הטור היומי: האם פישר טוב לניקס? / מנחם לס

*********************************

אשתי גייל ואני זזים בעוד כמה שעות לשלושה שבועות לשמש של פלורידה. עשר שעות נסיעה – לא נורא. אמשיך לכתוב יומנים ומעורבים אך לא בתדירות הרגילה. חוזרים הביתה לאול-סטאר!  חג שמח!

*******************************

בעונה שעברה הניו יורק ניקס היו קבוצה גרועה. יותר מגרועה. הם היוו למעשה אסון ל-NBA כי בעיר בה יושבים הבוסים של הליגה על השדרה החמישית ומחלונותיהם נשקף הסנטרל פארק בכל הדרו  נוסד הכדורסל המקצועני, ונוסדה הליגה שאחרי גלגולים שונים הפכה ל-NBA.

אתה מצפה שבעיר החשובה בעולם והגדולה בארה"ב תהיה קבוצת כדורסל מוצלחת, אם לא תמיד אלופה.

אלופה? אני הייתי ילדון בן 36 כשהניקס זכתה באליפות האחרונה. ב-1973 – כשאני כנראה הגיל הממוצע של איש צוות באתר, ואני מאמין שזהו גם בערך הגיל הממוצע של הגולשים – אמנם היה לי כבר PH.D והייתי ASSOCIATE PROFESSOR באדלפי (פרופסורה היא לא תואר אקדמאי; פרופסורה היא דרגה מקצועית. אחרי ה'אסושייט פרוופסור' באה העלאה בדרגה והפכתי למה שנקרא FULL PROFESSOR ב-1979), אבל כבר אז הייתי כמובן סאקר מושלם להופס, והייתי מספיק פיקח להפוך את הטרוף לחלק ממקצוע חיי.

איזה כיף היה להיכנס אז למדיסון סקוור גארדן לבדוק כיצד הסטודנטים שלי מסתדרים כעושי סטאז' (אינטרנשיפ) בהרצת האולם עצמו בשיווק, ארגון, פרסום, ומה לא, ואותו דבר בניקס, בריינג'רס, ושאר הארועים באולם (כולל קונצרטים של טובי הלהקות!). הביומכניקה היתה המעבדה באוניברסיטה, וזה היה לשעות הבוקר והצהריים.

ידעת כשניכנסת לאולם של הניקס שאתה ניכנס למכה של הכדורסל העולמי. לאולם שכל שחקן בעולם (מלבד אולי כמה ירוקים מעיר השעועית) כולל כל החנטרישים מהלייקרס, מתים לשחק בו.

מאז 1973 היו שתי תקופות טובות, ועונה אחת (1995) ששגיאה אחת של פט ריילי מנעה אליפות (לא אחזור על סיפור ג'ון סטארקס והזריקה לשלוש שלו כשעל הספסל יושב יוברט דייויס, קלעי השלשות מס' 1 בליגה אז, ומסתכל), אבל כבר שנים שעל התפוח הגדול רובצת קללת כדורסל ארסית ביותר.

נחזור לעונת 2014-15.

הרוסטר היה MESS אחד גדול. והדברים רק הלכו והתדרדרו. כרמלו אנטוני סחב פציעה, וכשהתברר לו שאין טעם לשחק כי הקבוצה לא תגיע לשום מקום, הוא החליט לעזוב את הקבוצה ולטפל בפציעתו. לא היה ידוע מה יהיה עתידו. פיל ג'קסון – עם משכורת של 12 מיליון – לקח את כל האשמה עליו.

"היי", חשבתי אז, "למה אף אחד לא משלם לי 12 מיליון לשנה לעשות שגיאות?"

כמה ששנאתי אז את ג'קסון! אפילו יותר מאשר כשהיה מאמן הלייקרס. חשבתי שהוא עובד על ג'יימס דולן, בעל הניקס (ובינינו? אני עדיין לא בטוח בתרומתו של פיל ג'קסון אבל עוד נחזור לזה). הקבוצה היתה איומה ממש – שיחקה ללא פורמט, ללא תכנון, ואפילו ללא מוטיבציה. המאמן דרק פישר נחשב למשהו זמני וכולם נתנו לו מין אור ירוק כי הוא היה מאמן רוקי שלא אימן לפני כן בימיו, והתרוץ היה שהוא לומד 'ON THE FLY', כפי שאומרים כאן, הווה אומר לומד תוך כדי עשייה.

…"זאת רק השנה הראשונה"…, אמרו.

…"הוא לא מאמן קבוצה של ממש אלא דבר נסיוני…"

הקהל החל ללעוג ל-"משולשים" שאיש לא ידע אם אמנם הם מבוצעים ע"י שחקני הניקס, או שהסרחון שהם רואים הם-הם 'המשולשים' של ג'קסון.

אולי פיל ג'קסון סתם עובד עלינו? שאלו. ואם אמנם הניקס משחקת 'משולשים' – למה הם מסריחים עד כדי כך את הפארקט?

פיל ג'קסון לא התנצל ולא הסביר. המשיך למשוך בחוטים בשלט רחוק מלוס אנג'לס שם הוא מתגורר עם אהובתו ג'יני באס, בתו של ג'רי ואחת מבעלי הלייקרס.

בקיץ הוא החתים את הסנטר רובין לופז, בגארד את ארון אפללו, ואת הפורוורדס דריק ויליאמס וקייל או'קווין. ואז בדראפט הניקס בחרו בשחקן לאטבי בשם קריסטפס פורזינגיס, ועשו דראפט טרייד כדי להביא לקבוצה את ג'ריאן גראנט.

היה זה ללא ספק צעד קדימה.אפילו לא תיארו לעצמם כמה טוב היה הצעד.

השאלה שבניו יורק שואלים היום היא אם ג'קסון היה לא יותר מבנזונה בר מזל (כפי שהוא תמיד! מ.ל) עם בחירת פורזינגיס. היו מספיק אירופאים להיבחר גבוה כשחקני לוטרי בסיבוב הראשון, וכמעט ללא יוצא מין הכלל הבחירה התבררה ככשלון. בינתיים פרוזינגיס נראה כ-BLACK JACK, ומזל או לא מזל – הקרדיט יופיע לצד שמו של פיל ג'קסון.

נכון להיום, הניקס עומדת במקום עשירי במזרח, שני משחקים מהמקום השמיני. היא לא הפכה לגולדן סטייט ווריורס בשום אופן או צורה, אבל לפחות יש בה יותר ויותר לגיטימיות.

הנה הטבלה נכון להיום:

ASTERN CONFERENCE
Eastern W L PCT GB CONF DIV HOME ROAD L 10 STREAK
Cleveland1 ***30 12*** 0.714 0.0 20-7 2-4 16-3 14-9 7-3 L 1
Toronto2 29 15 0.659 2.0 20-8 7-1 15-6 14-9 8-2 W 8
Chicago3 25 18 0.581 5.5 16-12 6-4 16-8 9-10 4-6 W 1
Atlanta4 26 19 0.578 5.5 16-11 6-2 15-7 11-12 5-5 L 2
Boston5 24 21 0.533 7.5 18-14 6-5 12-10 12-11 5-5 W 2
Indiana6 23 21 0.523 8.0 15-9 4-5 13-6 10-15 4-6 L 2
Detroit7 23 21 0.523 8.0 13-10 5-4 14-7 9-14 5-5 L 2
Miami8 23 21 0.523 8.0 11-15 4-4 15-9 8-12 2-8 L 4
Washington 20 21 0.488 9.5 15-12 7-3 10-13 10-8 5-5 W 1
New York 22 24 0.478 10.0 15-16 6-2 13-9 9-15 5-5 L 2
Charlotte 21 23 0.477 10.0 13-12 4-5 16-8 5-15 4-6 W 2
Orlando 20 22 0.476 10.0 10-17 1-8 12-11 8-11 1-9 L 5
Milwaukee 19 27 0.413 13.0 13-15 4-4 12-7 7-20 5-5 L 2
Brooklyn 12 33 0.267 19.5 8-20 4-5 8-17 4-16 2-8 W 1
Philadelphia 6 39 0.133 25.5 1-26 0-10 3-17 3-22 3-7 L 1
WESTERN CONFERENCE

.חייבים לציין שמתוך 24 ההפסדים של הניקס, 12 היו בהפרשים של פחות מ-7 נקודות, והשיפור הכללי של הניקס לעומת העונה שעברה הוא 12.8% שהוא החמישי בטיבו נכון להיום ב-NBA. ז"א שרק ארבע קבוצות השתפרו טוב יותר מהניקס, אם השיפור נימדד לפי הרקורד.

בעתוני העיר ובאתרים של עתונאי ה-NBA הוותיקים בתפוח הגדול מתחילים להזכיר יותר ויותר את שמו של דריק פישר שבדרכו השקטה והצנועה, ללא הצהרות וכותרות, הוא הופך למאמן טוב שחייבים לתת לו קרדיט בשיפור הניכר בקבוצה.

כשהוא נשאל על הרגשתו כמאמן הוא הגיב שהוא "מרגיש יותר ויותר נינוח בתפקיד, וכל משחק למד דברים חדשים". אבל בצניעותו הרבה הוא טוען "ש-'DOWN THE STRETCH,', במשחקים צמודים, השחקנים עושים את הנצחונות, לא אני!". הוא מוסיף: "אני לא כזה רחוק מלהיות שחקן בעצמי. המאמן יכול לשרטט מה שהוא רוצה, אבל ב-2 מ-3 מקרים זה לא הולך לפי התכנית, ואז זה תלוי ברצון וביכולת של השחקנים לעשות מניפולציות ולהפוך מצבים בלתי צפויים לנצחונות!"

הוא מסיים: "ההבדל משנה שעברה הוא שהעונה לשחקנים יש את ה-MINDSET שהם הולכים לנצח ולא להפסיד בסיום. זהו הבדל משמעותי מאד!".

 

Year (via NBA.com) W-L ORtg DRtg NetRtg
2014-15 14-26 97.6 108.2 -10.6
2015-16 11-12 108.0 107.6 0.4

הטבלה הבאה מראה שהניקס השתפרו בשלושה מתוך ארבעה ערכים כשרק באופנסיב ריבאונד חלה ירידה.. הניקס השתפקו באיבודי כדור (TOV), בתכיפות שהם הולכים לקו (FTA) ובאפקטיב FG (זריקות). .

Year (via NBA.com) eFG% FTA Rate ORB% TOV%
2014-15 41.5% (25th) 0.370 (28th) 34.4% (4th) 15.5% (26th)
2015-16 43.1% (24th) 0.519 (14th) 28.4% (12th) 12.9% (15th)

ז"א שהם לוקחים זריקות יותר טובות, שומרים על הכדור טוב יותר, וניכנסים לסל יותר.

בעונה שעברה לניקס היתה את ההגנה השלישית בחולשתה בליגה, כשהם מרשים 107.2 נק' ל-100 פוזשיוס. העונה? 103.6 ל-100 פוזשיונס (מקום 18 בליגה). לעלות מהמקום ה-27 ל-18 הוא השיפור התשיעי בגודלו מכל השיפורים (נימדדו 112 'שיפורים', מהם הרבה פחות חשובים מ-POINTS ALLOWED) שנעשו העונה בליגה ע"י קבוצות שונות.

אחד השינויים שפישר החליט עליהם הוא להגביר את השמירה בפרימטר ולא להרשות ליריב לזרוק שלשות חופשיות. "אמרתי לשחקני שאם היריב לוקח 39 שלשות, אפילו ביום רע מאד הוא יקבור 13. זה 39 נקודות. אני לא רוצה שזה יקרה לנו!". ובאמת הניקס של היום היא אחת הטובות בשמירה נגד שלשות. פישר מוסיף:"אני גם מכיר בהשפעה הפסיכולוכגית של השלשה לטוב – אם היא שלך – או לרע – אם היא נגדך! אז אני מדגיש את הצורך להקטין את מספר השלשות נגדינו ע"י מניעת היריב מ-ATTEMPTS – נסיונות – לקלוע מה-3!".

 

Year 3PT % % 3PT
2014-15 38.0% (30th) 27.6% (11th)
2015-16 31.7% (4th) 24.8% (27th)

 

הירידה ב-6.3% ב-' 3POINT CONVERSION RATE' הוא הגדול ביותר בליגה מהעונה שעברה, וה-2.8% ירידה ב-ATTEMPTS של היריב לזרוק מה-3 היא גם הגדולה ביותר בליגה מהעונה שעברה.

מסקנה? תחת דרק פישר הניקס השתפרה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה בהגנה נגד שלשות!

דרק פישר מסביר שעם 'זינגר' (הכינוי החדש של פרוזינגיס) ורובין לופז, מניעת היריב מזריקות שלוש כמה שיותר, "מוביל" את שחקני הפרימטר בהכרח להיכנס במקום זריקות מרחוק לסל, ושם נמצא גוב האריות עם זינגר ורובין המחכים.

.כריס הרינג מה-

Chris Herring  Wall Street Journal

חישב שהניקס השתמשו בחודש נובמבר ודצמבר בחמישה מחליפים 19% מזמן המשחק, וגם זה הוביל את הליגה בזמן משחק לחמישייה מהספסל! הוא כותב על התרכובת המצויינת של הליינאפ של  גראנט-לנגסטון גלוויי-לאנס תומאס – ויליאמס- קווין שהרבה פעמים שיחקה טוב יותר מהחמישייה, ופישר לא חשש מלהשתמש בהם אפילו ברגעי הכרעה קריטיים.

אבל הגדולה של פישר היא שברגע שהליינאפ הזה נחלש, פישר לא היסס להוציא את קווין ולהכניס במקומו את קווין סרפין – שכמעט לא שיחק בשנה שעברה – וזה עבד מצויין. (אבל רק זמן מסויים!)

ופתאום זה הפסיק לעבוד. מעטים הם המאמנים שהיו מוכנים להודות שמשהו לא עובד ולשנות כמעט על המקום את כל השיטה! לפי מת'יו דיינהו מהדיילי ניוז, כשלפני חודש פישר ראה ש-COMPLETE  SECOND  UNIT מהספסל הפסיק לעבוד, הוא חזר מיד לשיטה המסורתית של החלפת שחקנים אחד-אחד ולא חמישייה ביחד.

כל זה מראה לי שראשו של הפישר הזה עובד כל הזמן. כשה-"ALL BENCH SYSTEM" עבד – הוא השתמש בו. כשהפסיק לעבוד? הוא פרק אותו. "זה לא אומר שלא אנסה אותו שוב תוך שבוע-שבועיים!"

אז כמה שהוא צעיר ובלתי נסיוני, יש לו כנראה מוח אנליטי שחושב ומתכנן כל הזמן.לפני שבועיים הוא העלה ארבעה שחקני ספסל עם זינגר וזה עבד מצויין. "עוד אחזור ללינאפ הזה", הוא אמר לדיינהו. "אני חושב נגד מי זה יעבוד טוב ונגד מי זה ליינאפ שיעבוד פחות טוב!"

ומה בקשר לטריאנגל? האם הוא מתייעץ עם פיל ג'קסון בקשר לשינויים שהוא פיתח לעומת ה'משולשים הקלסיים' של וינטרס בבולס ובלייקרס?  פישר שינה את 'המשולשים הקלאסיים' בכך שהכדור הראשון לא הולך לפינה ואז השחקן חותך, אלא במקום זה הוא מתחיל לפעמים אפילו עם פיק-אנד-רול מהטופ-אוף-דה-קי, שזה "NO-NO" במשולשים. האם פישר 'קיבל' רשות מהבוס ג'קסון?

פישר לא עונה. הוא רק מחייך.

אולי הוא מנסה לומר "פיל ג'קסון אף פעם לא הבין בדיוק את שיטת המשולשים אז מה יש לי להתייעץ איתו?"

********************

אמרתי שפישר הולך להחליף את 'פופ' כמאמן מס' 1 ב-NBA?

לא אמרתי.

כל מה שאני אומר בטור הזה הוא שהניקס מצאו מאמן שחושב, מתכנן, מבין, ולא חושש לנסות דברים. ומה שחשוב מאד, הוא עושה זאת בשקט, בלי להצהיר הרבה הצהרות, ובאלגנטיות מרשימה!

.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. גיא

    25 ינו 2016 06:48:55

    לא פישר ולא ג'קסון מסוגלים להציל את הניקס.
    הרי הכל יתפרק ברגע שדולן "יפול מהעגלה"
    (fall off the wagon)
    (לא, אני לא מתכוון שהוא יחזור להיות אלכוהוליסט, אני מתכוון לרגע בו לא יוכל להמנע מלהרוס את כל מה שכרגע נבנה בניקס)

    1. למר מנחם היקר

      25 ינו 2016 09:01:53

      אחרי התבוסה שאריזונה חטפו אתמול (דבר שבחלומות הוורדים ביותר שלי לא קרה) אפשר להאמין גם שהניקס יחזרו להיות קבוצת כדורסל מוצלחת, לגבי גקסון הוא היה מאמן מופלא (אי אפזר לקחת לו את ה11 טבעות שיש לו על היד) והוא גם נראה בדרך הבטוחה להיות גנרל מנגר מופלא, על פורזינגס הוא אמר עוד לפני הדראפט ששמע שהוא כישרון יחודי, דרק פישר חא עשה הרבה דברים גדולים כמאמן אבל לפחות בדבר אחד צריך לתת לו את הקרדיט הוא נתן יד חופשית לפורזינגס לזרוק כמה שהוא רוצה.

  2. המשגיח

    25 ינו 2016 06:53:14

    מה שיפה בניקס העונה הוא לראות כיצד מלו קולע הרבה פחות ומחפש את החברים שלו. כנראה שהישיבה הארוכה בחוץ תרמה לו.

  3. עמרי

    25 ינו 2016 07:06:26

    על מה שפורצינגס עשה,השנה הוא ראוי להיות חסיד אומות עולם,
    עזבו את מה שהוא פיזית עושה על המגרש – השינוי בתפיסה (שגם הזכרת במאמר) שהם יכולים ומסגולים לנצח הוא לא פחות ממדהים והוא הגורם אליו ולא פישר

  9. יניב

    25 ינו 2016 10:33:13

    לא קשור לניקס אבל נכנסתי עכשיו לעין השביעית שזה למי שלא יודע האתר היחידי בעברית שנותן סקירה אובייקטיבית על התקשורת בארץ.ואני רואה שם טור של יאיר זעפרני על פיטורי בלאט.
    כבוד ענקי יאיר,שיחקת אותה.

  10. א.ב

    25 ינו 2016 10:48:46

    משתפרים, מאד נחמד.
    לא מספיק, המקום העשירי גם מראה כמה המזרח השתפר, לא רואה איך הם מסוגלים להכנס כרגע לפלייאוף אבל זה לא ממש משנה.

    בעיני כשמסתכלים על החוזים בניו יורק עולה שג'קסון GM מצוין, לא רק טוב או בעל מזל.
    יש לו לשנתיים הבאות על חוזה מובטח את כרמלו ולופז שהחוזים שלהם קצת גבוהים עכשיו אבל תחת ההסכם החדש יהיו מציאה.
    יש לו את פורזינגיס וג'ריאן גראנט על חוזה רוקי, אחד יהיה כנראה סטאר והשני שחקן טוב לחמישיה שניה.
    יש לו את דרק וויליאמס ואפללו עם אופציית שחקן במחירים מצחיקים לשנה הבאה, מה שאומר שכנראה לא ינצלו אותה.
    קלדרון ב- 8 מיליון לעונה הבאה זו הבעיה היחידה.
    בקיצור- בעונה הבאה יש לו את לופז, כרמלו, פורזינגיס, ג'ריאן גראנט, קלדרון וגמישות ובעונה שאחרי המצב עוד משתפר.

  11. עגל

    25 ינו 2016 13:39:09

    אני אופתע אם יתגלה שפישר הוא מאמן מצוין. מי יודע, ישנן הפתעות בחיים.
    לגבי הפורצינגיס אני חושב שלג'קסון היה מזל גדול, ואחרי הבחירה הוא אפילו התבטא בצורה שמראה שהוא מצטער שבחר את הזינגר.

  12. מנחם לס

    25 ינו 2016 15:35:26

    איך אמר לנו המורה שלנו קווינט כבר בכיתה ב'?
    "ילדים, אני מציע לכם לא ללמוד יותר מדי כי בחיים לא צריך הרבה שכל מי יודע מה; מה שצריך זה מזל"
    והזן מאסטר חי ונושם הכל במזל שנתן לו האל

    2. עגל

      25 ינו 2016 19:52:11

      כמה שאתה צודק. הצעירים לא מבינים כמה שהמזל משפיע בכדורסל ובחיים.
      אני רוצה לכתוב על זה טור שלם, אבל בקצב שלי זה יקח הרבה זמן . . .

  13. סומסום

    25 ינו 2016 16:05:57

    קודם כל ההנאה חזרה לגארדן, משחקי הניקס הם כמעט תמיד פאן, מותחים, וזה כבר המון.
    דבר שני, פוריזנגיס. היה רק הימור אחד גדול בדראפט, וזה הוא. היחיד שנראה כמו באסט ובדיחה – או גיים צ'יינג'ר. ונדמה לי שהאופציה השניה יותר ריאלית. הניקס הרוויחו שחקן מרכזי, כוכב, לעשור הקרוב.
    דבר שלישי, הקבוצה מציגה זינוק עצום בתוצאות שלה. קצת חזירות לבקש יותר. פשוט הבדל עצום. והיא כבר על סף כניסה לפלייאוף – אני מהמר שהם ייכנסו, אבל זה באמת צפוף להחריד שם במזרח – ואף אחד לא יגיד שזה פלוק. ויותר מזה – הניקס בפלייאוף יכולה לשרוט אפילו את קליבלנד. משחק ואולי שניים. זה לא נשמע מופרך. וזו כבר מחמאה גדולה.
    מקווה שימשיכו ככה, לקראת הקיץ הקרוב וכמה אפשרויות מפתות שאולי יגיעו. וקודם כל, פוינט גארד איכותי. הליגה מלאה פוינט גארדז מדהימים – אין סיבה שניו יורק תשחק עם שחקן גבולי ליורוליג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט