התבוסה של סן אנטוניו לגולדן סטייט באורקל ארינה היא הצהרת הכוונות הרועמת ביותר שגולדן סטייט יכלו להפיק. לכן חברי צוות האתר התכנסו כדי לדבר על התצוגה המופתית של הלוחמים.
*
רועי ויינברג:
כן, נגמר ב-30 הפרש. כן, גולדן סטייט מדהימים. הם יכולים לשבור את השיא של הבולס המיתולוגית, קרי נותן עונת MVP לכל דבר ועניין, ו-37 נקודות ב-28 דקות מול שחקן ההגנה של העונה זה בלתי נתפס. כשמוסיפים לזה את זה שהיה יום בינוני יחסית של תומפסון (4 מ-10 מהשדה) וממוצע של גרין (11 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים), עולה התהייה מה יקרה ששניהם יתנו יום טוב לצד קרי.
אבל יש גורם משמעותי אחד שלא היה במשחק הזה, והיה משנה את הכל. טים דאנקן לא שיחק. נכון, הוא יחגוג יום הולדת 40 באמצע הסיבוב הראשון בפלייאוף, והסטטיסטיקה שלו לא מדהימה העונה, אבל הוא עושה הבדל משמעותי. ה-DRPM שלו, Defensive Real Plus Minus (מדד שבודק כמה הקבוצה יעילה יותר הגנתית כשהוא על המגרש לעומת בלעדיו) הוא +6.6. המרחק בינו לבין המקום השני ברשימה, דיאנדרה ג'ורדן, כמעט זהה לזה שבין דיאנדרה למקום השישי (לאונרד).
הסטטיסטיקה הזאת אומרת שההבדל שדאנקן עושה על המגרש בהגנה עצום. בזכותו סן אנטוניו קבוצת הגנה היסטורית, והוא צריך להיות שחקן ההגנה של העונה. אם הוא היה משחק, הווריורס לא היו מצליחים לעשות כל מה שהם רוצים בהתקפה. זה קרה לווריורס במשחקים מסויימים בלי דריימונד גרין, וקרה גם הפעם. לכן, עם כמה ש-30 הפרש זה מדהים, וסטף קלע פאקינג 37 נקודות ב-28 דקות, המשחק הזה לא אומר יותר מדי (לצד זה שלא מכתירים אלופות בינואר).
המבחן האמיתי יבוא כשכל הספרס תהיה בריאה, ודאנקן ישחק. לצד התרומה ההגנתית, לה-מרקוס אולדריג' נראה טוב בהרבה בהתקפה כשהוא על המגרש, ואם דאנקן היה משחק אולדריג' היה נותן הרבה יותר מ-5 נקודות ו-3 ריבאונדים. עם טימי זה יהיה שונה, ולכן הספרס לא צריכים להתרגש מהמשחק הזה. והם לא יתרגשו.
*
מולי:
לכל המשחקים המוכתרים בתואר "משחקי עונה" יש בעיה מהותית אחת: מעבר למשחק עצמו הם תמיד יקחו חלק גם ב"משחק" של ציפיות לעומת מציאות, ולרוב לא יעמדו בציפיות.
אם חושבים על כך כאשר יש לנו שתי קבוצות טובות, הן בהכרח מנצחות בקלות (או לא) קבוצות שלרוב הן פחות טובות מהן. מה שזה אומר, בעצם, זה שהם משחקות טוב נגד קבוצות טובות פחות. ואז, במשחק העונה, כאשר הן פוגשות יריבה ברמתן, אנו מצפים שמעולה ועוד מעולה ייתן סופר מעולה. אבל אנו שוכחים שהמעולה לא היה נגד מעולה אלא נגד פחות טוב!
רק כאשר מעולה (על פחות טובים) פוגש מעולה נוסף (על פחות טובים) אנו יכולים לנסות ולדרג את המעולים. בדרוג הזה, זה ברור – לפחות נכון לעכשיו – גולדן סטייט עולה על קליבלנד ועל סן אנטוניו! האם זה אומר שהיא תיקח אליפות? ממש לא. בשנה שעברה היא לקחה אליפות מול קבוצות פצועות ואין שום ערבות לכך שהשנה לא היא תהיה בצד הפצוע.
מה זה כן אומר? זה אומר שבימים אלו מתחילת העונה הקודמת כיף להיות אוהד גולדן סטייט.
*
עמית טבול:
לכאורה "משחק העונה" אמש היווה הצהרת כוונות עבור גולדן סטייט ותמרור אזהרה עבור הספרס.
אתמול ראינו שכאשר הלוחמים בריאים, משחקים בבית בהרכב מלא ועם סכין בין השיניים, הם קבוצה בלתי עצירה שיכולה להכריע משחק בשלבים מוקדמים מאוד, גם אם הם מתמודדים נגד קונטנדרית. נכון, טימי לא שיחק אבל עדיין ההגנה מספר 1 בליגה חטפה 120 נקודות כאשר כל סל נראה קל מקודמו. גם בהתקפה כלום לא הלך. זר שנקלע למקום בטעות יכול היה לחשוב שמדובר בהגנה של סקרמנטו ביום רע או בהתקפה של פילי טרם עידן איש סמית (אתמול לספרס היו 26 איבודי כדור ו- 42% מהשדה).
התבוסה הבהירה את החשיבות של יתרון הביתיות בגמר. הקבוצה הביתית נהנתה מדחיפת הקהל הפנאטי ורצה לאינספור מתפרצות. הניצחון אתמול קירב את הלוחמים להבטחת יתרון הביתיות וגם זה אמור להדאיג את הפלח וחייליו.
קליי תומפסון היה בינוני מינוס למעט בשלבים המוקדמים של המשחק. האמת שלא היה צריך אותו בכלל. ומה אם הוא היה קובר 5-6 שלשות?
גרין לא קלע הרבה אבל ההשפעה שלו על המשחק עצומה. הפיק אנד רול שלו עם קרי אדיר. גרין מוצא את עצמו שוב ושוב כרכז שני עם אופציות רבות למסירה או שתיים שמובילות לסלים קלים מאוד. שחקני משנה רבים הוכיחו שיש על מי לסמוך בשעת צרה.
בסן אנטוניו קוואי לאונרד חייב לקחת על עצמו הרבה יותר במשחקים כאלה. הוא זרק 6 פעמים בלבד מהשדה.
אולדריג' היה חושך. לא יכול להיות שהוא קולע 5 נקודות בהיעדרו של טימי. משום מה הוא העדיף לזרוק מיד ריינג' כאשר גרין שמר עליו. הוא חייב לקחת אותו לסל.
אז למה רשמתי "לכאורה"?
כי מדובר על סן אנטוניו והשועל פופוביץ'. אם לא הוא, לא היה צריך לרשום לכאורה.
נכון שככל הנראה לספרס לא יהיה יתרון ביתיות, אבל כל מה שהם צריכים זה ניצחון חוץ אחד. הספרס אומנים בניצול הזדמנויות וביצוע התאמות בפלייאוף. מספיק יום אחד גרוע של קרי (ר' סדרה נגד קליבלנד) כדי שהספרס יהפכו את הסדרה. ועוד לא דיברנו על פציעות.
סן אנטוניו לא יחטיאו זריקות טובות כמו שקרה אתמול. בפלייאוף הם ישתמשו הרבה יותר בגבוהים שיכולים למרר ללוחמים את החיים.
בכל מקרה, עד שלא יוכח אחרת, גולדן סטייט היא המועמדת מספר אחת לאליפות ובפער משמעותי.
*
מתן גילור:
כשז'וזה מוריניו מונה למאמן ריאל מדריד הוא היה משוכנע שהוא מאמן את קבוצת הכדורגל הטובה בעולם. הייתה לו סוללה של שחקנים מהאיכותיים בעולם והתוצאות לא אירחו להגיע. או אז הגיעה הקבוצה למשחק חוץ בקאמפ נואו. מורינו חשב שקבוצתו היא העדיפה ושיחק פתוח. שיחק כדורגל. בסיום המשחק, רבבות אוהדי ברצלונה הניפו לעברו את המניטה (כף יד פרוסה שמסמלת את התוצאה 0:5).
האסימון נפל למוריניו כבר באותו משחק. מאז הוא למד שאת בארסה הוא לא ינצח בכדורגל. אלא בבונקר. בשיניים ובציפורניים. בטקטיקה שתשאיר את המשחק שבלוני ככל שניתן – משחק בו שולטים הסדר והודאות. האם הוא צדק? זכייה בגביע עוד באותה העונה ואליפות בעונה העוקבת הוכיחו שנהג נכון.
דיוויד בלאט הגיע לגמר האחרון באותה הגישה. הוא ידע שללא קווין לאב וכשקיירי אירווינג ולברון ג'יימס אינם בכשירות מלאה אין לו כל אפשרות לנצח את הלוחמים בכדורסל. אז בדוק כמו מוריניו הוא הלך לפתרון הבונקר. בשיניים ובציפורניים. משחק בידודים שבלוני. משחק בו לא רצים כשלא בטוחים. משחק בו שחקן או שניים קופצים על ריבאונד התקפה ומפריעים להוצאת כדור מהירה קדימה והשאר יורדים מהר להגנה לשבש את משחק המעבר. משחק של התקפות ארוכות שמאפשרות לשחקני הגנה אקוטיים לנוח במהלכן.
העונה הוא עשה זאת גם במשחק הראשון בין הקבוצות וזה עבד לא רע, למרות שהמשחק הסתיים בהפסד. למשחק השני הגיעה קליבלנד אחרת. כזו שמשוכנעת שהיא מסוגלת לגבור על גולדן סטייט בכדורסל. זה התבטא הן על הפרקט והן בהצהרות של השחקנים לפני המשחק. את התוצאה כולנו מכירים.
פתגם סיני עתיק גורס שחכם לומד גם מטעויות של אחרים – טיפש לומד רק מטעויות של עצמו. גרג פופוביץ' בטח לא טיפש, אך הפעם הוא נהג בטיפשות. במקום ללמוד מהטעות של קליבלנד, הוא בחר לנסות ולנצח את ג"ס בכדורסל. כמו מוריניו, גם הוא – כמאמר השיר – חזר עם הפנים בין הידיים.
תוצאת המשחק הזה חשובה מאד לסן אנטוניו. היא חשובה לה כדי ללמוד מהתבוסה ולחזור לצניעות. להבין את מקומה כאנדרדוג. להבין שיש זכר אלפא אחר. קבוצה טובה יותר בליגה – ולא במעט! אינני יודע מה יקרה במשחק הבא, אבל ברגעי ההכרעה, קרי גמר המערב, אין לי כל ספק – ס"א תחנה את האוטובוס ברחבה.
*
גור גולן:
בדיוק לפני שבוע, ביום שני, קליבלנד ודיוויד בלאט (שכמו שכולם יודעים פוטר, כנראה בגלל המשחק הזה ובגלל לברון המכונה לפלופ) אירחו את גולדן סטייט שהייתה ב"מיני-משבר". שבוע לאחר מכן, אני יכול להגיד לכם בבטחה – הם יותר קרובים לשיאם מאשר למשבר. אם חשבתם שהמופע שגולדן סטייט נתנו בבית של קליבלנד בדמות 34 הפרש מרשים, אז אתם צודקים אך היום קרה דבר מרשים אף יותר. יומיים לאחר מכן הם קרעו את שיקגו ב-29 הפרש, ניצחו את אינדיאנה ב-12 הפרש והיום הגיע השיא – ניצחון ב-30 הפרש על סן אנטוניו.
סן אנטוניו הם קבוצת הגנה מדהימה שלאורך העונה הזאת עוצרת את יריבותיה על פחות או יותר 90 נקודות למשחק – נתון מדהים אך הלילה הם שיחקו נגד קבוצה בעלת ההתקפה (אולי) הטובה בהיסטוריה שהשיגה 90 נקודות כבר ברבע השלישי. לא נרחיב ונדבר על התקפת גולדן סטייט אבל אם תרצו תוכלו לקרוא בסדרת המאמרים החדשה של יאיר.
זה היה משחק לא פחות ממדהים, לא בגלל המתח (שלא היה) או משחק ברמה גבוהה משני הצדדים (שלא היה מהצד של הספרס או כמו שפופוביץ' אמר – זה היה משחק בין ילדים לגברים) אלה בגלל מופע של קבוצה שלמה שאותה מוביל האחד והיחיד – סטפן "פאקינג" קרי. לפני שבוע נגד קליבלנד הוא קלע 35, נגד שיקגו 25 ו-11 אסיסטים, נגד אינדיאנה הוא ביצע טריפל דאבל מפחיד של 39 נקודות, 12 אסיסטים ועשרה כדורים חוזרים והיום הסתפק ב-37 נקודות "אבל" רק ב-29 דקות!
בקיצור ה-MVP של השנה שעברה בדרך לזכות בתואר גם השנה ויותר חשוב מכך סוחף את הקבוצה שלו לשיאים חדשים: 88 ניצחונות ברצף במשחקים שהם הובילו 15 הפרש ומעלה בדרך לשבירת השיא של הספרס שעומד על 112 או שיא רצף ניצחונות בבית שמחזיקים בו הבולס עם 44, ג"ס עם 39 ואולי גם שיא הניצחונות של הבולס לעונה שלמה בסיכון. תוך כדי השיאים שהוא שובר עם קבוצתו הוא שובר גם שיאים אישיים: 204 שלשות העונה בקצב של 398, או רצף של 115 משחקים שהוא קולע מעל שלשה אחת בדרך לשיא של קורבר שעומד על 127.
לסיכום, אני לא אוסיף יותר מדי מילים למרות שלא באמת חסר, אבל אני רוצה להגיד עוד דבר אחד – אמנם גולדן סטייט באמת קרעו לספרס את הצורה, אך תסמכו על הספרס ופופוביץ' שלמשחקי הפלייאוף ולסדרת הגמר במערב (שלדעתי תפגיש את שתי הקבוצות האלו) – הם יהיו מוכנים יותר וזו תהיה סדרה שלא נשכח לעולם שבסופה תיקבע האלופה (כי המזרח לא באמת מעניין אותן).
נו כל התחזיות שלי פה באתר התגשמו .
בלי דאנקן הם הובסו .
קוואי לא יכול לשמור על קארי .
פופ לא חד והעדיף את ווסט על דיאו .
והכי חשוב פארקר לא יכול לשמור וטף 50 נקודות מקארי וליווינגסטון .
הוא התבגר ולמתקשה לחדור
הקצב המהיר הוא התאבדות בעבור הספרס .
שלום ווים טוב עם הזמן תראו שאני אף פעם לא טועה כי אני לא נותן תחזית על פי מאווים או משאלת לב אלא בהתבסס על העובדות .
חבל שלא העלתי פה את הניצוח הארוך יותר שמסביר לעומק למה זה קורה ותודה לבחור שעשה ניתוח של ההתקפה של ג"'ס
הוא נתן לי עוד נופך לקבוצה הזאת שאחריו הם הבנתי שהם יפרקו אותם לחלוטין .
יפה מאד, אהבתי את כל הדעות
כמובן שהמסקנה המתקבלת והמתבקשת מרובן היא, כאמור, שקיבלנו תשובה חד צדדית של מי היא הקבוצה הטובה כרגע בעולם, אך בד בבד שאנחנו רק בסוף חודש ינואר- לא החודש בשנה שבו מחלקים צלחות בליגה הטובה בעולם
אולם אני מתחבר במיוחד למה שכתב מתן, פופ בחר בדרך מסויימת למשחק הזה וחווה כישלון חרוץ. הוא לא ידע שכך זה יגמר אך הוא עשה זאת כי הוא יכול- כי זה השלב בעונה שבוא הוא יכול לנסות
וזה גם אומר שס"א היא הקבוצה שצריכה להתאים את עצמה ליריבה במקרה הזה- מה שאומר שהיא קבוצה הפחות טובה בהתמודדות הזאת- בפירוש!
נק' נוספת שמאד חשובה בעיני היא העניין המנטלי- ג"ס מתחילה כל משחק ביתרון רק מהפחד שהיא מנחיתה על היריבות שלה- היא נראית כמו הקבוצה שאי אפשר לנצח כאשר היא באה לעבוד- כמו הלילה
ס"א תצטרך לערער אותה, בדיוק כמו שעשו בלאט וקליבלנד בגמר אשתקד שגרם לסידרה הזאת להיות מעניינת
הם הצליחו לערער את קרי וג"ס כולה, ובזמן הזה להשיג שני נצחונות יקרים שהיו יכולים לשנות את ההיסטוריה
לבסוף, ג"ס התגברה על המכשול והמשיכה בשיפור שלה עד לימים אלו- יצאה מחוזקת מהאתגר שעמד בפנייה
אני מצפה שס"א תציב לה את האתגר הבא שלה בפליאוף, גם אם לא תמנע ממנה אליפות שנייה ברציפות
לא פחות מהחשש לבלאו אאוט בפתיחה, יש חשש לקמבק גם ביתרון 20 6 דק' לסיום.
תענוג של כתיבה, (חיכיתי לטור כזה מהבוקר…)
במיחד מתן באבחנה המעניית וההשוואה למוריניו רק שאני לא בטוח שזה בכלל אפשרי לעצור אותם כשהם בכושר כזה אבל להאט אותם בוודאי שאפשר.
לכותביי הכתבה אתם משלים את עצמכם .
1 . דאנקן אני בהחלט מסכים אתכם בחשיבות שלו ואפילו יותר איתו אתמול הם היו בפיגור 10-15 אם היה משחק אבל …………..הוא לא שווה הפרש של 30 נקודות .
הוא מבוגר מאוד .
היה 30 הפרש אחריי 3 רבעים זה היה יכול להיגמר גם ב50 עם הרכב מלא.
או במילים אחרולת 5 ראשונה מול 5 ראשונה ההפרש היה ממשיך לעלות .
2. קארי נפצע במשחק מול הקאבס [שהם קבוצה אחרת וכבר לא יאטו את הקצב כפי שעשו עם בלאט כי אין בלאט שידע זאת ]
הוא שיחק פצוע ולא מסוגל היה לקלוע משלוש אני ראיתי זאת והוא ידע זאת והפסיק לזרוק ומשך אל עצמו את האש ובסוף קצת חדר לסל
קיירי הוא חור בהגנה ובכלל הסיפור של הקאבס נגמר .
3. לספרס יש רק דרך אחת לנצח וזה משחק איטי בלי איבודים עם יתרון לקראת סופו כי לג"ס יש שחקניי קלאץ' שמייצירם נקודות ולהם אין .
4. קוואי הוא שחקן גמלוני שדומה לברווז עם תנועה וחצי בפוסט אפ שקולע יותר מ13 נקודות למשחק אך ורק בגלל שהספרס משחקים עליו ככוב ויש שם שלושה כוכביי על וותיקים מפרגנים לו .
התקפית הוא לעולם לא ינצח את ג"ס .
הכלים שלהם הם טימי בן ה800 ואולדריג' שלא נמצא שם בתאום ומבחינה מנטלית . פופלא יידע זאת כי הוא לא מאמן חד וטוב כפי שאתם נותנים לו קרדיט .
5 .סגנון המשחק של ג"ס כפי שהפ תואר באתר בכתבה הנהדרת חלק א על יסודות ההתקפה מראה היטב שהג"ס הם קבוצה חדשנית שרחוקה שנות אור משאר הליגה .
הם מנצחים וזכו באלופת בלי שלושת היסודות העיקריים שהביאו אליפות עד שנה שעבר לכל קבוצה בהיטוריה
א. משחק פנים מעולה.[מווילט עד לשאקיל ]
ב.חדירה לסל ששוברת את ההגנה .[ אייזיה ג'ורדן מג'יק ואפילו ג'יי ג'יי בראה שזה רק בתור אקסטרה ]
שחקן אחד על אחד גדול עם יכולת אתלטית עליונהאו לחלופין סקורר בלתי עציר [מייקל לברון קובי בארי אוסקר ]
את הדרכים שלהם לקלוע כבר ניתחו פה באתר יפה ויש את קארי שמשחק בלי לכדרר ולהחזיק בכדור בלי לחפש קליעות בכח ומסוגל לקלוע שלשות במתפרצות ובמשחק מעבר באחוזים מדהימים ומטווים מדהימים וגם ביל לעבור את הפיק אנד רוללמצוא שבריר שנייה ולהפצץ מאחוריו .
פופ ה"חד" עשה אתמול טעות אם דאנקן אפילו כשיר ב50.5 הוא צריך לשחק כי תבוסה כל כך עוצמתית משפיעה מנטלית ויוצרת הרתעה פסיכולוגית במפגש הבא ובפלייאוף .
שחקנים מגיעים עם אובר מוטיבציה יותר מדיי דרוכים ויושב להם בראש שהקבוצה המביסה יכולה להתפוצץ עלייהם בכל רגע נתון .
אני מאמין שעם דאנקן המשחק לא היה מוכרע אחריי 3 רבעים וגם אם היה מסתיים בתבוסה היא הייתה קטנה יותר .
דבר שני לעלות עם ווסט ולא עם דיאו מראה שהוא כבר סנילי והחושים שלו לא חדים . האחד הוא שחקן שמייצג את כל מה שרע בליגה שחקן של מספרים עם אגו שעושה הרבה רוח וקולות של מנהיגות כשבפועל הוא רק מוריד משאר השחקנים וכל הרעיון של קבוצה .
השני שאמור היה לייצג את הכדורסל של ס"א והיה מסוגלל הסתדר מצויין בג"ס בוריס דיאו עלה מהספסל ובקושי שיחק למרות מסירה וראיית משחק עילאית יכולות קבוצתיות ניידות עדיפה ושמירה על כמה עמדות . זה תמיד כך עם פופ הוא צריך לחטוף בראש כמה פעמים עד שהוא לומד ועם ג"ס לא יהיה לו זמן לזכר לימוד .
קר גם שיחק תחתיו ותחת פיל יותר משנה הוא בחור חכם מאוד שהיה אופציה ראשונה לפיל כמאמן הניקס והוא זה שינצח בשח מט ביינהם
כדי שהספרס ינצחו הם צריכים שינוי בהיררכיה ושינוי מחשבתי כולל יצירת כימיה עם אולדריג' והסתמכות עליו לאורך זמן .
הכמיה לפציעות אצל קבוצה היסטורית היא מכוערת .
היא לא תקרה גם בגלל הקצב המהיר שלהם ואי התבססות על מאמץ יתר הגנתי ואגרסיביות ופיזיות שהיא מעבר לנורמה כמו קבוצות מהדור הישן [הניקס שיקאגו בוסטון של ריברס ואחרות ] אלא על תנועה חילופים ניידות עמידה במקומות הנכונים . היחיד שיכול להפצע אצלם זה גרין [עושה מאמציי יתר]
הם גם צעירים בהרבה משאר הקונטנדריות וזה כולל את כל השקנים המובילים שלהם .
זהו לביינתימקווה שתחשבו על הדברים .
יש הרבה מה לחשוב, אבל איך הפכת את דיוויד ווסט "הוא שחקן שמייצג את כל מה שרע בליגה שחקן של מספרים עם אגו שעושה הרבה רוח וקולות של מנהיגות כשבפועל הוא רק מוריד משאר השחקנים וכל הרעיון של קבוצה"
— אתה רציני ?!
שחקן שהיה הלב הפועם של אינדי, לא אגואיסט, קבוצתי, וויתר על בערך 11 מיליון דולר (!!!) רק כדי לתרום כמה דקות לקבוצה ולקחת אליפות.
100ּ+
ווסט היה "כאילו" הלב של אינדיאנה וגם של ניואורלינס או שארלוט מה שזה לא יהיה .
אינדיאנה התפרקו ב30 הפרש במשחק מכריע לא הגיעו לכלום והוא היה השחקן הכי גרוע ב5 הפותחת ובגלל ויבשו א סקולה וכל מי שלא בא מ"השכונה "על הספסל .
הוא לא מנהיג הוא שחקן של מספרים ויש לו תרומה שלילית ומטעה. לגביי הכסף הוא פשוט רצה אליפות ולרכב על הגב של מישהו אחר כדי לקחת אותה . זה מעשה קארל מאלון הלוזר שהלך ללייקרס ואז פרש .
זה קורה כל שנה חשוב יותר לקחת אליפות מאשר עוד כמה מילונים בבנק במיוחד כשיש שם מספיק .
לגור, תיקון לגבי סטף.
יש לו עד עכשיו 210 שלשות והוא בקצב של 390 שלשות העונה אם לא יחמיץ שום משחק מה37 שנשארו להם.
יכול להיות תודה על התיקון.
כל הדעות מעניינות וכתובות יפה. ח"ח למתן על האנלוגיה למוריניו הבונקריסט. לדעתי פופוביץ' עשה ניסוי כדי לראות איך הקבוצה שלו משחקת סמול בול מול ג"ס, ולכן הוא גם השאיר את דאנקן בבית.
הניסוי הבא יהיה לשחק ביג בול, השאלה היא אם הוא ירצה לחשוף את הקלפים.
נקודות לדאגה הוא המשחק הנרפה של אולדרידג' והאיבודים הרבים של פארקר. אני מקווה שזה סתם יום רע שלו.
נקודה חיובית לס"א היא שקרי קלע ממש גרוע מול קוואי במחצית הראשונה.
קרי לא קלע גרוע מול קוואי . הוא פשוט התרכז יותר באסיסטים או שנתן לגרין להוביל את הכדור , וחמק מקוואי באלגנטיות . קוואי לא ירצה לזכור את הערב הזה מול סטף , שפעם אחת אפילו שלח אותו להחליק לצד אחד ותפר שלשה לפני שקוואי התאושש .
התוצאה היום לא קובעת כלום לפלייאוף , ואפילו בעונה הרגילה ס"א עוד יכולה לסיים במאזן טוב יותר מג"ס , בפרט בהתחשב בכך שיש להן עוד 3 מפגשים .
אבל דבר אחד מהותי מאוד כן קרה היום . ללוחמים היה עד היום קוף על הכתפיים . לא סתם קוף – גורילה ענקית . יש להם מאזן איום ונורא מול הדורבנות בשנים האחרונות , כולל הדחה בפלייאוף לפני שנתיים . אפילו בשנה שעברה , עם העונה החלומית שעברה עליהם , הלוחמים הפסידו לס"א 2 מתוך 3 המפגשים , כולל אחד מהשניים בבית , וכולל המשחק בס"א בו הדורבנות שלטו שליטה מוחלטת .
לכן המשחק הזה היה חשוב פסיכולוגית ללוחמים , וכך גם נכתב בטורי האוהדים שלהם ובבלוגים . והיום הם הורידו מעליהם את הרגשת הנחיתות . זו המהות האמיתית . מעכשיו הם יגיעו לכל מפגש עם ס"א עם הרבה ביטחון ביכולתם לנצח .
לדעתי 30 הפרש הרבה יותר טוב לספרס מאשר אם היו מפסידים רק 10 נניח. אם הספרס מפסידים בקטן, אז גולדן מבינים שיש פייט ויבואו רציניים בפלייאוף. עכשיו הווריורס מבינים שזה יהי קל, וזה בדיוק מה שפופ רוצה-לעקוץ כשלא מוכנים לזה. בקיצור-ההפסד הזה מצוין לספרס(ברור שנצחון היה יותר טוב), וככה הווריורס יחשבו שזה יהיה קל.
אני חולק עליך . אף אחד בווריורס לא חושב שזה יהיה קל . אבל התוצאה היום תיתן להם הרבה ביטחון ביכולתם לעבור את ס"א בסדרה.
בדקתי את לוח המשחקים של הספרס עד סוף העונה, כמעט כל המשחקים מול קבוצות פלייאוף. כולל 3 מול ג"ס ואוקיי סי. לא מאמין שיצליחו להתמודד על ראשות המערב.
ולגבי ההפסד.. בסדר זה לא נורא. אבל אף פעם לא טוב להפסיד ב 30. ליתרון מנטלי יש השפעה גדולה בסדרה של 7.
עכשיו מסתבר שאיזה גיק מהסיליקון וואלי בנה מכונת זמן. הוא חזר בה שבועיים אחורה ובהיחבא הצליח בכל מיני תחבולות לשמור על הברך של דאנקן.
המשחק נערך שוב, כשהפעם דאנקן משחק.
נגמר 120:93 ללוחמים.
התבלבלת עם משחק אחר, נגמר 100-95 לספרס
+ 1
90 – 117. השינוי איתו יהיה בהגנה..
קרי משמיד את המשחק צעד וחצי מהחצי, ומדברים איתי על חסרונו של מגן טבעת בן 40, אגדי ככל שיהיה.
פעם שנאתי את הספרס
היום אני מקווה שהם יעצרו את קרי וגם. .
מישהו עוד מרגיש כמוני?
לא
כתיבה מעולה לכל הכותבים
חסר את מנחם שיגיד שהפלח הרס את המשחק והפסד בכוונה כמחאה על הלו"ז הצפוף ופיטורי בלאט.
בכל מקרה תחזית שלי( לגמרי מדעי ) נגמר 4-1 בפליאוף לטובת דאנקן וחבריו.
מצוין, הקונספט מוצלח מאוד.
מצד אחד מפתה לכתוב שזה משחק אחד מ-82 וזה לא אומר יותר מדי, מצד שני ראיתי את המשחק ועברתי במחצית לסקרמנטו – שארלוט מרוב שהוא לא היה מותח.. הלוחמים עשו פה נוק-אאוט אבל כמו שכתב "אוהד ס"א" (לא כאן) יש לפופ עוד לא מעט קלפים בשרוול ולי נשאר רק להתבאס שבזמן הסדרה ביניהם אני כבר אהיה רכוש צה"ל.
מעולה חברים, הפורמט הזה מתגלה כהצלחה כבירה.
עניין אחד שלא עלה כמעט, רק בתגובות – החשיבות של המשחק הזה לעתיד לבוא.
3 אפשרויות:
א. אין משמעות. שתי הקבוצות מבינות שזה בסך הכל משחק עונה סדירה ועם כל היוקרה של משחק עונה עם מאזנים היסטוריים, בפלייאוף מתחילים ב-0-0.
גם ההיעדרות של טימי יכולה לשחק כאן תפקיד והספרס יכולים לקום בבוקר בידיעה שעם דאנקן המצב היה אחר לחלוטין. גם הווריורס יכולים לרדת לקרקע ולזכור כמה חשוב טימי ואיתו התמונה היתה משתנה.
בנוסף, יש עוד שלשוה מפגשים בין הקבוצות אז מה זה משנה המשחק הראשון 4 חודשים לפני הפלייאוף, אם כבר שני המפגשים בסיום העונה הסדרה יהוו אינדיקציה ממשית יותר לעתיד.
ב. הווריורס מקבלים בוסט חזק לבטחון, מורידים סוג של קוף מהגב ומגיעים לסדרת גמר מערב עתידית עם האמונה המלאה שהם הקבוצה הטובה מבין השתיים. אם מוסיפים לכך את העובדה שמסתמן שללוחמים יהיה יתרון ביתיות אז ההרגשה מקבלת משנה תוקף.
ג. הספרס יוצאים מחוזקים מהתבוסה הזו – הם גם מסיקים מסקנות טקטיות וגם יגיעו עם אנרגיות ותחושת נקם על התבוסה.
מהצד של הווריורס, הנצחון המרשים יכול להביא לעודף בטחון עצמי ותחושת שאננות וזלזול. ראינו את הווריורס מפסידים העונה 4 משחקים מול קבוצות בינוניות כעדות לכך שהם לא חסינים משאננות.
בנוסף, אפשר להרגיש שהווריורס טובים ביותר כשהם מרגישים צורך להוכיח. נצחון משכנע כמו זה יכול לגרום להם להרגיש קצת יותר מדי נוח עם עצמם.
נכון, כל ההפסדים שלהם היו מול קבוצות בינוניות-מינוס ונבעו מריפיון/שאננות.
רעיון יפה מאוד מתן.
לגבי האמירה שפופוביץ' התנהג בטיפשות. אין הרבה חכמה בלוותר מראש. סן אנטוניו קבוצה חזקה מאוד והרבה אנשים האמינו שאפילו יותר מגולדן סטייט. הנה, רועי עדיין מאמין. הוא עשה את הניסוי הדרוש, הודה ברי"ש גלי מי הקבוצה הטובה יותר ויבוא עם טקטיקה חדשה למשחק הבא. לא הייתי קורא לזה טיפשות.
אבל זה הפתגם הסיני העתיק 🙂
לא צפיתי אז אשמח לדיעה מלומדת.
קרי סיים עם שלושה אסיסטים, או שזה נובע מכך שפופוביץ' עשה ניסויים בלהפריע לו למסור ולראות איך האחרים מסתדרים, או שקר הבין שיהיה לחץ על קרי והשתמש בו יותר במהלכים שבהם הוא מקבל כדור לזריקה ופחות מוביל (איזה כיף למאמן שיש לו את גרין ואיגואדלה), כמו שהוא עושה לפעמים.
בקיצור, העניין הוא שיש ויהיו התאמות לכשיגיע הפלייאוף ו-30 הפרש או 5 הפרש לא אומר הרבה לדעתי.
לגבי הנוכחות ההגנתית של דאנקן שדובר בה רבות, אותי מדהים לראות איך בגילו הוא עושה חילופים בהגנה גם על גארדים ומצליח להגביל אותם.
קארי אולי עם 3, אבל ג"ס עם 31, לעומת 21 של ס"א. הקבוצה הזאת מוסרת כל הזמן. קארי היה בזון נהדר, קלע 60% מהשדה, 66% מה-3, 100% מקו העונשין, הוא לא היה צריך למסור אמש, ולכן הוא לא מסר…
קרי סיים רק עם 3 אסיסטים , כי מסירות לא מעטות שלו נגמרו בהחטאות של חבריו . יש ימים כאלה . עד כמה שזה נשמע מוזר לאור הדומיננטיות מול הספרס , , ללא מעט לוחמים לא היה יום מוצלח במיוחד בזריקות לסל . האריסון בארנס קלע 2 מ-6 , גרין 3 מ-8 , קליי 4 מ-10 , ברבוסה 1 מ-6 , ספייטס 4 מ-11 .
7 זריקות ממסירות של קרי הוחמצו אתמול.
ו בנוסף הוא שיחק רק 28 דק'..
מסכים איתך אבל גם שנה שעברה פופוביץ הושיב את השלישיה על הספסל במשחק עונה נגד קליבלנד עם אני לא טועה. יש לו נטיה להרוס לקהל משחקים כאלה
התירוץ של דאנקן הורג אותי!
איך אפשר לחשוב ששחקן אחד יכול להפוך תבוסה ב-30 לניצחון?
ועוד דאנקן?
מה? הוא היה עוצר את קרי? את תומפסון? את גרין? את כולם ביחד?
מה???
מה ההיגיון המקצועי?
גילור נהדר.
סטף=מסי?…
יש דימיון בין השניים (מסי גדול הרבה יותר בעיקר בגלל הרצף הפסיכי של השנים שהוא בטופ) . אחד הדימיונות העיקריים שאני רואה זה הקלות שבהם הם עושים מהלכים .קרי השלשות, ומסי בהקפצה לפינת השער (מהלך שהוא עושה בקלילות מדהימה ומדובר באחד המהלכים הכי קשים במשחק).
התפוקה של למרכוס לא קשורה לדאנקן…הבן אדם עשה במכנסיים גם מול קליבלנד
הדעה שאני הכי קרוב אליה היא של מתן,
אני מאמין שפופביץ שומר על הקלפים קרוב אבל שיגיע הפליאוף הוא יחנה את האוטובוס יתן לטימי את המפתחות ואנחנו נראה תמונה אחרת לגמרי
כל הכבוד על הטור הנהדר ותודה לכל הכותבים, אני גר בחוף המזרחי כך שלצערי לא יצא לי לראות יותר מדי משחקים של ג"ס, כמובן שידעתי שהם טובים אבל לא הבנתי עד כמה.. אני רואה כדורסל בערך 22 שנה, אולי קצת יותר, מעולם לא ראיתי קבוצה כל כך מושלמת. ההתקפה מפחידה אבל ההגנה הייתה לא פחות אימתנית, אני חושב שכמו שהם שיחקו אתמול ומול קליבלנד הם משמידים כל קבוצה היסטורית בעשרות נקודות הפרש כולל ירום הודו מייקל שליט"א. אם הם ימשיכו ככה אני צופה פו פו פו בפליאוף. זה נראה כמו f35 נגד סקודה.
זה היה שח מט בכל כך הרבה מובנים.
ג"ס טובים התקפית מס"א עם קרי בהמון (+20 נקודות)
ג"ס טובים מ ס"א בלי קרי ב +6
ג"ס טובים מס"א הגנתית עם ובלי קרי
ההרכב השני של ג"ס טוב מההרכב השני של ס"א (פלוס 10 נקודות)
במידה והרבע האחרן לא היה לפרוטוקול זה היה נגמר ב 130+ נקודות על 80 נקודות.
מסכים אתך ב100% אנשים לא קולטים עוד לא ירד להם האסימון
כל העונה הם משחקים כך הם אפילו לא משחקים כל כך טוב אידיבידואלית.
פשוט אבולציונית המשחק שלהם התפתח הרבה מעבר לשאר הליגה .
לא מדבור בהצגות של בודדים או "תקופה טובה" .
אם זה היה כך היו ירידות ופציעות . הפציעות שהיו נבעו מרוטציה קצרה של וולטון ויותר מדיי עומס ודקות . בקבוצות אחרות זה בולט אבל הם לא מציאים כל כך הרבה אנרגיה למרות המבירות המסחררת .
השחקנים תמיד במקום או בתנועה ואין מאמץ יתר .
אני חושב שפופ הגיע למשחק הזה כשניצחון הוא המטרה השלישית בחשיבותה מבחינתו.
אלה היו מטרותיו לדעתי:
1. סטירה לשחקניו והורדתם לקרקע. השגת הבנה שלהם מול מה הם יצטרכו להתמודד ולנצח בגמר המערב.
2. ניסוי כלים – מה יכול לעבוד ומה לא. למען התמודדויות עתידיות. ושמירת שפן או שניים בשרוול.
3. ניצחון.
1שטות איזה סטירה והורדה לקרקע הם היו במקום השני ולא הראשון .
2איזה ניסוי כלים הוא לא שיתף את דאנקן ולא השתמש בהרבה הרכבים .
3 יש משמעות לניצחון ראש בראש .
לא מדבור באיזה טקטיקה או שפן זה 30 הפרש על אסטרטגיה נטו.
גם לקר יש יכולות הוא שיחק תחת פופ כמה שנים וזכה באליפויות ותחת פלי ג'קסון ולמרות שהביא לגולדן סטייט דברים מהניסיון הוא עדיין הביא התפתחות אבולציונית ודברים משלו כמו שילוב המשחק המהיר והתנועה בלי כדור שלא היו אופייניות לו או לקבוצות ולמאמנים שלו וגם לא לג"ס לפניו.
רק התחלתי לקרוא וכבר נתקלתי בציטוט (של רועי):
"ה-DRPM שלו, Defensive Real Plus Minus (מדד שבודק כמה הקבוצה יעילה יותר הגנתית כשהוא על המגרש לעומת בלעדיו) הוא +6.6. המרחק בינו לבין המקום השני ברשימה, דיאנדרה ג'ורדן, כמעט זהה לזה שבין דיאנדרה למקום השישי (לאונרד)."
עכשיו, כדאי לא להיות פופוליסטים ושטחיים, כי אנחנו הרי רוצים שייקחו אותנו ברצינות. לכן, אין משמעות למשפט הזה אלא בקונטקסט של מספרים מוחלטים או יחסיים לאחרים. כלומר, אם TD הוא 6.6, ו-DJ הוא 6.4 וקאוואי הוא 6.2, אז זה לא ממש משמעותי כמו שהמשפט נשמע. אבל – אם TD הוא 6.6, ו-DJ הוא 3.8, וקאוואי הוא 1.0, אז רואים פה דומינטיות אמיתית.
בקיצור – בואו לא ניפול למלכודות פופוליזם, ונציג מידע רלוונטי ולא רק נכון-אך-לא-משמעותי.
אגב, בדקתי עכשיו. יש ל-TD נתון של 6.71, ולשני (בוגוט) יש 5.20, כלומר 30% יותר לטימי – וזה באמת משמעותי.
אתה צודק.
אבל איך המדד הזה השתנה כל כך הרבה מאז שרועי פרסם את הכתבה, האם אתם מדברים על שני דברים שונים?
זה כנראה די דינמי, ולכן אולי לא מדד אמין כל כך.
מה שלא בדקתי, זה מיהם הגרועים ביותר במדד הזה. למה זה חשוב?
כי אם ה-span של המדד הזה בין כל שחקני הליגה הוא בין 6.71 (ראשון) למינוס 10 (אחרון, סתם לקחתי דוגמה למספר כלשהו) – כלומר משרעת של 16.71 – אז ההבדל בין הראשון לשני הוא לא 30% כמו שכתבתי, אלא הרבה פחות (9.9% עבור הדוגמה המומצאת של מינוס 10) – וזה כבר הרבה פחות משמעותי.
בדקתי, זה מינוס 4.86, של שאבאז מוחמד מהוולבס. זה אומר שטימי נמצא 15% מעל המקום השני – מרשים ביותר.
אגב, מבט על תחתית הרשימה מראה הרבה שמות "גדולים" כמו קובי, וויגינס, ג'מאל קרופורד, דרק רוז…
אגב טימי, לפי המדד הזה התרומה שלו להתקפה היא שלילית…
איזה כיף לפופוביץ׳. הוא יכול להפסיד 30, 50, או יותר במשחק העונה וכולם פה ידברו על איך הוא עשה את זה בכוונה, עשה ניסוי כלים, הרדים את ג"ס וכו׳
נראה לי שגם כשהוא יפסיד להם בפלייאוף כולם יגידו שהוא בסך הכל מרדים אותם, שבעונה הבאה הוא מתכוון ליישם את זה כשהכוכבים שלו יהיו כבר מסונכרנים, ולכן האליפות של ג"ס היא עם כוכבית…
🙂
שכחת שלהפסיד בכוונה הוא עושה בשנים זוגיות
1+
צודק אבל אני לא נופל לזה ולא כל כך תופס מפופ והשחצנות שלו .
גולדן סטייט פשוט טובה מידיי
לצערי.