M$  ומילווקי באקס שקיבלה-18M$.
באותה עונה הלייקרס סיימו עם רווח של 100M$ והניקס עם 68M$ (לאחר ניכוי ההוצאות של חלוקת הרווחים) ושארלוט והבאקס ניצלו מהפסד.

לכאורה נראה מוזר אך בעלי הקבוצות בליגה מבינים שהקבוצות הגדולות לא יכולות להתקיים ללא הקטנות ולהיפך והמערכת הזו מגינה על הסדר בליגה.
חשוב לציין שבמידה וקבוצה רוצה לקבל כסף ממערכת חלוקת הרווחים עליה להגיע לסך הכנסות מינימלי של 70% מסך ההכנסות הממוצע בליגה וזאת על מנת לעודד מצויינות עסקית ולמנוע פארזיטיות…
לאחרונה, עם הגאות האדירה בהכנסות מזכויות שידור וחסויות הועלתה שוב בקשה מבעלי הקבוצות הגדולות לבחון את המנגנון ואולי לבטלו- ימים יגידו.

איור מתקופת שביתת השחקנים – מערכת חלוקת הרווחים

אז רגע אחד…
אם הכל ורוד אז מדוע אדם סילבר הצהיר לפני כמה חודשים ששליש מבעלי הקבוצות מפסידים כסף?
סילבר התכוון לשורת הרווח הנקי.
ה- NBA  דואגת שהרווח התפעולי יהיה חיובי לכל בעלי הקבוצות. כל בעל קבוצה בהתנהלותו הוא יכול להשקיע ולשחק ברווח הזה למטרותיו או למטרות הקבוצה (מיסים על שכר שחקנים מעל התקרה המותרת, השקעות בבניית מתקנים, תרומות וכו') .
תאמינו לי שאף אחד לא מפסיד כסף… כל בעלי הקבוצות בליגה מנהלים כמה עסקים פרט לבעלות על קבוצה.

אני אתן פה כה דוגמאות לאיך השקעה בבעלות על קבוצת NBA  מביאה לרווחים עקיפים…

סיפורו של דן גילברט
דן גילברט הינו איש עסקים מוצלח וממולח, את הונו עשה מהקמת חברת תוכנה/בנקאות שעסקה במתן משכנתאות און ליין. בשנות בועות ההיי טק (סביב שנת 2000) מכר את החברה בכ-600 M$ ולאחר קריסת ענף ההי טק קנה אותה בחזרה בסכם של 60M$ (לאחר 3 שנים מהמכירה). בשנת 2005 רוכש דן גילבט את הקאבלירס בסכום גבוה של 350 מיליון דולר (זו קליבלנד לא הניקס…). בהרכב הקבוצה שיחק בחור צעיר בן 19 העונה לשם לברון ג'יימס. גילברט ששאף להרחיב את עסקיו וכוח ההשפעה שלו במדינת אוהיו ראה בבעלות על קבוצת ספורט מקצועני באוהיו את אחת הדרכים להשיג את מטרותיו. כבר לאחר כשנה מהרכישה, גילבט רושם דיבידנד ראשון באמצעות חברת תוכנה שבבעלותו, הוא הופך את הקאבלירס לקבוצה הראשונה בליגה שמבצעת כירטוסים און-ליין למשחקים, כתוצאה מכך הוא מקבל  זיכיון מהליגה להפעיל את כל מערך הכרטוס האון לייני של הקבוצות.  גילברט משקיע הון בקאבס במשכורות שחקנים ומעמיד קבוצה סביב ג'יימס שמגיע לשחק ב- 2007 בגמר הליגה מול הספרס ומתמודדת כל שנה מול הסלטיקס ואורלנדו על הבכורה בקונפרנס המזרח. בשנת 2009, גילברט מוציא כ-100 מיליון דולר על שכר שחקנים ומשלם הון במיסי מותרות לליגה. גילברט הופך לאחת הדמויות האהודות באוהיו וצובר כח השפעה אך למרות זאת בשורה התחתונה הקאבלירס מפסידים כסף…

זכיין הקזינו באוהיו – בעלי הקאבס דן גילברט

אבל זה לא מעניין את גילברט, הוא נמצא בעיצומו של קמפיין ציבורי נרחב להתרת זכיונות על 4 בתי קאזינו גדולים במדינת אוהיו (שניים מבתי הקאזינו בזכיינות שלו), במשאל עם שנערך זמן קצר לאחר מכן אושרו הזכיונות וגיברט החל לצבור הון רב. גילברט, שבעת שרכש את הקאבס היה איש עסקים מוצלח אך רחוק מלהיות בעל כח והשפעה, מצליח לאחר 5 שנים מרכישת הקאבס להכנס לטופ 300 עשירי העולם עם הון אישי של מעל ל-1B$ ( זה היה ב-2010). כיום הונו האישי של גילבט מוערך בכ-4.5 B$ ואת קפיצת המדרגה האדירה שביצע ניתן לזקוף גם לזכות הבעלות על הקאבס… וכן ניתן לומר שלתקופה מסויימת הוא הפסיד כסף על הקאבס, וניתן לכנות זאת השקעה כי היא היתה מתוכננת כחלק מתוכנית הרבה יותר גדולה ורחבה להגדיל את עסקיו.

סיפור זכויות השידור והחסויות של הסיקסרס
אד סניידר היה הבעלים של הסיקסרס' משנת 1996 עד ל- 2011.
זמן קצר לאחר שרכש את הסיקסרס  בשנת 96, בוחרים הסיקסרס בבחירה ראשונה בדראפט את אלן אייברסון והסיקסרס מתחילים לבנות את הקבוצה סביב הכשרון שלו. בשנת 1997 מחתים סניידר את לארי בראון כמאמן והסיקסרס יחד איתו מציחים להגיע לגמר הליגה ב-2001.
אייברסון מהווה ביצת זהב לאד סניידר, הוא מושך המון צופים ועניין סביב משחקי הקבוצה וההכנסות לא מאחרות לבוא לכיס של בעלי הסיקסרס. גם אחרי תקופתו של לארי בראון כשהקבוצה הופכת לבינונית ומטה ולכולם ברור שצריך לבנות את הקבוצה מחדש, סניידר מסרב לעשות שינויים בקבוצה כל עוד ביצת הזהב שלו (אייברסון) מניבה לו רווחים נאים …

אייברסון – ביצת הזהב של אד סניידר.

בשנת 2009 חותם סניידר הסכם עם ערוץ הטלוויזיה המקומי CSNPHILLIY   על חוזה שידור ל-20 שנה תמורת 11 מיליון דולר לעונה. לשם השוואה זהו אותו סכום שמשלמים לשארלוט הורנטס  עבור זכויות השידור של משחקיה… הבעיה פה שהשוק שבו נמצאת פילי גדול פי כמה מהשוק של ההורנטס והמחיר שעליו חתם סניידר נמוך משמעותית מהפוטציאל שיכל להשיג….
כשהולכים לברר מי הם בעלי הערוץ CSN PHILLY  מיד מגלים שסניידר הוא אחד מבעלי הערוץ- שערוריה…
בזה ש CSN PHILLY  משלם על זכויות שידור סכום נמוך לסיקסרס, בעלי הערוץ יכולו לשלשל לכיסם סכומים גדולים יותר על חסויות ופרסומות במשחקי הסיקסרס…

והחוזה תקף עד ל-2029 (!?!?!)

תוסיפו לזה שסניידר הוא גם הבעלים של הוולס פארגו סנטר ומשלם דרך הסיקסרס שכירות לחברת האחזקות שבבעלותו על האולם…
בשנים 2009 -2011 , מציגים הסיקסרס הפסד נקי  אבל הכיס של סניידר ממשיך לתפוח מהצד השני של חוזה הטלווזיה שחתם עליו עם עצמו והשכירות על האולם שעוברת לאחת מהחברות שלו …
כאמור סניידר מוכר את הקבוצה להאריס ב-2011 וחוזה הטלווזיה המגוחך שחתם סניידר מונע מערך הסיקסרס כיום לעלות על 700 מיליון דולר.
האירוניה היא, ששלושת שנות הטאנקינג של הקבוצה פוגעות ישירות בכיס של סניידר בגלל חוסר העניין והרייטינג הנמוך שגורר הכנסות נמכות מאוד מפרסומות וחסויות…

הסיפורים פה על סניידר וגילברט הם רק דוגמא קטנה ( ויש עוד הרבה…) לכמה כח וכסף ניתן למנף עם בעלות על קבוצת NBA  או קבוצת ספורט מקצועני בכלל.

כמה הבחנות מהערכת השווי של פורבס :

  • ערכן של 13 קבוצות גדול מ-1B$ אל מול 3 בלבד לפני כשלוש שנים.
  • תקרת השכר למשורות שחקנים צפויה לטפס ל-108M$ בתחילת 2017-18.
  • ערכן של קבוצות הליגה עלה יחסית לשנה שעברה ב- 13% (הגדילו לעשות הווריורס שערך הקבוצה עלה ב-46% יחסית לשנה הקודמת) ו- 74% יחסית לסוף 2013!!!
  • ברוב המקרים, זה לא משנה אם אתה משוק קטן או גדול, הצלחה ספורטיבית מביאה לרייטינג גבוה שמביא להכנסות גדולות יותר והכל מביא להגדלת ערך הקבוצה.
  • מה שכתבתי במשפט הקודם לא תקף לגבי אטלנטה הוקס וממפיס גריזליס שעל אף הצלחתם המקצועית, ערך הקבוצה לא עולה משמעותית.
  • בקיץ 2017 אמורים לדון בהסכם השכר של השחקנים שכבר ברור שיבקשו נתח יותר גדול מהההכנסות… האם נעמוד בפני עוד שביתת שחקנים?

אבל הכי חשוב להבין שאדם סילבר מוביל בשלוש שנים האחרונות את הליגה להצלחה עסקית מסחררת שבעקבותיה בעלי הקבוצות, הליגה והשחקנים הופכים לעשירים הרבה יותר.

ובשורה התחתונה:

הכדור הוא כתום אבל בשנים האחרונות הוא הרבה יותר ירוק מדולרים…

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. מרתק, נושא מעניין, כתוב יפה. פשוט מצוין.
    באמת מדהימה ההתפתחות הכלכלית והכללית של הליגה בשנים האחרונות וגם אני שמעתי לא מזמן שדיברו על כמה האלעת תקרת השכר 'תדפוק' את הקבוצות מהשווקים הקטנים ותגדיל מאוד מאוד את הערך של בחירות דראפט בסיבוב הראשון.
    הסיפור על סניידר הזוי, אף אחד לא חשב למנוע ממנו לעשות את זה?

  2. מעניין מאוד, תודה.

    קובי לא משתלם ללייקרס גם אם יהיה במקום הראשון של מכירות אקססוריז, משום שלקבוצה לא תחרותית לאורך שנים יש משמעויות עמוקות שמתבטאות לבסוף גם בצורה כספית. כשהתדמית והמותג נפגעים, גם הכיס נפגע. אז קונים את הגופיות שלו, אבל מי קונה גופיות של שחקנים אחרים ? שלא לדבר גם על כל השחקנים שלא באו בגללו, והיו יכולים לעזור לו למכור עוד חולצות בבסטה ששמה אל איי.

    1. מבחינת מאזן כלכלי לשנה הזו – קובי משתלם בגדול.

      אני מסכים שמבחינה מקצועית הקבוצה ללא כיוון כרגע , אבל אולי לבעלים יש תוכניות אחרות. לא יודע לגבי זה……

      1. ארגון מסתכל לטווח ארוך, ולטווח ארוך החוזה הזה לא משתלם בעליל.

  3. נושא באמת מרתק ואין מישהו שיכל להעביר אותו כמוך. תודה.
    על פי המאמר שווי הליגה שילש את עצמו בקצב הכי מהיר של כל ספורט מקצועני בהיסטוריה. הטריגר לדעתי (כמעט בטוח) הוא הקנייה של באלמר את הקליפרס במחיר מופקע יותר מאשר חוזה הטלוויזיה שיכנס ב-2017.
    כמו שאמר באפט- הערך הוא מה שאנשים מוכנים לשלם עבור המוצר.
    הקפיצה הזו מעבר ממיליארד הקפיצה את כל הליגה יחד איתה.
    חוץ מזה לקליפרס תכף יהיה גם ערוץ טלוויזיה משלה.
    בכלל מעניין אותי מה נתח הליג פאס בהכנסות הליגה, לא אתפלא אם היא מובילה את כל הליג פאס של איזשהו ספורט אם מסתכלים על הכנסות בינלאומיות

    1. תודה, למעשה הכתבה היתה רעיו ן שלך…….. הקרדיט שלך לא פחות.

      הקנייה של באלמר אמנם פתחה לכולם את העיניים, אבל חוזה הטלוויזיה החדש שינה את הסיפור.
      לגבי באלמר- תן לו קצת קרדיט…..
      כמה חודשים לפני נרכשה המילווקי באקס ב- 550 מיליון…… למילווקי אולי יחד עם ניו אורלינס יש את השוק הכי קטן בליגה.
      בלאמר ממש לא פרייר, פורבס העריכו את הקליפרס ב575 מיליון באותה עונה ואת מילווקי ב- 405 מיליון,:
      1- הוא הבין שההערכה של פורבס חסרה באותה שנה.
      2- הוא ידע שחוזה טלוויזיה חדש עומד להחתם ( אבל לא ידע את סדר הגודל שלו)
      3- הוא ידע שהפוטנציאל של החוזה טלוויזיה של הקליפרס ממש לא ממומש וסטרלינג עם גישה שמרנית לא ניסה לפתח אותו.
      4. הוא הסתכל על חוזה הכבלים שחתמו הלייקרס עם TNT והבין שיש פה מרחב אדיר לשיפור.
      5.הדודג'רס של LA נמכרו ב2.1 מיליארד כמה חודשים לפני
      6. כן , הוא היה צריך לזרוק מספר גדול כדי לסתום לסטרלינג את הפה ולשכנע אותו לא להתנגד למכירה.

      היום, לאחר שהוא דוחה חוזה טלוויזיה שהיה מכניס לקליפרס עוד 50 מיליון לעונה שווי הקליפרס מגיע ל- 2 מיליארד שאותם שילם לפני כשנתיים. תאר לך מה יהיה שווי הקליפרס בעוד שנה שנתיים כשיחתמו על החוזה החדש……..

  4. השכלתי.
    תודה רבה.
    למה בלמר שלם סכום מופרז על הקליפרס?
    הבעלים הקודם, שהסתבך עם מג'יק ג'ונסון היה חייב למכור, והוא כבר היה בן 80, וגרושתו לחצה, נשמע לי כמו מצב אידיאלי לבאלמר לקנות את הקבוצה בזול.
    יש הסבר?

    1. "הרצחת וגם ירשת"

      להקהות את התחושה שמדובר אולי במחטף הכי גדול בספורט אי פעם.

  5. פוסט מחכים ביותר וחשוב ביותר.
    ישנה לי הערה חשובה בנושא: אולי שווי הניקס מוערך ב-2 ביליון, אבל שווייה האמיתי הוא מה שישלמו עבורה אם היא תוצע למכירה היום. לדעתי איש או חברה לא ישלמו עבורה (או עבור הקאובויס, הפטריוטס או היאנקיס) סכומים שמתקרבים בכלל לסכומים שפורבס כותבת. אין הרבה ביליונרים מטורפים כמו סטיב בלמר שהסכימו לזרוק מיליארד רק בשביל להיות בעלי צעצוע.

    1. הניקס היום מגלגלים הכסות שנתיות מעל 300 מיליון, עם החוזה החדש ואולי הקטנת התרומה למערכת חלוקת הרווחים הם יעברו את ההכנסות של 400 מיליון לעונה בלי לשקלל מה יקרה אם הניקס יהיו טובים באמת.
      עם נתונים כאלו אין מצב שימכרו בפחות מ2 מיליארד.

  6. מעולה רפיץ מאד מעניין.
    כמה ניואנסים טרחניים:
    1. מאזן – כשמו כן הוא – לעולם יהיה מאוזן. אין דבר כזה מאזן שלילי. נראה לי שהתכוונת להפסד, שכמובן לא נמצא במאזן (שמשקף את הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי), אלא בדוח רווח והפסד (שמשקף הכנסות והוצאות).
    2. בעלי הקבוצות אינם פינלטרופים. לפחות לא רוב רובם. הם מחזיקים בקבוצות כי זה משתלם להם כלכלית ו/או תדמיתית ו/או ציבורית ו/או אחר.

    מה שכתבת על גילברט מדויק. המס מותרות שהוא משלם העונה וישלם בעונות הקרובות לא מדגדג את הרווח (הכספי, אך לא רק) שהוא עושה במקומות אחרים.

    1. ממש לא בטוח מה שאתה אומר.
      יכול להיות שבעלי קבוצות עושים את זה פשוט בשביל הפאן (כן זה יכול להיות) . כמו תחביב של עשירים .
      מה עוד שיש לא מעט אנשי עסקים שהם בצד השני של הקריירה (עשו כבר את הכסף שלהם , ואין להם עוד למה לשאוף) לכן רווח אצלם פחות נחשב , ואולי יש להם איזה סוג של רצון "להחזיר" לחברה אחרי הכסף שהם עשו עליה. (נקודה קצת רגישה לדוגמא משפחת עופר , שאחרי שזיהמו את העיר חיפה החזירו לעיר בדוגמאת השקעה חסרת תקדים באיצטדיון סמי עופר).

  7. נפלא!! הערה לגבי צמצום המשחקים בעונה. נראה שהדרישה לצמצם את המשחקים לא תקרה אבל ניתן לצמצמם/ לבטל לחלוטין את משחקי הבק-טו-בק.

  8. ראשית – כל פוסט שלך גורם לי לתהות איך אתה לא כותב יותר.. רמת התחקיר פה מדהימה, שווה רק לרמת הכתיבה.
    לגבי מס' המשחקים לעונה – זו בפירוש צריכה להיות מלחמה של השחקנים מול הבעלים, למרות שגם השחקנים מרוויחים מתוספת ההכנסות. הרי ברור שקיצוץ של 20% במשחקי העונה יכול "להאריך" קריירה של שחקן בממוצע בעונה – שתיים, שלא נדבר על פציעות וכדו'.

    1. תודה.

      גם נושא שכר השחקנים והעומס מורכב, הרעיון נכון מבחינה ספוטיבית…..
      אבל אני לא רואה את השחקנים והבעלים במודע מחליטים להוריד את כמות המשחקים. מעבר לכסף הם מסתכנים באיבוד רייטינג לטובת ליגות אחרות. וזה מסכן את כל המערכת שיצרו

  9. עוד פוסט מעולה ומחכים מבית היוצר של רפי.

    רפי, אין לי מושג מה הרקע שלך, מי אתה ומאיפה,
    (פרט לעובדה שאתה אוהד פילי…)
    אבל תמשיך לכתוב, והרבה.
    אתה מעשיר בצורה ניכרת את התוכן המקצועי והאיכותי של האתר.

    יישר כוח.

  10. גם אני מאוד מתעניין בכתבות מהסוג הזה שמראות לנו מאיפה הדג משתין (שדורון לא יכעס עלי לפני השבת). תמשיך!
    אחרי שמבינים את מערך הכוחות בליגה מבינים יותר טוב את המהלכים (לברון ושו"ת)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט