ההבדל הגדול במשחק עצמו?

ההבדל הגדול הוא בהתקפה מרצדת, מנתרת, ממהרת, מקפצת, ומבהיקה במקום העגלה העמוסה והמשחק הכבד, האיטי, המסורבל, וה-PREDICTABLE של קודמו, תום ת'יבודו.

הויברג אמר אחרי הנצחון על הסלטיקס: "אנחנו אותה קבוצה; אנחנו אותם האנשים. אך אני רואה ללא כל ספק התקדמות ממשית במשחק הקבוצתי, וזה אומר שאנשים מרגישים טוב ונוח יותר ויותר עם צורת המשחק שאני מבקש שיישחקו!".

במקום זאת הוא הודה לבאטלר על הערתו, אמר שהוא יחשוב על מה שנאמר בה, ויענה לו בבוא הזמן. זה מה שקרה: הויברג רק ביקש מהשחקנים להגביר את הקצב:

*

*

המשחק הראשון אחרי 'ההערה' של באטלר היה נגד הנטס בבית. שיקגו הפסידה כשג'ימי משחק 38 דקות, קולע 24, והיה מינוס 7 בהפסד הביתי. השחקנים? במקום להתחיל להאשים אחד את השני רק התחבקו, לחצו ידיים, ואמרו שזה היה "משחק התחתית". מעתה תבוא רק עלייה כלפי מעלה. הויברג ראה בזאת את הסימן הטוב ביותר שהכל יהיה בסדר.

אז בעוד שכולם חיכו וציפו 'לזעזוע הגדול'. לרעידת אדמה שתשנה את כל הקבוצה, מאומה לא קרה, או לפחות ככל שאנחנו יודעים, מלבד דבר אחד: פתאום שיקגו נראית כקבוצה אחרת. לפתע היא מעבירה כדור מתחת סלה עד לעבר הקבוצה הנגדית מהר יותר מכל קבוצה אחרת.

במשחק הבא אחרי הנטס שהיה נגד טורונטו, באטלר קלע 42, ומאז החלה ההמראה כלפי מעלה.

הויברג רוצה מעבר מהיר לפרונט קורט כי שם מחכים קלעים גבוהים מה-3 כמו ניקו מירוטיץ', טוני סנל, או דאג מקדרמונט. כשהכדור מגיע אליהם לפני שההגנה מצליחה להסתדר, זה פלוס עצום, וזה בדיוק מה שקרה עם שיקגו ב-9 המשחקים האחרונים.

"I don't think we are different people than we were four weeks ago," Gasol said. "But I see a progression, a development which I like, and now can we keep it this way for the entire year, for every single game! Bring the energy, bring the edge, bring the focus that is required in this league."We feel that when we play like we plsyed lately' we are a team that is very difficult to beat!"

גם אני!

(ובקשר להפסד לאטלנטה בביתה, אטלנטה היא קבוצה הרבה יותר טובה משחושבים, ונמר של ממש בבית!)!