25 בדצמבר – משחק חג המולד הקליפרס משחקים נגד הלייקרס. בלייק גריפין מסיים את המשחק עם 13 נקודות, 12 ריבאונדים ו7 אסיסטים אבל עם פציעה שתשבית אותו למשהו כמו שבועיים או שלושה.

26 בדצמבר – בהעדרו של גריפין ריברס החליט לתת את המפתחות בהרכב לג'וש סמית' במשחקת נגד יוטה, אחרי פחות מ5 דקות הוא הוציא אותו ומכניס את פול פירס שעד אז היה בעונה סופר מאכזבת במחינתו. פירס מסיים עם 5 שלשות ו20 נקודות סה"כ והמפרשיות אוספות נצחון קשה.

בחמשת המשחקים מאז הקליפרס מנצחת כשפירס רושם 10 מ19 ל3 בחמישה האלו (15 מ26 מאז הפציעה של בלייק).

נכון לעכשיו החבורה של ריברס בכושר נהדר ומחזיקה ברצף הנצחונות הארוך בליגה, ההתקפה שלה היא שוב בטופ 5 (אחרי הווריורס הספרס והת'אנדר ולפני קליבלנד וכל שאר הליגה). כשאם מסתכלים על עשרת המשחקים האחרונים היא טובה גם מהלוחמים והרעמים.

במהלך הרצף פול העלה את רמת המשחק שלו לרמה שאין כמעט רכזים בליגה שמסוגלים לה כשבמהלך הרצף יותר מ55% מהסלים של הקליפרס הגיעו מאסיסטים שלו ועל כל איבוד הוא מסר 4.7 אסיסטים ואני שמח לבשר לכם שהעונה היא כבר לא הגרועה ביותר שלו מאז עונת הרוקי. רק כדי לסבר לכם את העין – 74 אסיסטים בשישה משחקים.

חוץ ממנו העלו את הרמה שלהם גם רדיק, ריברס הבן וקול אולדריץ' למשל.

אז למה ואיך זה קורה? 

ההסבר הכי פשוט הוא אפקט יואינג, תאוריה שלפיה קבוצה שבה הכוכב המרכזי עוזב קבוצה וכולם מספידים אותה יכולה לתת הופעות גדולות משאר השחקנים ולהאפיל על הציפיות. הסיפור המקורי הוא כשפטריק יואינג נפצע בגמר המזרח של 1999 במצב של 1-1 בסדרה נגד אינדיאנה של רג'י מילר. הניקס נתנו הופעות הירואיות בהמשך הסדרה וסיימו אותה ב4-2 ללא יואינג. בגמר אגב הניקס הפסידו 4-1 לספרס.

כמעט מחצית העונה כבר חלפה וזה הזמן לחלק ציונים לשחקנים –

מצטיינים –

בלייק גריפין – למרות שהרצף המשכנע קרה רק לאחר הפציעה שלו הוא נותן עונה ברמת MVP ולא מספיק נכתב עליו אז הנה הוא מצטיין ממני.

JJ רדיק – 49-49-88 הם האחוזים שלו מהשדה משלוש ומהקו בהתאמה. כבר כתבתי עליו אז לא אכביר במילים אבל רק אציין שמאז הפציעה של גריפין הוא הרים עוד יותר את המשחק שלו ושם 20 נקודות מאז.

טוב –

כריס פול – למרות פתיחת עונה חלשה מאוד פול יישר את הסטט' שלו ומאז הפציעה של גריפין הוא בכלל נראה נהדר. הנתון היחיד שעדיין טעון שיפור הוא 32 האחוזים מחוץ לקשת.

דיאנדרה ג'ורדן – 11.6 נקודות, 13.4 ריבאונדים, 73 אחוזים מהשדה ו – 2.4 חסימות זה לא רע בכלל. מה כן רע? 40 אחוז בזריקות מהקו.

כמעט טוב – 

פול פירס – פתח את העונה בינוני במקרה הטוב אבל מאז הפציעה של גריפין מעולה.

לוק אמבה א מוטה – באיזשהו שלב הוקפץ לחמישייה הראשונה ומאז שומר על הSF של היריבה ועושה את זה טוב. הבעייה היא שמדובר בשחקן מוגבל מאוד התקפית ולכן לא יקבל יותר מכמעט.

ווסלי ג'ונסון – סביר בסה"כ. הגנה סבירה והוא יכול לקלוע שלשות חופשיות. לא מעבר.

ג'מאל קרופורד – השחקן השישי הנצחי עדיין תורם הכי הרבה נקודות מהספסל אבל בפחות מ40 אחוז מהשדה זה לא מרשים אף אחד.

אוסטין ריברס – גם הוא פתח את העונה זוועה והעלה את קרנו בהיעדר גריפין.

קול אולדריץ' – כשגריפין שיחק הוא כמעט לא קיבל הזדמנות. עכשיו הוא תורם בשני צידי המגרש במעט דקות.

רע –

ג'וש סמית' – זה לא מה שדוק ריברס רצה לראות כשהוא הביא את סמית' שחוץ מחסימות לא נותן תרומה משמעותית בשום אספקט ולא משחק טוב.

פבלו פריג'יוני – נראה לי שפשוט הגיע הזמן לפרוש.

לאנס סטיבנסון – ההבאה שלו הייתה יכולה להיות קלף מנצח או זוועה. יצא זוועה.

CJ ווילקוקס שיחק שנייה אחת מתחילת העונה (בהפסד לאינדיאנה) וברנדן דוסון קיבל 13 דקות ולכן זה האזכור היחיד שהם מקבלים פה.

סיכום – 

כרגע הקליפרס במקום הרביעי במערב עם 2 משחקים מעל דאלאס ואותו מספר מתחת לאוקלהומה.

ב30 הימים הבאים הלו"ז של הקליפרס כולל את –

שארלוט, ניו אורלינס, מיאמי, סקרמנטו ויוסטון בבית. מסע חוץ במזרח שבו יפגשו את קליבלנד, ניו יורק, טורונטו, אינדיאנה ואטלנטה. שוב בבית לשלושה משחקים נגד הלייקרס, הבולס והטימברוולבס. ואז עוד מסע למזרח שבו יפגשו את אורלנדו, מיאמי, פילי ובוסטון.

המפרשיות יקוו שהחזרה של בלייק לא תפגע במשחק הקבוצתי החדש שגילו כמו שהסביר יאיר בפריוויו אתמול.

השיר לא באמת קשור לכתבה אבל לא באמת צריך תירוץ בשביל לשמוע אריק אינשטיין.

הערה – היומן נכתב לפני הנצחון על שארלוט שהעלה את רצף הנצחונות ל-8 והמשיך את המגמות שציינתי (חוץ מפירס שהחמיץ 8 שלשות).