פריוויו יום רביעי / יונתן שגב

2:00 אורלנדו מג'יק (20-20) – פילדלפיה 76' (38-5)

גועל נפש של משחק. מתנצל, אפסח עליו כדי להשאיר כוח אש למשחקים מעניינים טיפה יותר.

פילדלפיה ב-5.

2:00 וושינגטון וויזארדס (21-19) – מיאמי היט (19-23)

 

 

האם וושינגטון התאוששו או שהם עושים "זאב זאב"? – עם ארבעה ניצחונות רצופים נראה היה שהוויזארדס מפיגים מעט את האכזבה מפתיחת העונה החלשה. ואז הגיעו שני הפסדים שהוכיחו שזה לא כל כך ברור. הווה נתחיל לשאול שאלות ודרך התשובות אולי נקבל תמונה.

קודם כל, האם ג'ון וול מספק את הסחורה?

ללא ספק התשובה היא כן. עם שיאי קריירה בנקודות, בשלשות, בחטיפות ועוד, הרכז של הוויזארדס מנצח על ההצגה. רגע… לא בטוח. יש גם שיא קריירה של 4.4 איבודים, הרבה פעמים שהוא מגזים עם זריקה מחצי מרחק (והאחוזים מהשדה בהתאם: 43%). לפי מדד הניצחונות הוא עומד על 2.7 ניצחונות בלבד ואם מחשבים את זה ל-48 דק' אז הוא כבר ה-6 בקבוצה או החמישי אם אתם מחשיבים רק שחקני רוטציה משמעותיים.

שנית; בראדלי ביל כשחקן שישי – עובד? מה זה בכלל?

רעיון לא רע בכלל והאמת שהתוצאות לא רעות. ביל קולע הרבה נקודות בזמן קצר (16 נק' ב-23 דק') כשהוא נכנס כשוול עדיין על המגרש ויוצא ביחד איתו. הוויזארדס ניצחו 2 מ-3 המשחקים כשביל עלה מהספסל. בעיקרון נראה שזה רק בכדי להכניס אותו חזרה לכושר, אך אולי כדי לקואץ' וויטמן לשקול לא לתקן – כי זה לא שבור – ופשוט להשאיר את ביל גם אחרי כשוול נח. מהצד השני זה שחקן איכותי ש"חייב" להיות בחמישייה ובנוסף המחליף שלו לא איכותי מידי.

שלישית. האם הצוות המסייע של וושינגטון מספק את הסחורה?

אה… תשמעו, זה… טוב…. לא. וזה מעט מבלבל. כי במבט ראשון נראה שכן, כשיש 7 שחקנים שקולעים 8-13.5 נק' – לא כולל וול וביל. במבט שני, נראה שזה ספסל – וסגל מסייע כללי – מאוד חלש. אם רמון סשן הוא הרכז המחליף, ג'ארלד דאדלי הסמול המחליף וגארט טמפל פתח יותר מחצי מהמשחקים בחמישייה… בעייתי. מהצד השני, הם מספקים את הסחורה. אבל זה יכול להיות קשור יותר לג'ון וול שמנפח מספרים.

אני רואה דפוס חוזר. שאלות שאין להם תשובה. וושינגטון היא פשוט סימן שאלה.

ההיט לעומת זאת, בתקופה מאוד לא טובה. הם הפסידו ב-5 מששת המשחקים האחרונים שלהם, כשהניצחון היחיד הוא על דנבר המסכנים ב-3 נק'.

מי שחלש במיוחד בתקופה הוא דווין וויד, שקולע 13 נק' ב-36% מהשדה בחמישה האחרונים – כשבניצחון מול הנאגטס הוא כלל לא שותף.

מי שכן מספק את הסחורה בעונה הזו הוא חסן וויטסייד שמראה הגנת טבעת השמורה לטובים ביותר. 3.9 חסימות הוא מוסיף ל-11 ריבאונדים ו-12 נק' (60% מהשדה).

למה מיאמי לא ממוקמת במקומות גבוהים יותר אתם שואלים?

יותר מכל, התשובה לדעתי היא עייפות החומר. וויד ובוש כבר מעבר לשיא, ואף על פי שהשמות הם של אולסטאר'ס לגיטימים היכולת לא יציבה. יום אסל יום באסל.

גוראן דראגיץ' כבר חסר מוטיבציה כשהחוזה שהוא ביקש כבר בבנק. במיאמי – עיר שטופת שמש וחברות של מומי.

מי שדי מאכזב בהיט הוא ג'סטיס ווינסלו. הרוקי מציג יכולת די טובה בהגנה, אך הוא מחפיר בהתקפה. האחוזים מאוד לא טובים – מכל הטווחים – וחוסר הניסיון נראה בכל פינה. הוא נראה יותר כמו טוני סנל מאשר קוואי לאונרד כרגע.

בקיצור הפנים כלפי מטה, אך צריך לספור את ה"חום" בפלייאוף. יש הרבה ניסיון בסגל הוותיק של מיאמי.

והיום???

ג'ון וול עם 30 + 10 בונבונים מזכיר למיאמי מה דווין וויד היה בעבר. הוויזארדס ב-7

 

2:30 ברוקלין נטס (31-11) – קליבלנד קאבאלירס (11-28)

איזו קבוצה מסכנה. הם פשוט נרמסו, נדרסו, נכטשו, נמעכו, נקטטו וכל זה רק באות נון. ועכשיו תחשבו על המצב של הנטס אם זה המצב של הקאבאלירס.

הנטס עם מאזן של 1-9 ב-10 המשחקים האחרונים, כשאני כולל את ההפסד הזה על קליבלנד העצבניים.

אז בואו נדבר על קליבלנד.

הם הושפלו, הובכו, הוכו בשידור ארצי. מה לא נאמר עליהם? מה לא נאמר על בלאט, לברון, לאב (תתחילו להיפרד ממנו. אתם יודעים מה קורה למישהו שאומר משהו רע על פוטין? הוא 'נעלם'. אז לאב…)

א-מ-מ-ה, שום דבר לא קרה. הקאבס נראים נהדר, ואף אחד לא יכול להתכחש לכך. אז לברון ש"צריך להסתכל במראה" מביא לשולחן 25-7-6 ב-50% מהשדה.

קיירי חזר, לאב בריא והצוות המסייע טוב מתמיד. הם מובילים את המזרח וכנראה יבטיחו לעצמם יתרון ביתיות עד הגמר כבר אמרנו? אז הפסד כמו זה – אף על פי שהוא משפיל – הוא כלל לא נורא כמו שעושים ממנו.

בקליבלנד סופרים 14 ניצחונות ב-18 המשחקים האחרונים.

באופן אישי הסיפור של קליבלנד מזכיר לי סיטואציה בית ספרית כדילהלן: תלמיד הגיע לא מוכן למבחן. הוא מקבל נכשל בגדול, אולי אפילו 0. לפני זה יש לו מאיות ואחרי זה יהיו לו מאיות, אבל כולם חושבים שהוא תלמיד גרוע ואפילו יותר מזה (טיפש, אידיוט, מפגר וכו'), בגלל המבחן הזה. אז לא. קליבלנד לא מפגרת. להפך, היא מקדימה את כולם. לברון מוסר בתגובה למשחק:"ניפגש בגמר, אם תגיעו לשם".

הנטס… ב-2022, כשהלייקרס יצאו מבור הצואה אז נוכל לדבר עליהם כמו על אורלנדו או מילווקי של היום.

הקאבס ב-30.

2:30 ניו יורק ניקס (22-21) – יוטה ג'אז (23-18)

מכנסוני הברך גירדו ניצחון במשחק האחרון נגד פילדלפיה בהארכה כפולה.

מצד אחד, אפשר לומר שהניקרבוקרס סוף סוף הראו אופי. מהצד השני – זה היה נגד פילדלפיה.

יש רק נקודה אחת שצריך לחשוב עליה בניו יורק. יותר נכון הרבה נקודות שעולות לגובה של 3'7 ונותנות בממוצע 14 נק' ו-8 ריבאונדים. אבל זה הרבה יותר מזה. קריסטפס נותן הרבה תכונות שלא אופייניות לביגמנים. יד רכה ממרחק, תנועות מהירות, חוכמת משחק, תנועה בלי כדור. ובנוסף לזה הוא מוסיף לא מעט מהקשיחות של הביג מן הישן. הוא חוסם, חוטף, קוטף וצולף.

שתי הצלעות הנוספות של הקבוצה מהתפוח הגדול הן כרמלו אנתוני כמובן וארון אפללו.

על הזמן הישראלי בפוטנציה דיברתי כבר, אז הווה נדבר על כרמלו אנטוני. לא יעזור כמה פעמים תצחקו על ההגנה שלו, על האחוזים, על ראיית המשחק, על היכולת בקלאץ', על החמדנות… איפה הייתי?

אה כן, לא משנה כמה תצחקו עליו – מדובר בסקורר פר אקסלנס (אני משתשמש בזה נכון?). נכון, 21 הנקודות שלו הן הכי מעט מאז עונת הרוקי, אך הפורוורד עדיין מהווה כסקורר הראשי בניו יורק. בנוסף, הוא מביא יותר אסיסטים לשולחן ויותר משחק קבוצתי השנה ונראה שהוא מעוניין ללמד את מה שהוא יודע לפורזינגיס.

שאלת המשכורת של מלו היא האם הניקס יכולים לראות את הפלייאוף מהבית רק בסוף הסיבוב הראשון או שהם יאלצו להסתפק בבחירת לוטרי.

הווה נעבור ליוטה.

מישהו מכם ראה פעם עץ תותים? ברור שראיתם. בהתחלה, התותים קרובים ואפשר לקטוף אותם. אבל אתם הגעתם אחרונים לעץ. אז אתם רואים את חבריכם עוזבים את העץ עם גוון אדום-סגול על הפנים וכל התותים שעל העץ מאוד רחוקים. מעתה והילך הייעוד שלכם בחיים יהיה להגיע לתותים האלו.

אז מתחילים בניסיון להביא איזה כיסא כדי להגיע לתותים. כשזה לא מצליחים אתם מנסים לטפס על העץ. אחר כך אתם זורקים את התיק שלכם למעלה. ואז אתם מנסים לקפוץ בכל הכוח מהכיסא למעלה.

לאורך כל הדרך, יש לכם תחושה – לא, אתם יודעים! – שלא תגיעו לתותים. ואתם רואים את השאריות על האדמה, ראיתם את פניהם של חבריכם, אתם רואים למעלה את התותים שמתחננים שיקטפו אותם. אבל אתם לא מצליחים. האם יוטה תהיה אתם?

נראה שהמאבק המסורתי למקום השמיני במערב יצא לסיבוב גם השנה. יוטה במקום השמיני, כשאחריה מפגרות רק בחצי משחק סקרמנטו ופורטלנד. יש לציין שהג'אז מגיעים ממשחק כפול הארכות רק ביום מרטין לות'ר קינג – שלשום.

אז שתי הקבוצות עייפות ממאבקים שלשום. זו שהפסידה שם תנצח היום. יוטה ב-8.

 

2:30 טורונטו ראפטורס (15-26) – בוסטון סלטיקס (20-22)

אני רוצה שתחשבו על הדבר המשכנע ביותר שאתם זוכרים. כל האמצעים קשרים. רוצים ללכת על מוכר עקשן שנועל את הדלתות עד שאתם קונים משהו – לכו על זה. טבעוני שרואה פרה לשעבר שנמצאת על המזלג שלך? בכיף. ראש הממשלה שלנו, שמצליח לסחוף את הציבור פעם אחר פעם לקלפיות? מקובל עלי. האם מישהו מהם יצליח למכור לכם את טורונטו?

אני בספק.

קבוצה כל כך לא אטרקטיבית, כל כך לא מושכת, שאף על פי שהם במקום השני במזרח אף אחד לא מזכיר את שמם בקשר לכלום. ועדיין הם מצליחים בעזרת סגנון בידודים מחורבן, כמעט ללא אסיסטים. אני קורא לזה שיטת "תן ללאורי/דרוזן/יונאס את הכדור על השלוש/בפוסט והם כבר יצרו משהו". קליט נכון?

למה זה גורם? הקבוצה לפני האחרונה באסיסטים, במקום ה-6 בהליכות לקו, רביעית (לחיוב) באיבודים, 19 באחוזי קליעה ו-26 בקצב משחק. באופן (אולי) מפתיע – היא ממוקמת במקום ה-6 ביעילות התקפית.

הראפטורס מגיעים עם חמישה ניצחונות רצופים להתמודדות, כשדמארה קרול עדיין נעדר – אפשר לומר שהוא נפקד-נפקד כל העונה הזו.

תארו לעצמכם איך טורונטו הייתה נראית אם הייתה משקיעה את הכסף בשמות אחרים… האמת, ממש לא בטוח שזה היה עוזר להם.

כלום לא יעזור להם אם הם לא מקבלים תשומת לב כשהם במקום השני במזרח…

יש שתי גישות עיקריות להסתכל על תחומים שונים בחיים.

גישה אחת אומרת שבשביל שאדם ימצא את הפוטנציאל שלו בחיים, הוא צריך להתמקצע בתחום x. הגישה הזו מתחילה לתת אותותיה כבר בתיכון – צריך להתחיל לבחור מגמה שנותנת לך כיוון ומפקסת אותך לתחום מסוים בחיים. לכאורה. כך, אתה לומד מתמטיקה, ביולוגיה וכמיה לעומק כשבחיים לא נגעת במכחול ציור. אז אתה תהיה ממש טוב במתמטיקה למשל, אך לא תדע לצייר. למה אתה צריך בכלל? הפוטנציאל הטבעי שלך נמוך בהרבה במקצוע הזה ואילו במקצוע האחר אתה תהיה הרבה יותר טוב באותו זמן עבודה – הפוטנציאל שלך גבוה יותר בו.

הגישה השנייה טוענת שככל שעץ העניין שלך רחב יותר כך אתה הופך לאדם שלם יותר ויש לך מגוון רחב יותר של אופציות לבחור מביניהן בצורה מפוקחת יותר. אם אתה תלמד גם ציור וגם מתמטיקה, תדע איזה מהמקצועות אתה אוהב יותר, מאיזה מהם אתה נהנה יותר ולומד יותר. כפי שאתם רואים, הגישה הזאת הרבה יותר רוחנית ופחות מתייחסת לפוטנציאל שלך ול"ערך" שלך "בשוק".

אז בוסטון הולכת על הגישה השנייה הרבה יותר. היא לא קובעת כיוון, אלא לוקחת הרבה מאוד שחקנים שכל אחד מהם יכול פתאום להפוך לכוכב וכרגע רק לומדת ולא בונה תכנית ברורה לעתיד. אם תצוץ הזדמנות טובה, הם יקחו אותה, אך אינם נועלים אף אפשרות.

לכן, זו קבוצה מאוד בינונית, במיקום בינוני ועם הרבה שחקנים בינוניים עם שחקנים… ממוצעים.

8 שחקנים קולעים 7-14 נק' בבוסטון, כשעל החבורה מפקח אייזיה ת'ומאס הננס עם 21 + 6 בונבונים.  הם ממוקמים במקום החמישי באסיסטים, ונראה שעם הקצב השלישי בליגה הם מציגים את האנטי-תזה לטורונטו.

זה יהפוך את המשחק הזה למעניין לצפייה – כשלדעתי הקבוצה שתכפה את הקצב שלה על המשחק תנצח. הקנדים. ב-9.

 

3:00 שיקגו בולס (16-24) – גולדן סטיט ווריורס (4-38)

 

 

7, 42, 5, 43, 4, 53. אלו לא המספרים ללוטו לפני שאתם הולכים למלא. אלה ערבי קליעה אקראיים של ג'ימי באטלר – כולם בעונה הזו. עוד פרט טריוויה מיותר – שני הקיצוניים שבהם היו עוקבים. אז מה אנחנו מראים כאן? שבאטלר עדיין חסר מעט יציבות.

שיקגו גם כן לא יציבים – כמו הברכיים של רכזם ומספריו של קלעם – כשרצפים של שישה ניצחונות נענים בארבעה הפסדים בחמישה משחקים. אני יכול להגיד לכם באופן אישי, כשאני קם לראות את השוורים באמצע הלילה – אין לי מושג ירוק איזו קבוצה אקבל. איזה ג'ימי באטלר אקבל. איזה דריק רוז ואיזה פאו גאסול אקבל.

החדשות האחרונות מבחינת הבולס הן כמובן פציעתו של נואה הסיימה את העונה.

אני רוצה להפתיע אתכם: אף על פי שזה תמיד מצער לשמוע על שחקן שמסיים עונה או שנפצע – במיוחד בקבוצה הזו – ואף על פי שאני לא בטוח שנואה שחקן לא טוב או גורע מהבולס בעצם נוכחותו על המגרש, אני לא בטוח שפציעתו של נואה לא תגרום ל"מעז יצא מתוק".

מה היתרונות ביציאתו של נואה מחוץ לתמונה?

ראשית, הרוטציה בקו הקדמי נושמת לרווחה. מירוטיץ', פאו, גיבסון, בובי פורטיס זה די והותר גם ככה – בטח בעידן הסמול בול.

שנית – ובאותו הנושא – בובי פורטיס. הבחירה ה-21 בדראפט האחרון מראה הרבה מאוד ניצוצות ויוכל להיות חלק מהקו הקדמי של הבולס גם בעתיד הרחוק. לכן, האקסטרה-קרדיט לו זוכה הפוואר פורוורד/סנטר בגלל נואה חשוב במיוחד.

שלישית, ולא חשוב פחות יכול להיות שיקרה "בלייק גריפין" בבולס. כלומר? כלומר, יכול להיות שלמרות שהבולס קבוצה איכותית יותר עם "ג'ו", השחקנים האחרים יתגייסו בשביל לחפות על החסר – בטח כשנואה שחקן כה משמעותי בחדר ההלבשה השיקגואי.

לסיום – דריק רוז. הרכז אמנם קולע מאז שחזר מהפציעה האחרונה 17 נק' ב-48% מהשדה, אבל האסיסטים והאיבודים ירדו (משמעותית) ועלו בהתאמה. אם הוא יצליח לשמור על שתי האיכויות – כמו גם האיזון בין זריקות המיד ריינג' לחדירות, מצבה של שיקגו יהיה טוב יותר.

גולדן סטייט לוחמים. "משבר", "סאן אנטוניו טובים יותר", "קליבלנד פייבוריטים, בטח בביתם". קארי, אתה הרחת את השמפניה מהחגיגות ב-Q רק לפני חצי שנה? אני מריח אותה טוב מאוד. אפילו טועם קצת (בכול זאת רק קצת – אסור הרבה…). הטעם לעולם לא היה מתוק יותר.

האם זה אומר שהם הולכים על השיא של השוורים מודל ג'ורדן? גם אם הולכים, אני עדיין מאמין (למרות שהקבוצה הזו "עשתה קריירה" מלהוכיח לספקנים שהם טועים) שהם לא ישברו אותו ושזה גם המהלך הלא נכון.

מי שירד מהכותרות מעט אחרי פתיחת העונה המדהימה שלו הוא סטפן קארי. התחילו לדבר על דריימון גרין והטריפל דאבלים שלו, על היכולת של ת'ומפסון לסחוב את הקבוצה מבחינת שלשות גם ללא הרכז הצנום ועל הספסל הקטלני.

הכל נכון.

אבל לא שכחתם את ה-MVP?

בו נזכיר לכם קצת אם החלטתם להישאר ערים במשחק של הלוחמים מול הפרשים המוכים.

30 נק' בדיוק בממוצע למשחק (1,200 ב-40 משחקים) 51% מהשדה, 45% מהשלוש, 90% מהעונשין. 5.3 קרשים, 6.4 בונבונים, 2.1 גניבות. כל הסיפור הזה בפחות מ-34 דק' פר ערב.

אני שואל אותכם קומרדים – למישהו יש ספק מי סוחב את הקבוצה הזו?

מה נותר לומר על הקבוצה הזו – שמובילה את הליגה כמעט בכל מדד סטטיסטי, לרוב בהפרש?

https://www.youtube.com/watch?v=DfumzSeVQ1Q

רק תסתכלו.

 

עם כל האהבה לבולס, גולדן סטייט ב-12.

3:00 יוסטון רוקטס (21-22) – דטרויט פיסטונס (19-22)

מי היה מאמין שאחרי יותר מחצי עונה – הרוקטס – השנייה במערב בעונה שעברה, תהיה נחותה מדטרויט – שהייתה מחוץ לפלייאוף המזרחי בשנה החולפת – במאזן.

רוצים עוד משהו לא אמין? אף על פי שיוסטון מאכזבים ביותר, ג'יימס הארדן עדיין ממוקם במקום ה-2 בטבלת הקלעים של הליגה.

יש לציין שהורקטס נמצאים במגמת שיפור עם 6 ניצ' ב-8 המשחקים האחרונים כולל ניצחון כפול על יוטה שהייתה "דבוקה להם לתחת" כמו שאומרים בשכונה.

העניין הוא, שהוא לא מקבל מספיק עזרה. פרט לדוויט הווארד וטרבור אריזה, אין עוד שחקן שקולע בספרות כפולות ברוקטס.

למרות זאת יש שיפור ברוקטס לאחרונה – בעיקר בהגנה. בשמונת המשחקים הללו – למרות שתי הארכות – הקבוצה סופגת כמעט 4 נק' פחות מהממוצע העונתי שלה פר משחק. אם מורידים את המשחק נגד הקליפרס בליל שלשום אז הגענו לממוצע ספיגה של 96 נק'.

עכשיו בואו נדבר על הפיסטונס.

הם באים מניצחון זה לא מכבר על הווריורס. ב-20. אחר כך הם הפסידו ליריבה של הלוחמים הלילה ב-10 (זה אומר שהבולס מנצחים את הווריורס ב-30? wishfull thinking)

מי שחזר בשקט בשקט הוא ברנדון ג'נינגס. הוא מנגר, או יותר נכון חולב, באחוזים של גבינות לא משהו – 36% מהשדה ו-27% מהשלוש.

האם הוא השפיע על המאזן של הפיסטונס ב-10 המשחקים שהוא שיחק? נראה שלא כשהם מסיימים 5-5 ב-10 הללו.

הצמד שמוביל את הפיסטונס הם כמובן רג'י ג'קסון (19, 7) ואנדרה דראמונד (17, 15). הרכז מציג שליטה בפיק אנד רול, שחרור מהיר של זריקה ופלואטר וחדירות יפות לצבע. הסנטר מציג התמצאות תחת הסל, הוק יפה בשתי הידיים ודומיננטיות מוחלטת תחת הקרשים.

האם כל זה מספיק לפלייאוף במזרח המשתפר?

לעניות דעתי, עם הצוות המסייע שיש להם – ארסן איליסובה כסטרץ' פור, מרקוס מוריס כ-3.5 שלא מחטיא מיד ריינג' וברנדון ג'נינגס מהספסל – אין סיבה שלא.

היום הוא משחק חשוב עבורם כשהם רוצים לפתוח פערים במירוץ לפלייאוף.

אז למרות החשיבות לפיסטונס – זה של יוסטון. ב-3. 

 

3:00 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (12-30) – שארלוט הורנטס (22-19)

שתי קבוצות במגמות הפוכות. הת'אנדר פשוט מרעימים את המערב בעוד ההורנטס מסריחים את המזרח.

אף על פי שהקבוצה של מייקל ג'ורדן מגיעה מניצחון מרשים וקשה ביוטה, שם קמבה ווקר התחפש לאלוהים וקבר לא פחות מ-52 נק', הניצחון הזה הוא רק השני ב-11 המשחקים האחרונים.

הת'אנדר מגיעים מניצחון בדנבר שהוא ה-19 ב-23 המשחקים האחרונים.

אל ג'פרסון – שהתמונה שלו מופיעה ליד דמארה קרול ונשאת מלחם ברשימת הנעדרים – פצוע בברך ולא יחזור בחודש וחצי הקרוב.

הת'אנדר לעומת זאת בריאים ושלמים. זאת (גם, ברור שמזל משחק תפקיד גדול…) תוצאה של חלוקת דקות טובה, כשראסל לא חוצה את רף ה-34 דק' ודוראנט לא מגיע לשני ח"י אף הוא, כשדוראנטולה אף החסיר לא מעט משחקים.

מה שבולט במיוחד אצל הת'אנדר הוא היעילות ההתקפית של הקבוצה, עם 48% מהשדה וכמעט 109 נק' בממוצע למשחק ב-23 המשחקים הנ"ל.

זאת במקרה גם הבעיה של ההורנטס – שקולעים ב-41% בלבד מהשדה, כשמהשלוש הם קולעים בממוצע ב-34% בינוניים במיוחד.

אין יותר הפוך מהמגמות של הקבוצות. כמו יין ויאנג. קארי ולברון. מה שלא תרצו.

לכן, מה שאני אומר לא אמור להפתיע אף אחד.

הרעמים ב-20.

3:30 דאלאס מאבריקס (19-24) – מיניסוטה טימברוולבס (29-13)

יום עמוס מאוד, לכן אהמר כאן בלי ניתוח מוקדם.

דאלאס ב-15.

 

5:30 לוס אנג'לס לייקרס (34-9) – סקרמנטו קינגס (23-17)

עם כל הכבוד…

סקרמנטו ב-13

5:30 פורטלנד טרייל בלייזרס (25-19) – אטלנטה הוקס (17-25)

עוד שתי קבוצות הפוכות לחלוטין. בואו נתחיל בפורטלנד.

מה שומר את הקבוצה בתמונת הפלייאוף. שתי מילים; לילארד&מקולום.

צפיתי מעט בפורטלנד לאחרונה, וראיתי ששניהם לוקחים זריקות מאוד קשות. ובאופן מפתיע, מכניסים אותן באחוזים לא רעים כל כך.

אז אם האחוזים היו "טובים" במקום "לא רעים כל כך" – היה שמח בהרבה ברוז גארדן.

מי עוד נותן תרומה? אל פארוק אמינו מביא הגנה לא רעה וגם יד מפתיעה מחוץ לקשת, מיירס לאונרד מראה אף הוא יד רכה מכל הטווחים וגם מייסון פלאמלי מציג קשיחות ולא מעט פוטנציאל.

אבל מי שמפתיע יותר מכולם הוא אלן קראב (בהנחה שהתרגלתם לסי ג'י מקולום…). הגארד הצעיר מראה הרבה חוצפה חיובית וקולע 11 נק' בממוצע למשחק, כשהוא משחק את תפקיד היוצר כשגם לילארד וגם מקולום על הספסל, וגם רק כשאחד מהם נח הוא עוזר בהולבת הכדור. עוד גארד שבולט בעיר הקברים (זה באמת השם? אני לא טועה?).

מהצד השני יש את אטלנטה, שבידודים הם לא הלחם והחמאה שלהם, בלשון המעטה. הם ממוקמים 2 באסיסטים ומראים את המשחק הקבוצתי שלהם.

אפשר לומר שזו אטלנטה דומה מאוד לזו שהייתה בשנה שעברה. רק הפעם היא לא מתחילה הכי חזק, לאט לאט מגבירה ואז מתרסקת ביג טיים.

אפשר לראות את שתי הקבוצות גם בשלב הזה. ניצחונות נגד שיקגו ב-15 באים לצד הפסדים לשארלוט ב-23. רצפים של 7 ניצ' רצופים באים עם 3 הפסדים ברצף פה ושם ועוד הפעם.

פול מילסאפ מראה שהכסף ששילמו עליו שווה – לפחות בשלב הזה – עם 18 נק' ו-9 קרשים בממוצע. גם הורפורד וג'ף טיג מספקים את הסחורה, כשקורבר עדיין לא.

גם אטלנטה מצטרפת לרשימת הקבוצות הלא כל כך צפויות, אם כי מקומה בשרשרת המזון של הליגה יותר ברור מחלק מהקבוצות האחרות שאמרתי עליהן כאן דברים דומים.

יש לציין רק שלאטלנטה יש בית (דביזה) עם הקבוצות שמרכיבות את גוף המזרח – מיאמי, וושינגטון, שארלוט ואורלנדו. כך שחשוב לקבוצה הזו לנצח את הבית הזה, שאין לדעת מי מהקבוצות תיקח אותו ותבטיח יתרון ביתיות.

ההוקס יותר צריכים את הניצחון הזה. והם יקחו אותו. אטלנטה ב-10. 

 

לפוסט הזה יש 131 תגובות

  1. אחלה פריוויו יונתן. אנחנו אוהבים לחבוט בערוץ הספורט, אז היום הם פינקו אותנו בוושינגטון מיאמי ובאטלנטה פורטלנד. בסה"כ לא רע.
    אני דווקא חושב שדטרויט ינצחו את יוסטון. דטרויט יודעים מה הם, אף אחד לא יודע מה קורה עם יוסטון. בוכנות ב-10.

    1. לא רע?!

      מממ.. שיקגו-גולדן סטייט או פורטלנד מול אטלנטה 😂

      להזכירך, ה-FBI שקל לשדר בלופ את המשחק הקודם בין פורטלנד לאטלנטה לאסירים החשודים בהשתייכות לדאעש על מנת שייזמרו.

    2. חבל שלא פינקו אותנו במשחקים של קליבלנד וגולדן סטייט, אבל וושינגטון מיאמי זה בסדר, אטלנטה פורטלנד פחות.

  2. פריוויו מצוין. היה שווה לחכות.
    גם אחלה ערב בפונטציה. הימורים שלי –
    אורלנדו
    וויזארדס
    קאבס
    ג'אז
    סלטיקס
    ג"ס
    פיסטונס
    OKC
    מינסוטה (דאלאס משחקים בלי נוביצקי)
    סקרמנטו
    פורטלנד

  3. רק בשורות משמחות בפליקנס גורדון פצוע ל6 שבועות ,והפליקנס המועדון עם השווי הנמוך ביותר בליגה מקום 30 , לו היו לי 650 מיליון לרכוש את המועדון ולהפוך אותו לקונטנדרית, תוך 3 שנים המועדון שווה יותר ממיליארד. ..
    דיוויס השחקן הטוב בליגה

  4. אחלה פריוויו יונתן. אתה מתקדם לרמה של זעפרני (את מומי אני לא מחשיב). אם הדוק היה מחלק בונוסים היה מגיע לך אחד שמן כזה. כל הכבוד!

  5. אני אף פעם לא מנבא, אבל יש לי הרגשה שהיום ברוקלין יקשו על קליבלנד כי לפחות עד רבע שלישי שקליבלנד יתחילו לצאת מהשוק.
    ג"ס לדעתי גם תמעד היום מול הבולס.

  6. כל אחד בווריורס קולע שלשות. עכשיו איגודלה. אתה שומר על אחד אז השני קולע. וללא החטאות. לא ראיתי דבר כזה

  7. לוויריורס יש כח הרתעה שהולך וגדל, ועד שאיזה קבוצה לא תראה שהיא פגיעה, או שהיא תפסיד פתאום 2-3 משחקים זה כנראה ימשיך בכיוון הזה

  8. פילי בדרך לנצחון משכנע באורלנדו. אוקפור, שלא היה מספיק טוב לרבע רביעי ושתי הארכות נגד הניקס, שוב קלע מוביל. על חשבון הנוכחות של נואל. הם ייפרדו זה ברור ומישהי תרוויח.

  9. גורדון הייוורד בלי ספק מוכשר, אבל כ"כ חלש מנטאלית. הוא מחרב שיטתית משחקים ליוטה. ההארכה שלו היא כשלון קולוסאלי.

  10. לשמחתי וויליאמס האכיל אותי כובע, אבל כרמלו ממש נהדר עם האסיססטים שלו. חמודים הניקס בגלגול הזה. (לפני שהכל מתחרבש).

  11. בכל מקרה כל הכיף בגארדן. אפשר לסמוך על הניקס שייתנו הארכה מעולה ואז יחרבשו קצת שיהיה מתח. וינצחו בסוף אני מניח.

  12. גולדן סטייט ווריורז מנצחת ב30 + את שתי הקבוצות הגדולות של המזרח, ברצף, ובחוץ.

    זה מזכיר לי את מכבי נתניה הגדולה, שניצחה את מכבי ת"א 0:6, ומייד אח"כ את בית"ר ירושלים 1:6. נתניה ועוד 15. גולדן סטייט ועוד 29.

      1. ביום שני יהיה מעניין מאוד . ס"א אינה אותהקבוצה מהשנה שעברה ונוספו לה עומק וגיוון , בפרט בקו הקדמי . אבל גם ג"ס אינה אותה קבוצה , גם אם אותו רוסטר . סטף , גרין , בארנס ואזלי כולם שחקנים טובים ומנוסים יותר מבשנה שעברה .
        המאצ'אפ המעניין הוא כמובן סטף וקאווי . בשנה שעברה קאווי עשה לסטף את המוות בשמירה הדוקה וחטיפות . אבל סטף למד מאז טריק או שניים .

      1. שהם עשו את זה כמובן. זה אנטי כדורסל. הקבוצה הכי מגעילה בליגה בכל מקרה.
        אולי טוב שזה קורה, כדי שישנו סופסוף את החוק.

    1. +1

      החלק היפה שמתחיל להיות ספסל! סטנלי נתן דק' נהדרות, ביינס מחליף לא רק לדראמונד, ג'נינגס משחק טוב בדקות שהוא מקבל. מיקס אמור לחזור עוד כחודש… והחולשה של הפיסטונס כבר לא כלכך חלשה…

      1. ג'ונסון הוא אולי הרוקי האהוב עלי העונה (לא חוכמה להתעלף מפורזי וטאונס), שיחוק מושלם לפיסטונז והוא גם באופי הנכון. עוד קצת לרוץ ביחד, אולי עוד חתיכה מבחוץ, ודטרויט יכולה ללכת עד הסוף במזרח בשנים הבאות.

  13. "בית, אני מסיק מסקנות על המשחק ומה שקרה בו. לפי זה אני מנסה להסיק מה קורה בקבוצות, איך תיפקדו המאמנים, ומה לדעתי חסר וצריך לעשות. מה שלא כתבתי – ואני כמעט בטוח שיקרה אז אכתוב זאת עכשיו – שהלילה שיקגו קורעת את גולדן סטייט."

    אוהבים אותך מנחם. באמת, לא בצחוק. אוהבים אותך.

    רק מה – או שלא תתן תחזיות מפוצצות כאלה, או שלפחות תפסיק לכתוב
    ולרדת על אנשים שהם לא לא מבינים בכדורסל.

    כולם טועים בתחזיות, רק אתה אוהב להשפיל אחרים.

      1. טאונס מדהים – אבל וויגינס באופנסיב, רוביו פחדן, ומוחמד עם 3 לבנות רצופות מהשלוש. הרוקי נראה כמו המבוגר האחראי היחיד שם. וזה לא יעזור כנראה.

  14. הרבה נתונים סטטיסטיים מעניינים הערב, אבל הכי מרשים זה פאו גאסול, שקלע נקודה אחת לטובת הבולז, ושתי נקודות מסל עצמי (שנרשם על שם גרין) לטובת הווריורז.

  15. טוב, אני ממליץ (אם זו המילה) לבעלי ליג פאס לראות את תחילת המחצית השניה בין יוסטון לדטרויט. אבל לא להחמיץ שניה.

    ב-9 השניות הראשונות קייג'י מקדניאלס מבצע 5 עבירות רצופות על אנדרה דראמונד, כדי להעביר את דטרויט למצב של בונוס ולשים את דראמונד על הקו.

    מקדניאלס יוצא ורושם ערב של 30 שניות על המגרש סה"כ, עם 5 עבירות אישיות. איזו בושה. זה מביך לכולם.

    1. לא ברורה לי האסטרטגיה הזאת. אבל טוב שזה קרה – אולי הפעם יבינו שם שצריך לשנות את החוק. ראיתי ששאלו את בלאט מה היה באירופה עם דבר כזה. הוא ענה שלשופטים יש זכות לפסוק שזה עבירה בלתי ספורטיבית ולתת 2 ומהצד. לא ידעתי- אבל זה רעיון טוב.

  16. המשחקים היום עושים סוף סוף סדר בין דירוג העוצמה לבין המקום על הטבלה.

    ניו יורק וושוינגטון על סף הפלייאוף. מיאמי ובוסטון בחוץ.

    יוטה מחוץ לפלייאוף פורטלנד ראש בראש עם סקרמנטו על מקום 8. שגם יוסטון מתנדנדת

  17. קצת באיחור אבל יונתן תודה על הפריוויו המושקע. לא יאמן שיש לך בית ספר ואתה משקיע ככה באתר. אני מקווה שההורים לא יודעים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט